הטרדה מינית היא התנהגות בעלת אופי של כפייה בהקשר מיני. החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998 מגדיר מספר התנהגויות שעולות כדי הטרדה מינית, בין היתר סחיטה באיומים כאשר המעשה שאדם מתבקש לעשות הינו בעל אופי מיני; הצעות חוזרות בעלות אופי מיני כאשר האדם אליו הן מופנות הבהיר כי הוא לא מעוניין בהן;
התייחסויות חוזרות ונשנות למיניותו של אדם בסיטואציות שאינן מיניות, תוך שהאדם כלפיו מופנות ההתייחסויות הללו מבהיר כי הוא איננו מעוניין בהן; ואף התייחסות מבזה או משפילה למינו, מיניותו ואף לנטייתו המינית של אדם.
המישורים בהם ניתן להאשים בהטרדה מינית
בעידן ה-ME TOO, המודעות להתנהגויות שמהוות הטרדה מינית עלתה משמעותית. נשים אוזרות אומץ ומתלוננות על שארע להן, כך שהיקף הפסיקה בנושא התרחב מאוד בשנים האחרונות. ניתן לחלק את מקרי ההטרדות המיניות הללו למספר קטגוריות.
האשמה בהטרדה במקום העבודה
החוק למניעת הטרדה מינית מעניק הגנה רחבה יותר לנפגעי הטרדה מינית במצב בו הדבר נעשה תוך ניצול יחסי מרות. בדרך כלל, הדבר קורה במקומות עבודה בין מעסיק למועסק. סעיף 3(א)(6) לחוק קובע כי אדם יואשם בהטרדה מינית גם אם המוטרד לא הביע את התנגדותו והיעדר עניין בהצעות המיניות, במידה ומדובר במעשה שנעשה תוך ניצול של יחסי מרות.
בנוסף, הן החוק והן התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעביד), קובעים חובות למעסיק בדבר מניעת הטרדות מיניות במקום העבודה. בין היתר, על המעסיק למנות אחראי למניעת הטרדה מינית, שתפקידו לקבל תלונות על הטרדה מינית במסגרת העבודה, לברר אותן, לתת המלצות למעסיק כיצד לפעול במקרה של תלונה, ולייעץ לעובדים הפונים אליו כיצד לנהוג במקרה של הטרדה מינית.
במידה ומעסיק פועל שלא בהתאם להוראות הקבועות בחוק ובתקנות, הוא חשוף לתביעות אזרחיות מצד המועסקים שנפגעו מהטרדה מינית במקום העבודה, וכן לקנסות והגשת כתבי אישום כנגדו מטעם אגף האכיפה של חוקי העבודה.
האשמה בהטרדה מינית באינטרנט
מלבד הטרדות מיניות שמתבצעות במסגרת יחסי מרות במקום העבודה, ההתפתחויות הטכנולוגיות והיווצרותן של הרשתות החברתיות יצרו סביבה חדשה שמהווה קרקע פורה להטרדות מיניות – הרשת.
כיום, הטרדות מיניות לא מתבצעות אך ורק כאשר נוצר מגע פיזי בין המטריד למוטרד, או כאשר הם נמצאים באותו החלל. התיקון לחוק מניעת הטרדה מינית הרחיב את יריעת העבירה של הטרדה מינית, כך שהיא כוללת גם מצבים בהם ההטרדה מתבטאת בסחיטה או בהצבת איומים על מנת להשיג מהמוטרד סיפוק של תאווה מינית, על כל גווניה.
הטרדה מינית באינטרנט מתבטאת בשני מובנים. האחד הינו מעשה בעל אופי מילולי, כלומר מצב בו ביטויים שנאמרים במסגרת שיחה אינטרנטית הינם בעלי אופי מיני. למשל, התבטאויות של גבר ביחס לאיברי מינה של האישה במסגרת שיחה שכזו יחשבו להטרדה מינית במידה והאישה מביעה את חוסר שביעות רצונה או חוסר עניין באמירות אלו.
במקרים מסוימים, התבטאויות שכאלו עלולות לעלות כדי הטרדה מינית גם אם האישה לא הביעה התנגדות או חוסר שביעות רצון מהאמירות (למשל כאשר מדובר בבנות צעירות ואף קטינות, שלא מודעות באופן מלא לחומרת האמירות הללו).
