ייעוץ לפני חקירה

ייעוץ לפני חקירה הוא ההליך החשוב ביותר לנחקר במשטרה.

במהלך החקירה נאספות ראיות, מתגבש התיק הפלילי והמשטרה מתקבעת על חשוד מסוים.

בסיום החקירה יעבור התיק עם הראיות שנאספו לתובע פלילי שיחליט אם להגיש כתב אישום נגד הנחקר.

מהן זכויות החשוד בחקירת משטרה? ומדוע חשוב לעבור ייועץ לפני חקירה עם עו"ד פלילי?

עו"ד אלעד שאול מסביר:

זכויות הנחקר בחקירת משטרה

בתום החקירה הראיות מועברות לבחינת הפרקליטות והיא קובעת אם להעמיד את החשוד לדין.

אם יוגש כתב אישום, הראיות יוגשו לבית המשפט בהליך הפלילי ועל בסיסן תיקבע אשמת הנאשם.

מי שנחקר במשטרה צריך לדעת שכל מה שיגיד בחקירתו יכול לשמש נגדו.

נחקר צריך להעלות טענות הגנה בהזדמנות הראשונה ולא להמתין.

לכן אני ממליץ לפנות לייעוץ משפטי ולהכיר את הזכויות והדרך הנכונה לנצל אותן.

אלו מספר זכויות בסיסיות:

1. הזהרת החשוד

המשטרה חייבת להזהיר חשוד לפני תחילת החקירה.

החובה לא קבועה בחוק אלא נפסקה על ידי בית המשפט העליון.

תוכן האזהרה כולל התייחסות למספר נקודות:

  1. זכותך לא למסור דבר שעלול להפליל אותך.
  2. כל מה שתאמר ישמש ראייה בהליך המשפט הפלילי.
  3. שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את הראיות נגדך.
  4. תיאור העבירות בהן החשוד נחקר.

כמו כן יש למסור לחשוד שזכותו להתייעץ עם עורך דין.

2. הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי

חשוד שהודה בביצוע עבירה מספק למשטרה את הראיה החזקה ביותר.

לכן יש לוודא שהחשוד מוסר גרסה מתוך רצון חופשי ולאחר שהבין את הזכויות, החובות וההשלכות של דבריו.

לכן, הזכות החשובה מכולן היא הזכות לקבל ייעוץ לפני חקירה מעורך דין פלילי.

הזכות להתייעץ בעו"ד נגזרת מסעיף 34 לחסד"פ שקובע:

ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי.

הפסיקה הרחיבה את הזכות שניתנת לעצורים גם לנחקרים תחת אזהרה.

ייעוץ משפטי נכון לפני חקירה יכול לעשות את ההבדל בין תיק סגור לבין העמדה לדין.

לצערנו, לפעמים המשטרה פוגעת בזכות ההיוועצות באמצעות תרגילי חקירה שונים המנוגדים לחוק.

פגיעה בזכות להתייעץ עם עורך דין עלולה להוביל לפגיעה בראיות ואף ביטול כתב אישום.

פסק הדין הרלוונטי לנושא ביטול ראיות שהושגו תוך פגיעה בזכות ההיוועצות נקרא "הלכת יששכרוב" (רע"פ 5121/98 טוראי רפאל יששכרוב נ' התובע הצבאי).

3. הזכות להימנע מהפללה עצמית

החוק קובע שאדם לא חייב למסור ראיה שעלולה להפליל אותו.

יש הבדל דק בין הזכות להימנע מהפללה עצמית לבין זכות השתיקה, אך ההבדל קריטי.

זכות השתיקה יכולה לחזק את הריאות נגד החשוד בעוד הימנעות מהפללה עצמית לא מחזקת את הראיות.

את הדרך להימנע מהפללה עצמית בלי "לחצות את הגבול" לזכות השתיקה – לומדים ומתרגלים במהלך ייעוץ לפני חקירה.

4. זכות השתיקה

נחקר רשאי לא לענות לשאלות החוקרים.

