יש פקטורים רבים אשר משפיעים על חקירות משטרתיות, והמון החלטות לקבל. זימון לחקירה במשטרה יכולה עלול לקחת זמן, לפעמים הזימון יגיע בתוך מספר ימים ולפעמים תוך מספר שבועות. זאת כיוון שחקירות משטרתיות יכולות להתארך ובכך גם ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לא. חקירות המערבות חשודים וקורבנות רבים, או מספר עבירות הקשורות זו בזו יהיו מסובכות יותר ויארכו יותר זמן.
עם הרצון להגיע לשורש העניין ולקחת את הזמן שצריך כדי להגיע לחקר האמת, ישנם חסרונות לזמן חקירה ממושך. לדוגמה, חקירה ממושכת עלולה להשפיע על איכות הראיות בזמן המשפט כמו הזיכרונות של העדים מהמקרה. בנוסף, ניהול חקירה ממושכת משפיעה על רמות המתח והלחץ שהחשודים נתונים בהם, ונחשבת 'עינוי דין'. משום כך, כחלק מהזכות של כל אדם להליך הוגן כלולה הזכות להליך הוגן שיתרחש תוך זמן סביר. אך מה נחשב זמן סביר?
כאמור, זימון לחקירה יתרחש בתוך מספר ימים עד מספר שבועות מהגשת התלונה. בישראל אין חוק הקובע מהו משך הזמן המקסימלי לניהול חקירה משטרתית. עם זאת, קיימים נהלים פנימיים של אגף החקירות ומודיעין של המשטרה הנוגעים בעניין, וכן הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לרשויות התביעה (הפרקליטות ויחידת התביעות של המשטרה).
הוגשה נגדי תלונה וטרם זומנתי, כמה זמן זה יכול לקחת?
ראשית יש לציין כי חקירה לא יכולה להימשך לנצח. קיימים חוקי התיישנות, שקובעים שכעבור זמן מסוים מהמקרה כבר אין עילה לתביעה בגין אותו מקרה. פרק הזמן משתנה בהתאם לנסיבות ולסוג העבירה, וקבוע בסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי. כך לדוגמה, עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 3 שנים ומעלה, מתיישנת לאחר 10 שנים.
למרות שחוקי ההתיישנות מונעים מחקירות להימשך לנצח, הם חלים רק לאחר שנים רבות, שבוודאי עולות על 'זמן סביר' לניהול חקירה. כאמור, אין בארץ חקיקה שמסדירה את הנושא, אך בכל זאת יש נהלים של המשטרה. לפי נוהל אגף החקירות ומודיעין של המשטרה "הגבלת משך החקירה נגד חשוד" מ-2014, על חקירה להסתיים בהקדם האפשרי, ועד מגבלת זמן שתלויה בחומרת העבירה (בהתאם לסעיף 24 לחוק העונשין):
חטא- עבירה שעונשה עד 3 חודשי מאסר, או קנס של עד 14,400. מגבלת הזמן על חקירה היא 6 חודשים.
עוון ופשע- עבירה שעונשה מאסר מקסימלי של בין 3 חודשים ל-3 שנים, או קנס העולה על 14,400 ₪ (עוון) או מעל 3 שנות מאסר (פשע). מגבלת הזמן על חקירה היא 18 חודשים.
הגבלות הזמן מתחילות מהיום שבו החשוד נהפך לכזה. אם החשוד הוא קטין, הגבלת הזמן על חקירה היא 8 חודשים מיום ביצוע העבירה, ללא תלות בחומרתה.
נוסף על נהלי המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה פרסם הנחיות שעניינן "משך הטיפול בתביעה עד להגשת כתב אישום". כלומר, גם עבודתן של הפרקליטות או יחידת התביעות המשטרתית עד להחלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק מוגבלת בזמן.
חטא- שישה חודשים; עוון- שנה (בעבירות עוון מיוחדות עד שנה וחצי); עבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנים (כלומר, עבירות שעונשן בין 3 ל-10 שנות מאסר) תתקבל החלטה תוך שנה וחצי; ובעבירות פשע שעונשן מעל 10 שנים תתקבל החלטה בתוך שנתיים.
כלומר, מהיום שבו התיק נקלט ברשויות התביעה, ועד קבלת ההחלטה אם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, עשויות לעבור שנתיים לכל היותר. במקרים חריגים בלבד תותר חריגה מפרקי הזמן האמורים. וכן מודגש כי יש לקבל את ההחלטה תוך הזמן הקצר ביותר האפשרי.
פעולות החקירה שהמשטרה יכולה לבצע בינתיים
עד הזימון לחקירה, המשטרה תחל באיסוף ראיות ומציאת עדים על מנת להוכיח או להפריך את הגרסה של המתלונן לעובדות המקרה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מה אני יכול לעשות בינתיים?
ההמתנה לזימון לחקירה יכולה להימשך זמן מה, ובהחלט יכולה להיות מורטת עצבים. אך זהו לא הזמן לשבת בחיבוק ידיים, אלא לנצל את הזמן כדי להגיע לחקירה כמה שיותר מוכן. הדבר הראשון שכדאי לעשות בזמן ההמתנה לזימון לחקירה הוא ללמוד כמה שיותר על ההליך הפלילי ועל העבירה בבסיס המקרה. לדעת בפני מה עומדים יכול להרגיע מאוד, וגם לעזור להבין איך הכי טוב להתכונן לחקירה.
הכנה מוקדמת לקראת החקירה
יש מספר דברים נוספים שניתן לעשות עד קבלת הזימון לחקירה בכדי לנצל את ההזדמנות להתכונן. מי שמגיע לחקירה ישר לאחר התרחשות האירוע שבגינו הוא נחקר, סביר להניח שיענה תשובות שישחקו לידיהם של שוטרים. לעומת זאת, כאשר מגיעים לחקירה לאחר הכנה מוקדמת, לשוטרים יהיה קשה יותר לקבל את התשובות שהם רוצים, ובכך קשה יותר להגיע לכדי כתב אישום.
- ייעוץ במשרד עורך הדין – חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין פלילי טרם החקירה. זאת בכדי להבין מהן הזכויות המגיעות לנחקר, מה מותר לשוטרים לעשות ומה לא, כיצד יש לענות לשאלות ועל מה לא כדאי לענות בכלל. להגיע לחקירה לפני התייעצות עם עורך דין עושה את החיים קלים עבור השוטרים, ויהיה להם יותר פשוט להשתמש בחומרי החקירה בכדי להגיע להגשת כתב אישום.
אזרח מן השורה לא מתמצא לעומק בהליכים פליליים, ובמה מקובל לעשות. שיחת מסדרון תמימה של 5 דקות עם שוטר מחוץ לחדר החקירה עלולה להתגלות כטעות טקטית בהמשך הדרך. לכל התנהגות של הנחקר לפני, במהלך או לאחר החקירה עלולות להיות השלכות. חשוב להבין את ההשלכות הללו ובכך להימנע מהתנהגות שעלולה להזיק לנחקר. לכן מומלץ ביותר להתייעץ עם עורך דין שמכיר את המערכת וידע איך על הנחקר להתנהל בכל שלב. - בניית קו הגנה – בשלב שלפני החקירה, לשוטרים עוד אין את הסיפור המלא ואת כל הראיות הנדרשות בכדי להרכיב אותו. לעומת זאת, לנחקר שנכח באירוע יש את כל הפרטים על מה שהתרחש. כלומר, יש לו יתרון זמני על השוטרים. בכדי להשתמש ביתרון הזה בחוכמה, ניתן וכדאי להתחיל לחשוב על בניית קו הגנה.
עורך דין פלילי ידע איזה פרטים מהאירוע יהיו חשובים לשוטרים, ויוכל לבנות מראש קו הגנה. למרות שהמטרה של החקירה היא להבין את הפרטים המלאים באופן מדויק ככל הניתן, פעמים רבות שוטרים יבחרו לשאול שאלות ספציפיות על מנת לעוות את הסיטואציה. על ידי בניית קו הגנה, הנחקר כבר ידע מראש באיזה דרך הוא ירצה להציג את הסיטואציה, ולפיכך באיזה אופן לענות על שאלות השוטרים. - איסוף ראיות הגנה להצגה בחקירה (בזהירות לא לשבש) – הדבר האחרון שכדאי לעשות לפני קבלת הזימון לחקירה במשטרה הוא לאסוף ראיות הגנה. כאמור, זמן ההמתנה מהווה מעין יתרון שיש לנחקר שמאפשר לו להגיע לחקירה כמה שיותר מוכן. ההכנה באה לידי ביטוי גם באפשרות להציג בחקירה ראיות לטובת הנחקר.
הראיות יכולות לכלול לדוגמה תמונות, התכתבויות או הקלטות. ראיות אלה יחזקו את עמדתו של הנחקר ויציגו אותו כדובר אמת. עם זאת, חשוב לבחור את הראיות בזהירות רבה. ייתכן שהשוטרים ישימו לב לפרטים שיעשו נזק לנחקר, ובשלב הזה כבר אין דרך חזור.
