מהו איום ?
איום הוא סוג של פעולה או ביטוי מילולי שמגלם כוונה של המאיים לפגוע בזולתו, ברכושו, בגופו, בשמו הטוב, וכולי. איומים הפכו למכת מדינה בישראל ולחלק מהאלימות בחברה. השימוש במילים מאיימות נעשה גם כשאין כוונה ממשית לפגוע בצד השני, אלא בתור הבעה של כעס ואגרסיה. עם זאת, איום יכול להיות גם סימן אזהרה לאלימות פיזית. ברוב המקרים, המאיים לא מודע לכך שהוא למעשה עובר על החוק, ועלול להיחקר ולהיות מואשם בעבירה פלילית. ההשלכות המשפטיות של האיום נובעות מהחומרה שלו והנסיבות בהן הוא ארע. יש איומים של ממש ויש איומים שהם ריקים מתוכן, כל מקרה בפני עצמו. איומים בכל צורה שהיא פוגעים בביטחון האישי של המאוים גם אם אין חשש להתקיימותם. הנטייה של בית המשפט היא להתייחס לאיומים בחומרה ואין חשיבות לדרך בה הם נעשו.
עבירת האיומים בחוק העונשין, תשל"ז – 1977
סעיף 192 לחוק העונשין קובע את עבירת האיומים כדלקמן :
"איומים [א/100] [תשל"ג] ת"ט תשל"ז-1977
192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים."
איום הוא כל מקרה שבו אדם מאיים על זולתו בפגיעה פיזית, פגיעה בחירותו, בנכסיו, בפרנסתו, בשמו הטוב, בכוונה להפחיד, להקניט, או לפגוע. העונש הוא 3 שנים מאסר בפועל. על פי הגדרה זו מצבים רבים נכנסים לקטגוריה של איומים, ויכולים להביא להגשת תלונה וכתב אישום.
המתלונן לא חייב להוכיח שהמאיים עליו התכוון לממש את האיום, עם זאת צריך להוכיח שהמאיים ביקש להפחיד או להקניט את המאוים. על פי החוק איום יעלה כדי עבירה פלילית אם יש בו את הכוונה לפגוע.
כיצד מבחינים בין איום ואזהרה?
הגבול בין איום ואזהרה אינו חד משמעי, וכדי להבחין ביניהם מפעיל בית המשפט את מבחן השליטה של המאיים לממש את האיום שלו. במקרה כזה מדובר באיום שהוא עבירה פלילית ולא רק אזהרה.
יסודות עבירת האיומים
עבירת האיומים היא עבירה התנהגותית. המילים "בכל דרך שהיא" מהווים הגדרה כללית לפיה סוגים רבים של התנהגויות עלולות להיחשב לאיומים. עם זאת, בית המשפט מבחין בין איום סרק לאיום ממשי, שמטרתו לפגוע בצד השני. כאמור, אין חשיבות אם האיום מומש אם לאו כדי להרשיע בעבירה, ודי בכך שהיה איום שיש בו כדי להפחיד את הצד השני.
היסוד הנפשי של העבירה – לעבירת האיומים יש יסוד נפשי והוא כוונה מיוחדת. על התביעה להוכיח שהאיום נעשה מכוונתו של הנאשם ומתוך מודעות שלו לגרום לאימה ופחד אצל המאוים או להקניטו.
בפרשת מדינת ישראל נגד מרדכי חנן בת"פ 48521-10-17 בבית משפט השלום בקריות, בפני כב' השופט יוסי טורס, זיכה בית המשפט את הנאשם מעבירת האיומים וזאת לאחר שקבע שלא התקיים היסוד הנפשי של העבירה. נקבע כי הנאשם לא התכוון לאיים על המתלוננת אלא שדבריו הקשים שנאמרו בשיחת טלפון היו במסגרת סכסוך גירושין (הנאשם אמר לגרושתו :"אני מצידי אערוף לך את הראש"). כוונתו של הנאשם לא היתה להפחיד את גרושתו, אלא לגרום לכך שתבין שהוא יקשה עליה אם לא תשתף איתו פעולה בנוגע למשמורת הילדים.
אילו פעולות נחשבות לאיום ?
