חוק העונשין הינו החוק במשפט הישראלי המתייחס לתחום הפלילי, ומגדיר מהם המעשים אשר מהווים עבירה ומהם העונשים בגינם. בכך מסדיר החוק את המשפט הפלילי בישראל. לאור רוחב היריעה שלו, מתייחס החוק להיבטים פליליים רבים ושונים, והוא בעל חשיבות רבה ביותר בסדר היום של המדינה.
כך, מתייחס החוק גם לעבירות של מעשי פזיזות ושל רשלנות. לעבירות אלה חשיבות מיוחדת. בשונה מעבירות רבות אחרות בחוק העונשין, אשר המבצע היה מודע באופן מלא לביצוען ופעמים רבות התכוון בדיוק לתוצאה החמורה שקרה, פעמים רבות בעבירות אלה המצב שונה. כך, כדי שתתקיים העבירה כלל לא נדרש שתהיה כוונה של המבצע להרע לאדם אחר שמולו.
לאור ייחודן זה של מעשי הפזיזות והרשלנות, החשיבות בלהכיר את העבירות על סוגיהן ראשונה במעלה. בשונה ממקרים בהם אדם יודע בבירור שהוא מבצע דבר אסור, במקרים אלה פעמים רבות אדם לא ידע כלל שהוא עובר על החוק. על כן, חשוב לדעת מהם הסוגים השונים של העבירות. כמו כן, יש חשיבות רבה במקרים מסוג זה בהסתייעות בעורך דין פלילי, אשר הינו בעל מומחיות בתחום.
מהי פזיזות ומהי רשלנות?
מעשה פזיז ורשלני הינו מעשה אשר בוצע באופן רשלני או נמהר, ובכך גרם לחבלה לאדם אחר או לחילופין סיכן את חייו של אדם אחר. לפי החוק, מעשה כזה מהווה עבירה פלילית, אשר דינה הוא מאסר בפועל של תקופה של עד שלוש שנים.
הן ההגדרה של רשלנות והן ההגדרה של פזיזות מופיעות באופן מפורש בחוק העונשין. כך, סעיף 21 לחוק העונשין קובע שרשלנות הינה אי מודעות לטיב מעשה, לקיומן של הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות של המעשה, אשר נמנים עם פרטי העבירה הספציפית הרלוונטית, כאשר אדם "מן היישוב" יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט.
זאת, תחת קיומם של שני תנאי משנה. ראשית, שלעניין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור, ושנית שבעבירה שעם פרטיה נמנית תוצאה שנגרמה על ידי המעשה או סכנה העלולה להיגרם בשלו – מי שמבצע אותה נטל סיכון בלתי סביר להתרחשות התוצאה או לגרימת התוצאה. כמו כן חשוב לזכור שרשלנות יכולה להיחשב יסוד נפשי מספיר רק בעבירות שאינן מסוג פשע.
בסעיף 20 לאותו חוק, המגדיר עבירות של מחשבה פלילית, מוגדרת הפזיזות. פזיזות מתחלקת לפי החוק לאדישות, משמע שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה הספציפית של העבירה הנידונה, ולקלות דעת, משמע נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה של העבירה הספציפית, מתוך תקווה להצליח למנוע את העבירה.
הבדל משמעותי ביותר הינו שבמקרה של פזיזות ישנה מודעות לטיב המעשה, לקיומן של הנסיבות, ואף לאפשרות לגרימת התוצאה של העבירה הספציפית. לעומת זאת, במקרה של רשלנות האדם אינו מודע לטיבו של מעשה, לכך שהתקיימו הנסיבות להיווצרותו או אף לאפשרות לגרימה לתוצאות הספציפיות, גם במקרים בהם לאדם הנורמטיבי כן היתה מודעות אליהם.
על אף השוני, הן עבירות הפזיזות והן עבירות הרשלנות, בשונה ממרבית העבירות הספציפיות אליהן מתייחס חוק העונשין, הינן עבירות אשר יש סבירות גבוהה ביותר שאדם "נורמטיבי" יבצע. כאשר מדובר בהתנהגות אשר גורמת או הינה בעלת פוטנציאל לגרום לנזק רב, גם ככל שאדם ביצע את העבירה מתוך פזיזות או רשלנות, ההשלכות הן חמורות. לפיכך, גם בגין עבירות אלה ראוי ונדרש שיהיה עונש.
חשוב להדגיש כי הרשלנות והפזיזות המוגדרות בסעיף 20 ו21 לחוק העונשין קשורות במה שמוגדר כיסוד הנפשי של אדם. בכך, הן יכולות וצריכות להתקיים בחלק מהעבירות הספציפיות הנמנות בחוק העונשין, בכדי ש'תיווצר' עבירה. כמו כן, העונש בגינן יהיה פחוּת יותר מבמקרה בו התקיים יסוד נפשי של כוונה, דהיינו מטרה לגרום לתוצאה הספציפית. כך, הן נכנסות בגדר עוון ורשלנות, ולא בגדר פשע.