במובן השני, מדובר במצבים בהם המטריד מנסה לשדל את המוטרד לעשות מעשים כאלו ואחרים בעלי אופי מיני, כאשר התקשורת בין הצדדים חזותית ונעשית באמצעות האינטרנט. מקרה נפוץ הוא כזה בו גבר מבקש מאישה לחשוף מולו את שדיה במסגרת שיחת וידאו אינטרנטית, שליחת תמונות חושפניות בצ'אט, ועוד.
מעשים אלו עשויים להיחשב כדי הטרדה מינית בין שני בגירים, וקל וחומר כאשר מדובר במטריד שהינו בגיר ומוטרד שהינו קטין; זאת לאור האופי הפדופילי של המעשים, וחוסר המודעות שמאפיינת ילדים צעירים לחומרת המעשים הללו.
התיקון לחוק נגד הטרדה מינית מאפשר להאשים אדם בהטרדה מינית באינטרנט וזאת מעצם שיחה אסורה שנעשתה ברשת. כלומר, אין דרישה למפגש פיזי בין המטריד המוטרד לשם הגשת כתב אישום בגין הטרדה מינית במקרה זה. תיקון נוסף לחוק קובע כי גם פרסום של תצלומים, סרטוני וידאו והקלטות של אדם הנושאים אופי מיני, ללא רשותו של האדם המצולם/מוקלט, ייחשבו כהטרדה מינית. הדבר יכול להיעשות בכל פלטפורמה אינטרנטית.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
האשמה בהטרדה מינית רגילה
כאמור, עבירת ההטרדה המינית היא תופעה המוגדרת בצורה רחבה ביותר, כך שמעשים שעולים כדי הטרדה מינית יכולים להתבצע במרחבים רבים נוספים מלבד מקום העבודה והאינטרנט. בין אם זה ברחוב, בתור לתשלום בסופר, בתחנת הדלק ואף על ידי חבר קרוב שעובר את הגבול, הטרדה מינית יכולה לקרות בכל מקום, ובכל זמן.
למעשה, כל התנהגות של אדם הגורמת לאדם אחר לחוסר נוחות, בושה, השפלה ועלבון לאור אופייה המיני, עשויה לעלות כדי הטרדה מינית ולהביא להגשת כתב אישום כנגד אותו אדם בגין עבירה זו.
החוק למניעת הטרדה מינית אוסר על הטרדה מינית בכל מרחב ציבורי, כאשר במצבים בהם מדובר באנשים שווי מעמד (ולא במצב של יחסי מרות), המעשה ייחשב כהטרדה מינית במידה והמוטרד או המוטרדת מביעים חוסר רצון והתנגדות למעשים באופן מפורש, והמטריד מנגד ממשיך בהתנהגותו.
כדי להבחין בין חיזור אגרסיבי לבין הטרדה מינית, המבחן בו החוק עושה שימוש הוא מבחן סובייקטיבי. כלומר, כל עוד האדם שכלפיו הופנו האמירות או המעשים הנדונים הרגיש כי הוא הוטרד מהם, הדבר ייחשב הטרדה מינית; זאת, בכפוף למבחן האדם הסביר – כלומר, במידה ואדם סביר היה חושב כי באותן נסיבות, המעשים/אמירות שנעשו או נאמרו אכן היוו הטרדה מינית, הם אכן יחשבו ככאלו.
המטרה באיזון הסטנדרט הסובייקטיבי בסטנדרט האובייקטיבי היא למנוע מצבים בהם רוחב היריעה של עבירת ההטרדה המינית, תנוצל לרעה. לעתים, נשים או גברים יכולים לרצות להתנקם באנשים מסוימים ולפגוע בשמם הטוב, וזאת על ידי הגשת תלונה בגין הטרדה מינית מצדם שלא התרחשה מעולם.
בנוסף, האיזון מונע מצבים בהם אדם מואשם בהטרדה מינית כאשר נהג למעשה בתום לב וללא כל כוונה לפגוע, למשל במצב בו גבר נתקל באישה ברכבת שנעצרת בפתאומיות, בהליכה מהירה ברחוב סואן ועוד.