יש התנהגויות רבות שנחשבות לאיום ובהן: איום מילולי בעל פה שהוא האיום השכיח ביותר, איום בכתב באמצעות טקסט כדוגמת: "אני אפגע בך".. "תשלם מחיר כבד"…"אני עוד אראה לך".. וכולי (איום כזה יחשב לעבירה פלילית אם הוא ספציפי ויש בו כדי להפחיד את הקורבן המאוים). איום פיזי – בעיקר באמצעות שפת הגוף: הנפת אגרופים, מבטים חמורי סבר, הצבעה על אדם, מעקב אחרי אדם, וכולי. איום ברשת החברתית –איומים פוגעניים ברשת. הטרדה ממושכת, השמצות, וכולי (הדין מתייחס לאיומים ברשת בחומרה והמאיימים עלולים לשאת בקנסות ומאסרים). תוכן האיום הוא החשוב, ההקשר שלו, הסבירות שיגרם נזק, והאופן בו בוצע.
הודעה על כוונה להגיש תביעה לבית המשפט או תלונה למשטרה, אינה נחשבת לאיום. כמו כן, גם קללות לא נחשבות לאיומים. עם זאת איום לפגוע במשהו אחר דרך צד ג' יחשב לאיום על פי הדין.
איומים על עובדי ציבור נחשבים לאיומים חמורים. כאשר הנסיבות ישפיעו על הענישה. כמו כן איומים במשפחה מהווים עבירת אלימות חמורה.
כיצד בודק בית המשפט אם מדובר באיום ?
המבחן המשפטי שבודק אם מדובר באיום בפועל הוא מבחן אובייקטיבי של האדם הסביר. המבחן בודק האם אדם סביר חש אימה, פחד, או הרתעה במקרה כזה באותן הנסיבות, וכיצד היה מגיב אדם סביר לדברים שנאמרו. כמו כן נקבע בפסיקה כי לא האטימות או הרגישות של מי שכלפיו נאמר האיום הם שקובעים אם מדובר באיום, וכי מה שקובע זו הערכה של אדם סביר באותן הנסיבות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
העונש על עבירת האיומים
עבירת האיומים היא עבירת עוון והעונש עליה הוא עד 3 שנים מאסר. עם זאת העונש הוא תלוי בנסיבות הספציפיות של ביצוע העבירה: הנזק שנגרם למאוים, האם האיום היה חמור או קל, נסיבותיו האישיות של המאיים, עברו הפלילי, האם לקח אחריות, מצבו הרפואי, הכלכלי, המשפחתי, גילו, וכולי. בעבירת עוון עומדת לנאשם האפשרות לסיום התיק בהליך של הסדר מותנה כאשר לצורך כך יש לעמוד בתנאי סף ובין היתר העדר הרשעות במהלך 5 השנים האחרונות, העדר עבירות נוספות, וכולי.
עבירת האיומים נחשבת לעברת אלימות. כמו כן איומים בין בני זוג יכולים להיחשב לאלימות במשפחה כאשר התביעה יכולה לבקש מעצר עד תום ההליכים ועונש מאסר בפועל.
כיצד חשוב להתנהל במקרה של איום נגדך ?
במקרה של איום נגדך חשוב שתפנה למשטרה ותגיש תלונה. כמו כן חיוני לתעד את האיומים ולשמור ראיות כמו הקלטות, צילומים, וכולי. חשוב להתנהל בזהירות ולהימנע ממפגש עם המאיים. עליך לנקוט בפעולות אבטחה ומיגון, לחסום את הגורם המאיים ברשת, לשנות סיסמאות, לדווח על האיום למנהלי אתרים ברשת, והחשוב מכל – לפנות ליעוץ משפטי.
החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי מומחה
כדי להתמודד עם חשד בעבירת איומים חיוני להיות מיוצג על ידי עורך דין אשר יפעל ככל האפשר לשכנע את התביעה לא להגיש כתב אישום בשל העדר ראיות מספקות להרשעה, אי התקיימות רכיבי העבירה, באמצעות הליך של הסדר מותנה, וכולי. לעורך הדין המייצג יש תפקיד משמעותי מאוד למנוע את ההסתבכות של החשוד או הנאשם בדין. הייעוץ המשפטי במהלך החקירה הוא מהותי והוא זה שקובע את האופן בו יגמר התיק הפלילי.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בארץ ויוצא הפרקליטות, מכיר היטב את המערכת, ומומחה בליווי וייצוג חשודים ונאשמים. עורך הדין שאול הוא בעל ידע וניסיון בייצוג מעולה בכל שלבי התיק הפלילי החל משלב החקירה ולאורך ההליך כולו בבית המשפט. אם נקלעתם להסתבכות פלילית בעבירת האיומים, אל תהססו, ומומלץ מאוד שתיפנו מיד לעורך הדין אלעד שאול לצורך ייעוץ וייצוג. מובטח לכם טיפול משפטי מקצועי, שירות אמין תוך שימור האינטרסים שלכם, שמירה על זכויותיכם המשפטיות, תוצאות טובות, ודיסקרטיות מלאה.
