כתב אישום בעבירות פשע נגד אדם, יכול להשפיע על חייו מבחינה כלכלית, נפשית, פיזית, שמו הטוב, וכולי. החשוד הופך בין רגע לנאשם וכל עולמו חרב. על כן, ראה המחוקק לנכון בטרם יוגש אישום, לאפשר לחשוד בעבירת פשע (שהעונש עליה מעל 3 שנים מאסר) לעבור הליך של שימוע, במסגרתו ינסה לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהחלטתם להגיש נגדו אישום.
ההודעות לחשוד על כוונה להגיש נגדו כתב אישום בעבירת פשע
על פי חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982 בסעיף 60 א., על רשויות התביעה (הפרקליטות, התובע המשטרתי, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון, וכולי) להודיע לחשוד בעבירת פשע, על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. החשוד רשאי לטעון טענותיו כנגד הגשת כתב אישום במסגרת בקשה בכתב, וזאת בתוך 30 ימים מקבלת ההודעה.
וכך קובע החוק :
"יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע (תיקון מס' 28) תש"ס-2000 (תיקון מס' 28) (תיקון) תשס"א-2001 (תיקון מס' 28) (תיקון מס' 2) תשס"ב-2002
60א. (א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך[5].
(ב) בהודעה תצוין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
(ג) נשלחה הודעה לפי סעיף זה בדואר רשום, רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה.
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד).
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לשנות מהוראות סעיף 74.
(ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
(ח) הוראות החוק לתיקון סדרי המנהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958, לא יחולו לענין סעיף זה, ואולם תינתן לחשוד הודעה בכתב על החלטת רשות התביעה בהקדם האפשרי ורשאית רשות התביעה להזמין את החשוד להציג בפניה את טיעוניו בעל פה.
(ט) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי פשעים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף קטן (א)."
מכתב יידוע ראשון
המכתב הראשון לחשוד נקרא "מכתב ידוע" שמודיע לחשוד כי התביעה קיבלה את חומרי החקירה מהמשטרה, והוא רשאי לפעול לפני שתתקבל החלטה סופית להגיש נגדו כתב אישום.
המכתב הראשון הוא מעין "התראה" לחשוד, שמאפשרת לו להגיש בקשה להימנע מהגשת האישום, וזאת בתוך 30 ימים. חשוב לציין, החשוד בשלב זה טרם קיבל לידיו את חומר החקירה.
מכתב יידוע שני
מכתב הידוע השני נקרא "כתב חשדות", ולפיו התביעה תיידע את החשוד שהיא "למדה" את חומרי החקירה, ושוקלת להגיש כתב אישום נגדו בעבירות המפורטות, בכפוף לשימוע. החשוד רשאי בתוך 30 ימים לפנות לרשויות התביעה בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. בשלב זה חייב החשוד לפנות לעורך דין, לבקש את חומרי החקירה, ללמוד אותם ולהתכונן לשימוע.
חריגים לחובת היידוע
חריגים לחובת היידוע נקבעו בתקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א(א) לחוק), תשס"ה – 2005, לפיהן, בעבירת פשע של תקיפת בן משפחה, ובעבירה של גרימת חבלה של ממש לבן זוג לא תחול חובת הידוע.
הליך השימוע
על ב"כ החשוד להגיש בקשה לצלם את חומרי החקירה לצורך לימוד הראיות בתיק. בהמשך עליו להכין בקשה מנומקת, מדוע לא יוגש כתב אישום נגד החשוד. ב"כ הנאשם יופיע בישיבת השימוע ועליו להגיע מוכן לישיבה. חשוב לציין שצריך להתכונן הייטב ובאופן מושכל לישיבת השימוע, שכן יש טענות שחשוב לא לחשוף כדי שלא יעשה בהן שימוש כנגד החשוד במסגרת כתב האישום.
במסגרת ההכנה לישיבת השימוע יש לעיין היטב בחומר החקירה, לבדוק את הראיות שעומדות בבסיס האישום נגד החשוד, לנסות לאתר פגמים או פסול שנפלו במסגרת איסוף הראיות, נסיבות אישיות, העדר אינטרס ציבורי, והכל במטרה כדי לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד.
המטרה של שימוע היא לאפשר לחשוד לטעון את טיעוניו כדי לבטל את האישום נגדו, לחילופין לנהל מו"מ לעסקת טיעון, ולחילופי חילופין, להקטין את האשמה ולצמצם את היקף העבירות וסעיפי האישום.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שימוע כזכות יסוד של החשוד
השימוע הוא חלק מהליך הוגן שכן הוא מטיל על התביעה חובה לשקול את טענותיו של החשוד
"בנפש חפצה", לפני שיוגש נגדו כתב אישום.
