עבירות ההתפרצות מהוות כיום כחמישית מבין התיקים הפליליים הנפתחים בכל שנה במשטרת ישראל. מלבד עבירת הגניבה, עבירות ההתפרצות הן השכיחות ביותר בפגיעתן באזרחי ישראל. עבירות ההתפרצות והפריצה הינם למעשה עבירות הנגזרות מעבירת הגניבה, שהיא עבירת האם. תחילה נבחין בין עבירות אלו:
עבירת הגניבה
חוק העונשין מסדיר את תחום עבירות הרכוש. כך למשל, סעיף 383 לחוק מגדיר מה נחשב כגניבה. על – פי הסעיף, גניבה היא לקיחת חפץ או כל דבר מה, ללא קבלת הסכמה של הבעלים של החפץ, או בצורה שאינה כדין, וזאת בכדי לקחת את אותו החפץ כדרך קבע, כלומר לצמיתות.
כמו – כן, גם עשיית שימוש בדבר מסוים שנמצא אצל המחזיק, מבלי לקבל את הסכמתו של הבעלים – נחשב כגניבה. העונש על עבירת הגניבה יכול להגיע עד 3 שנות מאסר, אולם עונש זה מתייחס למצב בו הגניבה לא מלוות ב"נסיבות מחמירות".
יש לציין כי העונש על עבירת הגניבה בנסיבות מחמירות יעמוד על 4 שנות מאסר, וכן גניבה של דבר שהערך שלו גבוה מחצי מיליון שקלים, עשוי להגיע לעד 7 שנות מאסר. עבירת גניבה נוספת שנחשבת כגניבה בנסיבות מחמירות, היא גניבה של עובד ציבור, והדין על עבירה זו עומד על עד 10 שנות מאסר.
עבירת ההתפרצות והפריצה
ההגדרה לעבירות אלו נמצאת בסעיף 405 לחוק העונשין. לפי הגדרה זו, אדם השובר חלק חיצוני או פנימי של בניין במטרה להיכנס אליו לא רשות, הינו פורץ. לחלופין, במידה ואדם פותח באמצעות מפתח, דחיפה, משיכה, הרמה, או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור פתח בניין או פתח מעבר מחלק לחלק בבניין, נקרא פורץ.
כלומר, גם כניסה לא אלימה למבנה ללא היתר, או לחלופין כניסה באמצעות פתח שלא מיועד לכניסה, כמו למשל ארובה, תיחשב לפריצה. יתר על כן, גם מי שנכנס לבניין באיום, תחבולה או קנוניה עם אדם שבבניין, יחשב כפורץ.
עבירות הפריצה הינן עבירות בעלות חלופות רבות, וכן לעבירות אלו הגדרה כללית שממנה נובעות 3 הגדרות משנה:
- הראשונה, היא "נכנס" – קרי, אדם הנכנס בחלקו, או לחלופין מכניס בצורה חלקית חפץ מסוים לנכס, שלא כדין, או מבלי לקבל את אישור הבעלים של הנכס.
- השנייה היא "מתפרץ" – אדם שנכנס בצורה מלאה, כלומר נכנס כולו, לנכס מסוים, ללא כל הסכמה או היתר לעשות זאת, נחשב "מתפרץ".
- השלישית היא "פורץ" – זהו אדם שמשתמש בכוח או בכלים על – מנת להיכנס למבנה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
תנאי ההרשעה וניהול התיק בעבירת ההתפרצות
כמו – כן, נציין כי בכדי להרשיע אדם בעבירה פלילית, יש תחילה להוכיח שבעבריין התמלאו הן היסוד הנפשי והן היסוד העובדתי. בעבירות עליהן אנו מדברים, הלוא הן עבירות ההתפרצות, היסוד העובדתי הוא הוכחה כי הנאשם נמצא בפועל בתוך מקום העבירה, ואין זה משנה איך ומתי הנאשם נכנס למקום זה.
כמו כן, את היסוד הנפשי ניתן להוכיח על – ידי הוכחה כי המעשה של הנאשם נעשה בכוונה לבצע גניבה או פשע במסגרת ההוכחה של הפשע או הגניבה שבוצעו, או בהוכחת כוונת הכניסה למקום בו בוצעה העבירה. כך, יש להוכיח כי שני היסודות הללו התקיימו מעל לכל ספק סביר.
כן יש לציין כי בשל הסיכון הגדול שטמון בעבירות פריצה לנכס, לרוב התביעה תעתור בבקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשמים, וזה מכוח ס' 21(א) (1) (ב) לחוק סדר הדין הפלילי מעצרים. עם – זאת, נציין כי במצב בו העבירה נעשתה ללא כל תכנון מקדים או ללא התארגנות של מספר אנשים בצורה שיטתית או באמצעים מתוחכמים – יהיה ניתן לקבוע כי אין סיבה אמיתית למעצר זה (בש"פ 5431\98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל).
יתר על – כן, מכיוון שעבירות ההתפרצות הינן עבירות מסוג פשע (כלומר שהעונש עליהן הוא מעל ל 3 שנים) – התובעים מחויבים לשלוח מכתב שימוע לפני שהם מגישים כתב אישום, וזאת בהתאם להנחיות שיש בסעיף 60 א לחוק סדר הדין הפלילי. במכתב השימוע תינתן לחשוד בעבירה הזדמנות לשכנע את התובעים מדוע אין הם צריכים להגיש כנגדו כתב אישום.
חזקות לעבירת ההתפרצות או לעבירות קרובות לה
החזקות הן, במצבים בהם אדם נתפס עם נשק או מכשיר פריצה כלשהו, באם אדם נתפס כשפניו מוסוות ובאם נתפס בתוך בניין כשפניו מוסוות או באם יש בידיו מכשיר פריצה. במצבים המתוארים, ניתן להניח כי אותו אדם התכוון לבצע עבירה פלילית, ומשכך, העונש על כך יהיה 5 שנות מאסר.
ע"פ 206/75 מוחמד בן סעד אלקואסמה נגד מדינת ישראל
בפסק – דין זה, הנאשם הורשע בעבירת פריצה וגניבה, וזאת בהסתמך על תביעות האצבעות שלו שנמצאו בזירת הפשע. כך, בהתאם לכתב האישום, הנאשם ניפץ את אחד החלונות בדלת הכניסה ודרכו נכנס לבית המלאכה. על הנאשם הוטלו שמונה חודשי מאסר בפועל, וכן עשרה חודשי מעשר על תנאי. כמו – כן, הנאשם נאלץ לשלם למתלונן פיצוי על סך 1500 ל"י.
הפגיעה בסדר החברתי
מעשים שמטרתם לפגוע ברכוש או לחלופין לשלול אותו, פוגעים מאוד בסדר החברתי במדינה, וכן פוגעים בזכויותיהם היסודיות של הנפגעים מהם. יתרה מזאת, עבירות רכוש פעמים רבות טומנות בחובן גם אלימות וסיכון חיי אדם, או פגיעה בשלמות הגוף – אם זה לשם הימלטות מעונש, אם זה לשם השגת הרכוש, או שלשם שמירה על הרכוש.
כמו כן, פעמים רבות נאשמים מורשעים בביצוע עבירת הפריצה בנוסף להרשעה בעבירות אחרות, כמו למשל עבירות מין, זאת כיוון שטרם ביצוע עבירת המין, הנאשם נכנס לבית הקורבן, או לכל מקום אחר, ללא היתר
