ספק סביר

הכלל הבסיסי של המשפט הפלילי הוא שאדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. על פי עקרונות המשפט הפלילי הנטל להוכיח את אשמת הנאשם רובץ לפתחה של המאשימה, היא המדינה. לנאשם עומדת חזקת החפות עד שיוכח שהוא אשם מעבר לכל ספק סביר, שכן חרותו של אדם טבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. 

מהו ספק סביר

הספק הסביר הוא מידה הנדרשת כדי להרשיע במשפט הפלילי. מדובר בכלל  מדיני הראיות אשר אמור למנוע מצב שבו יואשם אדם חף מפשע וחרותו תישלל. המידה הזו נקבעה מהטעם, שעדיף שאשמים יהיו חופשיים מאשר שחף מפשע בודד ישב מאחורי סורג ובריח. עד שאשמתו של אדם לא הוכחה מעבר לספק סביר – לא ניתן להרשיע אותו.

הספק הסביר נחשב לדרגת הסתברות ממשית וקרובה לוודאות, זאת משום שמדובר בפגיעה בחירות או בשמו הטוב של אדם.

על מה מתבסס הספק הסביר?

לא כל ספק הוא ספק סביר. ספק סביר הוא רק זה שיש לו בסיס רציונאלי בראיות.  אין זה ספק תאורטי, הספק הסביר הוא ספק הסתברותי שעולה מהראיות ויש בו הסבר הגיוני למעשה המשכנע את השופטים בחפות הנאשם.

בדנ"פ 3391/95 בענין בן ארי נ' מדינת ישראל קבע כב' השופט אור:

"אשר לקיומו של ספק סביר, הרי מקום בו מתעורר ספק לגבי גרסה מרשיעה, אשר היא ספק ממשי וראציוני המעוגן בעובדות המקרה.. אין די באפשרות תאורטית, המעוגנת אך בספקולציות או בהשערות, אשר אינן נתמכות בראיות…"

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהקושי שמעורר המונח ספק סביר, מאחר ולא ברור מספיק מהי הוודאות שנדרשת כדי להרשיע. לכן מקובל להגדיר את המונח ספק סביר בכך שאשמת הנאשם דורשת הוכחה משכנעת הקרובה לוודאות באופן שזיכוי שלו הינו רחוק מאוד ואינו ממשי. בית המשפט צריך להיות משוכנע שהעובדות לא יכולות להראות שום מסקנה אחרת מלבד כזו שהוא האשם.

נטל השכנוע וחובת הראיה 

כאן המקום לציין כי על התביעה המגישה כתב אישום מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט כי התקיימו יסודות העבירה מעבר לכל ספק סביר, כלומר, שההסתברות שהנאשם חף מפשע היא לא ממשית. ההגנה לעומת זאת, תבקש לעורר את הספק בלב השופטים. 

לצד נטל השכנוע קיימת גם חובת הראיה, לפיה התביעה תצהיר שיש בידיה הוכחות לכאורה לכך שהנאשם אשם. כך שאם יינתן להם משקל ואמון – הן אמורות להרשיע את הנאשם. 

הספק הסביר בעבירות מין

עקרון הספק הסביר אשר הטביע את חותמו על כל המשפט הפלילי, מאבד מעוצמתו בכל הקשור לעבירות מין.

בנוגע לעבירות אילו, קבע המחוקק, כי די בגרסת המתלוננת כדי להרשיע את הנאשם בעבירה בסעיף 54 (א) לפקודת הראיות הדן בהכרעה על פי עדות יחידה במשפט פלילי. סעיף זה  קובע, שאפשר להרשיע נאשם בעבירת מין על סמך עדות יחידה ללא ראיה נוספת.

המחוקק ראה לנכון לבצע שינוי חקיקתי זה ונוספים, כחלק מהמאבק הבלתי פשרני בעבירות המין וניצול יחסי מרות, והצורך להקל על הקורבנות. 

