חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982 קובע זכויות וחובות שמוקנות לצדדים השונים המעורבים בהליך הפלילי. אחת מהזכויות המנויות בחוק סדר הדין הפלילי היא זכות המתלונן לערור על החלטה בדבר סגירת תיק החקירה – אבל מה הזכות הזו בעצם אומרת? מה היקפה? וכיצד מתנהל תהליך הערר?
מהו ערר מתלונן על סגירת תיק חקירה?
ערר הוא מעין בקשה של המתלונן, דהיינו נפגע העבירה, לבחון בשנית את התיק ואת ההחלטה לסגור אותו מטעמים כאלה ואחרים, הן בשלב החקירה והן בשלב ההעמדה לדין. במצב שבו המתלונן מתלבט האם כדאי לו לערור, הוא יכול לפנות לגוף החוקר או התובע שהחליט לסגור את התיק, ולבקש עיון בחומרי החקירה. זאת על מנת שיוכל להגיע להחלטה מושכלת ומבוססת על המציאות בשטח.
חובת הודעה על סגירת תיק
סעיף 63 לחוק משית על הגורם שסוגר את התיק חובת הודעה בכתב על החלטתו לחדול מהמשך החקירה או מהעמדה לדין. למתלונן אף מגיעה הזכות לדעת או לברר מהן העילות שבגינן הוחלט לסגור את התיק.
מי רשאי להגיש ערר על סגירת תיק חקירה במשטרה?
כל אדם שנפגע מעבירה, התלונן ופתח תיק במשטרה אודות המקרה שלו, וקיבל הודעה לפיה תיק החקירה בעניינו נסגר – רשאי להגיש ערר על כך. אין הכרח להיעזר בעורך דין לצורך הגשת הערר, אך ניתן כמובן להיוועץ בעורך דין ולקבל עזרה משפטית במידה שהמתלונן חפץ בכך.
סעיף 65 לחוק סדר הדין הפלילי – תוך כמה זמן אפשר להגיש ערר על סגירת תיק חקירה?
סעיף 65 לחוק קובע את מועד הגשת הערר. לפי לשון הסעיף, ניתן להגיש ערר תוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה בכתב בדבר ההחלטה על סגירת תיק החקירה או ההחלטה שלא להעמיד לדין. במקרה הצורך, נפגע העבירה שמעוניין להגיש ערר רשאי להגיש במסגרת זמן זו גם בקשה להארכת מועד הגשת הערר. בקשה זו תיבחן ע"י מחלקת עררים.
במקרה שבו המתלונן, נפגע העבירה, הגיש בקשה לעיון בחומרי החקירה – והבקשה טרם נענתה – עליו להגיש בקשה להארכה במסגרת 60 הימים שלאחר קבלת ההודעה, ולא במסגרת 60 הימים שלאחר הגשת הבקשה לעיון בחומרי החקירה בתיק.
איך מגישים ערר? מה צריך להיות כלול בו? ואיך הוא צריך להיות כתוב?
במידה שמתלונן הגיע להחלטה בדבר הגשת ערר, עליו להגיש אותו בכתב, כאשר הערר כולל נימוקים והצדקות רלוונטיות שלא לסגור את תיק החקירה, או להעמיד לדין בכל זאת. בנוסף לכך, אם יש ברשותו של נפגע העבירה חומרים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים לדעתו, הוא יכול לצרפם ולהגישם יחד עם בקשת הערר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
למי מוגש הערר?
הערר יוגש לגוף הסוגר (גוף חוקר או גוף תובע – הגוף שהחליט על סגירת תיק החקירה או שלא להעמיד לדין), ממנו התקבלה ההודעה בדבר סגירת התיק. הגוף הסוגר יעביר את הערר לטיפול של גורם מוסמך, זאת לפי חלוקה מוגדרת, ובהתאם לכמה קריטריונים:
במקרה שבו החוקר או התובע המשטרתי החליט לסגור את התיק – הערר יועבר לטיפולו של פרקליט המחוז, או פרקליט מפרקליטות המדינה אשר מונה למנהל תחום עררים, או פרקליט אחר מפרקליטות המדינה, כל עוד הוא נמצא לפחות בדרגת סגן בכיר א'.
במקרה שבו המדינה או פרקליט מפרקליטות המחוז קיבלו את ההחלטה בדבר סגירת התיק – הערר יועבר לטיפול בהתאם לעילת הסגירה לפי החלוקה הבאה: אם התיק נסגר מפאת היעדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה – הערר יובא לטיפול על ידי פרקליט המדינה. אם התיק נסגר מפאת היעדר עניין לציבור – הערר יובא לטיפול על ידי היועמ"ש (היועץ המשפטי לממשלה).
איך מטפלים בערר שהגשתי? מהו תהליך הטיפול בערר?
