האמנה האירופית בדבר הסגרה הינה אמנה היוצרת הסכמי הסגרה לבין מרבית מדינות אירופה וכן מדינות נוספות בעולם. אמנה זו היא אמנת ההסגרה הרב – מדינתית היחידה עליה חתומה מדינת ישראל. מה משמעות חתימתה של ישראל על האמנה האירופית בדבר הסגרה? אילו מדינות נוספות חתומות על אמנה זו? מהן ההסתייגויות הישראליות מהאמנה? בשאלות אלו ובאחרות אעסוק במאמר זה.
מהם הסכמי הסגרה
הסכמי הסגרה הם הסכמים הנכרתים בין מדינות, במטרה להסדיר את הסגרת המבוקשים הפליליים בין המדינות. הסכמי ההסגרה, הנכרתים בצורה של אמנות בינלאומיות, יוצרים מסגרת חוקית המאפשרת את הסגרתם של חשודים ואף קובעת באיזה אופן הסגרות שכאלו תעשינה.
תוכנם של הסכמי הסגרה
על פי רוב, הסכמי הסגרה יוצרים תחילה מסגרת נורמטיבית להסגרת מבוקשים. כלומר, ההסכמים מסדירים התחייבות של המדינות המסכימות להסגיר מבוקשים זו לזו בהתאם לתנאים שנקבעו באמנה.
לאחר מכן, מסדירים ההסכמים את התנאים להסגרת מבוקשים ואת החריגים לקבלת בקשות הסגרה. בשלב הבא, מוסדר באמנות אופן הגשת בקשות ההסגרה וכן תוכן הבקשות. הבקשה תוגש בדרך דיפלומטית ותכלול את המידע הרלוונטי לבקשה.
כמו כן, מציעות האמנות מסלולי מעצר מזורזים עבור מקרים דחופים. המדינות רשאיות להגיש בקשת מעצר לפי הסגרה. באמנות הישראליות נקבע כי מעצר זה לא יעלה על 60 יום, בעוד שבמדינות רבות אחרות התקופה שהוקצבה למעצר היא של 45 יום בלבד. לבסוף, יכריזו הצדדים על המעשים שיש לעשות כדי לתת לאמנה תוקף (לרוב, אשרור בבית המחוקקים על ידי נבחרי העם) והצדדים השונים יחתמו על האמנה.
אמנה בילטרלית או אמנה רב מדינתית
רובן של אמנות ההסגרה הן בילטרליות, כלומר מסדירות יחסים מדיניים בין שתי המדינות החתומות על ההסכמים. אולם מקצתן של האמנות הן אמנות רב לאומיות, היוצרות הסכמי הסגרה בין מספר רב של מדינות. האמנה האירופית בדבר הסגרה היא אחת מאותן אמנות רב לאומיות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
האמנה האירופית בדבר הסגה – תוכן והשלכות
האמנה האירופית בדבר הסגרה הינה אמנה חשובה מאוד, היוצרת הסכמי הסגרה בין כמעט כל מדינות אירופה ומספר מצומצם של מדינות נוספות. למעשה, למעט בלארוס, קוסובו ורוסיה, כל מדינות אירופה חתומות עליה. בנוסף, מדינת ישראל, דרום אפריקה ודרום קוריאה חתומות אף הן על האמנה.
אם כן, כתוצאה מהחתימה על האמנה האירופית בדבר הסגרה, בין כל המדינות החתומות על האמנה נוצרו הסכמי הסגרה המאפשרים להן להסגיר מבוקשים זו לזו. כתוצאה מכך, ישראל יכולה לבקש הסגרה של מבוקש ממגוון מדינות דוגמת ליטא, ספרד או דרום קוריאה, חרף העובדה שהסכם הסגרה ישיר בין ישראל לבין כל אחת מאותן מדינות, מעולם לא נחתם.
תוכן האמנה האירופית בדבר הסגרה
תוכן האמנה האירופית בדבר הסגרה דומה לתוכנם של הסכמי ההסגרה שהוצגו לעיל. עם זאת, הושמו באמנה מספר דגשים החורגים מההסכמים הסטנדרטיים הנכרתים בין שתי מדינות. להלן אציג תוספות חשובות של האמנה האירופית בדבר הסגרה:
1. סייג האזרחות:
על פי סעיף 6 לאמנה, כל מדינה רשאית לסרב לבקשת הסגרה של אזרח שלה. במקום זאת, הוא יעמוד לדין במדינת אזרחותו. לא למותר לציין כי סייג זה משקף תפיסה אירופית – קונטיננטלית מובהקת, לפיה הסגרת אזרח המדינה למדינה אחרת פוגעת קשות בריבונות המדינה.