דרישת פיצוי כספי והגשת תלונה במשטרה
עבירת ההטרדה המינית היא עבירה פלילית. באופן שעשוי להישמע מפתיע, הקורבן איננו צד להליך במקרה זה שכן הוא מתנהל בין המדינה, התובעת, לבין המטריד, הנתבע. במסגרת ההליך הפלילי הקורבן לא זכאי לשום סעד, אולם אין זה סוף פסוק עבורו.
נפגעי הטרדות מיניות יכולים לפנות להליך אזרחי, ולתבוע במסגרתו פיצויים ממי שהטריד אותם. זהו הליך נפרד מההליך הפלילי, ומאפשר לקורבנות להשיג פיצויים בגין עוגמת הנפש, הסבל ואף הנזקים הנפשיים שנגרמו להם כתוצאה מהמאורע שעברו.
ראשית, לנפגעים עומדת האפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק וזאת עד לסכום מקסימלי של 120,000 ₪, וזאת על כל מעשה שבית המשפט קבע שמהווה הטרדה מינית. בנוסף, הנפגעים יכולים לתבוע פיצויים בסומים גבוהים משמעותית במידה ואכן יוכח נזק נפשי או פסיכולוגי למשל.
במידה ומדובר בהטרדה מינית שנעשתה במקום העבודה, הנפגע רשאי להגיש תביעה אזרחית לבית הדין האזורי לעבודה בבקשה לפיצויים. בסיום ההליכים, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים בגין נזקים מוכחים, דוגמת אובדן ימי עבודה, נזקים נפשיים, הוצאות משפטיות ואף טיפול נפשי, וכן פיצויים ללא הוכחת נזק בגובה של עד 120,000 ₪.
קבלת מכתב התראה לפני נקיטת הליכים בגין הטרדה מינית
בטרם הגשת תביעה בגין הטרדה מינית, יש ראשית להודיע לצד השני, המטריד, כי העוולה שביצע לא עברה בשתיקה וכי הוא נדרש לשלם בגינה פיצויים. על הפנייה להיעשות בכתב, ולכן כדאי לפנות לעורך דין מומחה. המכתב מהווה למעשה מסמך משפטי- מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים בגין הטרדה מינית.
במידה והנתבע לא מגיב תוך זמן סביר למכתב ההתראה, קורבן העבירה יכול לגשת לבית המשפט ולהגיש כנגדו תביעה. מכתב ההתראה מאפשר לנפגע ללחוץ על מטרדיו להיענות לדרישותיו, שכן שליחת המכתב משנה את האינטראקציה בין הצדדים ומבהירה למטריד שהצעד הבא של הנפגע יהיה, בסבירות גבוהה מאוד, תביעה.
הואשמתי בהטרדה מינית, איך להתמודד?
הטרדה מינית הינה עבירה חמורה ביותר, ובתי המשפט בישראל מתייחסים אליה בכובד ראש. לכן, כאשר אדם מואשם בהטרדה מינית, מומלץ מאוד שישכור את שירותיו של עורך דין פלילי מומחה על מנת לבסס קו הגנה מיטבי.
יחד עם זאת, יש לציין כי החוק למניעת הטרדה מינית מנוסח באופן רחב מאוד, כך שישנם מצבים רבים שחוסים תחתיו- גם כאלו שנעשים בהסכמת שני הצדדים. לכן, באופן שנוי במחלוקת, הדרך לאישום בדבר הטרדה מינית כיום הינה קצרה ביותר. לכן, פעמים רבות החוק מנוצל לרעה.
במידה ומדובר בתלונת שווא, כלומר מצב בו הנתבע נהג בתום לב והוא נתבע תוך ניצול לרעה של התובע/ת את החוק למניעת הטרדה מינית, ניתן להגיש תביעת נגד לפיצויים בגין תלונת שווא בבית משפט אזרחי. בתביעה ניתן לכלול דרישה לפיצויים בגין עוגמת נפש ונזק כלכלי, פגיעה בשם טוב, הפסד ימי עבודה ואף פיטורין, וכן בגין כל ההוצאות המשפטיות שנגרמו מתלונת השווא.