באותו ענין נציין גם תיקוני חקיקה נוספים שבוצעו אחרי "מקרה שמרת", ונועדו לסייע לקורבנות של עבירות מין. מדובר בין היתר  באיסור על חקירת מתלוננת לגבי עברה המיני, ביטול הדרישה לשימוש בכוח בעבירת אינוס וכולי.  תיקוני חקיקה מסוג זה הפכו כמעט את עקרון הספק הסביר לבלתי רלוונטי בעבירות מין, שם על הנאשם להוכיח שאינו אשם. 

הספק הסביר בחוק העונשין תשל"ז – 1977 

עקרון הספק הסביר מופיע בחוק העונשין בסעיף 34 כב לחוק שם נקבע:

"(א) לא ישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר

(ב) התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות פלילית והספק לא הוסר, יחול הסייג". 

בע"פ 7220/05 האני נימר נ' מדינת ישראל מסבירה כב' השופטת פרוקצ'יה:

"החובה להוכיח אשמת פלילית מעבר לספק סביר נגזרת מעקרונות חוקתיים של חופש האדם והגנה על חירות האישית מפני מעצר ומאסר ומפני פגיעה בכבודו כאדם. משתלבת בכך חזקת החפות ממנה נגזר העקרון כי אין להרשיע אדם כאשר נותר ספק סביר באשמתו (ע"פ 6295/05 אלי וקנין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)."

יש הבדל בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מוחלט?

משמעותו של זיכוי מוחלט הוא שהאדם חף מכל אשמה פלילית והוא נמצא נקי באופן מוחלט. כלומר, הוכח כי העובדות שטענה התביעה בכתב האישום לא אירעו וזה כאמור משליך גם לגבי תשלום פיצויים לזכותו של מי שעמד בדין ונוקה מכל מאשמה.

לחילופין, המשמעות של זיכוי מחמת הספק היא, שנטענו כנגד הנאשם ראיות שיש להן משקל כבד, עם זאת הן הותירו ספק בלב השופטים בקשר לאשמתו המוחלטת.

ההבדל בין זיכוי מחמת הספק לזיכוי מוחלט הוא כמו ההבדל בין סגירת תיק פלילי בעילת העדר אשמה לבין סגירתו בעילת חוסר ראיות מספיקות.

איך מעוררים ספק סביר ?

ספק סביר אינו אומר חוסר בראיות, ספק סביר הוא הספק שלא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה שמיוחסת לו. הספק הסביר נבחן בבית המשפט אחרי שנשמעו הראיות. הסנגוריה היא זו שתעורר את הספק הסביר, והתביעה תבקש לדחות טענה זו. 

• ניתן לעורר ספק סביר בעזרת טענות למחדלי חקירה ורשלנות בחקירות המשטרה.
• על ידי פגיעה באמינות המתלונן.
• באמצעות הטלת דופי באיסוף ופענוח הראיות הפורנזיות.
• ע"י הטלת דופי במהימנות העדים – ניתן לערער את אמינותו של העד ומהימנות העדות שלו באמצעות טענה שהוא מסתיר פרטים וחלקים מהאמת מה שפוגע במהימנותו. 
• "כלל הפלגין דיבורא"- קובע שבית המשפט יכול לקבל רק חלק מעדות של עד, גם אם חלק אחר מעדותו הוכח כשקרי או לא אמין. עצם קבלת חלק מהעדות נוטה לטובת קיומו של ספק סביר. 

הספק הסביר בפסיקת בית המשפט העליון 

ספק סביר בראיות נסיבתיות:

בע"פ 7644/17 יעקב גראד נ. מדינת ישראל, קבע בית המשפט העליון:

"הכלל המרכזי בכל הנוגע לראיות נסיבתיות הוא כלל המסקנה ההגיונית היחידה. דהיינו, ניתן לקבוע ממצא השנוי במחלוקת על סמך ראיה נסיבתית רק כאשר הוא מתחייב מן נסיבות כמסקנה אחת ויחידה. כפועל יוצא מכך, ככל שהעובדות שהוכחו מתיישבות באופן הגיוני גם עם הסבר אחר השולל את האחריות הפלילית, או שנותר ספק בדבר אפשרותו של הסבר מסוים – אין להסיק מהן את העובדה הטעונה הוכחה ולהרשיע על בסיסן".

