עבירה של החזקה היא איסור על פי הדין להחזיק בדבר מסויים (סמים, נשק, וכולי) באמצעות זיקה או שליטה בדבר.
המונח "החזקה" מוגדר בחוק העונשין בפרק ה'2 הוראות שונות, בסעיף ההגדרות כדלקמן :
"פרק ה'2: הוראות שונות
"הגדרות [א/5] (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34כד. לענין עבירה –
החזקה" – שליטתו של אדם בדבר המצוי בידו, בידו של אחר או בכל מקום שהוא, בין שהמקום שייך לו ובין אם לאו; ודבר המצוי בידם או בהחזקתם של אחד או כמה מבני חבורה בידיעתם ובהסכמתם של השאר יראו כמצוי בידם ובהחזקתם של כל אחד מהם ושל כולם כאחד;"
על פי הדין, עבירת החזקה מהווה איסור של החזקה בדבר כלשהו גם כאשר המחזיק אינו מבצע כל פעולה פיזית בדבר, אולם יש לו רק שליטה וזיקה לאותו הדבר האסור. כך למשל על פי פקודת הסמים המסוכנים, הדין אוסר על אדם להחזיק סם מסוכן. "מבחן השליטה" קובע כי ההחזקה עשויה להיות בידי אדם בודד, אולם גם בידי קבוצה של אנשים. במידה ויוכח שלכל אחד מהם בנפרד היתה היכולת להחליט מה לעשות באותו הסם שאסור להחזיקו – הוא יחשב למי שעבר את העבירה. כמו יראו מחזיק גם במי שהיה שייך לקבוצה, ונתן את הסכמתו להחזקה בסם על ידי חברי הקבוצה.
מחזיק יכול להיות בהחזקה ממשית או מחזיק בהחזקה קונסטרוקטיבית.
החזקה ממשית
החזקה ממשית על פי החוק היא מצב שבו המחזיק הוא בעל יכולת לבצע עשיה פיזית בלעדית במה שהוא מחזיק (סמים, נשק, וכולי) או בעצמו, או באמצעות אחר מטעמו. הוא לא חייב להיות הבעלים של הדבר, אלא שתהיה לו היכולת לעשות פעולה בדבר בעצמו או על ידי אדם אחר שפועל איתו או מטעמו, שעושה את רצונו שלו, או שותף שלו.
החזקה קונסטרוקטיבית
המושג החזקה לא מתייחס רק להחזקה פיזית ממשית. החזקה יכולה להיות גם יכולת שליטה בלבד – דהיינו החזקה קונסטרוקטיבית.
לענין זה נפנה לע"פ 7282/08 אבו עמרה נגד מדינת ישראל. מדובר שם באדם שהגיע לתחנת דלק במטרה לעשות עסקה בסמים, וניגש לפח הזבל שבו היו הסמים. כאשר הגיע לפח והרים את תיק הסמים, נעצר מיד על ידי המשטרה. הוא טען שהשוטרים ביקשו ממנו לקחת את התיק לידיו והוא סרב. לפי העדויות, הוא החזיק בתיק הסמים והפיל אותו מידיו אחרי ששמע מפי השוטרים שהוא עומד להיעצר. במשפטו נקבע שגם אם לא נגע בתיק הוא עדיין נחשב כמחזיק בעל שליטה בסם, מאחר ולשליטה יש יסוד נפשי ויסוד פיזי.
"לגבי היסוד הפיזי נקבע כי מושג השליטה משמעו כי לאדם יש יכולת על פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל לעשות מעשה פיזי בחפץ, או שבידו היכולת לקבוע את גורלו הפיזי של החפץ – ראה ע"פ 250/84 הוכשטט נ' מדינת ישראל פ"ד מ (1) 811,823 (1985) (להלן : הוכשטט).
לא עצם ההחזקה הפיזית בחפץ היא הקובעת אלא השליטה בחפץ. אין צורך כי החפץ יהיה בידי מבצע העבירה או אף בקרבתו הפיסית המדוייקת וניתן לשלוט אף בחפץ שנטמן ברשות הרבים".
לפי היסוד הפיזי אדם יכול לעשות מעשה בחפץ. עם זאת, החזקה נחשבת כשליטה בחפץ, ואין צורך שהחפץ יהיה בידיו או בקרבתו. היסוד הנפשי מתבטא במודעות או ביכולת השליטה בחפץ.
החזקה קונסטרוקטיבית – החזקה באמצעות אדם אחר
החזקה קונסטרוקטיבית מתייחסת לסיפא של סעיף 34 כד. מדובר בהחזקה של משהו אבל ללא שליטה בו. האדם "מחזיק" גם אם לא מחזיק באופן ממשי וההחזקה על ידי אדם אחר מבוצעת בהסכמתו ובידיעתו.
החזקה בסמים כשאין שליטה בהם אפשרית כשמתקיימים התנאים הבאים :
יש ידיעה והסכמה להחזיק את הסמים באמצעות מחזיק בפועל, כאשר האדם והמחזיק קונסטרוקטיבי הם מאותו הצד או אותה הקבוצה, ומוסכם שיש מי שממש מחזיק פיזית בסם עבור כל יתר הקבוצה.
יתר חברי הקבוצה יחשבו גם "כמחזיקים" בסמים גם אם הם לא מחזיקים אותם באופן פיזי, והחזקת הסם אצל אדם אחר בקבוצה מבוצעת בהסכמתם ובידיעתם.
בעניין ראוי להזכיר את דבריו של כב' השופט קדמי בספרו "על פקודת הסמים המסוכנים (הדין בראי הפסיקה) כדלקמן
:"מדובר כאן 'באחריות שותפים' של "בני חבורה" להחזקת סם מסוכן על ידי אחד מהם מוכיחה "ידיעה" "הסכמה" מצידם להחזקת הסם אצלו "עבור" כולם… בפועל מדובר בידיעה והסכמה על בסיס שיתוף פעולה מוקדם בקשר להחזקתו של הסם במשותף".