הזכות נקראת "זכות השתיקה" והיא קבועה בסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית:

"אדם יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה… חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת האשמה פלילית".

זכות השתיקה מעוגנת גם בסעיף 47 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ובה נקבע:

"אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה".

ואולם, שמירה על זכות השתיקה טומנת בחובה גם סיכונים!

בנסיבות מסוימות שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את החשדות נגד החשוד.

זאת אומרת שאם יש ראיות הקושרות אותו לביצוע העבירה והוא שותק הראיות מתחזקות וקל יותר להגיש נגדו כתב אישום.

קושי נוסף הוא שאסור לטעון טענות הגנה בשימוע לפני הגשת כתב אישום בנוגע לעובדות שהחשוד שתק לגביהן.

נקבע בבתי המשפט שנחקר חף מפשע בדרך כלל משתף פעולה ומעלה טענות הגנה.

לכן שמירה על זכות השתיקה היא התנהגות חשודה ומפלילה שעלולה לפעמים לפגוע בחשוד.

לכן יש לקבל ייעוץ לפני חקירה במשטרה ובדוק יתרונות מול חסרונות של זכות השתיקה בעניינכם.

5. חקירה בשפת החשוד

החוק מחייב את המשטרה לחקור חשוד בשפה המובנת לו.

כמי שעבד בפרקליטות מחוז תל-אביב, קראתי מאות תיקי חקירה ואני יודע שלפעמים מילה אחת לא במקום מובילה להגשת כתב אישום.

חשוד שדובר שפה זרה (אנגלית, ספרדית, צרפתית וכו') צריך לדרוש נוכחות מתורגמן.

6. חקירה בתחנת משטרה

חקירה תתבצע בתחנת המשטרה ולא מחוץ לה.

במקרה דחוף ניתן לחקור את החשוד מחוץ לתחנה תוך שמירה על כבודו וזכויותיו.

7. תיעוד החקירה

חקירה צריכה להיות מתועדת.

לרוב החוקרים מתעדים את החקירה בפרוטוקול כתוב אותו הם מקלידים מבלי שהנחקר רואה.

בסוף החקירה החוקר מבקש מהנחקר לחתום על הפרוטוקול – מעמד חשוב ומסוכן מאוד.

חשוד שחתם על פרוטוקול מצהיר שכל מה שנאמר בו הוא אמת, לכן חייב לקרוא אותו היטב.

סוגי תיעוד נוספים הם "תיעוד חזותי" (וידאו) או "תיעוד קולי" (אודיו).

מבחינתי כעורך דין פלילי מנוסה, גם אם נמסר לכם שהחקיר המתועדת בוידאו – צאו מנקודת הנחה שזה לא נכון.

נתקלתי בתיקים רבים בהם "הדיסק פגום" או "המצלמה לא עבדה" והראיה המרכזית היא פרוטוקול עליו חתם החשוד מבלי לקרוא.

מעבר לזכויות הבסיסיות לעיל, לנחקר זכויות רבות נוספות ועליו לדעת את כולן.

זומנתי לחקירה במשטרה, מה לעשות?

ברוב המקרים מבוצע זימון טלפוני לחקירה – שוטר מתקשר ומבקש מהחשוד להתייצב במשטרה.

השלב הקריטי ביותר בהליך הפלילי הוא החקירה במשטרה ולכן מומלץ לקבל ייעוץ לפני חקירה.

מעבר לכך, חקירה במשטרה היא מעמד מפחיד ומרתיע, ויש להתפתחותה השלכות משמעותיות על עתידו של הנחקר.

יש להבין, חקירה במשטרה נועדה לאסוף ראיות ולמצוא את האשם בביצוע עבירה פלילית מסוימת על בסיס תלונה במשטרה שהוגשה נגדך.

לכן, התנהגות הנחקר, אמירותיו, שתיקתו ותגובותיו יהוו את השלד והבסיס להמשך ההליך הפלילי.

