דמי שתיקה מהווים סוגיה מורכבת מבחינה משפטית שנעה על התפר בין פעילות לגיטימית לבין עבירה על החוק. מה ההבדל בין תשלום פיצוי במסגרת הסכם פשרה לבין דמי שתיקה של נפגעי עבירות מין? במאמר זה נסביר מהם דמי שתיקה ונפרט את היתרונות בתהליך המשא ומתן והתשלום, הסיכונים הכרוכים בתהליך, ההבדל בין תשלום פיצוי לגיטימי במסגרת הסכם פשרה לבין דמי שתיקה שמהווים עבירה פלילית.
מהם דמי שתיקה?
דמי שתיקה הם סכום כסף או טובות הנאה הניתנים לאדם כדי שיתחייב להימנע מגילוי מידע מפליל או מביך הנמצא בבעלותו. תשלום דמי שתיקה עשוי למנוע פגיעות בשמו הטוב של המשלם ואף לסייע לו להימנע מחקירה פלילית. מתן דמי שתיקה מטעם אנשי עסקים, פוליטיקאים, עורכי דין ודמויות ציבוריות נפוץ בכל רחבי העולם. פרט לקשיים המוסריים שמעוררת סוגיה זו, בנסיבות מסוימות מתן דמי שתיקה עלול לעלות כדי עבירה פלילית.
דוגמה, תשלום של דמי שתיקה לעד, כדי שימנע ממסירת מידע מפליל הנמצא ברשותו לרשויות אכיפת החוק מהווה שיבוש הליכי חקירה.
פשרה לגיטימית או עבירה על החוק?
אף על פי שנהוג לראות בדמי שתיקה פרקטיקה לא מוסרית ואף בלתי חוקית, בפועל, במקרים רבים מתן דמי שתיקה לא מהווה עבירה פלילית. במגוון מצבים, ניתן לקיים הליכי משא ומתן בין צד שנפגע מביצוע עבירה לבין הצד הפוגע ולסיים את הליכי המשא ומתן בפשרה כספית ובהסכם סודיות שמהווה פשרה לגיטימית.
בבחירה אם לשלם דמי שתיקה או לא, הצד הפוגע נוהג לשקול את "ערך המטרד", זאת אומרת אם הנזק שייגרם על ידי חשיפת המידע עולה על ערכם של דמי השתיקה.
לדוגמה, מקרה בו טיפלנו במהלכו איש ציבור מפורסם נחשד בביצוע עבירות הטרדה מינית, עבירה שמהווה גם עבירה פלילית וגם עילה לתביעה כספית. במקרה זה קיבל המטריד מכתב התראה לפני נקיטת הליך משפטי ובו התאפשר לו לנהל משא ומתן לפני הגשת תביעה כספית ולפצות את הנפגע.
במסגרת הליכי המשא ומתן, שקל הפוגע את "ערך המטרד" שיגרם לו במידה שתוגש תביעה לבית המשפט בגין הטרדה מינית, למשל, פגיעה בשמו הטוב, פרסום בכלי התקשורת, פגיעה בתא המשפחתי ועוד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
יתרונות וחסרונות תשלום דמי שתיקה
על אף התדמית הציבורית השלילית שלהם, כאשר צדדים מתנהלים בניהם לפני נקיטת הליכים משפטיים ומגיעים לפשרה, יש לכך יתרונות רבים, ניגע בכמה יתרונות ונצרף לבסוף טבלה מסכמת של יתרונות וחסרונות:
1. הימנעות מניהול הליך משפטי
במקרים רבים, בוחרים אנשים לשלם דמי שתיקה אף על פי שהם משוכנעים שהמידע שהצד השני מעוניין לפרסם הוא שגוי. הסיבה לכך ברורה – פרסום המידע עלול להוביל לפתיחה של הליכים משפטיים, אזרחיים או פליליים. הליכים משפטיים כרוכים בעלויות כספיות גבוהות, שכר טרחת עורכי דין, אובדן ימי עבודה ונזקים חמורים לשם הטוב ולמקום העבודה.