2. סייג הטריטוריאליות:
סעיף 7 לאמנה מאפשר לצדדים שלא להסגיר אדם על עבירות שבוצעו בשטח המדינה המתבקשת. גם כאן, זכות הסירוב נובעת משיקולי ריבונות ועצמאות המדינות ונוגעת בעצבים החשופים של האיחוד האירופי וביחסים בינו לבין מדינות האיחוד.
3. בקשות סותרות:
סעיף 17 לאמנה הינו סעיף ייחודי התואם את אופייה כאמנה רב מדינתית. על פי הסעיף, ככל שהוגשו בקשות אמנה סותרות על ידי מספר מדינות, תבחן המדינה המתבקשת לאיזו מדינה נכון ביותר להסגיר את המבוקש, ותסגיר אותו אליה.
4. תפיסת נכסים:
סעיף 20 לאמנה ייחודי אף הוא. הסעיף מאפשר תפיסת נכסים היכולים לשמש כראיות במשפט כנגד החשוד או שצמחו לו בעקבות העבירה.
5. הזכות להסתייג:
מתוקף היותה של האמנה אמנה רב לאומית, סעיף 26 לאמנה מעניק למדינות זכות להסתייג מחלק מהוראות האמנה. משמעות ההסתייגות היא שהסעיפים מהם הסתייגה מדינה לא יחולו עליה, באופן מלא או חלקי. סעיף שכזה לא נצרך, כמובן, באמנה דו לאומית, שכן ככל שהצדדים לא מסכימים באופן מלא על סעיף מסוים, הוא לא ימצא את דרכו אל נוסחה הסופי של האמנה.
6. ביטול הסכמים בילטרליים:
סעיף 28 לאמנה מבטל הסכמים בילטרליים של מדינות החתומות על האמנה. לכן, הסכם שנחתם ערב החתימה על האמנה האירופית בדבר הסגרה בין ישראל לבלגיה, בטל. כמו כן, לא ניתן יהיה לכרות הסכמים בילטרליים בין המדינות החתומות על האמנה האירופית בדבר הסגרה, אלא לשם השלמת הסכם זה.
7. הצטרפות והסתלקות:
סעיפים 30-32 מאפשרים את הצטרפותן של מדינות לאמנה במרוצת השנים (ישראל אכן הצטרפה לאמנה מספר שנים לאחר כריתתה הראשונית) וכן את הסתלקותן של מדינות מהאמנה כך שהיא לא תהיה יותר מחייבת עבורן.
הסתייגויות ישראליות מהאמנה
ישראל מימשה את זכותה להסתייג מחלקן של הוראות האמנה. לפיכך, הסתייגה ישראל ממספר עבירות בגינן תתאפשר הסגרה. זאת ועוד, ישראל לא תסגיר מבוקשים אלא אם כן נמצא בבית המשפט הישראלי כי אילו נערך המשפט בישראל, היו די ראיות כנגד העבריין כדי להעמידו לדין. בנוסף, ישראל תאפשר את מעצרם של חשודים למשך 60 ימים, בעוד שהאמנה מגבילה את זמן המעצר ל-45 יום בלבד.
אלו הן עיקר ההסתייגויות של ישראל. מדובר בהסתייגויות מינימליות, אשר נועדו להתאים בין האמנה לבין הוראות חוק ההסגרה הישראלי.
תפקיד העו"ד ביחס לאמנה האירופית
ייתכן כי אתם שואלים את עצמכם מהו תפקידו של עורך הדין ביחס לאמנה האירופית בדבר הסגרה. לכן, אשמח לספר לכם במקצת על הרבדים בעבודתי הנוגעים לאמנה זו.
לקוחות רבים פונים אליי בבקשה לייעוץ משפטי על דיני ההסגרה. ברצונם לדעת עם אילו מדינות אין לישראל הסכם הסגרה, מה תוקפו של ההסכם בכל אחת מהמדינות ואלו סכנות נשקפות להם גם במדינות ללא הסכמי הסגרה עם ישראל. נושא שעולה שוב ושוב בדיונים בינינו, הוא האמנה האירופית.
האמנה האירופית יוצרת מספר רב מאוד של הסכמי הסגרה ישראלים, גם עם מדינות מפתיעות דוגמת מולדובה או טורקיה. בשל כך, ייעוץ סביב תוקף הסכמי ההסגרה וההשלכות האופרטיביות שלהם, הינו קריטי למדי והוא בא לידי ביטוי בממדים רבים במסגרת עבודתי.
משרד עו"ד אלעד שאול
אנחנו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות', בעלי נסיון עתיר שנים במשפט הפלילי ובדיני ההסגרה. נשמח לייעץ ולסייע לכם בניהול צעדיכם, בתקופות המורכבות של ניהול הליכים פליליים כנגדכם. קבעו פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות ותוך שמירה על דיסקרטיות מלאה והגנו על עצמכם מפני עונשים שאינם מגיעים לכם.
