מהי עבירת תקיפה סתם, מה העונש בגינה ואיך להתמודד עם חקירת משטרה בנושא?
רבים מאיתנו מדיימנים את עבירת התקיפה ככזו הכוללת מגע פיזי אלים הכולל התנגדות מצד הקורבן – תקיפה הגורמת חבלה. אדם נרומטיבי שנדרש לתאר לעצמו אקט של תקיפה מתאר מצב קיצוני מאוד. אך האמת היא שמבחינה משפטית תקיפה סתם יכולה להתרחש גם בסיטואציה יום יומית רגילה.
כעורך דין פלילי שהחל את דרכו כתובע פלילי בפרקליטות, אסביר במאמר את עבירת תקיפה סתם על כל יסודותיה ואנפץ לכם כמה מיתוסים וסטיגמות על משמעות התקיפה בדין הפלילי הישראלי, בייחוד על המצבים השונים בהם יכולה להתגבש עבירת תקיפה סתם.
על תקיפה סתם – מהי תקיפה סתם?
ההגדרה של "תקיפה סתם" בחוק העונשין רחבה מאוד ויכולה לכלול ספקטרום רחב של מקרים, שחלקם בכלל לא כולל מגע פיזי בין התוקף לבין הקורבן – תקיפה הגורמת חבלה. סעיף 378 לחוק העונשין מגדיר תקיפה כמצב שבו מכים, דוחפים או מפעילים כוח על גופו של אדם בדרך ישירה או עקיפה בלא הסכמה או דרך תרמית.
תחילתה של ההגדרה דומה יחסית למה שאנו חושבים על תקיפה, הכאה או דחיפה של אדם כאשר הוא לא מסכים לכך:
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות. תחילת הסעיף קובע שתקיפה יכולה להיות גם נגיעה ("המכה אדם, נוגע בו…") כך שכל נגיעה ולו הקלה ביותר יכולה להחשב לתקיפה.
אך בהמשך הסעיף קורה משהו "מוזר" שממחיש את השוני העיקרי מאיך שאנו תופסים את אקט התקיפה לבין המציאות החוקית – הסעיף קובע שתקיפה יכולה להיעשות גם ללא מגע, למשל דרך הפעלת חום, חשמל, גז ריח או כל חומר אחר שמייצר אי נוחות או נזק לאדם שמופעלים כלפיו החומרים האלו ואף יכולה להיות עקיפה.
לכן, בנסיבות מסוימות, גם כיוון פנס חזק לעניו של אדם, התזת גז מדמיע לכיוונו או חישמול באמצעות שוקר יכולים להיחשב לתקיפה סתם.
יסוד ההסכמה בתקיפה סתם
לפי יסודות העבירה כל מגע בין בני אדם יכול להיחשב לתקיפה סתם, החל מהנחת יד על כתפו של אדם ועד לסטירת לחי. מה מונע מכל אדם שלחצנו את ידו להגיש נגדנו תלונה במשטרה בגין תקיפה סתם? שאלה מצויינת! כדי שהמגע ייחשב לעבירה פלילית יש להראות שהוא נעשה "בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית" של המותקף וכאן נכנסת הפרשנות המשפטית לפעולה ונדרשת התערבותו של עורך דין פלילי מנוסה.
זאת אומרת שכדי להוכיח את העבירה צריך להוכיח שהתוקף נגע, דחף או הפעיל כוח בעקיפין על הקורבן ובנוסף להוכיח שהקורבן לא הסכים למגע.
למשל, אם חבר מבקש מחבר אחר להפעיל עליו כוח מסיבה מסוימת, הדבר לא ייחשב תקיפה סתם שכן הייתה הסכמה להפעלת הכוח, הנה מספר דוגמאות להפעלת כוח בהסכמה:
- אימון אומנויות לחימה – הצדדים משתתפים בהסכמתם באקט ספורטיבי שכולל מגע, הפעלת כוח, דחיפות וכדומה.
- משחק כדורגל – במסגרת המשחק נוהגים השחקנים לגעת זה בזה, לדחוף, לקפוץ ולנסות לחלץ את הכדור.
