חוסר עניין לציבור מוכר בחוק בתור אחת מהעילות לסגירת תיק פלילי. שם העילה הוחלף וכיום הוא "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין". במקרים מסוימים, חוסר עניין לציבור יכול לשמש אף כסיבה לאי פתיחה בחקירה מלכתחילה. עו"ד אלעד שאול מסביר:
העילות לסגירת תיק פלילי
החוק הישראלי מכיר בשלוש עילות סגירה מרכזיות: חוסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור. שני המצבים הראשונים, מתמקדים בכך שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום:
-
חוסר אשמה:
סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם הסבירות שאדם ביצע עבירה נמוכה התיק יסגר מחוסר אשמה. כשתיק נסגר בחוסר אשמה פלילית, הוא נמחק מהמרשם הפלילי לחלוטין, כלומר – אין עבר פלילי במקרה זה.
-
חוסר ראיות:
סעיף 62(ב) לחוק קובע שאם הוחלט שאין מספיק ראיות להגשת כתב אישום, ייסגר התיק בעילת חוסר ראיות מספיקות. במצב זה החשוד אינו נקי מכל אשמה, ולכן יישאר לו רישום משטרתי של תיק סגור.
-
חוסר עניין לציבור:
סעיף 62(א) לחוק קובע שאם יש מספיק ראיות להעמיד לדין, אך התובע סבור שאין עניין ציבורי בניהול ההליך הפלילי – יורה על סגירת התיק. גם במצב זה נותר רישום שמטרתי של תיק סגור שעלול להפריע לחשוד בעתיד.
איך ניתן למחוק רישום של תיק סגור?
סגירת תיק מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור מותירה רישום פלילי. לא ניתן לקבל תעודת יושר עם תיקי משטרה סגורים. במצב זה חשודים רבים חשים מקופחים משום שלטענתם הם לא ביצעו כלל את העבירה ואין סיבה שיהיה להם רישום פלילי. במקרה כזה ניתן לפנות בבקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה. החוק מאפשר לחשוד לערור על ההחלטה לסגור את התיק נגדו ולבקש לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה.
אם הבקשה נדחית, ניתן לערור פעם נוספת לפרקליטות המדינה ולאחר מכן להגיש עתירה לבג"צ.
מקרים בהם לא יסגר תיק בחוסר עניין לציבור
בפסק דין גנור נפסק שבחקירה פלילית נגד איש ציבור, נקודת המוצא היא שיש עניין ציבורי. החלטה לא להגיש כתב אישום נגד איש ציבור בשל חוסר עניין לציבור יכולה להיות בלתי סבירה ולהתבטל בבג"צ. מקרים נוספים בהם לא יסגר תיק בחוסר עניין לציבור:
-
עבירות אלימות במשפחה:
בקשת מתלוננת בעבירת אלימות במשפחה לסגור את התיק נגד בעלה לא תהווה עילה יחידה לסגירת התיק. החוק יוצא מנקודת הנחה שמי שחוותה אלימות מבן זוגה כמעט תמיד תבקש שלא להעמידו לדין.
-
עבירות מין במשפחה:
כמו בעבירות אלמות גם בעבירות מין בקשת הקורבן לסגירת התיק לא תהווה סיבה יחידה לכך.
החשש הוא שמתלוננת חוזרת בה לא משום שהחשוד לא ביצע את העבירה, אלא בשל לחצים שמופעלים עליה. לחצים אלו יכולים להיות חיצוניים – מצד החשוד, או פנימיים – בשל רגשות המתלוננת כלפי החשוד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
כיצד נקבע האם יש או אין עניין לציבור?
קיימים שיקולים רבים שאמורים להנחות את הפרקליטות מתי יש עניין לציבור להגיש כתב אישום. באופן כללי השאלה היא אם תצמח לחברה תועלת מהעמדת החשוד לדין ומה יהיה הנזק אם לא יעמוד לדין.
רשימת שיקולים לקביעה האם קיים עניין לציבור:
- חומרת וסוג העבירה – עבירות חמורות מצדיקות הגשת כתב אישום והגנה על הציבור.
