בשנים האחרונות גוברת האלימות בחברה, ואיומים הפכו למכת מדינה. הדין מבקש להילחם בתופעה השלילית הזו, ובתי המשפט מגלים חוסר סובלנות כלפי מי שמאיים, ומתייחסים באופן חמור לאיומים מילוליים ואחרים, כמפורט בחוק, תוך החמרת האכיפה כלפי הגורמים המאיימים.
איום, בין אם יש כוונה לממש אותו ובין אם לאו – מהווה סוג של אלימות ופוגע בערך המוגן של הבטחון האישי באמצעות איום על החיים, החירות, בריאות הגוף, הרכוש, השם הטוב, וכולי. מדובר בעבירה פלילית שעונש בצידה של 3 שנים מאסר. לצד זאת חשוב לדעת שלא כל תגובה מילולית שנחזית להיות "אגרסיבית" נחשבת לאיום על פי הדין.
עבירת האיומים בחוק העונשין
סעיף 192 לחוק העונשין תשל"ז – 1977 שכותרתו "איומים" קובע את עבירת האיומים :
"פרק ח': פגיעות בסדרי המשטר והחברה
סימן ט : בריונות ותקלות לציבור
איומים [א/100] [תשל"ג] ת"ט תשל"ז-1977
- המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים."
סעיף 192 מגדיר את העבירה באופן כללי באמצעות המילים "בכל דרך שהיא", כך שהתנהגויות יכולות להיחשב לאיומים . עם זאת, בתי המשפט מבחינים בין איומי שווא, ובין איומים ממשיים שנועדו לפגוע בגוף, בפרנסה, או בשם הטוב.
המאפיינים של עבירת האיומים
החוק מבקש להגן על החירות, הבטחון והשקט הנפשי של כל אדם. על כן, עבירת האיומים נחשבת לעבירה התנהגותית (בניגוד לעבירה תוצאתית), כלומר, כדי להעמיד לדין מספיק שהתבצע איום, והכוונה של המאיים הייתה להפחיד את המאוים. אין צורך להוכיח שהאיום מומש ומדובר בעבירת כוונה של המאיים לגרום לפחד מצד המאוים, להקניטו או להשפילו, כאשר לא נדרשת תוצאה בפועל לכך.
צורות רבות של התנהגות או אמירות שונות נחשבות לאיום ובין היתר במילים, בכתב, בשפת גוף, במסרון, במניפולציה, וכולי. כמו כן, כדי שתתגבש העבירה, האיום צריך להיות כלפי המאוים עצמו, מאחר והכוונה של המאיים היא לפגוע ביכולת ההגנה של המאוים.
יסודות העבירה
לעבירת האיומים יש יסוד עובדתי שהוא מעשה האיום עצמו, ויסוד נפשי (מחשבה פלילית) – שהוא הכוונה של המאיים "להפחיד אדם או להקניטו".
היסוד הנפשי של העבירה מתקיים כאשר למאיים יש מודעות שההפחדה שלו תתממש, וכוונה לפגוע באדם אחר (בפרנסה, בשם הטוב, או בגוף) ויש הסתברות גבוהה לכך. זאת לעומת איום סרק שאותו אין כוונה לממש.
היסוד הנפשי שנדרשת התביעה להוכיח כדי שהנאשם יורשע, הוא קיומה של מודעות מצידו, בהסתברות גבוהה מאוד, שהתנהגותו אכן מהווה איום או הקנטה כלפי המאוים. על כן, על התביעה להוכיח שלנאשם בעבירה האיומים הייתה ציפייה, שדבריו או מעשיו יפחידו את המאוים.
גם אם האיום לא מומש, החרדה והפחד כתוצאה ממנו, הינם בעלי פוטנציאל לגרום לנזק ולפגוע במאוים, ולהפריע לשלוותו הנפשית ולביטחונו האישי, מה שעלול לגרום לו לנוס מתוך בהלה, או חלילה ליטול את חייו במו ידיו, וכולי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהי אמירה נחשבת למאיימת – מבחן האדם הסביר
בהתאם לפסיקה, בוחנים את המהות והטיב של האמירה בהיותה מאיימת אם לאו, על פי קריטריונים אובייקטיבים, ולא על פי הרגשה סובייקטיבית של קורבן. בית המשפט יבחן משמעות האיום בתודעתו של האדם הסביר (האם אדם סביר היה חש מאוים מאותה אמירה או מעשה).
אבחנה בין אזהרה לאיום
חשוב להבחין בין איום לבין אזהרה. האבחנה נעשית על ידי מבחן השליטה. כלומר, בית המשפט יבדוק אם למאיים יש שליטה או יכולת לממש או להשפיע על מימוש הסכנה כלפי המאוים. היה ויש לו שליטה יראו בו כמי שמאיים ולא מזהיר.
נושא זה עלה בע"פ 103/88 משה ליכטמן נגד מדינת ישראל שנדון בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים (ניתן ביום 6.9.89) לפני השופטים הנכבדים ברק, גולדברג ומצא. המערער היה עיתונאי שהורשע ביום 31.12.87 בבית המשפט המחוזי בעבירת איומים ובסחיטה באיומים, לאחר שביצע שיחות טלפון עם קציני משטרה, והודיע להם שהוא מחזיק בחומרים שפרסומם עשוי לפגוע בהם, והוא מבקש להיפגש ולקבל תגובתם.