בבג"צ 4175/06 בעניין הרב ראובן אלבז נגד היועץ המשפטי לממשלה ציין בית המשפט החשיבות של קיום הליך השימוע :
"הליך השימוע המעוגן קיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן ועל הגורם המחליט, להאזין לדברים בנפש חפצה מתוך נכונות להשתכנע ככל האפשר שבדברים יש ממש.. מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום".
כמו כן, בבש"פ 984/10 בבית המשפט העליון בענין פלוני נ' מדינת ישראל ניתן ביום 25.2.2010 בפני כב' השופטת פרוקציה נקבע לגבי הליך השימוע :
על מנת שהליך השימוע במקרה זה לא ישמש מס שפתיים בלבד מאחר שכתב אישום ממילא תלוי ועומד כנגד העורר. ראוי כי השימוע יהווה הליך טיעון ממשי שיביא להערכה מחודשת של מלוא השיקולים הרלבנטיים בידי התביעה, תוך נכונות להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך פתיחות לקלוט ואף להשתכנע, במקום שיש בדברים ממש"
חשיבות הליך השימוע הוזכרה גם בבג"צ 1400/06 בעניין עתירה למתן צו על תנאי . העותרת: התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד ממלא מקום ראש הממשלה ואח' בפני כב' השופטים א' ריבלין, א' פרוקצ'יה ו' לוי (ניתן ביום 6.3.06) :
"ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית."
על פי הדין, השימוע מהווה זכות יסודית שמגיעה לחשוד בעבירת פשע. אי מתן אפשרות לשימוע, יכולה להוות הפרה משמעותית של זכויות החשוד, לגביה ניתן לטעון במועד הקראת האישום, ולטעון לביטול האישום מחמת הגנה מן הצדק.
בית המשפט לא יאשר הליך שימוע בדיעבד, מאחר והתקבלה כבר החלטה על הגשת כתב אישום. עם זאת, היה וכתב האישום בוטל, התביעה תוכל לקיים הליך חדש תוך שמירה על זכויות החשוד.
היתרונות והחסרונות של הליך השימוע
השימוע יכול למנוע הגשת כתב אישום נגד החשוד, לצמצם את המחלוקות ולתחום אותן, לייעל את ההליך הפלילי, לסייע בהגעה לעסקת טיעון, ולחסוך את משאביו של בית המשפט. אם החשוד מתעלם מהזכות שלו לשימוע, עלולה להיות הרעה במצבו המשפטי תוך ניהול הליך פלילי על כל משמעויותיו.
מאידך, חשוב לציין שיש מקרים בהם דווקא השימוע עלול לגרום לנזק ובמיוחד כשעל החשוד לחשוף את גרסת ההגנה שלו, מה שעלול להביא להשלמת חקירה ולהגשת כתב אישום חמור יותר.
זכות הבחירה לשימוע
לא ניתן לכפות שימוע על החשוד. התביעה היא זו שצריכה לתת את ההזדמנות והאפשרות לשימוע, והחשוד הוא מי שבוחר לקיים הליך של שימוע.
היה והתביעה לא קיימה חובת שימוע לפני הגשת כתב האישום, מדובר בהתנהלות פגומה שעשויה להביא לביטול האישום.
חריגים לחובת השימוע
יש מצבים בהם אין חובה מצד גורמי התביעה לשלוח מכתב ידוע לחשוד לפי סעיף 60א' (ז)לחוק סדר הדין הפלילי, ובין היתר כאשר החשוד מצוי במעצר בעת הגשת כתב האישום
"60 א.
"ז) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו."
חשיבות ייצוג של עורך דין פלילי בשימוע
השימוע חייב להתבצע בנוכחות עורך דין. זהו הליך קריטי וחשוב מאוד עבור הנאשם. עורך הדין צריך לפעול תוך שימוש באסטרטגיה מתאימה בעת השימוע, וכאן מתמקד תפקידו החשוב. עורך דין מקצועי בתחום הפלילי ובהליכי שימוע ידע לייצג אתכם במקצועיות תוך שימוש בטקטיקה המתאימה כדי להגיע לתוצאות המיטיבות ביותר. השימוע יכול למנוע את הגשת כתב האישום או להפחית מחומרת העבירות ולכן חשוב שתעזרו בעורך דין לצורך כך.
עורך הדין אלעד שאול הינו מבכירי הפרקליטים המומחים בדין הפלילי, ובעל ניסיון רב שנים בייצוג נאשמים וחשודים. עורך הדין שאול מומחה לניהול הליכים פליליים לפני הגשת כתב אישום. אם אתם חשודים בביצוע עבירה פלילית, נחקרתם במשטרה ונשלחו אליכם מכתבי יידוע מטעם הגוף התובע, מומלץ שתפנו מיד לעורך הדין אלעד שאול שהוא בעל ניסיון רב והצלחות בייצוג בהליכי שימוע. מובטח לכם טיפול מקצועי ומסור, הצלחה בניהול ההליך, וכן דיסקרטיות מלאה.