- עיסוי – גם אקט של עיסוי (מסאז') כולל מגע, אם העיסוי נעשה בהסכמת המטופל הרי שאין תקיפה.
עם זאת, לא תמיד קל להוכיח הסכמה ולפעמים מצב שהחל בהסכמה יכול לעבור לתקיפה סתם, חקירה במשטרה וניהול הליכים פליליים נגד התוקף. אם נחזור לדוגמאות שציינתי קודם לכן, אם במהלך משחק הכדורגל שחקן ביצע עבירה על שחקן אחר – הרי שמדובר כמגע שהוא חלק מהמשחק. אולם מה קורה אם לאחר ביצוע העבירה החלו השחקנים להכות אחד את השני באגרופים?
דוגמה אחרת היא עיסוי מקצועי שנעשה בקליניקה בהסכמת המטופל – אם יתברר שהמעסה לא מוסמך ומדובר במתחזה, ההסכמה של המטופל הושגה במרמה ומדובר בתקיפה לכל דבר. הסכמה היא יסוד שלא תמיד קל להוכיח, בייחוד במצבים מורכבים שהם לא קטטה אלימה קלאסית בין אנשים. ניתן לטעון להסכמה רגיל, הסכמה משתמעת אותה ניתן לפרש מהתנהגות המתלונן ואף להסכמה בשל חוסר התנגדות אקטיבית.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
היסוד הנפשי של התוקף
בכל עבירה פלילית יש יסוד עובדתי שכולל את קיומו של המעשה ולצידו קיים יסוד נפשי שמעיד על ההבנה, הכוונה והמחשבה של מבצע העבירה. בעבירת תקיפה סתם היסוד הנפשי הנדרש הוא מודעות של התוקף לטיב המעשה – כלומר, התוקף לא חייב להתכוון אקטיבית לתקוף את המותקף או לגרום לו לתחושה לא נעימה, אלא מספיקה ידיעה שהוא נוגע באדם אחר או מפעיל עליו כוח בכל דרך אחרת, שלא בהסכמתו.
זוהי רמת מודעות בסיסית יחסית שקל מאוד להוכיח בבית המשפט, לדוגמה: כשאדם דוחף אדם אחר "השכל הישר" מלמד שהפעולה מהווה הפעלת כוח על הצד השני, היא לא פעולה לגיטימית מתוך חיי היום יום וסביר להניח שהיא לא בהסכמת הנדחף.
תוצאת התקיפה: אי גרימת חבלה
ישנן מספר סוגי עבירות תקיפה בחוק העונשין והן משתנות בין אחת לשניה לפי אופי התקיפה, זהות המותקף, המניע לתקיפה והתוצאה. חומרת התוצאה של התקיפה מולידה עבירות פליליות שונות עם עונשים שונים שמוטלים על התוקף. למשל, תקיפה שגורמת חבלה ממשית או תקיפה במטרה לגנוב או לבצע פשע, דינן עד 3 שנות מאסר בעוד שתקיפת בת זוג דינה עד 4 שנות מאסר.
תוצאות התקיפה יכולות לכלול חלק מאלו:
- אי נוחות
- חבלה קלה
- פציעה
- חבלה חמורה
- מות המותקף
תקיפה סתם היא תקיפה שלא גרמה 'חבלה ממשית' לקורבן, היא לא נעשתה תוך כדי ביצוע פשע אחר, לא הופנתה כלפי בן משפחה, שוטר או עובד ציבור.
עונש על תקיפה סתם
לפי סעיף 379 לחוק העונשין, "תקיפה סתם" היא תקיפה של אדם שלא כדין את חברו והעונש עליה הוא עד שנתיים מאסר. הגדרת תקיפה סתם כוללת טווח רחב מאוד של מצבים בהם הופעל כוח מכל סוג כלפי הקורבן "רגיל" (שאינו שוטר, איש ציבור, קטין, זקן, או בן משפחה) ולא נגרמו לו חבלות של ממש.