התנהלות נכונה בחקירה יכולה לסייע לסגירת תיק החקירה ללא אישום. התנהגות שגויה ולא חכמה תסייע ביד המשטרה לגבש אישום כנגד הנחקר ולהעמידו לדין.

על כן, חשיבות מכרעת להכנה לחקירה במשטרה עוד לפני הגעה לתחנה. למעשה, זומנת לסור לתחנת המשטרה ? התקשר לעו"ד מיד 03-7775555.

מדוע בישראל יש אחוז גבוה של הרשעות? חלק מכך נובע מהדחף הישראלי לחסוך בעלויות ולומר:

  • "יהיה בסדר"
  • "אני אסתדר לבד"
  • "קטן עלי"
  • "בן דוד שלי נחקר פעם"
  • "סבא שלי התנדב במשטרה"
  • וכדומה.

הנטייה של הנחקר הישראלי להסתמך על עצמו ועל האינסטינקטים שלו, לחשוב שהוא יוכל להתיידד עם חוקר המשטרה ולהתחבב עליו – הן  שיטות חשיבה שגויות ואסורות לנחקר בחקירה משטרתית!

התייחסות בזלזול או בקלות ראש לחקירה משטרתית תוביל להסתבכות בפלילים, עגמת נפש ואף הרשעה בפלילים.

אם אגיע עם עורך דין זה לא יראה שאני אשם?

חד משמעית לא!

דווקא עבריינים גדולים מגיעים לחקירות במשטרה ללא עורכי דין.

הם מנוסים מאוד בהליכי חקירה, לא מתרגשים מחוקרי המשטרה ולא נוטים ליפול בפח שלהם.

דווקא אדם נורמטיבי שמזומן לתחנת המשטרה, צריך לפעול כפי שמצופה ממנו ולהגיע עם עורך דין על מנת לשמור על זכויותיו.

זה משדר ליחידה החוקרת עוצמה, נורמטיביות ומאותת לה שהנחקר העומד בפניה מתכונן להגן על עצמו כראוי.

לקוחות רבים חושבים שחוקר המשטרה יבין שהם אנשים נורמטיביים ולכן "יעשה הנחות" ויקל עליהם.

זה פשוט לא קורה.

חוקרי המשטרה נתקלים בכל יום במגוון סוגי אנשים, חלקם הגדול נורמטיבי לחלוטין – הם עושים כל שביכולתם על מנת למצות את החקירה ולהוכיח את אשמתו של הנחקר בכל תיק ותיק ללא יוצא מן הכלל.

האם לחוקר המשטרה מותר לשקר לי?

כן!

רבים לא יודעים זאת, אך לחוקר המשטרה מותר לשקר לכם – חד וחלק.

חלק מכלי העבודה של חוקר המשטרה הם "תרגילי החקירה" אותם הוא מבצע על הנחקר.

בין התרגילים:

  • הבטחה שהתיק ייסגר אם הנחקר ישתף פעולה.
  • טענה שיש בידי החוקר ראיות להוכחת הקושרות את הנחקר לעבירה.
  • טענה לפיה עד ראייה הפליל את הנחקר.

כל אלו ועוד תרגילי חקירה רבים, מותרים על פי החוק ומטרתם לגרום לנחקר לסבך את עצמו ולקשור את עצמו לביצוע עבירה פלילית.

נאשמים רבים מגיעים המומים למשרדי עם כתב אישום וטוענים "החוקר הבטיח שהתיק נגדי ייסגר" – מדובר בתרגיל חקירה.

הזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי

לנחקר תחת אזהרה יש זכות להיוועץ עם עו"ד פלילי לפני שיגיב לחשדות נגדו.

קבלת ייעוץ כזה היא קריטית וחשובה!

כעורכי דין פליליים מנוסים אנו מסייעים לנחקר להבין את מה שצפוי לו בחדר החקירות ומגבשים עימו קו הגנה ראוי.

במסגרת הייעוץ אנו מזהירים את הנחקר מפני תרגילי החקירה שהחוקר עתיד לבצע כלפיו ומדריכים אותו איך לשמור על עצמו ולהימנע מהפללה עצמית.

