מבוקש בר הסגרה הינו מבוקש על ידי מדינה זרה, השוהה בישראל, אשר בקשת ההסגרה שלו הוכרה על ידי בית המשפט כחוקית. לאחר שבית המשפט בחן את בקשת ההסגרה והכריע כי היא קבילה, הוא יכריז על מבוקש כבר הסגרה. מרגע שההכרזה תהפוך לסופית, ניתן יהיה להסגיר את המבוקש. מה משמעות ההכרזה? מתי היא הופכת לסופית? כל זאת ועוד – להלן.
אישור בקשת הסגרה
סעיף 3(ב) לחוק ההסגרה – 1954, מקנה לשר המשפטים את הסמכות לבחון בקשות הסגרה. הסמכות לבחון בקשות אלו ולהכריע בהן אמנם מוקנית לשר המשפטים, אך השר רשאי להעביר את הבקשה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ידון בבקשה, במטרה לקבוע אם המבוקש הוא "בר הסגרה". הכרעה כי מבוקש הוא בר הסגרה, תאפשר את הסגרתו למדינה המבקשת.
איך בית המשפט בוחן האם אדם הוא מבוקש בר הסגרה?
כדי להכריע האם מבוקש הוא בר הסגרה, בית המשפט בוחן את בקשת ההסגרה שהתקבלה בעניינו. בשלב הראשון, יבחן בית המשפט האם קיים הסכם הסגרה פורמלית בין ישראל לבין המדינה המבקשת. בשלב הבא, יבחן בית המשפט האם העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה הינה פלילית אף לפי הדין הישראלי והעונש המקסימלי עליה עומד על שנת מאסר אחת לכל הפחות.
לאחר מכן, יבחן בית המשפט אם אחד החריגים הקבועים בחוק לאישור בקשות הסגרה רלוונטי לדיון. חריגים אלו כוללים מעצר בגין עבירות פוליטיות, רדיפה גזעית או דתית, בקשת הסגרה כאשר העונש הוא עונש מוות, לאחר שהעבירה התיישנה ועוד. ככל שאחד החריגים חל, המבוקש לא יוכרז כמבוקש בר הסגרה.
ככל שהבקשה עומדת בתנאי החוק, יבחן בית המשפט את התאמתה להסכם ההסגרה שנחתם בין ישראל לבין המדינה המבקשת. על פי רוב, בקשה העומדת בתנאי החוק הישראלי עומדת גם בתנאי הסכם ההסגרה הרלוונטי. היה והבקשה עומדת הן בתנאי החוק והן בתנאי ההסכם, יכריז בית המשפט על המבוקש כמבוקש בר הסגרה. להלן אסביר מה המשמעות של הכרזה זו ומהן השלכותיה.
מבוקש ישראלי
במקרים בהם המבוקש הוא אזרח ישראלי, בית המשפט יכריז כי המבוקש הוא בר הסגרה, אך ההסגרה מסויגת. ההסגרה תהיה לצורך העמדה לדין בלבד. אולם ככל שהמבוקש יורשע בדין, הרי שהוא ירצה את עונשו בישראל ולא במדינה המבוקשת. לכן, מדובר בהכרזה מסויגת על מבוקש כבר הסגרה.
ראוי להזכיר בענייננו גם את סעיפים 13 עד 15 לחוק ההסגרה. סעיף 13 מקנה למבוקש זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי כי הוא מבוקש בר הסגרה. המבוקש יגיש את ערעורו תוך 30 יום. לאחר תקופה זו או לאחר דחיית הערעור, יוכרז המבוקש כמבוקש בר הסגרה סופי וניתן יהיה להוציא כנגדו צו הסגרה. סעיף 15 לחוק מתיר להחזיק את המבוקש במשמורת עד להסגרתו.
הגשת ערעור
מבוקש בר הסגרה יוכל להגיש ערעור אל בית המשפט העליון תוך 30 יום מיום ההכרזה עליו כמבוקש בר הסגרה. היה והמבוקש הפסיד שוב בהליך בבית המשפט העליון, או שלא הגיש ערעור תוך 30 יום, יהפוך מעמדו כמבוקש בר הסגרה לסופי.
ביצוע הסגרה
לאחר שמבוקש הוכרז כבר הסגרה באופן סופי, ניתן יהיה להסגיר אותו בפועל למדינה המבקשת. כך קובע סעיף 18 לחוק ההסגרה:
שר המשפטים רשאי לצוות על ביצוע הסגרתו של מבוקש שהכרזתו כבר-הסגרה קיבלה תוקף סופי, ומשציווה כך מותר למסור את המבוקש למדינה המבקשת ולהעבירו מחוץ לגבולות ישראל. כלומר, לאחר ההכרזה על מבוקש כבר הסגרה באופן סופי, ניתן יהיה להוציא צו הסגרה כנגדו. הוצאת הצו תוביל להסגרתו בפועל.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
מבוקש בר הסגרה הוא מי שבית המשפט בחן את בקשת ההסגרה שהוגשה כנגדו, החליט כי הבקשה מוצדק, והכריז כי המבוקש הוא בר הסגרה, כלומר שניתן להסגיר אותו. בחינת הבקשה תהיה לפי הדין הישראלי, לפי הסכם ההסגרה הרלוונטי וכפופה לסייגים הקבועים בחוק לקבלת בקשות הסגרה.
האדם יוכל להגיש ערעור תוך 30 יום. אם ידחה הערעור או שהוא כלל לא יוגש, האדם יוכרז כמבוקש בר הסגרה באופן סופי. בשלב זה, ניתן יהיה להוציא צו הסגרה כנגדו. על בסיס צו ההסגרה של שר המשפטים. תבוצע ההסגרה בפועל.
