תקיפה הגורמת חבלה של ממש: סעיף 380 לחוק העונשין
תקיפה הגורמת חבלה של ממש מוגדרת בסעיף 380 לחוק העונשין שקובע:
"התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים."
ההבדל בין עבירה זו לבין עבירת התקיפה סתם "הרגילה" היא בתוצאת התקיפה – גרימת חבלה של ממש וכמובן בחומרת העונש. כיצד מגדיר החוק "תקיפה" וכיצד מגדיר "חבלה"?
תקיפה
הכאה, נגיעה, דחיפה או הפעלת כח על גוף של אחר בלי שהסכים או במרמה לרבות באמצעות חום, אור, חשמל, גז, ריח וכל דבר או חומר אחר, אם הופעל במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות (סעיף 378 לחוק העונשין).
חבלה
חבלה היא מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים קבועים או זמניים (סעיף 34 כד לחוק העונשין).
יחד עם זאת, הגדרת "חבלה של ממש" לא כלולה בחוק העונשין והיא פורשה בפסיקת בתי המשפט באופן נרחב שכולל "כל חבלה שיש לה ביטוי מוחשי" [ע"פ 1976/11 שמואל ויספיש נ' מדינת ישראל].
לקוחות רבים שואלים, האם כל שריטה, מכה יבשה או אדמומיות עשויים להוות "חבלה של ממש"?
איך יודעים אם מדובר בחבלה של ממש?
פסיקות בית המשפט משתנות ממקרה למקרה ותלויות בנסיבות אותו אירוע תקיפה – במקרה אחד קבע בית המשפט שעל מנת להאשים נאשם בגרימת חבלה של ממש יש להוכיח חבלה ממשית בעור כגון חתך, ואילו במקרים אחרים קבע בית המשפט שאפילו אדמומיות בעור וכאבים מהווים חבלה של ממש.
מנסיוננו הרב, בתיקים רבים הצלחנו לשכנע את בית המשפט שחתכים שונים, שריטות עמוקות, סימני חבלה ומכות יבשות לא מהוות חבלה של ממש.
במרבית המקרים, בית המשפט מגדיר חבלה של ממש כ-"ביקוע הקרום החיצוני של הגוף" אולם בעבר כבר נקבע שחבלה יכולה להתבטא רק בכאב בלתי נראה; כך במקרה מסוים הרשיע בית המשפט נאשם בגרימת חבלה של ממש למתלונן מבלי שנצפו כל חבלות על גופו וזאת על בסיס "מכאוב של ממש" בלבד.
במקרה זה, הנאשמים תקפו את המתלונן באגרופים ועדי ראייה העידו כי הוא "נאנק מכאבים" בזמן התקיפה ולאחריה [תפ (רמ') 2779-03-10 מדינת ישראל פרקליטות מחוז מרכז נ' מנסור חרבאוי].
לפעמים, אותה חבלה יכולה להוביל להגשת כתב אישום בגין "גרימת חבלה של ממש" ובמקרים אחרים החבלה לא תשפיע על חומרת המקרה, הודות למעורבות עורך דין פלילי מנוסה שיודע כיצד לשכנע את בית המשפט ואת גורמי המשטרה והתביעה – זו עוד דוגמה טובה לכך שחשוב להיעזר בעורך דין פלילי מנוסה, עוד בשלב שלפני החקירה במשטרה.
האם אפשר להוכיח חבלה על בסיס תמונות?
עקרונית כן. בתי המשפט נעזרים במגוון סוגי ראיות להוכחת קיומה של חבלה של ממש:סימני חבלה, פצעים, נשיכות, תמונות, עדויות ותיעוד רפואי – כל מקרה לגופו. כמשרד עורכי דין פלילי מנוסה המורכב מיוצרי רשויות התביעה, הפרקליטות והתביעה המשטרתית – אנו דורשים להסתמך אך ורק על חוות דעת רפואיות ולא על תמונות, סרטונים ותיעוד נוסף של אותן "חבלות".
חשוב להבין, סנגור מנוסה יכול להטיל ספק בקיומה של חבלה שהובאה לבית המשפט באמצעות צילום, תמונה או בהתרשמות חיצונית של חוקר המשטרה.