"היסוד העובדתי בא כאן, איפה לכלל ביטוי, בקיומה של 'התחברות ' מוקדמת בין "בני חבורה" בקשר לחזקת הסם המסוכן. התחברות זו יוצרת "זיקת שייכות" בין הסם לבין המחזיק בו קונסטרוקטיבית" (באמצעות של אחד "מבני החבורה" המחזיק בסם אחזקה ממשית מטעם ולמען בני החבורה כולם)"
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
פרשת אבו רקייק נ' מדינת ישראל ע"פ 3514/91 – מבחן ההסכמה לעניין החזקה קונסטרוקטיבית
בנובמבר 1990 בשעות הערב, נסע קצין משטרה במכוניתו בכביש עומר חברון, כאשר בצומת תל שוקת חלף לידו רכבו של המערער. המערער הביט בקצין האט הרכב ופנה לכיוון היישוב לאקיה. אחר כשעה חזר המערער לכיוון עומר, המשיך לתוך תחנת דלק, ונעצר מול מתקן לשטיפת מכוניות. קצין המשטרה עקב אחריו וצפה על רכבו. נוסע שישב לצד המערער יצא מהמכונית וזרק חבילה לגדר מימין. בחיפוש שערך קצין המשטרה לא נמצא בו דבר, והוא הזעיק צוות בילוש, שמצא במקום שקית ובתוכה 100 גר' הרואין. המערער הכחיש שנסע לישוב לאקיה ושהיה לידו נוסע ברכב, והודה רק שנכנס לתחנת הדלק בכוונה לנוח.
בית המשפט המחוזי קיבל את עדות הקצין, דחה את הכחשות המערער, קבע כי עדותו שקרית ומחזקת את הראיות המפלילות נגדו, והרשיע אותו בהחזקת סמים. המערער הגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון בחן האם יש בנמצא ראיות נסיבתיות כדי להסיק שהמערער החזיק בסמים שזרק הנוסע לידו. דעת הרוב מפי כב' השופטת נתניהו וכב' השופט מלץ קיבלה את הערעור וקבעה כי על פי נסיבות המקרה אין ראיות להוכחה שהסם היה בשליטת המערער. כב' השופט אור (בדעת מיעוט) דחה את הערעור.
וכך פסק בית המשפט:
"ההסכמה הדרושה להחזקה קונסטרוקטיבית לא צריך שתהיה הסכמה במובן אי-התנגדות להחזקה בידי האחר או האחרים. היא צריכה להיות בעצה אחת עמם… 'הסכמה' בהקשר שלפנינו עניינה הידברות מוקדמת או עסק משותף, או כיוצא בזה בין השניים. אשר במהלכה נעשית החזקתו (הממשית) של האחד להחזקתו (הקונסטרוקטיבית) של האחר (הש' ברק בע"פ 250/84 הוכשטט נ. מדינת ישראל)."
"ואפילו נייחס למערער ידיעה על החזקת הסם בידי הנוסע, על סמך מה נייחס לו הסכמה להחזקת הסם, דיינו היותו בעצה אחת עם הנוסע בהחזקת סם ? מעצם התנהגותו של הנוסע שזרק את הסם בנוכחות המערער אינני רואה ראיה ולו לכאורה על קשר בין השניים".
"סיכומו של דבר – הכחשותיו של המערער, שיסודן בשקר מעלות חשד רציני נגדו, אך חשד בלבד, אין הן משלימות מסכת של ראיות שתספקנה להרשעה מעל לספק סביר. לשם כך דרושות ראיות נסיבתיות, שתצבענה באופן חד משמעי על המסקנה ההגיונית האחת והיחידה, שהמערער ידע על דבר החזקת הסם וגם היה בעצה אחת עם הנוסע בעניין זה. בכך נותר לדעתי ספק, ובשל ספק זה לא יהיה זה בטוח להרשיע את המערער."
לסיכום : לצורך הרשעה, מטיל בית המשפט על התביעה נטל מוגבר להוכיח את הידיעה וההסכמה של מי שמחזיק (קונסטרוקטיבית) בסם.
החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי בעבירת החזקה
במקרה ואתם מוצאים את עצמכם חשודים או נאשמים בעבירת החזקת סמים, אתם חייבים להיעזר באופן מידי בעורך דין פלילי מנוסה בתחום שיכול לסייע לכם משפטית ולהביא לביטול ההליכים הפליליים, לזיכוי מהעבירה, או להשגת עסקת טיעון בנזק מינימלי ביותר עבורכם.
הרשעה בעבירות מסוג זה גורמת לנזק רב ובין היתר בעונשי מאסר כבדים, קנסות כספיים, וגם בפגיעה בשם הטוב. אם נתפסתם באופן כזה או אחר בקשר להחזקת סמים, בעזרת טיפול משפטי של עורך דין מקצועי קיים סיכוי להוכיח שאין לתביעה מספיק ראיות כדי להרשיע אתכם, ותוכלו להיחלץ מהמבוך הפלילי.
עורך הדין אלעד שאול מטובי עורכי הדין הפליליים בישראל ויוצא הפרקליטות, הינו מומחה בייצוג נאשמים וחשודים. עורך הדין אלעד שאול הוא בעל ניסיון רב והצלחות בכל הקשור לייצוג בעבירות סמים. אם נקלעתם לתסבוכת פלילית, מומלץ שתפנו מיד וללא היסוס לעורך הדין אלעד שאול לקבלת יעוץ וליווי בתיק. מובטחת לכם דיסקרטיות והצלחה.