האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשרים גישה חופשית למידע מכל סוג. היום ניתן לדעת הכל ויש נגישות מוחלטת וחופשית לכל אינפורמציה ופרסום. לצד היתרונות החיוביים שבכך, קיימת בעייתיות בנוגע לפרסום והפצת מידע לגבי שמות וזהויות של חשודים ו/או נאשמים בפלילים.
על כפות המאזניים עומדים אינטרסים מנוגדים: מחד הזכות להגנת הפרטיות, כבוד האדם, שמירה על שמו הטוב וחזקת החפות של החשוד, ומאידך, זכות הציבור לדעת ובמיוחד כאשר יש להזהירו מפני חשודים בעבירות פליליות חמורות, ובנוסף הצורך למנוע שיבוש ראיות והליכי משפט.
מבחינתו של החשוד, חובה להיוועץ ולהיעזר בעורך דין פלילי כדי שיפעל להגשת בקשות לצווי איסור פרסום וימנע בכך פרסום שמו ופרטיו המזהים כדי לשמור על כבודו, פרטיותו ושמו הטוב.
המטרות העיקריות באיסור פרסום שמו של חשוד
אחת המטרות החשובות של איסור פרסום שמו של חשוד היא הגנה על פרטיותו. כאשר אדם חשוד במעשה מסוים וטרם הורשע בו, יהיה קשה "לנקות" או לבטל את השלכות הפרסום של שמו ופרטיו.
כמו כן איסור פרסום שמו של חשוד מסייע לקידום החקירה, ומונע הפרעה לחקירה, ולכן מרבית המקרים של איסור פרסום של החשוד הם ביוזמתו שלו או של בא כוחו. עם זאת, כל מקרה ייבדק בהקשר למאזן תועלת מול נזק במסגרת של פרסום שכזה.
ההבחנה בין פרסום שם של חשוד לפרסום שם של נאשם
יש להבחין בין פרסום שם חשוד לפרסום שם של נאשם או מורשע בהליך פלילי. בשלב מוקדם של ההליך דהיינו בשלבי החקירה, נדרשות ראיות כבדות הרבה יותר כדי לפרסם את שמו של החשוד.
עם הגשת כתב האישום איסור הפרסום בטל כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת, ועל כן, הנאשם יוכל לפעול לחידוש או הארכת איסור הפרסום.
אחרי שמוגש כתב אישום, יחמירו התנאים למתן צו איסור פרסום, ובדרך כלל בית המשפט לא יקל במתן צו איסור פרסום אלא מנימוקים מיוחדים.
איסור פרסום שמו של חשוד בטרם הוגש נגדו כתב אישום
סעיף 70 (ד1)(1) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד – 1984 מבקש למנוע פרסום שם של אדם בשלבי החקירה ואפילו בטרם היא החלה מקום בו היה ובית המשפט סבר שיש להעדיף את מניעת הנזק העשוי להיגרם לחשוד על פני האינטרס הציבורי שבפרסום.
חקירה כאמור לא תמיד מסתיימת באישום והחשוד עשוי להיות משוחרר. לכן, פרסום שמו עלול לגרום לו לנזק אישי ומשפחתי על לא עוול בכפו – נזק חמור ובלתי הפיך.
על פי הדין, יש איסור לפרסם את שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תוך 48 שעות מהמועד שנחקר או שהיה צריך להתייצב לחקירה, או עד לסיום הדיון הראשון בעניינו. לאחר מכן ניתן לבקש ולהאריך את צו איסור הפרסום במסגרת דיון לפני שופט ובאמצעות עורך דין.
ובלשון החוק:
"איסור פרסומים [ב/40]
70.
(1) (1ד)
לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;"
חובת החוקרים ליידע את החשוד בזכות לאיסור פרסום שמו
על פי סעיף 70 (ה1) (2) כאשר מדובר בחשוד במעצר שאינו מיוצג, יש חובה על החוקרים לידע את החשוד תוך 24 שעות מהמעצר או לפני שהובא בפני שופט על הזכות הקיימת לו לבקש איסור פירסום שמו על ידי בית המשפט. אם הוא מעונין בכך, היחידה החוקרת תאפשר לו להגיש בקשה בהתאמה.
אם החשוד מיוצג, עורך הדין צריך לידע אותו באפשרות להגיש בקשה לאסור את פרסום שמו ופרטיו המזהים.
בקשה לצו איסור פרסום
את הבקשה לצו איסור פרסום יכולים להגיש התביעה, הנאשם, חשוד או עד. בית המשפט יכול לתת צו איסור פרסום במסגרת בקשה לדיון בדלתיים סגורות. כמו כן כאשר אחד מהצדדים / העדים הוא קטין, אזי לא יפרסמו את שמו, תמונתו, המען שלו, ופרטיו המזהים.
בית המשפט יכול לאסור פרסום בכל הקשור לדיונים, וכאשר צריך להגן על בטחונו של מי שהוא צד להליך (כמו עד למשל).
בית המשפט יכול להוציא צו איסור פרסום אודות פרטי החקירה של מי שחשוד, לפני שהוגש נגדו כתב אישום, במידה והדבר יפגע בחקירה, או במידה ולחשוד יגרם נזק. הפרת הצו תהיה כרוכה בעונש של עד 6 חודשי מאסר.
כמו כן אסור לפרסם פרטים של קטין אין לתת רמז לגבי זהות הקטין (סעיף 24 לחוק הנוער טיפול והשגחה) העונש על הפרה זו הוא שנת מאסר.