הצלחנו למוטט תיקים רבים ולבסס קו הגנה חזק על בסיס טענות משפטיות הנוגעות להיעדר חוות דעת רפואית ואף בטענות לפגמים בחוות הדעת הרפואית.
במקרים רבים, בתי המשפט קיבלו את טענתנו וקבעו שחרף קיומם של צילומים, תמונות, סרטונים ואף חוות דעת רפואיות בעלות פגם – לא מדובר בחבלה של ממש אלא בתקיפה "רגילה".
מה העונש על גרימת חבלה של ממש?
נאשם שיורשע בתקיפה הגורמת חבלה של ממש צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר, בעוד שהעונש על תקיפה "רגילה" הוא עד שנת מאסר אחת בלבד – לכן ייצוג משפטי מטעם עו"ד פלילי מומחה הוא חשוב וקריטי בנסיבות העניין וישפיע על סוג עבירת התקיפה שתיוחס לחשוד ולבסוף גם על העונש שהמשטרה תדרוש להטיל עליו.
חשוב לדעת, ישנם גורמים שונים שעשויים להשפיע על העונש ויש משמעות גדולה לנסיבות האישיות של הנאשם ונסיבות בהן העבירה בוצעה.
לדוגמה סעיף 382(ג) קובע שגרימת חבלה של ממש כלפי בן או בת זוג העונש יהיה שש שנות מאסר, ואם מדובר בשניים או יותר שחברו לביצוע מעשה התקיפה העונש יעמוד על שש שנות מאסר.
סעיף 368(ב) קובע כי גרימת חבלה של ממש לקטין או לחסר ישע תביא לעונש מאסר בן חמש שנים ואם התוקף היה אחראי על הקטין או על חסר הישע, העונש יהיה שבע שנות מאסר.
חשוב לזכור כי לשופטים יש מרחב שיקול דעת רחב והם לוקחים בחשבון גם טענות משפטיות שטען עורך הדין הפלילי במסגרת ההליך, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, ההליך הטיפולי שעבר ואת חומר הראיות הקיים בתיק.
לדוגמה, לאחרונה בחר בית המשפט שלא להרשיע נאשם שחבט בפניו של שכנו בעזרת אגרופים שמפתח הרכב בהם בשל הרצון שלא לפגוע בעיסוקו של הנאשם ולטפח את ההליך הטיפולי שעבר [תפ (רמ') 830-01-17 מדינת ישראל נ' כתל חנניה בן אבו].
אני חשוד בגרימת חבלה של ממש, מה לעשות?
העצה החשובה ביותר – שתוק עד להגעת עורך דין פלילי! אל תאמר דבר לפני שהתייעצת עם עו"ד המנוסה בניהול תיקי אלימות ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
במשפט הפלילי בכלל ובגרימת חבלה של ממש בפרט, ישנם סייגים שונים והגנות שונות שעשויות לשנות את התמונה ולהוביל תיק שנראה כמו הפסד בטוח – וניצחון מסחרר. למשל, הגנה עצמית, הגנת בית מגורים, הגנת הצורך ועוד – רק עורך דין פלילי הבקיא ברזי המשפט הפלילי יכול להנחות אותך ולהגדיל משמעותית את סיכוייך להימנע מכתב אישום וענישה פלילית.
עו"ד אלעד שאול כותב המאמר ממייסדי משרד אלעד שאול ושות' המדורג בין המשרדים המובילים בישראל בתחום המשפט הפלילי לפי דירוג BDI הבינלאומי.
עורכי הדין במשרד יוצאי הפרקליטות הפלילית והתביעה המשטרתית, ייצגו את מדינת ישראל כתובעים בהליכים פליליים, ניתחו חומרי חקירה, גנזו תיקים והגישו כתבי אישום בשם המדינה. אנו בקיאים בחוק, בפסיקה ובנהלי העבודה של המשטרה וגורמי התביעה.
ביבליוגרפיה:
חוק העונשין, תשל"ז-1977 – סעיפים 378, 380, 381(ג), 34כד.
ע"פ 1976/11 שמואל ויספיש נ' מדינת ישראל (21.11.2011)
ת"פ (רמ') 2779-03-10 מדינת ישראל נ' מנסור חרבאוי (30.10.2014)
ת"פ (רמ') 830-01-17 מדינת ישראל נ' כתל חנניה בן אבו (3.1.2019)
