עורך דין הסכם הסגרה הוא המזור האמיתי עבור חשודים פליליים רבים. הודות לעורך דין הסכם הסגרה, החשודים יוכלו לנהל את חייהם בצורה סבירה יחסית מבלי להימצא בחשש מתמיד מפני חשדות שווא ורדיפות לא הוגנות. מה תפקידו של עורך דין בכל הנוגע להסכמי הסגרה? מהם בעצם הסכמי הסגרה? המשיכו לקרוא ומצאו את כל התשובות.
מהם דיני ההסגרה
דיני הסגרה הינם מערכת דינים, המסדירים את הסגרתם של מבוקשים פליליים ממדינה אחת לאחרת. הודות לדיני ההסגרה, הסגרות שכאלו הינן בעלות בסיס חוקי. דיני ההסגרה מאפשרים למדינות העולם לשלב ידיים במאבק נגד הפשיעה, ולמנוע מצב בו מדינה אחת הופכת למקלט עבור פושעים ממדינה אחרת.
דיני ההסגרה מורכבים משתי מערכות חוקיות – החקיקה הפנימית הנוגעת להסגרת מבוקשים והאמנות הנכרתות בין מדינות במטרה להסדיר את הסגרת המבוקשים ביניהן. בישראל, החקיקה הפנימית הרלוונטית היא חוק ההסגרה – 1954. האמנות הבינלאומיות נקראות, בלשון המקובלת, "הסכמי הסגרה". נעסוק באלו אף באלו.
חוק ההסגרה
חוק ההסגרה – 1954, הינו חוק וותיק המסדיר את חוקיות הסגרתם של מבוקשים פליליים אל ישראל וממנה. החוק קובע באילו תנאים תסגיר ישראל מבוקש למדינה זרה, כיצד תבוצע ההסגרה, מה תפקידו של בית המשפט בהליך, מי מוסמך לדרוש הסגרה ממדינה זרה ועוד.
סעיפיו של חוק ההסגרה קובעים נורמות כלליות יחסית. לא מדובר בצעדים קונקרטיים בהכרח, כמו בכללים מנחים לכל הסגרה שהיא. עם זאת, לא ניתן לבטל את ההוראות האופרטיביות לחלוטין הקבועות בחוק, דוגמת הגבלת מעצר שלפני ההסגרה ל-60 ימים.
אחת הקביעות החשובות ביותר בחוק, היא קביעת שני התנאים הבסיסיים ביותר לקבלת בקשת הסגרה ממדינה זרה. שני התנאים הם כי העבירה בגינה מבוקשת ההסגרה תיחשב לפלילית גם לפי הדין הישראלי. התנאי השני הוא שבין ישראל לבין המדינה המבקשת יהיה הסכם הסגרה חתום ובעל תוקף.
הסכמי הסגרה
כאמור, קיומו של הסכם הסגרה בין ישראל לבין המדינה המבקשת הינו התנאי הבסיסי ביותר לקבלת בקשת הסגרה ממדינה זרה. הסכמי ההסגרה מאפשרים לא רק לישראל להסגיר מבוקשים למדינות זרות, אלא גם לישראל לדרוש את הסגרתם של מבוקשים ישראלים מהמדינות בהן הם שוהים.
מלבד יצירת הקרקע החוקית להסגרה מהמדינה הספציפית החתומה על ההסכם, ההסכמים גם מסדירים את אופן הגשת הבקשה ואת התנאים להגשת בקשה שכזו. כך, למשל, ההסכמים קובעים כי בקשות הסגרה תוגשנה באופן דיפלומטי ותכלולנה, לצד תיאור המבוקש והעבירה שביצע, סקירה של הדין הרלוונטי וכן צו מעצר או פסק דין שהוצאו בעניינו.
אם כן, הסכמי ההסגרה לצד חוק ההסגרה יוצרים את מערכת דיני ההסגרה הרלוונטיים להסגרתם של מבוקשים פליליים. הסכם הסגרה עם מדינה ספציפית מחייב מדינות להסגיר מבוקשים זו לזו, בתנאי שבקשת ההסגרה עומדת בתנאים הקבועים בחוק. חוק ההסגרה קובע תנאים כלליים יותר אשר ההסגרה צריכה להיות כפופה להם.
מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל
השאלה המעסיקה ביותר מרבית מלקוחותיי, היא לאילו מדינות אין הסכמי הסגרה עם ישראל. השאלה נובעת, כמובן, מתוך ההנחה לפיה מדינה שאין לה הסכם הסגרה עם ישראל לא תסגיר מבוקשים ישראלים לישראל אף אם רשויות המדינה תדרושנה הסגרה זו.