נחקר שוויתר על זכות ההיוועצות לא יכול לטעון לאחר מכן שהפליל את עצמו כי "לא ידעתי".

ייעוץ לפני חקירה חשוב בעיקר לאנשים נורמטיביים שנלקחו לחקירה שכן הם לא מודעים לזכויות ולסכנות שהליך החקירה.

למשל "זכות השתיקה" היא זכות חשובה אך מסוכנת ויש להשתמש בה רק במקרים מאוד ספציפיים.

שמירה על זכות השתיקה במקום בו היה עליכם לדבר עלולה לפגוע בכם בהליך הפלילי ולהוביל לכתב אישום.

תרגילי חקירה במשטרה

רבים נוטים להאמין שלחוקר משטרה אסור לשקר.

עוד חושבים שחוקר שמדבר בטון אדיב ומציע לנחקר קפה – רוצה בטובתו.

מדובר בטעות גורלית!

כפי שציינתי קודם – לחוקר משטרה מותר לשקר לנחקר במסגרת תרגילי חקירה.

חלק מעבודתו של החוקר היא לברר את האמת ולהפליל את הנחקר.

נחקר שלא קיבל ייעוץ לפני חקירה עשוי ליפול בפח של תרגילי חקירה, להזיק לעצמו ולהגדיל את הסיכוי לעמוד לדין ולקבל כתב אישום.

אני כעו"ד פלילי יוצא פרקליטות מחוז ת"א, מכיר את כל תרגילי החקירה ומזהיר את לקוחותי באופן קבוע במסגרת ייעוצים לפני חקירה.

תרגילי החקירה המרכזיים:

1. הפעלת לחץ על הנחקר

תרגיל החקירה המרכזי הוא הפעלת לחצים על הנחקר באמצעות צעקות, איומים, איזוק בידיים וברגליים ועוד.

נחקר נורמטיבי עלול להיבהל, להישבר ולספר לחוקר את מה שהוא רוצה לשמוע.

2. הבטחות שווא –

תרגיל נוסף מאפשר לחוקר להבטיח לנחקר הקלות שלא באמת יתממשו.

למשל "תודה בעבירה ונדאג שהשופט יקל עליך" או במקרים חריגים "אני סוגר לך את התיק".

חלק מהבטחות השווא מותרות וחלקן אסורות ויכולות להוביל לסגירת התיק הפלילי.

3. איומים –

לחוקר מותר לאיים על חשוד עד רף מסויים.

כך למשל מותר לו להטיח בנחקר "אתה הולך לכלא!" או "אני אדאג אישית לעצור אותך!".

מצד שני ישנם איומים אסורים שעלולים לגרום לאדם חף מפשע להפליל את עצמו לשווא.

4. עימות –

ביצוע עימות בין חשוד לבין המתלונן או בין חשודים לבין עצמם הוא תרגיל חקירה עוצמתי.

בעימות החשוד נדרש לעמוד על שלו מול הצד השני שגם הוא "נלחם על חייו".

החשוד עובר תהליך פסיכולוגי לא פשוט ומצוי בלחץ כבד במהלך העימות.

חשוב להתכונן לעימות, להבין את צורת הדיבור המומלצת ואף לעשות "סימולציה" לפני החקירה.

5. טענה שקיימות ראיות מפליליות –

אחד התרגילים המוצלחים ביותר במהלך חקירה.

החוקר טוען בפני החשוד שיש בידיו ראיות מפלילות ומבקש מהנחקר להגיב.

למשל "אני אומר לך שיש לי שיחה מוקלטת שלך" או "האירוע מתועד אז כדאי שתתחיל לספר את האמת".

לפעמים הראיה לא נמצאת בידי החוקר והוא משקר.

איך להתמודד? האם לענות או להתחמק?

התשובה מורכבת ותיבדק פרטנית בייעוץ לפני חקירה.