בשלב הראשון, משהגיע הערר לגוף הסוגר (שמסר את ההודעה הראשונית בדבר ההחלטה שלא להעמיד לדין או לסגור את תיק החקירה), יבדוק אותו גוף זה, יכתוב חוות דעת הכוללת נימוקים מפורטים, ויעביר אותה לפרקליטות המדינה, ישירות למחלקת עררים. בנוסף לחוות הדעת, יצרף הגוף הסוגר גם את תיק החקירה עצמו, ואת כלל המסמכים הרלוונטיים שברשותו לצורך הכרעה בתיק.
בשלב השני, כאשר תיק החקירה, המסמכים הרלוונטיים, חוות הדעת של הגוף הסוגר והערר שהגיש המתלונן, כולם בידיה של מחלקת עררים – המחלקה תבחן את הערר בשנית, על סמך כלל החומר שמונח בפניה. בשלב השלישי, מחלקת עררים מעבירה את חוות דעתה בצירוף כלל המסמכים שקיבלה לידיה – לגורם המוסמך לקבל החלטה בערר הספציפי (זאת לפי החלוקה שצוינה לעיל).
בשלב האחרון, יגיע הערר בצירוף כלל חומרי החקירה לידיו של הגורם המוסמך, והוא יעניק את ההכרעה הסופית בנוגע לסגירת התיק או להחלטה שלא להעמיד לדין. הגורם המוסמך יהיה תמיד בעמדה בכירה יותר מאשר הגורם שהחליט לסגור את התיק או לא להעמיד לדין.
כפי שניתן להבין, תהליך הערר מסורבל, ועובר ידיים רבות – ניתן לייחס את ההליך הפרוצדורלי הארוך הזה לערכים חיוביים כמו יסודיות ובדיקה מדוקדקת של העובדות למען הגעה לגילוי האמת בתיק. ואף על פי כן, כמות העררים המוגשים היא גדולה, והבדיקה שלהם מעמיקה ביותר – ולכן כל התהליך עלול לקחת זמן רב וממושך, עקב העומס הרב שמוטל על כתפי המערכת.
מיהו הגורם המוסמך שרשאי להחליט בערר?
ייתכנו כמה גורמים מוסמכים: מנהל ופרקליטי מחלקת עררים יהוו גורם מוסמך להחלטה בערר, כאשר הגורם הסוגר הוא המשטרה. ואילו המשנה לפרקליט המדינה יהווה גורם מוסמך להחלטה בערר, זאת כאשר סוגרת התיק הייתה הפרקליטות או מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).
איך אדע מהן תוצאות הערר שהגשתי?
כאשר הגורם המוסמך להחליט בערר הספציפי שהוגש הגיע להחלטה – זו תישלח ישירות לעורר, או ישירות לאדם שמייצג אותו (עורך דין / מיופה כוח).
לפי סעיף 65 (א) לחוק סדר הדין הפלילי, בעל הסמכות להחליט בערר יגיע להחלטה וימסור על כך הודעה למתלונן, במסגרת זמן שלא עולה על חצי שנה מהיום שבו הוגש הערר מלכתחילה. באופן חריג, יוכל בעל הסמכות בערר לחרוג ממסגרת הזמנים שהוקצבה לו, זאת רק מפני טעמים מיוחדים שאותם יצטרך בעל הסמכות לרשום ולהסביר.
אילו תוצאות אפשריות יש לערר שהוגש?
ייתכנו תוצאות שונות ומגוונות, ביניהן ייתכן שיחליט הגורם המוסמך להמשיך בחקירה, להגיש בכל זאת כתב אישום, להעמיד לדין או לבקר את עילת סגירת התיק. באופן עקרוני, הגורם המוסמך יכול להגיע למסקנות דומות לאלה של הגורם הסוגר – ובמצב כזה, הערר יהווה מעין אשרור להחלטתו של הגורם הסוגר.
קיבלתי את תוצאות הערר שלי – ואני לא חושב שהן מוצדקות. האם ניתן לערער על תוצאות הערר?
התשובה היא לא, לאחר שהתקבלה החלטה בערר – לא ניתן להגיש בגינה ערר נוסף. הדרך היחידה לנסות ולהתמודד עם תוצאת הערר, היא דרך עתירה לבג"ץ. רק בג"ץ הוא גוף שמוסמך לתקוף החלטה בערר.
הצדקה לכך שלא ניתן להגיש ערעור על ערר, היא שלא לעודד תביעות יתר שמביאות למעמסה קשה על דלתות בתי המשפט, ומעכבות אותו מלהכריע במקרים נוספים. כמו כן, הליך עתירה לבג"ץ עשוי לארוך שנים ארוכות, ויש בכך פגיעה מסוימת ביעילות.