לכן ניתן לקבוע שאם הוגש כתב אישום על סמך ראיות נסיבתיות, כל ספק שיאפשר הסבר הגיוני אחר לאותן הראיות, יהווה ספק סביר.

מתי תוכח אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר ?

בע"פ 4354/08 מדינת ישראל נגד יעקב רבינוביץ ואח' קבע בית המשפט העליון:

"רק אם המסקנה המרשיעה גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ולא נותרת כל מסקנה סבירה אחרת, ניתן לומר שאשמת הנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר (רבינוביץ עמ' 41) 

מכאן אנו לומדים שספק סביר הוא ספק שלא משאיר מקום לכל מסקנה סבירה אחרת!

ספק סביר בראיות ישירות ובראיות נסיבתיות:

בע"פ 3974/92 בבית המשפט העליון קובעת השופטת דורנר לעניין הספק הסביר כי הוא מתקיים כאשר חומר הראיות מלמד על מסקנה  שמסתדרת עם חפותו של הנאשם. 

בית המשפט מבחין בין ראיות ישירות לראיות נסיבתיות וקובע, כי כאשר בוחנים את הראיות הישירות, ספק סביר יהיה כשמשקלן אינו מספיק. לגבי ראיות נסיבתיות, ספק סביר יעלה במצב בו מתוך הראיות אפשר להסביר באופן סביר שהנאשם אינו אשם. כשבית המשפט אינו פוסק מסקנה חד משמעית גם כאן נוצר ספק סביר. 

התלבטות של בית המשפט יוצרת בעצמה ספק סביר:

 בדיון נוסף 4342/97 פסק כב' הנשיא ברק שבמקרים מסוימים, ההתלבטות אם יש בנסיבות העניין ספק סביר – יוצרת בעצמה ספק סביר וגורמת לזיכוי הנאשם. 

דעת מיעוט הקובעת שנפל ספק סביר בהוכחת האשמה אינה נחשבת בעצמה לספק סביר לגבי הכרעת ההרכב:

אם 2 מתוך 3 שופטים קובעים שהנאשם אשם מעבר לספק סביר, כלומר שהוכחה אשמתו, ודעת מיעוט קובעת שקיים ספק סביר בנוגע לאשמתו, האם אפשר לומר שדעת המיעוט מהווה בעצמה ספק סביר לגבי ההכרעה בתיק ? מצב כזה ארע בין היתר בתיק זדורוב בבית המשפט העליון. שם נקבע שהזיכוי שנקבע  בדעת מיעוט, לא יחשב לספק סביר לגבי ההכרעה של כל הרכב השופטים. 

חשיבות טיפול של עורך דין פלילי מומחה בתחום

ניהול של תיק פלילי הוא ענין משפטי מורכב הדורש ידע וניסיון. דבר אחד ברור, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין פלילי המומחה בתחום מרגע החקירה, ובמצב בו תלוי נגד אדם אישום פלילי . 

אם זומנת לחקירה או שהוגש נגדך כתב אישום, עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורך הדין הפליליים בישראל הוא המומחה המשפטי המתאים ביותר עבורך. עורך הדין אלעד שאול יוצא הפרקליטות הינו בעל ניסיון עתיר שנים וידע רב, שבאים לביטוי בהצלחותיו הרבות. הוא מנוסה ומומחה מאוד בכל הקשור לייצוג במשפט הפלילי. צרו קשר עוד היום עם עורך הדין אלעד שאול והוא יפעל כדי למוטט את יסודות האישום התלוי נגדכם. עורך הדין יפעל כדי למזער את משקלן של הראיות ולטעת ספק סביר בלב השופטים עד לסיכול כתב האישום נגדך או לזיכוי מחמת הספק.