ראיה נסיבתית

ראיות הן אמצעי משפטי לברור עובדות, הן מוכיחות לבית המשפט שנאשם ביצע את העבירה וניתן להסיק מהן מסקנות לגבי אשמתו או חפותו. ראיות יכולות להיות בין היתר עדויות, תמונות, צילומי וידאו, מסמכים, מידע, תמונות, חפצים, ראיות פורנזיות וכל דבר שמסייע בחקירה ובמשפט. עובדות במשפט הפלילי ניתן להוכיח באמצעות ראיות ישירות או ראיות נסיבתיות. הראיות הנסיבתיות הן שכיחות יותר מראיות ישירות, וכשאין בנמצא ראיות ישירות הראיות הנסיבתיות מקבלות חשיבות גבוהה. עו"ד אלעד שאול מסביר.

ראיה ישירה

ראיה ישירה היא ראיה של מי שמעיד על מעשה פלילי שהוא ראה. דוגמא לראיה ישירה היא כאשר העד מעיד שראה במו עיניו עבירה פלילית כמו תקיפה או גניבה וכולי. גם צילום של מצלמה שמראה אדם שמבצע עבירה פלילית הוא ראיה ישירה. ראיות אלו חזקות יחסית ובית המשפט יכול לבסס עליהן הרשעה פלילית ללא קושי מיוחד.

ראיה נסיבתית

ראיה נסיבתית מוכיחה עובדה שמתוכה אפשר להסיק מסקנה שמתיישבת עם ההיגיון הישר. ראיה נסיבתית היא לא ראיה שמוכיחה בצורה ישירה את אשמתו של הנאשם בביצוע המעשה הפלילי, אלא מוכיחה רק עובדה שמלמדת כאפשרות יחידה, שהנאשם אכן אשם בביצוע העבירה. ראיה נסיבתית דורשת תהליך של הסקת מסקנה כדי שניתן יהיה לקבוע ממצא לפיה, וזאת לעומת ראיה ישירה שלא דורשת הליך של הסקת מסקנה.

דוגמאות לראיות נסיבתיות

ראיה נסיבתית יכולה להיות עדות ראיה לגבי אדם שיצא ממקום מסוים כשהוא מחזיק סכין ועליה סימני דם. במקרה כזה ניתן להסיק שאותו אדם שנצפה עם הסכין – ביצע פשע שקשור בפציעה או ניסיון רצח של אדם אחר. מעדותו של עד הראייה צריך להסיק מסקנות ולא ניתן לקבוע חד משמעית שמחזיק הסכין ביצע פשע.

ראיה נסיבתית היא גם ראיה פורנזית כמו DNA של מי שהיה בזירה וגם טביעת אצבע על סכין. ראיות לגבי זיהוי פלילי של עד מומחה הן ראיות נסיבתיות. לדוגמא, מומחה לזיהוי פלילי מתחום הבליסטיקה של כלי ירי ועוד.

ההבדל בין ראיה ישירה ולראיה נסיבתית

מראיה ישירה ניתן להסיק רק מסקנה אחת והיא התוצאה החד משמעית של הראיה (לדוגמה: אדם מצולם יורה באדם אחר, ניתן לקבוע שהאדם ירה באדם האחר על סמך הצילום).

מראיה נסיבתית ניתן להסיק מסקנה מרשיעה בסבירות כזו או אחרת, ולחילופין ניתן גם להגיע למסקנה שאינה מרשיעה (לדוגמה: מציאת דגימת זרע על גופה של מתלוננת בעבירת אונס אפשר להסביר בכך שהיה מגע מיני בהסכמה).

בדרך כלל בתיקים פליליים ישנן כמה ראיות נסיבתיות שמצטברות ויכולות לתמוך ביחד במסקנה שהנאשם ביצע את המיוחס לו בכתב האישום. ככל שיש יותר ראיות נסיבתיות הן יכולות לבסס מסקנה מרשיעה בוודאות גדולה יותר.

לדוגמא: אבק שריפה על בגדיו של חשוד שנתפס ליד זירת רצח, וטביעת אצבעות על אקדח, יש בהם כדי לחזק את העובדה שהוא ביצע את הירי.

הראיה הישירה מועדפת על פני ראיה נסיבתית לצורך הוכחת עובדות, שכן ראיה נסיבתית עלולה לגרום לטעות בהסקת מסקנות.

אפשר להרשיע על סמך ראיה נסיבתית?

כן. ניתן להרשיע אדם במשפט פלילי על סמך ראיות נסיבתיות. לעניין זה נקבע בע"פ 3263/13 בן שטרית נ' מדינת ישראל ניתן ביום 19.3.17 :

"כפי שכבר צוין, על אף הקושי הטמון בראיות נסיבתיות אשר אין בהן כדי להוכיח באופן ישיר את הטעון הוכחה, בית משפט זה הטעים לא אחת כי כוחן אינו נופל מזה של ראיות ישירות, וכי ניתן לבסס הרשעה בפלילים בהתבסס על ראיות נסיבתיות בלבד".

