בית המשפט העליון דן לאחרונה בסוגיית עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל של 29 חדשים, שגזר בית המשפט המחוזי על צעיר שהורשע בעבירות מרמה זיוף והתחזות, לאחר שפעל לקבל במרמה ובאי חוקיות רכוש ששוויו 360,000 ש"ח.
עובדות המקרה :
במהלך שנת 2022 פעל המבקש יחד עם אחרים לתכנון ומימוש של תוכנית, במסגרתה הוא ונאשמים אחרים התחזו בפייסבוק וביד 2 לקונים המעוניינים לקנות חפצי יד שניה ורכבים משומשים. בתמורה לרכישות הללו הם מסרו שיקים וצילומי העברות בנקאיות מזוייפים, ולאחר מכן הם מכרו את החפצים והרכבים לצדדים שלישיים, וכך קיבלו לידיהם במרמה רכוש בשווי של 360,000 שח.
קביעת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי קבע כי המעשים הללו פגעו בערכים מוגנים ובין היתר בזכות הקניין של הפרט. לאור הנסיבות שהביאו לביצוע העבירות, הנזק שנגרם, ומדיניות הענישה, ציין בית המשפט שמתחם העונש המתאים במקרה זה הוא בין 28 ל- 60 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט קבע כי לאור חומרת המעשים לא ניתן להסתפק במקרה זה בעונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות. לאחר ששקל את המאמץ של המבקש לחזור למוטב, נטילת האחריות מצידו, היותו מאובחן חולה בסכיזופרניה פרנואידית, והעדר עבר פלילי – קבע בית המשפט את העונש בחלקו התחתון של מתחם הענישה ל- 29 חודשי מאסר בפועל.
מה טען המבקש בבקשה שהגיש לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע עונש המאסר ?
המבקש הגיש בקשה לבית המשפט העליון לעיכוב ביצוע עונש המאסר, וטען לנסיבות אישיות שמצדיקות לטענתו את קבלת הבקשה כמו גילו הצעיר, העדר עבר פלילי, ילדות טראומתית בשל אלימות קשה מאביו, אשפוז אחיו במחלקה לבריאות נפש והוצאת אחותו מהבית על ידי הרווחה. כמו כן טען המבקש שסיכויי הערעור גבוהים לנוכח נסיבותיו האישיות ולאור מצבו הנפשי הקשה, ואם לא יעוכב ביצועו של העונש יגרם לו נזק בלתי הפיך.
מה טענה מנגד המשיבה ?
המשיבה התנגדה לבקשת עיכוב הביצוע וטענה שבית המשפט המחוזי כבר בחן את מצבו הנפשי של המבקש, ועל כן כבר קבע את העונש ברף התחתון של הענישה ההולמת עבירות אילו.
ומה קבע בסופו של דבר בית המשפט ?
במקרה הנדון קיבל כבוד השופט חאלד כבוב את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר עד להכרעה בערעור, לאחר שנתן משקל ודגש מיוחד לנסיבות האישיות של המבקש ובעיקר למצבו הנפשי כמפורט בתסקיר שרות המבחן, ולחוות הדעת שבה הודגש הצורך בהליך טיפולי דחוף. לצד אילו נלקחו בחשבון העדר עברו פלילי, תקופת המאסר, עמידתו של המבקש בתנאים המגבילים והתנהלותו בבית המשפט.
(עפ"ג 31049-12-24 פלוני נגד מדינת ישראל, בבית המשפט העליון, בפני כב' השופט חאלד כבוב מיום 25.12.2024. בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב כב' השופטת ש' זמיר בת"פ 10802-08-22 מיום 18.11.24).
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
נשאלת השאלה באילו תנאים ומתי יעכב בית המשפט ביצועו של עונש מאסר ? והאם מצב נפשי קשה מצדיק את עיכוב ביצוע העונש ?
עם מתן גזר הדין יכול הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה שיעכב את ביצועו של העונש. אם טרם הגיש המערער את הערעור, תוגש בקשת עיכוב הביצוע לבית המשפט שנתן את פסק הדין. היה והוגש ערעור על פסק הדין, תוגש הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט שאליו הוגש הערעור.
עיכוב העונש יינתן במקרים חריגים. הרציונל לכך הוא שמרגע הינתן גזר הדין, לא עומדת לנאשם עוד חזקת החפות הידועה. כמו כן נזכיר כי בבסיס הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נמצאים אינטרסים מנוגדים: מחד עיכוב העונש עומד בניגוד לאינטרס הציבור לסופיות המשפט, ודאות ועיקרון ההרתעה, ומאידך ניצבות זכויותיו של הנאשם להגיש ערעור, ולמניעת נזק בלתי הפיך.
לשון החוק מאפשרת לדחות פעמיים את עונש המאסר למועד אחר: דחיה קצרה (בדרך כלל לצורך התארגנות), ודחיה נוספת "מטעמים מיוחדים אחרים" על פי שיקול דעת בית המשפט.
החוק אם כך קובע כלל וחריג. הכלל הוא ברור, החריג נותר לשיקול דעתו של בית המשפט.
הכלל הוא : נאשם שנגזר עליו עונש מאסר ירצה את עונשו מיד עם הינתן גזר הדין. החריג נותר לשיקול דעתו של בית המשפט אשר יכול בתנאים מסויימים לדחות את תחילת מועד ביצוע העונש.
וכך קובעים סעיפים 43, 44 ו- 87 לחוק העונשין תשל"ז -1977 אשר מסדירים את הסוגיה של עיכוב ביצוע גזר הדין באופן הבא : "סימן ב': מאסר
חישוב תקופת מאסר
43. מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.
מאסר נדחה
44. הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע. סימן ח' : שונות
דחיית מועדים
87. (א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
(ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.
(ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור."
מהם הקריטריונים לעיכוב ביצוע עונש המאסר ?
נאשם שהורשע ונגזר עליו עונש מאסר יכול לנסות בנסיבות מסויימות להגיש בקשה לעכב את גזר דינו ואת את ביצוע העונש. הבקשה לעיכוב ביצוע היא בקשה שמוגשת לבית המשפט במסגרתה מבקשים שהעונש לא יבוצע מיד. ככלל, הבקשה תתייחס למצבו הבריאותי או הרפואי של הנאשם, נסיבותיו המשפחתיות, רצונו להגיש ערעור, וכולי. הבקשה תוגש בכתב ותכלול פרטים אישיים, מועד הכרעת הדין, העונש שהוטל על הנאשם, והנסיבות שמצדיקות את עיכוב ביצוע העונש.
הקריטריונים לעיכוב ביצוע עונש המאסר נקבעו בפסק הדין המנחה בסוגיה זו בע"פ 111/99 שוורץ נגד מדינת ישראל. שם נקבע כי בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, על בית המשפט לשקול את :
הנסיבות האישיות של הנאשם – גיל הנאשם, מצבו הרפואי, הכלכלי, וכולי;
אורך תקופת המאסר – כאשר בית המשפט גזר על הנאשם תקופת מאסר קצרה עלול להיות מצב שבו הנאשם יסיים את תקופת המאסר עוד בטרם התברר ערעורו;
סיכויי הערעור וטיבו – משפיעים גם הם על קבלת הבקשה. (די להראות סיכוי סביר לערעור וכן את מידת הנזק כתוצאה מהחלטה לא לעכב או כתוצאה מעיכוב העונש. למשל, הנאשם ישב בכלא תקופה עודפת לשווא אם בסופו של דבר במסגרת הערעור יוחלט להקל בעונשו ולקצרו).
עברו הפלילי של הנאשם – ככל שהנאשם נעדר עבר פלילי יסכים בית המשפט לעכב את גזר הדין. אם יש לנאשם עבר פלילי עשוי בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בשל מסוכנות וסיכויי ההימלטות של הנאשם.
התנהלותו של הנאשם במהלך המשפט – שיתוף פעולה של הנאשם והופעתו לדיונים יכול להביא לכך שבית המשפט יסכים לעיכוב העונש.
חומרת העבירה ונסיבות ביצועה – כאשר העבירה חמורה אפשר שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, לעומת מצב של הרשעה בעבירה קלה יותר.
לסיכום : על אף שהכלל הוא ריצוי העונש באופן מיידי עם מתן גזר הדין, ערעור תלוי ובקשה נלווית לעיכוב ביצוע, מחייבת את בית המשפט לשקול ולקחת בחשבון את כל הנימוקים הרלוונטים לעיכוב העונש עד למתן החלטה בערעור.
