כאשר אדם מאיים על אחר באמצעות הפעלת כוח או איומים, לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה, הוא עובר עבירת סחיטה. היה והמטרה של המאיים לא הושגה, העונש על מעשה האיום הוא 7 שנים מאסר, ואם השיג את מטרתו בעקבות האיום– העונש המקסימלי הוא 9 שנות מאסר. אדם שמאיים בסחיטה כלפי מי שהיה לו חוב כדי שישיב את חובו, נחשב למי שעבר לכאורה את העבירה.
קיימת הבחנה בין סחיטה באיומים וסחיטה בכוח.
סחיטה באיומים
סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 מגדיר סחיטה באיומים כמצב שבו מאיימים על אדם בכתב, בעל פה, או בהתנהגות (תנועות מאיימות, מבטים מאיימים, דיבור מאיים) שיפגעו בו לא כדין, בגופו, בשמו הטוב, ברכושו, בפרנסתו, בחירותו, בפרטיותו וכולי. סחיטה באיומים היא גם מצב בו מאיימים על אדם בפרסום מידע מביך אודותיו (למשל סחיטה מינית והפצת תמונות מיניות ללא הסכמת המצולם) , או מניעה מלפרסם ענין בקשר אליו או לאדם אחר, או שגורמים לו לחוש אימה כדי שיעשה או ימנע מלעשות מעשה כלשהו. העונש על כך הוא 7 או 9 שנות מאסר לפי העניין.
סחיטה בכוח
סחיטה יכולה להיות גם תוך שימוש בכוח פיזי נגד אדם, כדי לגרום לו לעשות מעשה או להימנע מעשייתו כפי שקבוע בסעיף 427 לחוק העונשין.
סחיטה כספית
סחיטה כספית היא סחיטה שנעשית כדי לקבל כספים מהנסחט. מדובר בין היתר במקרים של גביית דמי חסות –(פרוטקשן) – גביית כסף מאנשי עסקים, קבלנים, חקלאים וכולי, בתמורה למתן "הגנה".
סחיטה כספית יכולה להיות גם סחיטת כופר נפש במצבים בהם אדם נחטף ובתמורה לשחרורו מבקשים סכומי כסף.
במאמר זה נתמקד באחת מפעולות הסחיטה הקשות והנפוצות בישראל – סחיטה כספית של דמי חסות. מדובר בתופעה שהפכה למכת מדינה ועד לפני כשנה, הותירה את מערכת המשפט בפני קושי רב בהתמודדות עימה.
דמי חסות / "פרוטקשן"
גביית דמי חסות נפוצה באזורי נרחבים במדינה במסגרת החברה הערבית וגם היהודית, ומבוצעת על ידי משפחות פשע בדרך כלל נגד קבלנים, בעלי עסקים, חקלאים, וכולי.
סחיטת דמי חסות היא עבירה באמצעותה מבקש הסוחט להשיג כספים מבעל עסק כביכול לצורך מתן "הגנה".
דמי חסות שנקראים גם "פרוטקשן" או "דמי הגנה", הם סחיטת כספים על ידי ארגוני פשע שכופים על עסקים "הסכם", לפיו, ארגון הפשע יעניק לעסק "הגנה" "ממעשי פשיעה אחרים" (למעשה ממעשי הפשע שלו עצמו), ויגבה תשלומים קבועים תמורת "השרות" הזה.
הסחיטה מתחילה בהצעה לבית העסק לקבל שירות הגנה ממעשי ונדליזם העלולים לפגוע בו כמו שוד, גניבות, הצתות, מעשי הרס, חורבן העסק ותכולתו, וכולי. כאשר בעל העסק מסרב לכך, ארגון הפשיעה תוקף בעצמו את העסק. הגביה השיטתית של דמי החסות נעשית תוך איומים על החיים והרכוש. בעל העסק מוצא עצמו במלכוד, וכדי "לשרוד" מתרצה ומשלם לגובים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
חוק העונשין תיקון מספר 146 והוראת שעה התשפ"ג 2023, או בשמו – חוק הפרוטקשן.
לפני חקיקת חוק הפרוטקשן, היה קיים קושי להתמודד עם התופעה בשל הימנעות מתלונות או עדויות. כמו כן, היה קושי לאכוף את העבירה ולהרשיע את מי שנתפס בגביית פרוטקשן והואשם בעבירת סחיטה באיומים, משום ש"חברות השמירה" הכשירו את תשלומי דמי החסות באמצעות חשבוניות. קושי נוסף להרשיע את עבריין דמי החסות היה מהסיבה שסחיטה באיומים מתרחשת באופן חד פעמי לעומת עבירת דמי החסות היא עבירה מתמשכת קבועה ועקבית, שנעשית באמצעות איום שאינו ישיר.
עד לחקיקת החוק לא היתה הגדרה מתאימה לעבירת הפרוטקשן. המדינה השאירה את בעלי העסקים הקבלנים והחקלאים להתמודד עם האיומים בכוחות עצמם, והם מצידם העדיפו לשלם דמי חסות, במקום לסבול מגניבות, הצתות, והשחתה של ציוד וסחורה.
על פי דברי ההסבר לחוק החדש, דמי החסות פוגעים בבעלי העסקים בשלומם וברכושם באיומים ובמעשי אלימות תוך גרימת נזקים. עבירת סחיטה באיומים שבסעיף 428 לחוק העונשין הקיימת דורשת פעולה של איום על הקורבן וקשר סיבתי. הדרישה הזו מקשה על הוכחת העבירה של דמי חסות.
ואכן] כמעט בלתי אפשרי היה להתמודד משפטית עם גביית דמי החסות, עד לתיקון מספר 146 לחוק העונשין, שאושר בחודש יולי 2023, וקבע בסעיף 428 א' את העבירה הספציפית במסגרת חוק הפרוטקשן. החוק החדש מגדיר בנפרד את עבירת הפרוטקשן באופן נרחב, וקובע עונשים של 6 , 7 ו- 9 שנות מאסר לצידה כדלקמן:
"גביית דמי חסות (תיקון מס' 146) תשפ"ג-2023
428א. (א) המנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם לאחת מאלה, דינו – מאסר שש שנים:
(1) דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין;
(2) דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על התמורה המקובלת;
(3) נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה המקובלת.
(ב) הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א)(2), או הנותן באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א)(3), והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות נגד הגוף או הרכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של האדם שעלולות מעצם טיבן לגרום לחשש לפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם – חזקה היא כי ידע שהתמורה ניתנה עקב מצוקה של האדם, אלא אם כן הוכיח אחרת.
(ג) בוצעה עבירה לפי סעיף קטן (א) כשמנצל המצוקה מאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות בפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכול כדי להניע אותו להיעתר ולתת דבר או תמורה, לפי העניין, דינו – מאסר שבע שנים, ואם נעתר האדם ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים."
מה קובע "חוק הפרוטקשן"?
החוק החדש קובע עונש של 6 שנות מאסר על מי :
שמנצל מצוקתו של אחר ופחדיו מפגיעה בגוף או ברכוש;
דורש ומקבל מה שלא מגיע לו לפי הדין;
דורש/מקבל עבור שירות תמורה שאינה סבירה;
נותן עבור שרות תמורה שהיא פחותה באופן בלתי סביר מהתמורה המקובלת;
מי שדורש או מקבל בצורה שיטתית תמורה כזו;
כאשר לפני זה התבצעו עבירות גוף או רכוש נגד אותו אדם או עסקו שגורמות לו לחשוש מפגיעה בגופו או בבן משפחה או ברכושו.
החוק קובע חזקה לפיה מי שביצע את העבירה ידע שהתמורה משולמת בשל מצוקה של הקורבן.
כאשר אדם ביצע את העבירה תוך ניצול מצוקת הקורבן תוך איום בכתב, בעל פה, או בהתנהגות, בפגיעה בגוף של הקורבן או בן משפחה או רכוש או הטלת פחד / אימה – דינו מאסר 7 שנים, ואם ניתנה תמורה בשל האיום – העונש הוא מאסר 9 שנים.
הוראת שעה
החוק קובע בסעיף 428 ב' הוראת שעה (עד ליום 2.8.28). במסגרתה נקבע עונש מינימום של מי שהורשע ולא פחות מרבע העונש המירבי שנקבע.
כמו כן קובע החוק כי בית המשפט רשאי לצוות על חילוט רכוש ששימש לצורך העבירה כמו רכבים, כספים של חברת השמירה וכולי, או הושג באמצעות העבירה, גם אם אדם לא הואשם או לא הורשע בעבירה.
הייחודיות שבחוק
החוק מאפשר להרשיע בעבירת פרוטקשן גם כשהקורבן חש מאוים . כמו כן לפי החוק מספיק להוכיח קבלת כספים בגין שרות שלא מתאים או שאינו הולם את התמורה (עבור דמי שמירה).
החוק מעביר את נטל ההוכחה מהמאשימה לנאשם להוכיח שאין המדובר בדמי חסות כאשר שולמו כספים במשך תקופה, אלא שמדובר בתשלומים בגין שירותים ממשיים.
החשיבות ביעוץ של עורך דין
אם זומנת להיחקר או שהואשמת בעבירת פרוטקשן עליך לדעת כי מדובר בעבירה חמורה שהעונש עליה הוא שנות מאסר ארוכות מאחורי סורג ובריח. חשוב מאוד שתהיה מיוצג על ידי עורך דין פלילי מומחה בתחום, שיסייע לך להוכיח שאינך מעורב בביצוע העבירה. הצורך להיעזר בעורך דין במקרה כזה הוא חשוב בעיקר משום שהחוק כולל חזקת ידיעה, ומשום שהוא מעביר את נטל ההוכחה מהמאשימה אל כתפי הנאשם להוכיח שלא היה מעורב בגביית דמי חסות – הליך שהוא מורכב יותר לנאשם.
עורך דין אלעד שאול הוא מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, בעל ניסיון וידע רב בתחום הפלילי ובייצוג חשודים ונאשמים בעבירות סחיטה כספית. אם הסתבכת בעבירה של סחיטה כספית, הצעד החשוב ביותר שתעשה הוא לפנות מיד לעורך הדין אלעד שאול לצורך ייעוץ וייצוג בתיק. עורך הדין יסייע לך להתמודד עם החקירה תוך שמירה על זכויותיה כנחקר. היה ויוגש נגד כתב אישום, הוא יוכל בוודאות לסייע לך להיחלץ מהתסבוכת הפלילית, ולהוכיח את חפותך תוך ניהול התיק בדיסקרטיות מלאה.
