יש מצבים בהם אדם חש מאוים, מוטרד ונרדף על ידי זולתו. מהם האמצעים המשפטיים העומדים להגנתו במצב כזה? על כך במאמר הבא.
המחוקק מבקש להגן על מי שחש מוטרד או מאוים באמצעות צו הרחקה המורה על איסור מצד המטריד להתקרב או לתקשר באופן כלשהו עם המוטרד. צו הרחקה יכול שינתן נגד זר או בן משפחה.
ישנם מספר סוגים של צווי הרחקה :
צו הרחקה נגד אדם זר – ניתן לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
צו הרחקה נגד קרוב משפחה – ניתן עלפי החוק למניעת אלימות במשפחה. הצו יינתן בעקבות איומים ומעשי אלימות במשפחה ומונע בין היתר מהמטריד להיכנס לביתו של בן המשפחה או להתקרב אליו.
צו שניתן על ידי קצין משטרה – ניתן על פי חוק סדר הדין הפלילי וחוק המעצרים.
צו הרחקה מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת תשס"ב – 2001
נסיבות הוצאת צו הרחקה מגוונות, אבל הן כולן מסתכמות בהיגיון שאדם שסובל מהטרדה או איומים יכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו מורה על אדם שמטריד קבע אדם אחר, מאיים ומנסה לפגוע בו או ברכושו בכל מסגרת שהיא, להתרחק מהמוטרד ולשמור על מרחק מסוים מביתו, ממקום עבודתו, ומכל מקום שהוא שוהה בו וכן אוסר על יצירת קשר עם המתלונן. הצו יכול להינתן על ידי קצין משטרה לזמן מוגבל וזמני, על ידי עובד סוציאלי, על ידי בית המשפט, וכן על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
סעיף 2 לחוק מפרט התנהגויות שנחשבות להטרדה מאיימת כדלקמן:
הטרדה מאיימת יכולה להיות בבילוש, מעקב, איום, פגיעה בגוף, ברכוש, בשם הטוב, וכולי .
"חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
הטרדה מאיימת – מהי?
2. (א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
……."
צו הרחקה יכול להינתן כאמור על ידי המשטרה וגם על ידי בית המשפט, עם זאת, צו שניתן על ידי קצין המשטרה הוא צו זמני, שניתן באופן דחוף במסגרת בירור תלונה, ולאחר מכן יש לפנות לבית המשפט כדי שיאריך את הצו. בית המשפט יברר את הבקשה ויאריך את הצו לזמן בלתי מוגבל.
צו הרחקה באמצעות המשטרה
הצו ניתן על ידי קצין משטרה שהינו בעל סמכות לתת צו הרחקה על פי סדר הדין הפלילי תשנ"ו 1996.
לצורך קבלת הצו יש להגיש תלונה שתיבדק במשטרה, במהלכה ייחקר החשוד.
סעיף 42 לחוק המעצרים קובע שקצין משטרה יכול לתת צו הרחקה זמני נגד חשוד ספציפי ולקבוע שהוא ימנע במהלך החקירה מיצירת קשר עם המתלונן, וישמור על מרחק מהמתלונן או ממקום מסוים, וזאת כדי למנוע שיבוש הליכי חקירה וכדי להגן על הנפגע.
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996
קביעת ערובה בידי הקצין הממונה"
.42 (א)
החליט הקצין הממונה לשחרר בערובה או להטיל ערובה, יקבע את סוג הערובה ואת גובהה לפי השיקולים האמורים בסעיף 46.
(ב)
שחרור בערובה יהיה על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש, ושלא ישבש הליכי חקירה ומשפט; הקצין הממונה רשאי, בהסכמת החשוד, להתנות את השחרור בערובה בתנאים הבאים:
(4)
איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים"
כמו כן הקצין רשאי לקבוע הגבלות על החשוד תוך ניהול חקירת המשטרה ובין היתר הפקדת ערובה, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, וחובת התייצבות במשטרה. הליכים אילו נועדו כדי להבטיח בטחון למתלונן, לפחות עד שהחקירה המשטרתית תסתיים.
אם חשוד שוחרר מהחקירה ולא עמד במגבלות שהוטלו עליו במסגרת צו ההרחקה, מדובר בעבירה פלילית וגם בהפרה של תנאי מעצר, כך שהוא צפוי לעונש חמור ואף למעצר.
צו הרחקה על ידי בית המשפט
החוק למניעת הטרדה מאיימת מסמיך את בית משפט השלום לתת צו הרחקה נגד אדם שמטריד את זולתו, ולקבוע תנאים נוספים במסגרת הצו.
מי ששלוות חייו נפגעה, הוא מאוים או מוטרד פיזית, מינית או מילולית, יכול לבקש מבית המשפט צו הרחקה מפני איום, מעקב, הטרדה חוזרת, וכולי.
חשוב לציין שצו הרחקה במעמד צד אחד הוא צו חירום לתקופה קצרה. צו זה ניתן באופן מיידי, לאחר שהוכח איום ממשי כנגד המבקש.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהי הפרוצדורה להוצאת צו הרחקה מבית המשפט ?
כאשר מדובר במקרה שבו יש חשש לסכנה דחופה, יש לפנות למשטרה ולהגיש מיד תלונה. קצין המשטרה רשאי להוציא צו הרחקה לזמן קצוב ולאחר מכן יש לפנות לבית המשפט.
כדי להוציא צו הרחקה מבית המשפט יש להגיש לבית משפט השלום בקשה מגובה בראיות ונתמכת בתצהיר. בית המשפט יקיים דיון במעמד צד אחד וישמע את גרסתו ו של המבקש. בית המשפט רשאי להוציא צו הרחקה שתוקפו כשבוע, ולאחר מכן יזמן את שני הצדדים לדיון.