הערעור עסק בשאלה האם שיחת הטלפון שבה ביקש המערער להיפגש עם הקצינים מהוה איום שלא כדין על פי החוק. בית המשפט דחה את הערעור. במסגרת דעת הרוב נקבע בין היתר, שלמערער הייתה שליטה על פרסום החומר, לא מדובר בעצה אלא באיום ממשי, ומספיק שהמערער היה מודע לכך שהדברים שיגיד יגרמו לפחד אצל הקצין.
כב' השופט ברק קבע כאן את מבחן השליטה, לפיו, אם יש למאיים שליטה או השפעה על מימוש האיום, מדובר באיום ולא באזהרה. לאור מבחן זה יש מקרים רבים ש איומים שהם עמומים ולא ברורים.
אבחנה בין איומים לבין התראה או הבעת דעה
בפרשת ליכטמן קובע בית המשפט העליון אבחנה בין איום על פי החוק ובין התראה שגם היא עלולה לגרום לפחד אצל הצד השני ולפגוע בשלוות הנפש שלו. עם זאת גם אם יש בהתראה כוונה להפחיד, היא לא תמיד תחשב לאיומים.
כמו כן נקבע שגם כאשר אין קשר או זיקה בין הצדדים – יכולה אמירה מסוימת להיחשב לאיום (למשל כאשר האיום מופנה כלפי בעל תפקיד ציבורי).
איום בהתאבדות
איום בהתאבדות הוא איום די שכיח עם זאת, בית המשפט העליון קבע בפרשת צוברי נגד מדינת ישראל (רע"פ 8736/15) שמכתב ששלחה המערערת בו נרשם שהיא תתאבד בעקבות דחיית תביעתה – אינו מהווה איום.
איום בהגשת תלונה למשטרה
איום אסור על פי החוק כשהוא נעשה שלא כדין, ולכן, יש מקרים שאיום בהגשת תלונה למשטרה יכול להיות איום שלא כדין, ובמיוחד במצב שבו האיום הוא איום סרק מכוון, שנעשה כדי להפחיד את המאוים. כאשר המאיים מתכוון להגיש תלונה למשטרה ויש לו סיבה לעשות זאת, האיום אינו פלילי. ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין קבעה, כי לעורך הדין אסור לאיים בהגשה של תלונה למשטרה. עם זאת, התראה של עורך הדין לצד השני במסגרתה הוא מציין, שבכוונתו לנקוט בהליכים משפטיים בשל הפרת החוק – אינה מהווה איום.
החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי
עבירת האיומים היא עבירת עוון שהעונש בצידה הוא עד 3 שנים מאסר. עם זאת, יש מקרים בהם ניתן לסיים התיק בהסכם מותנה (בתנאים טובים) כלומר, החשוד יקבל עונש קל והתביעה לא תפתח נגדו תיק פלילי ולא תעמיד אותו לדין. יש גם מקרים רבים שניתן להוכיח כי האיום נעשה בשגגה. בנוסף ישנם מצבים לא מעטים של תלונות סרק. על כן עורך דין מנוסה הוא כה חיוני כדי לחלץ את החשוד מהתיק הפלילי. חשוב מאוד אם כך להיעזר בעורך דין פלילי שידרוש את חומרי החקירה וישאף להביא לסגירת התיק באחת מהעילות האפשריות.
אם זומנת לחקירה בחשד לאיומים, אתה חייב להיוועץ בעורך דין, וזאת כדי שמצבך המשפטי לא יסתבך. חשוב שתתכונן לחקירה כדבעי, זאת במיוחד לאור העובדה שחוקרי משטרה יבקשו לאסוף נגדך ראיות לצורך הרשעה. עליך לדעת את זכויותיך וכיצד להתמודד עם החקירה. כל מה שנאמר בחקירה יכול להשפיע עליך כנחקר, ואתה עלול גם להודות מתוך לחץ או טעות. על כן יעוץ במועד עם עורך דין מקצועי יכול למנוע הסתבכות. עורך הדין ישאף ויעשה למען ביטול או תיקון כתב האישום, זיכוי מהעבירה או השגת עסקת טיעון, ולכן חשוב להתייעץ עימו בכל שלב. עורך הדין יכול להקטין את משקל הראיות, ולסייע בבניית גרסה נכונה שתחלץ אותך מהאישום.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, הוא מקצועי ובעל ניסיון רב בהתמודדות עם כתבי אישום בעבירת איומים, ויש לו הצלחות רבות מאוד בתחום. עורך הדין ישאף לשמור על האינטרסים והזכויות שלך. אם זומנת לחקירה, או שהוגש נגדך כתב אישום בעבירת איומים, מומלץ שתיפנה בהקדם לעורך הדין אלעד שאול ותקבל את העזרה המשפטית המסורה והמקצועית ביותר שיש שתחלץ אותך מההסתבכות הפלילית. סודיות ודיסקרטיות מובטחים לאורך כל ההליך.