עבירות מעשי הפזיזות והרשלנות
נוסף להיותן חלק נדרש בקיומן של עבירות מסוימות בחוק העונשין, חוק העונשין ייחד סעיף ספציפי העוסק באופן ישיר בעבירות שכשלעצמן מהוות פזיזות ורשלנות אסורות.
סעיף זה הינו סעיף 338. הסעיף מרכז את הדברים אשר עצם העיסוק בהם מכיל בחובו סכנה מובנית, ומשכך נדרשת בהן זהירות מוגברת. מדובר בשורה ארוכה של מעשים שביצועם נעשה בצורה רשלנית או נמהרת, וכתוצאה מכך נגרמה חבלה לאדם או שחייו היו בסכנה. משמע, העבירות המפורטות בסעיף הינן עבירות בהן עצם העובדה שנגרם נזק כתוצאה מחפץ, כלי או דבר אחר שצוין בעבירה, ברירת המחדל היא שמי שעשה בהם שימוש היה רשלן.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
דוגמאות למעשים שמהווים פזיזות ורשלנות
כאמור, החוק מפרט בסעיפיו הקטנים אילו הם המעשים אשר מי שמבצעם בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לאדם לחברלה דינו מאשר שלוש שנים, דהיינו מפרט מהם מעשי פזיזות ורשלנות.
אחת הדוגמאות אליהן מתייחס החוק הינה מתן טיפול רפואי בחוסר מיומנות ומקצועיות. לפי סעיף קטן 7 תחת סעיף 338, מתן טיפול רפואי בצורה חסרת מיומנות ומקצועיות, או לחילופין מתן מתן טיפול כירורגי רשלני, במקרים בהם המטפל התחייב לטפל בו מתוקף תפקידו, הינו עבירה פלילית. דינה של עבירה זו, כדין כלל העבירות תחת סעיף זה, הינו שלוש שנות מאסר.
דוגמאות נוספות הינן:
- הפעלת כלי שיט או כלי טיס או השתתפות בהפעלתם;
- עשיית מעשה באש או בחומר לקיח, נפיץ או רדיואקטיבי או אי נקיטה באמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת אשר כרוכה באש או בחומר כאמור שבהחזקתו של אדם; ע
- שיית מעשה לגבי מכונות שבפיקוחו של אדם, בין אם בפיקוחו בלבד ובין אם בפיקוחו יחד עם אחרים, או לחילופין אי נקיטת אמצעי זהירות נאותים מפני סכנה מסברת הכרוכה במכונות אלה;
- עשיית מעשה לגבי חומר נפץ או לגבי כלי יריה שבחזקתו של אדם, או לחילופין אי נקיטת אמצעי זהירות נאותי מפני סכנה מסתברת הכרוכה בהללו;
- אי נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה בחיה בהחזקתו של עושה המעשה;
ועוד.
בנוגע לשימוש בכלי נשק וחומרי נפץ, בשנת 2005 נכנס לתוקפו תיקון לחוק אשר מתייחס לעצם השימוש בחומרי נפץ ובכלי נשק בלי אמצעי זהירות בלי שננקטו אמצעי זהירות, בעת אירועים כגון טקסים או חגיגות, וקובע שכאשר מדובר בעבירות ספציפיות אלה העונש אף יכול להגיע כדי ארבע שנות מאסר.
מדוגמאות אלה ועוד עולה שכאשר בחזקתו של אדם ישנם חומרים, חפצים ואף בעלי חיים, חלה עליו החובה לנקוט משנה זהירות בכדי שהסכנה הפוטנציאלית של פגיעה באנשים מאלמנטים אלה לא תתקיים. במקרים בהם אכן התקיים נזק, על מבצע המעשה הפזיז או הרשלני להוכיח שלא היתה אפשרות למנוע את הנזק תוך מאמץ סביר.
עורך דין פלילי – הדרך להתמודד בצורה האופטימלית עם עבירות "נורמטיביות"
כאמור, נדמה שעבירות הפזיזות והרשלנות הינן עבירות אשר אף אדם נורמטיבי ביותר עלול למצוא עצמו מואשם בהן, כאשר כאמור לא היתה לו כל כוונה לבצען. כמו כן פעמים רבות מדובר במעשים אשר האדם כלל לא יודע שהם מהווים עבירה על החוק, ושחוק העונשין אוסר עליהן במפורש.
לפיכך, כדי להתמודד עם הקושי שנוצר, ולאור הסנקציה המשמעותית הפוטנציאלית בגין עבירות אלה, ישנה חשיבות רבה בהסתייעות בעורך דין בעל מומחיות וניסיון בתחום.