כדי להרשיע על סמך ראיה נסיבתית בית המשפט צריך לקבוע שהמסקנה ההגיונית היחידה שמובנת מתוך הראיות הנסיבתיות היא שהנאשם ביצע את העבירה ויש להרשיע אותו.

בהערת אגב נציין שיש עבירות שדורשות תוספת של חיזוק ראייתי לצד ראיות נסיבתיות.

המבחן התלת שלבי והמבחן הדו שלבי לצורך הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות

בפסיקה נקבעו מבחנים להסתמכות על ראיות נסיבתיות לצורך הרשעה בתיקים שיש בהם ראיות מסוג זה בלבד.

המבחן התלת שלבי בודק:

1. בדיקת מהימנות – האם כל ראיה נסיבתית במסגרת התיק הפלילי מוכיחה ממצא עובדתי.
2. מבחן השכל הישר – האם כל הראיות הנסיבתיות יחד מביאות למסקנה בקשר לאשמת הנאשם על פי ההיגיון והשכל הישר. בשלב זה בודקים את המשקל המצטבר של הראיות במטרה לבחון אם אפשר ללמוד מהן על המעורבות של הנאשם במעשה העבירה כמסקנה סבירה.
3. בדיקת הסבר חלופי – בשלב השלישי תינתן לנאשם אפשרות לתת הסבר או גרסה חלופיים, שמעלים ספק בכל מה שקשור להרשעה שלו על פי הראיות הנסיבתיות. ההסבר שנותן הנאשם לראיות המפלילות נגדו יבחן על פי מבחן הספק הסביר. למשל חשוד בפריצה שיש נגדו ראיות נסיבתיות של טביעת אצבעות, ייתן גרסה לפיה הוא חילק חבילות באותו האזור, מה שמסביר את טביעות האצבעות.

בקשר לשני השלבים הראשונים יש להוכיח שהמסקנה המובילה להרשעה היא כתוצאה מצירוף של מספר ראיות נסיבתיות. כשיש ראיות נסיבתיות בית המשפט צריך לוודא לפני שהוא מרשיע את הנאשם, שאין אפשרות אחרת הגיונית וסבירה, מלבד האפשרות שמפלילה את הנאשם. בית המשפט יכול להרשיע כל סמך ראיות נסיבתיות לאחר שבדק אותן, בדק את הסברי הנאשם ומצא שאין שום מסקנה הגיונית מלבד הרשעה.

המבחן הדו שלבי להסתמכות על ראיות נסיבתיות:

בפסק דין ע"פ 6392/13 מדינת ישראל נ' קריאף צמצם בית המשפט את המבחן התלת שלבי לבדיקת ראיות נסיבתיות למבחן דו שלבי:

השופט ניל הנדל קבע שיש לצמצם את מבחן שלושת השלבים למבחן דו שלבי כדי להקל על נאשם בהוכחת חפותו. בכל מקרה על התביעה להוכיח שיש תוצאה אחת יחידה שהיא סבירה שיש בה כדי להרשיע את הנאשם.

לפי המבחן הדו שלבי, שני השלבים הראשונים מוטלים על התביעה:

1. עליה להוכיח ממצאים עובדתיים על סמך ראיות ישירות.
2. בית המשפט צריך לבחון האם התביעה יכולה לצרף גם עובדות שאין בהן ראיות ישירות ובשלב זה יבדקו גם את גרסת הנאשם.

נציין כי המבחן הדו שלבי אומץ גם בת"פ 53698-03-17 בעניין מדינת ישראל נגד אבישי בן דוד.

חשיבות ההתייעצות עם עורך דין פלילי

חשוד בחקירה באזהרה זקוק לליווי משפטי צמוד וייעוץ לפני החקירה ובמהלכה כדי להגדיל משמעותית את הסיכוי לסגור את התיק הפלילי ללא העמדה לדין. נאשם שהוגש נגדו כתב אישום צריך להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מטעמו כדי להוביל לזיכוי, ביטול כתב האישום או הרשעה בעבירה הקלה ביותר.

הגרסה שייגבש לכם עורך הדין הפלילי תפריך את הראיות הנסיבתיות ועשויה לשכנע את בית המשפט ב"סיפור אחר" שנובע מהן. ראיות נסיבתיות מושפעות מהגרסה שנתן הנאשם בחקירתו במשטרה ולכן חייבים להיות זהירים מאוד בכל אמירה או עדות שניתנת במהלך החקירה.

עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, מומחה למשפט הפלילי ודיני הראיות, בעל ניסיון עתיר שנים בתיקים פליליים שיש בהם ראיות נסיבתיות, וטיפל בתיקים פליליים מסובכים ומורכבים בהצלחה רבה, תוך שהביא לזיכוי של הנאשמים.

אם נקלעתם לחקירה פלילית או אם הוגש נגדכם כבר כתב אישום על סמך ראיות נסיבתיות חשוב שתיפנו בהקדם לעורך הדין אלעד שאול לקבלת טיפול איכותי מסור ודיסקרטי שעשוי לחלץ אתכם מהתיק הפלילי.