אכן יש ממש במחשבה זו והיא אינה משוללת כל בסיס, אך אני רוצה להדגיש כי היא אינה מדויקת כלל וכלל. מדינות שאינן חתומות על הסכם הסגרה עם ישראל אמנם אינן מחויבות להיענות לבקשות הסגרה, אך הן בהחלט יכולות להסגיר מבוקשים לישראל.
כך קרה, למשל, בפרשת השופט דן כהן. השופט דן כהן נחקר בחשד לנטילת שוחד בהיקפים עצומים בשנותיו כשופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. למחרת הפתיחה בחקירות כנגדו, עלה השופט כהן על מטוס וברח לפרו, מדינה לה אין הסכם הסגרה עם ישראל.
ישראל לא אמרה נואש וביקשה מפרו כי תסגיר לה את השופט כהן. הבקשה הייתה מקיפה ויסודית ובית המשפט הפרואני, בשנת 2009, קבע כי יש לקבלה. עם זאת, נשיא המדינה סירב להסגיר את השופט כהן משיקולים דיפלומטיים. אך לאחר חילופי הנשיא בשנת 2013, נענה הנשיא החדש לבקשה הישראלית ועל סמך פסיקת בית המשפט שלו הסגיר את השופט כהן לישראל. השופט נידון ל-6 שנות מאסר ונקנס ב-10 מיליון שקלים.
אם כן, מדינות ללא הסכם הסגרה עם ישראל רשאיות להסגיר מבוקשים אך באופן וולונטרי ולא מחייב. כתוצאה מכך, מדינות להן קשרים דיפלומטיים טובים עם ישראל צפויות לאשר את הבקשות. מנגד, מדינות עם יחסים עכורים עם ישראל, או מדינות התופסות הסגרה כפגיעה בריבונות המדינה, לא תסגרנה בקלות מבוקשים לישראל בהיעדר הסכם הסגרה פורמלי.
יש לציין כי מספר מדינות, ובכללן ישראל, לא מאפשרות הסגרה של מבוקשים בהיעדר הסכם הסגרה פורמלי בין המדינות. אולם גם במדינות אלו ייתכנו חריגים בהם בתי המשפט יאשרו הסגרות בהיעדר הסכם, תוך חתימת הסכם אד – הוק (הסכם המיועד להסגרה ספציפית בלבד) או הסכם רטרואקטיבי (הסכם שנחתם לאחר בקשת ההסגרה).
חשיבות עורך הדין להסכם הסגרה
לפיכך, לא די לדעת לאילו מדינות אין הסכם הסגרה עם ישראל. יש לדעת באילו מדינות בטוח לשהות, מחד, ומאידך אין חשש כי המדינות תסגרנה את המבוקש לישראל. בתור עורך דין העוסק גם בהסכמי הסגרה, אני מייעץ ללקוחותיי בנושא ומעניק להם חוות דעת מקיפות באשר למדינות השונות וליחסי ההסגרה שלהן עם ישראל.
המלצות אפשריות של עורך הדין
בפני עורך הדין אף פרוסים שיקולים רחבים יותר מאשר הימצאו או היעדרו של הסכם הסגרה עם ישראל. כך, למשל, עורך הדין יידע כי האמנה האירופית בדבר הסגרה, עליה חתומה ישראל, קובעת סייג אזרחות. לפי סייג זה, המדינות אינן חייבות להסגיר מבוקשים שהם אזרחיהן. ישנן מדינות המאמצות באופן גורף סייג זה, בעוד שאחרות אינן מקפידות עליו.
לאור סייג האזרחות, ככל שלקוח מחזיק באזרחות זרה של מדינה המאמצת את סייג האזרחות, ייתכן כי עורך הדין ימליץ ללקוח שלו להגיע למדינה זו. זאת, על אף הסכם ההסגרה בין ישראל לאותה המדינה. אולם יש לקחת בחשבון את האופציה של העמדה לדין במדינת האזרחות, שלעיתים אינה עדיפה על עמידה לדין בישראל.
פעולה נוספת שעורך הדין יבצע, היא איתור צווי מעצר בינלאומיים כנגד החשוד ואף ביטול צווים אלו. עבודה זו כוללת הפעלת מאמצים אל מול האינטרפול והשקעת מאמצים בינלאומיים משמעותיים.
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