- קורבן ספציפי – אם קיים קרבן ספציפי למשל בעבירה של תקיפה או גניבה.
- יעילות – ההליך הפלילי יקר ומורכז – יש לחשוב אם יעיל להגיש כתב אישום בנסיבות העניין.
- משך הזמן שעבר – העניין הציבורי פוחת ככל שחולף הזמן.
- נסיבות אישיות של החשוד – קיימת נטייה להתחשב בנסיבות אישיות של חשוד, כמו למשל מצב בריאותי, עבר פלילי, מצב משפחתי, גיל וכדומה.
- הרתעת הציבור – האם העמדה לדין תגרום להרתעה הציבור מביצוע עבירות דומות?
אחת הדוגמאות המרכזיות לסגירת תיק בעילת חסור עניין לציבור היא שיכחת ילדים ברכב. אנו נתקלים בתופעה המצערת בכל שנה ולעיתים לא ברור מדוע ההורים לא מועמדים לדין. נקבע שאין אינטרס בהעמדה לדין שכן אף הורה לא שכח ילד ברכב בכוונה כך שהעמדה לדין לא תרתיע את הציבור.
כמה תיקים נסגרים בשל חוסר עניין לציבור?
על פי נתוני משרד המשפטי 80% מהתיקים שנפתחים נגד חשודים במדינת ישראל נסגרים. קרוב ל- 25% מכלל התיקים נסגרים בעילת "חוסר עניין לציבור". משמע אחד מכל ארבעה תיקים פליליים נסגר בעילת חוסר עניין לציבור.
באילו מצבים לא תיפתח חקירה נגד חשוד?
לאחר חקירת החשוד במשטרה נפתח לו תיק פלילי. עם זאת, לפעמים מוגשת תלונה במשטרה והמשטרה מחליטה בכלל לא לחקור את החשוד.
יש להבדיל בין שתי סוגי עבירות:
- בעבירה מסוג פשע: עבירות חמורות ביותר שהעונש עליהן הוא מעל 3 שנות מאסר – המשטרה חייבת לפתוח בחקירה.
- בעבירות חטא או עוון: קיים שיקול דעת לקצין משטרה בדרגת פקד אם לפתוח בחקירה או לא לחקור.
- במקרה שהוגשה תלונה והמשטרה החליטה לא לחקור, המתלונן רשאי לערור על ההחלטה ולבקש לפתוח בחקירה.
הסיבה המרכזית לאי פתיחה בחקירה היא חוסר עניין לציבור או "מכלול הנסיבות אינו מצדיק פתיחה בחקירה". כספי הציבור מממנים את חקירת המשטרה ואין עניין לציבור בבזבוז כספי ציבור על חקירות סרק. דוגמה טובה לכך היא תלונה בעניין סכסוך ירושה שמתברר בבית משפט אזרחי.
הגשתי תלונה והחשוד לא נחקר בשל חוסר עניין לציבור – יש מה לעשות?
בהחלט. לפי סעיף 63 לחוק המשטרה מחויבת להודיע למתלונן על סגירת התיק מבלי שחקרה את החשוד. כמו כן עליה לנמק את ההחלטה ולהסביר מדוע לא חקרה. לפי סעיף 64, המתלונן יכול להגיש ערעור על החלטה זו לפרקליטות שתבחן את ההחלטה. אם הפרקליטות תדחה את ערר המתלונן ניתן לעתור לבית המשפט העליון (בג"צ).
מדוע שונה השם מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין?
כדי לא לפגוע ברגשות הציבור. לאורך השנים מתלוננים רבים חשו פגועים בשל סגירת התיק בעילת חוסר עניין לציבור. למשל אדם שהותקף והתיק נגד התוקף נסגר יכול לחוש פגוע מכך שה"ציבור" לא מתעניין במקרה. לכן הוחלט בשנת 2018 לשנות את המושג 'חוסר עניין לציבור' ולהחליפו במושג 'נסיבות העניין לא מתאימות להעמדה לדין'. זאת, מתוך התחשבות כאמור בקורבנות ובמטרה להרחיב את מכלול הנסיבות שיאפשרו את סגירת התיק.