ישנם עוד עשרות תרגילי חקירה וחשוב להכיר את כולם ולדעת איך להגיב לכל תרחיש.

לסיכום, יש לצאת מנקודת הנחה שמרגע כניסתכם לתחנת המשטרה כל דבר מוקלט וישמש נגדכם.

חוקר משטרה נחמד ככל שיהיה הוא לא חבר שלכם ולא רוצה לעזור לכם.

תפקידו לחקור חשודים ולמצוא את האשם בביצוע עבירה והוא יעשה כל שביכולתו כדי להוכיח שהאשם הוא אתם.

הכנה לחקירת משטרה תסייע לכם לצלוח אותה בשלום ותשמור על זכויותיכם.

האם מותר לחוקר לחטט לי במכשיר הסלולארי?

מותר להכנס לטלפון סלולארי של חשוד במקרים הבאים:

  1. צו מבית משפט – אם קיים צו חדירה לטלפון חתום על ידי בית משפט.
  2. הסכמה לחיפוש – אם הנחקר הסכים לחיפוש לאחר שהוסברה לו זכותו לסרב.

במקרים רבים חוקרי המשטרה מצפצפים על הוראות החוק ומחטטים בטלפון הסלולארי של הנחקר ושולפים ממנו ראיות חזקות מאוד להוכחת אשמתו של הנחקר.

איך ניתן להתמודד עם התופעה? תגיעו לתחנה עם עורך דין!

חוקרי המשטרה מפרים את זכויות הנחקר בחלק גדול מהחקירות בהן נתקלתי במהלך הקריירה שלי.

במקרים בהם עורך דין פלילי מגיע עם הנחקר, מלווה אותו ומגן עליו – חוקרי המשטרה נוטים "לשחק את המשחק" במסגרת החוק ולא להפר את הזכויות.

עורך דין פלילי מומלץ לייעוץ לפני חקירה

חשוב להבין!

התנהגותו של הנחקר, תגובותיו, מילותיו, שתיקותיו ושגיאת שיעשה במהלך חקירה – יהוו את הבסיס להמשך ההליך הפלילי.

ללא ייעוץ לפני חקירה הנחקר עשוי להפליל את עצמו ולסייע למשטרה באיסוף ראיות נגדו.

מצער מאוד לראות אנשים נורמטיביים "נופלים בפח" של אותם תרגילי חקירה בכל תיק ותיק, והכל בשל חוסר הבנה וניסיון משפטי והיכרות אפסית עם הליכים פליליים.

הבעיה נפתרת בקלות באמצעות ייעוץ על ידי עו"ד בחקירת המשטרה.

משרדנו מדורג בין המובילים בישראל בתחום המשפט הפלילי ועבירות צווארון לבן.

זומנת לחקירה? פנה לעורך דין פלילי מומחה במתן ייעוץ לפני חקירה במשטרה.

יחד נכין אותך לחקירה באופן מעמיק ונגדיל את הסיכוי שהתיק נגדך ייסגר.

5 מתוך 5 - (6 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא ייעוץ לפני חקירה?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
מעשה מגונה
מעשה מגונה

מעשה מגונה היא אחת מעבירות המין הנפוצות והחמורות בחוק הפלילי הישראלי. במאמר שלפניכם נסקור את העבירה, היסודות שלה והעונש הצפוי למי שמבצע את עבירת המין החמורה הזו, בהתאם לנסיבות השונות

קרא עוד
שינוי תנאי מעצר בית

קיומו של הליך פלילי נגד חשוד או נאשם עלול לשבש בהחלט את שגרת חייו ולפגוע בחירותו. אחד האמצעים בהם משתמשים בהליך הפלילי הוא שחרור החשוד או הנאשם למעצר בית. אך

קרא עוד
יבוא סמים
יבוא סמים

יבוא סמים מסוכנים לישראל היא עבירה פלילית שהעונש עליה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר. כשמסתכלים על הוראות פקודת הסמים המסוכנים, יבוא סמים נמצא יחד עם עבירות חמורות כגון סחר,

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה