לאורך שנותיה, כרתה מדינת ישראל הסכמי הסגרה עם מדינות שונות. הסכמים אלו מאפשרים לישראל לדרוש את הסגרתם של מבוקשים ישראלים השוהים במדינות החתומות על ההסכמים. רובם של ההסכמים שכרתה ישראל יוצרים יחסים בילטרליים, כלומר יחסים בין שתי מדינות שישראל היא אחת מהן. עם זאת, הסכם אחד של ישראל הינו רב לאומי ומסדיר יחסי הסגרה עם מדינות רבות. עם אילו מדינות חתומה ישראל על הסכמי הסגרה? מה משמעותם של הסכמים אלו? המשיכו לקרוא וגלו.
מהם הסכמי הסגרה
ברצוני לפתוח מאמר זה בהבהרה הבסיסית ביותר – מהו הסכם הסגרה. הסכם הסגרה הינו הסכם הנכרת בין שתי מדינות או יותר, ומסדיר את אופן הסגרתם של מבוקשים בין מדינות אלו. הסכמי ההסגרה נכתבים, על פי רוב, בצורת אמנות לפי דיני המשפט הבינלאומי. לכן, ההסכמים נקראים הן הסכמי הסגרה והן אמנות הסגרה.
הסכמי הסגרה יוצרים, תחילה, מסגרת חוקית לפיה ניתן להסגיר מבוקשים פליליים בין המדינות החתומות. לאחר מכן, ההסכמים מבהירים מהן העבירות בגינן ניתן לבקש את הסגרתו של מבוקש וכן מפורטים חריגים המונעים הגשת בקשת הסגרה.
בשלב הבא, מציגים ההסכמים את דרך הגשת הבקשות ותוכנן. על פי רוב, דרך הגשת הבקשה הרצויה הינה "דרך דיפלומטית", ועל הבקשה לכלול את פרטי המבוקש, פרטי המעשה בגינו הוא מבוקש ומערכת הדינים החלה על העבירה בה הוא חשוד.
כמו כן, ההסכמים יוצרים דרך מזורזת להגשת בקשת מעצר לפני הסגרה. פרוצדורה זו שמורה למקרים דחופים ומאפשרת מעצר של חשודים למשך 60 יום לכל היותר. לבסוף, מסדירים ההסכמים את תחולתם ותחילתם של ההסכמים עצמם. באי כוחן של המדינות יחתמו על ההסכמים. ככלל, על האמנה לקבל את אשרור הכנסת ולאחר מכן היא תיכנס לתוקף.
חוק ההסגרה
חשוב לדעת כי הסכמי הסגרה לא כפופים רק לנוסח האמנות עליהן חתומות המדינות. הסכמי הסגרה כפופים לכלל דיני ההסגרה. אלו מוסדרים, בדין הישראלי, בחוק ההסגרה – 1954. במקרה של סתירה בין החוק לבין האמנה, יש לנסות תחילה ליישב בין שני המקורות החוקיים בעזרת שימוש בפרשנות. ככל שפרשנות לא תיישב את הסתירה, הוראות החוק תגברנה.
בפועל, מקרי הסתירה מועטים למדי. למרות זאת, ישנה חשיבות עקרונית וגם פרקטית במידה מסוימת לעליונות הוראות החוק. במקרים בהם ההבדלים בין מערכות הדינים רלוונטי ללקוחותיי, אני מעניק להם הסבר מקיף וענייני ביותר המסייע להם לקבל החלטות שקולות ונכונות.
מהם הסכמי ההסגרה של ישראל?
השאלה המעניינת ביותר את מרבית לקוחותיי, היא אלו הסכמי הסגרה יש לישראל. הסכמי ההסגרה של ישראל הם ההסכמים אותם היא כרתה עם מדינות העולם. כמו כן, ישראל חתומה על האמנה האירופית בדבר הסגרה.
בעוד שהאמנות הבילטרליות יוצרות הסכמי הסגרה בין ישראל לבין מדינה ספציפית, האמנה האירופית יוצרת הסכמי הסגרה של ישראל עם מרבית מדינות אירופה וכן מדינות נוספות בעולם. המדינות החתומות על האמנה האירופית הן כל מדינות אירופה (כולל טורקיה) למעט רוסיה, בלארוס וקוסובו. מלבד זאת, חתומות עליה מדינת ישראל, דרום אפריקה ודרום קוריאה.
כעת אמנה את רשימת הסכמי ההסגרה עליהם חתומה ישראל מלבד האמנה האירופית. שימו לב כי לא מעט מן המדינות המנויות חתמו על הסכמים ישירים עם ישראל, אך הן חתומות אף הן על האמנה האירופית. אם כן, הסכמי הסגרה של ישראל הם:
- אוסטריה
- אוסטרליה
- איטליה
- ארה"ב
- בלגיה
- ברזיל
- בריטניה
- דרום אפריקה
- הודו
- הולנד
- הונג קונג
- לוקסמבורג
- סווזילנד (כיום נקראת אסוואטיני)
- פיג'י
- צרפת (ההסכם לא אושרר ולא נכנס לתוקף, אך קיים הסכם מכוח האמנה האירופית)
- קנדה
- שבדיה
- שוויץ
ישראל חתומה על הסכם הסגרה עם כל אחת ממדינות אלו. כמו כן, כאמור, יש הסכמי הסגרה של ישראל עם כל מדינות אירופה למעט בלארוס, קוסובו ורוסיה וכן עם דרום קוריאה מכוח האמנה האירופית בדבר הסגרה. עם יתר מדינות העולם, אין לישראל הסכמי הסגרה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
משרד עו"ד אלעד שאול ושות'
מעורבים בהליכים פליליים? זקוקים לייעוץ משפטי סביב דיני ההסגרה? פנו אלינו במשרד עו"ד אלעד שאול ושות'. אני, עו"ד אלעד שאול, בעל התמחות ייחודית בדין הפלילי וכן בדיני ההסגרה לישראל וממנה. צרו קשר לקבלת שירותי ייעוץ וייצוג מקיפים, מתחילת ההליך ועד סופו, תוך מתן יחס אישי ושמירה על דיסקרטיות מלאה.
הסכמי ההסגרה של ישראל הם הסכמים אותם כרתה המדינה עם מדינות אחרות, במטרה להסדיר את הסגרתם של מבוקשים פליליים בין המדינות. ישראל חתומה על הסכמי הסגרה עם רובן המוחלט של מדינות אירופה, כולל טורקיה, מכוח האמנה האירופית. יתר ההסכמים הם הסכמים בילטרליים, המסדירים את הסגרת המבוקשים בין ישראל לבין מדינה אחת נוספת.
לא נחתמו הסכמי הסגרה פורמליים של ישראל עם האמירויות או עם מרוקו. אולם הקרבה ביחסים עם המדינות מאז הסכמי אברהם, הובילה ליצירת קשרים משטרתיים ומודיעיניים בין המדינות. כתוצאה מכך, כיום, מדינות אלו אינן מהוות עוד מקלט בטוח למבוקשים ישראלים.