כל אחד מהקוראים יכול להיתקל בסיטואציה כזו בחיי היום יום – למשל, ויכוח בין חברים שהסלים לדחיפות הדדיות ואפילו אדם שטעה בשיקול דעתו ונתן "צ'אפחה" בהומור שלא מוסכם על הקורבן. החוק מאפשר לשופט שדן בתיק הפלילי להטיל עד שנתיים מאסר על הנאשם, אולם ישנה גמישות רבה בהטלת העונשים והניסיון שלי כעורך דין פלילי מלמד שרק במקרים חמורים מוטל עונש מאסר בפועל בגין תקיפה סתם.
המקרים בהם נתקלתי בנאשמים בתקיפה סתם שנכנסו למאסר הוא באנשים בעלי עבר פלילי מכביד או נאשמים שהתפשרו על ייצוג משפטי פחות ממעולה.
קביעת העונש תלויה בנסיבות רבות שמייחדות כל מקרה ומקרה, למשל:
- סוג התקיפה – דחיפה קלה בכתף מול מספר אגרופים לפנים של המתלונן.
- נסיבות המקרה – מתלונן שאיים על התוקף מול אדם זר שהותקף על לא עוול בכפו.
- עבר פלילי של הנאשם – אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי מול עבריין מקצועי.
- אופיו של הנאשם – איש משפחה שעובד למחייתו מול אדם שנמצא בשולי החברה.
- נזק שנגרם למתלונן – ישנם מתלוננים שחוזרים בהם מהתלונה או כלל לא ייחסו למקרה חשיבות ומנגד יש מתלונן שנפגע מהאירוע וטוען לנזקים.
יש מספר אלמנטים רב שצריך לבחון כדי לרכך את העונש כמה שיותר, כדי לבדוק לעומק את נסיבות המקרה אני ממליץ לכם להשאיר פרטים בטופס או לחייג אלי ונערוך בירור ראשוני של המצב.
הימנעות מהעמדה לדין בעבירת תקיפה סתם
כדי להימנע מניהול הליך פלילי וענישה מומלץ לשירותיו של עורך דין פלילי בשלב מוקדם ככל האפשר. עורך דין פלילי יכול לסייע לחשוד בתקיפה סתם להסביר את גרסתו בצורה שתמזער את הסיכוי להגשת כתב אישום ולהוביל לגניזת התיק מבלי שהחשוד יעמוד בו לדין.
החוק מקנה לנו עורכי הדין הפליליים מספר כלים חלופיים להעמדה לדין למשל:
- הסדר מותנה – עבירת תקיפה סתם היא עבירת עוון ולכן אפשר לבקש סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה. התנאים לקיומו של הסדר מותנה הם סבוכים, חלקם טכניים וחלקם מצריכים יכול שיכנוע משפטי וניהול משא ומתן אינטנסיבי עם התביעה המשטרתית.
- גניזת התיק – תיקי תקיפה סתם יכולים להיגנז עוד בתחנת המשטרה על ידי קצין חקירות. כעורכי דין שהחלו את דרכם בפרקליטות, אנו מכירים את ההנחיות והנהלים שמחייבים את קציני החקירות ויודעים מה לטעון ומאיזה טיעון להימנע.
כמו בכל הליך שמצריך התערבות מקצועית, הזנחה היא מתכון בטוח להחמרת המצב וגרימת נזקים מיותרים. אדם סביר שנחקר באזהרה במשטרת ישראל ונפתח לחובתו תיק פלילי, אמור לפנות בדחיפות לבעל מקצוע שיטפל בנושא ויאפשר לו לחזור לחייו הקודמים במינימום נזק אפשרי.
האלטרנטיבה היא לשבת ולהמתין לאחד משתי בשורות: אחד – התיק נגנז והשנייה – הוגש נגדכם כתב אישום. בהחלט קיימת אפשרות שהתיק ייגנז גם ללא מעורבות חיצונית, אך ישנה אפשרות סבירה לא פחות שיוגש כתב אישום לבית המשפט. במקרה שכתב האישום כבר הוגש, קשה מאוד לשכנע את המשטרה לחזור בה.
לכן סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחְשָׁבָה תְּחִלָּה, פנו לטיפול של עורך דין פלילי בתיק הפלילי שלכם בהקדם והימנעו מניהול הליך משפטי, ארוך, יקר ומיותר.