לדוגמה, אישה פונה לגבר וטוענת בפניו כי היא מעוניינת להתלונן במשטרה על פגיעה מינית מצדו שלא הייתה ולא נבראה. תשלום דמי השתיקה מצד שמעון ימנע את פתיחתו של הליך פלילי נגדו, שיגרום לו עוגמת נפש רבה, יצריך ממנו לשכור את שירותיו של עורך דין ויפגע קשות בשמו הטוב ואף בחיי המשפחה שלו.
מצד שני, קיים סיכון משמעותי בתשלום דמי שתיקה במקרה שבו המשלם לא ביצע כל עבירה פלילית מכיוון שהתשלום עלול להוות הודאה בעבירה פלילית ולהוביל להפללה. זה המקום לציין, שאי אפשר לכלול בהסכם פשרה או הסכם שתיקה סעיף שבו מתחייב המתלונן לא להגיש תלונה במשטרה, מכיוון שמדובר בסעיף לא חוקי שלא ניתן לאכוף אותו בבית המשפט.
יחד עם זאת, ישנם ניסוחים ומנגנונים משפטיים שונים שיכולים להבטיח "שקט תעשייתי" לשני הצדדים במסגרת החתימה על הסכם השתיקה.
2. פיצוי כספי מהיר
במקרים מסוימים, מהווים דמי השתיקה תחליף לניהול הליך משפטי. כידוע, ניהול הליך משפטי הוא תהליך ארוך, מורכב ויקר במיוחד. לכן, להסדר במסגרת משא ומתן יש מגוון יתרונות מעשיים על פני פתיחה בהליך משפטי. ראשית, הגעה להסדר פרטני בין הצדדים תהיה מהירה בהרבה מניהול הליך משפטי, כך שהצד הטוען לפגיעה יקבל פיצוי כספי מהיר בהרבה.
שנית, הגעה להסדר תשלום פיצוי תסייע במניעת הוצאות יקרות הכרוכות בניהול הליך משפטי, כמו שכירת עורך דין. שלישית, יש בהגעה להסדרי פשרה ערך מוסדי רב, בשל העובדה שהם חוסכים עלויות דיוניות לבתי המשפט.
3. סגירת מעגל
כפי שציינו לעיל, תשלום דמי שתיקה עשוי להוות הגעה לפשרה לגיטימית בין שני צדדים המצויים בסכסוך. לכן, במקרים מסוימים, תשלום דמי שתיקה מסייעת לצדדים ליצור סגירת מעגל, שלא היו יכולים להגיע אליה אלמלא הסדר הפשרה. במקום לנהל הליך תקשורתי או משפטי אמוציונאלי, יוכלו הצדדים להסדיר את הסכסוך שנתגלע ביניהם בדלת אמותיהם, ולהיפרד כידידים.
טבלה המסכמת יתרונות וחסרונות מרכזיים בתשלום דמי שתיקה
| יתרונות | חסרונות | ||
| הימנעות מהליך משפטי | במסגרת הסכם פשרה מתחייב הצד הפוגע לשלם לצד הנפגע פיצוי כספי ובתמורה לכך, הצד הנפגע מתחייב להימנע מהגשת תביעה ולנקיטת הליכים משפטיים.
ניהול הליך משפטי לא נעים לשני הצדדים, גם לצד המותקף שיצטרך להעיד ולהיחקר על הדוכן ובוודאי שלצד התוקף. |
תשלום גבוה | לעיתים נדרש הצד הפוגע לשלם במסגרת הפשרה סכום כספי גבוה יחסית. בניהול הליך משפטי קיים סיכוי שבית משפט יפסוק לו פיצוי נמוך יותר – אך בשכלול "ערך המטרד", עלויות המשפט, הטרחה והשנים הארוכות עד לקבלת החלטה, שווה לפוגע לשלם פיצוי גבוה. |
| פיצוי כספי מהיר | הנפגע מקבל פיצוי כספי מהיר ולא נדרש לנהל הליכים משפטיים שיארכו שנים רבות. | אפשרות להפרה | גם הסכמי שתיקה ניתן להפר. לכן חשוב לנהל משא ומתן יעיל ותקיף שיכלול בתוכו סעיפים המגנים על הצדדים ומדרבנים אותם שלא להפר את ההסכם. |
| עלויות נמוכות | כשאין צורך לנהל הליך משפטי, העלויות נמוכות יותר והן כוללות בדרך כלל שכר טרחת עורך דין פלילי והוצאות נלוות כגון בדיקת פוליגרף, חוקר פרטי וכדומה. | הודאה בעבירה | חתימה על הסכם שתיקה יכולה להוות הודאה בביצוע עבירה פלילית. כשאנו מייצגים את הצד שנטען שפגע – אנו דואגים לכלול בהסכם כללים מהם עולה שהוא חף מפשע. |
| וודאות | במסגרת הסכם הפשרה הצדדים מסכימים על ויתור טענות, פיצוי ומנגנונים משפטיים נוספים שמבטיחים סוג של וודאות לגבי מה שיתרחש ולא יתרחש בעתיד. | תלונה במשטרה | לא ניתן למנוע ממתלונן ששולמו לו דמי שתיקה להתלונן במשטרה. תמיד קיים סיכוי שהמתלונן יקבל כסף ויגש לתחנה להתלונן. |
| סודיות | ברוב המקרים הסכמי פשרה או הסכמי שתיקה חסויים. | ||
| סגירת מעגל | הפיצוי המהיר והיעיל מהווה סגירת מעגל לקורבן ולפעמים גם למשלם הפיצוי. | ||
מקרים בהם משולמים דמי שתיקה
כפי שתיארנו, במקרים רבים, משולמים דמי שתיקה על ידי אנשי ציבור, כגון אנשי עסקים, פוליטיקאים, עורכי דין, בכירים במשק ואפילו אנשים פרטיים שרוצים להימנע מניהול הליכים ארוכים וקשים. בפסקאות הבאות נתן את הדעת לקשת מקרים נפוצה במיוחד שבמסגרתם משולמים דמי שתיקה לעתים קרובות. עם מקרים אלה ניתן למנות טענות להטרדה מינית ולעבירות מין שונות וכן טענות להתנהגות לא מוסרית.
טענות להטרדה מינית
מרבית ההסכמים הכספיים בנושא הטרדות מיניות אינם מתפרסמים מכיוון שהצד המשלם דורש בתמורה לתשלום את סודיות ההסכם, אך אני יכול להבטיח לכם שהסכמי שתיקה שלאחר ביצוע הטרדה מינית הם הסכמים נפוצים מאוד שנותנים לשני הצדדים יתרונות רבים. מרבית הפשרות מנוסחות כך שהאדם שהואשם בהטרדה ישלם פיצוי מבלי להודות באשמה, בתמורה להתחייבות מצד המתלוננת לשמור על סודיות ולהימנע מהגשת תביעה.
להליך זה יתרונות רבים: ראשית, המתלוננת אינה צריכה להתלונן במשטרה או להעיד בבית המשפט, על כל הקשיים הנפשיים הנלווים לכך. שנית, כפי שתיארנו לעיל, הגעה להסכם פשרה תוביל לכך שהמתלוננת תקבל פיצויים תוך זמן קצר יותר. גם עבור הצד שמשלם את דמי השתיקה מדובר בהסדר משתלם, שכן נחסכת הפגיעה בשם הטוב הנלווית לניהול הליך פלילי.
טענות לעבירות מין
הרציונאלים העומדים בבסיס הגעה להסכם כספי בגין טענות להטרדה מינית עומדים ביתר שאת בכל הנוגע לטענות לעבירות מין: גם הסכמים מסוג זה מובילים לחיסכון בהוצאות משפטיות, חוסכים את הצורך בהגעה לתחנת משטרה, חקירה נגדית בבית המשפט והקשיים הנפשיים שכרוכים בכך.
וכמובן, ששני הצדדים נמנעים מההשלכות השליליות של הליך משפטי על שמם הטוב. לא פחות חשוב, נפגעי תקיפה מינית רבים רוצים "לסגור מעגל", לקבל פיצוי מהיר ולהמשיך בחייהם מבלי להתעמת עם התוקף שלהם בחדר החקירות או בבית המשפט. כך אנו מייצגים במספר תיקים של ביצוע עבירות מין בהם נחתמו הסכמי פשרה חסויים, גם בתיקים החמורים ביותר דוגמת מעשה סדום או מעשה מגונה.
טענות להתנהגות לא מוסרית
עד כה התמקדנו בטענות להתנהגות בלתי חוקית כמו פגיעה מינית. ואולם, חלק נכבד מהמקרים שבהם משולמים דמי שתיקה עוסק בטענות להתנהגות בלתי מוסרית שאינה עולה כדי עבירה על החוק. עם מקרים אלה ניתן למנות טענות להתעמרות בעובדים, טענות להתנהגות לא ראויה במגזרים וציבורים מסוימים, טענות לבגידה או ניהול רומן מחוץ לנישואין ועוד.
אמנם, מקרים אלה אינם עוסקים בעבירה על החוק, כך שסכנת ההליך הפלילי אינה מרחפת מעל ראשו של הצד המשלם את דמי השתיקה. ואולם, החשש לפגיעה בשם הטוב במידה שהמידע ייחשף מהווה תמריץ להגיע לפשרה גם במצבים אלה.
הקו הדק בין דמי שתיקה לסחיטה באיומים
עבירת הסחיטה באיומים קבועה בסעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לפי סעיף זה, סחיטה באיומים היא איום בעל פה, בהתנהגות או בכתב, לפגוע שלא כדין בגורמים הבאים: בגוף; בגוף של צד שלישי; בחירות; ברכוש; בפרנסה; בשם הטוב; בצנעת הפרט, כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות.
בנוסף, לפי סעיף זה איום בפרסום או בהימנעות מפרסום המטיל אימה על אדם כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשות עולה כדי סחיטה באיומים. העונש המקסימלי הקבוע בחוק על סחיטה באיומים הוא שבע שנות מאסר מאחורי סורג ובריח.
במידה שהאדם שכלפיו הופנה האיום נכנע ועשה את המעשה אשר התבקש לעשות תחת האיום, יזנק עונשו המקסימלי של המאיים לתשע שנות מאסר בפועל. יש להיזהר שלא לנהל הליכי משא ומתן המהווים עבירה פלילית או תשלום דמי לא יחרץ, העשויים להוות סוג של תשלום שוחד.
יש קווי דמיון בין דרישת דמי שתיקה לבין סחיטה באיומים וצריך להיזהר מאוד שלא לחצות את הקו הדק שבין הסכם פשרה לגיטימי לבין סחיטה באיומים של הקורבן כלפי התוקף, או עבירת הדחת עד של התוקף כלפי הקורבן. ואולם, במרבית המקרים ישנו שוני מהותי בין שתי הסיטואציות.
לדוגמה, בחוק למניעת הטרדה מינית, נקבע כי אדם אשר הוטרד מינית רשאי לתבוע פיצוי בסך 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. במשפט הנזיקי בפרט ובמשפט האזרחי בכלל, נהוג לנסות לשים סוף למחלוקת עוד בטרם הפנייה לבית המשפט. לעתים, מסתיימת המחלוקת בפשרה כספית מחוץ לכותלי בית המשפט.
ברי אפוא כי מקרים אלה אינם עולים כדי סחיטה באיומים. מנגד, מקרה בו אדם פונה לאדם בטענה שיש בידיו מידע לפיו הוא ניהל רומן מחוץ לנישואין, ואם לא ישלם לו סכום כסף מסוים יפרסם את המידע, עשוי בהחלט להיחשב לסחיטה באיומים פלילית, שכן הוא מקיים את כלל יסודותיה של העבירה. זקוקים לייצוג בהליכי משא ומתן מול מי שפגע בכם או להתגונן מפני טענות לפגיעה? אני מזמין אתכם ליצור קשר ולהתייעץ איתנו.