החריגים לאיסור פרסום שם החשוד
החוק מבקש לאפשר מצב בו החשוד יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לאסור את פרסום שמו. החריגים לכך קובעים שיש מצבים בהם אפשר לפרסם את שם החשוד ובין היתר כאשר:
בחלקה הראשון של החקירה בית המשפט קבע שיש אינטרס ציבורי לפרסם את שם החשוד;
או
כשהיחידה החוקרת מבקשת לפרסם את שמו של החשוד כדי להגן על הציבור;
או
כאשר החשוד עצמו ביקש בכתב או באמצעות עורך דינו לפרסם את שמו;
זה המקום לציין שעם תיקון החוק משנת 2012 ברירת המחדל היא שאין לפרסם את שם החשוד. הדבר נובע מהרציונאל שבשלבים הראשונים של חקירת החשוד עומדת לו חזקת החפות והיא זו שגוברת על החשיבות שבפרסום. גם עם התקדמותה של החקירה, כל עוד לא הוגש כתב אישום, ולא עולים שיקולים לגבי האינטרס הציבורי שבפרסום שמו, המאזן יטה לשמר את שמו הטוב של החשוד ולא לפרסמו.
בית המשפט העליון הדגיש את החשיבות במניעת פרסום שם של אדם בשלבים ראשונים של החקירה וכשאין צורך לפרסמו. ראו בש"פ 5759/04 בבית המשפט העליון בירושלים בענין גבריאל תורג'מן נגד מדינת ישראל בפני כבוד השופט חשין. שם דובר באדם שהיה חשוד בביצוע עבירות פליליות כמו מעשה מגונה ואינוס, וטרם הוגש נגדו כתב אישום. המדינה ביקשה לפרסם את שמו ואת זהותו כדי לעודד הגשת תלונות נוספות נגדו. בית המשפט קבע :
"כן, דימוי שלילי כי ידבק באדם עלול הוא הדימוי ללוות אותו כל ימי חייו, ולמיצער שנים רבות. כך באשר לחברה סביבו וכך באשר לאדם בינו- לבין- עצמו. פירסום עלול להביא ל"שפיטה מוקדמת" בידי הציבור ועל דרך זו לגרוע מחזקת החפות החברתית. כל אלה, ועוד, מדברים – אף זועקים – לשמירה על שמו ועל כבודו של אדם ומבקשים הם למנוע פירסום שמו של חשוד. על כל אלה נזכור, כי מדברים אנו בשלב הראשוני של חקירה; כי לעיתים אין בידי המשטרה אלא חומר דל של ראיות; וכי במקרים רבים אין חשודים מועמדים לדין לסופה של חקירה."
בענין אחר ע"א 214/89 אבנרי ואח' נגד שפירא ואח' בבית המשפט העליון בפני כב' השופטים ברק, גולדברג נפסק גם כן :
"כבוד האדם ושמו הטוב חשובים לעיתים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר. בתודעתנו החברתית, תופס שמו הטוב של אדם מקום מרכזי, מקורותינו מציינים, כי "לשון הרע הורגת", וכי כל המלבין את פני חברו ברבים, "כאילו שופך דמים,"ואפילו סלח האדם עליו הוצא לשון הרע הריהו "בוער מבפנים". אין להתפלא איפוא כי, תפיסתינו הינה, כי"טוב שם משמן טוב" (קהלת ז, א (א) …גם בתרבות המודרנית הכללית, אשר אנו חלק ממנה תופס שמו הטוב של אדם מקום מרכזי".
ערעור ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט בנוגע לאיסור פירסום של החשוד
ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי, על החלטת בית המשפט בנוגע לאיסור פירסום שם החשוד או להתיר את פרסומו. אם בית משפט השלום מאפשר לפרסם את שם החשוד – ניתן להגיש בקשה לעיכוב ביצוע עד למתן החלטה בערעור.
כמו כן ניתן לערער ברשות לבית המשפט העליון, על החלטת בית המשפט המחוזי זאת בתוך 7 ימים.
היה ובית המשפט קיבל את בקשת רשות הערעור – יתקיים הערעור לפני דן יחיד ובנוכחות בעלי הדין.
חשיבות הייצוג על ידי עורך דין
פרסום שמו של חשוד המצוי בחקירה ובטרם הוגש כתב אישום נגדו יכול להסב לו ולמשפחתו נזק רב ובלתי הפיך. על אף שהחוק אוסר פרסום שם חשוד בתחילת החקירה, ישנם חריגים לכלל הזה, וללא בקשה מתאימה עלול שמו להתפרסם ולהגיע לתקשורת. לכן, חשוב מאוד להיוועץ בעורך דין מומחה בתחום כדי שיפעל לאסור את פרסום השם באמצעות בקשות וניהול הליך בהתאם.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, בעל ידע משפטי נרחב וניסיון רב שנים בניהול הליכים פליליים והגשת בקשות למתן צווים לאיסור פרסום. אם חלילה הסתבכת בחקירה בפלילים ושמך ופרטיך עשויים לדלוף ולהתפרסם ואתה מעונין למנוע זאת, אל תתנהל ללא יעוץ של עורך דין. במקרה כזה מומלץ מאוד שתיפנה לעורך הדין אלעד שאול לייעוץ וייצוג משפטי. מובטח לך ייצוג מקצועי נאמן ומסור, והצלחה בהליך המשפטי לצד דיסקרטיות מלאה.