על המבקש צו הרחקה להוכיח בראיות שהמטריד התנהל באופן מאיים, ושתנאי הסעיף בחוק מתקיימים, כלומר שהמטריד יכול לפגוע בשלוות חייו.
את הבקשה למתן צו ההרחקה יש להגיש בכתב וחשוב לפרט ולהסביר במסגרתה את האירועים שקדמו להגשת הבקשה וכן את הראיות שתומכות בבקשה. המבקש צריך להוכיח לבית המשפט כי המשיב מאיים, עוקב או מבקש להטרידו באלימות. חשוב לגבות את הבקשה בראיות כמו הודעות, מסרונים, צילומים, סרטונים, תמונות, וכולי. הבקשה צריכה לפרט את מקרי ההטרדה החוזרים. יש לפרט איך מתנהל הגורם המאיים, וניתן לעשות זאת גם באמצעות עדויות.
בית המשפט יבקש לשמוע את טיעוני המבקש ואת תגובת המשיב, ואם אכן הוכחה הטרדה המאיימת – יפסוק צו הרחקה שיכנס מיד לתוקף.
הדיון בבית המשפט יתקיים בתחילה במעמד צד אחד ואפשר שינתן צו ל- 7 ימים. רק לאחר מכן יקיים בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים ובסופו הוא רשאי להאריך את תוקף הצו.
לאחר שמתקבל הצו, על המטריד להתנהל לפי הוראותיו דהיינו : להימנע מיצירת קשר עם המוטרד, ולהימנע מפניה למוטרד בכל צורה או אופן. במקרים רבים המטריד נדרש גם להפקיד כסף בבית המשפט כערבות לעמידה בתנאי הצו.
על פי החוק, הצו יכול להינתן ל- 6 חודשים ולאחר מכן אפשר להגיש בקשה להארכתו ובעיקר כשיש ראיות חדשות לגבי ההטרדה.
מה משמעותו של צו ההרחקה ?
צו ההרחקה יאסור על המטריד להטריד, לאיים, לעקוב אחרי המבקש, לפגוע בפרטיות, ליצור עימו קשר מכל סוג שהוא, להיות במרחק מסוים ממקום מגוריו או ממקום עבודתו או לימודיו, לשאת נשק, לאסור על המטריד להיכנס למקום שבו שוהה הנפגע ולאסור כל יצירת קשר עם הנפגע כדלקמן :
"חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001
הוראות הצו
5. (א) צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסויג בתנאים:
(1) להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
(2) לאיים על הנפגע;
(3) לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(4) ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
(5) להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
(6) לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין."
אם הבקשה לצו הרחקה נדחתה אפשר להגיש בקשה מחודשת ולהוסיף ראיות ונימוקים. עורך הדין ילמד את החלטת בית המשפט והסיבות לדחייתה, ויכין בקשה מחודשת מנומקת ומגובה בראיות משכנעות.
ניתן גם להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה לדחות את הבקשה, ולהסביר מדוע טעה בית המשפט בהחלטתו.
כמו כן ניתן להתלונן שוב במשטרה או לפנות למרכז לסיוע בהגנה על קורבן שסובל הטרדה ואלימות.
הפרת צו הרחקה
חוק העונשין תשל"ז- 1977 קובע שאדם שמפר צו שיפוטי יהא עונשו 4 שנות מאסר. דהיינו, בעת הפרת צו הרחקה תהווה עבירה פלילית אשר תכלול העמדה לדין, ועונשו יכול להיות קנס כספי, רישום פלילי, עונש מאסר של עד 4 שנים, וכולי.
"חוק העונשין, תשל"ז-1977
הפרת הוראה חוקית [א/143] (תיקון מס' 23) תשמ"ח-1988 (תיקון מס' 70) תשס"ב-2002
287. (א) המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו – מאסר שנתיים.
(ב) המפר הוראה מהוראות צו שניתן מאת בית משפט לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר מפני המפר, דינו – מאסר ארבע שנים.
כמה זמן לוקח לקבל צו הרחקה מהמשטרה ומבית המשפט
המשטרה יכולה להוציא צו הרחקה דחוף באופן מהיר ומיידי במטרה להבטיח את בטחונו של הנפגע. עם זאת, ההליך להוצאת צו הרחקה מבית המשפט אורך פרק זמן בלתי קבוע ובהתאם למורכבותו וניהול המשפט. יש שבית המשפט נותן צו הרחקה זמני בתוך מספר ימים, עם זאת מדובר בצו לפרק זמן קצר עד לדיון במעמד שני הצדדים.
חשיבות עורך הדין בהגשת בקשה לצו הרחקה
קיימת חשיבות מרבית לייצוג של עורך דין בכל הקשור לצו הרחקה וזאת בעיקר בשל החשיבות של ניסוח הבקשה ויכולת השכנוע של בית המשפט. פעולתו של עורך הדין מגדילה את הסיכוי לקבל את הצו. חשוב לדעת שהיה ובית המשפט דוחה את הבקשה, יחויב המבקש בתשלום הוצאות. לא מומלץ לנסח ולהגיש באופן עצמאי בקשה כזו בשל הסיכון להסתבך.
עורך דין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל, הינו בעל ניסיון רב שנים בתחום הפלילי. עורך הדין מומחה בייצוג בבית המשפט בכל הקשור לנושא של צווי הרחקה הוצאתם או ביטולם. אם אתה סובל מהטרדה המאיימת על חייך, כדאי שתיוועץ בעורך הדין אלעד שאול. מובטח לך ייצוג מסור, נאמן, מקצועי ודיסקרטי, והצלחה בהליך המשפטי.
