ייצוג נפגעי ונפגעות עבירה
חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001, עוסק בזכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות, במסגרת השלבים השונים בהליך הפלילי, לרבות הזכות לחוות דעה באשר לעסקאות טיעון, הזכות למסור תסקיר או תצהיר בשלב הטיעונים לעונש, זכות הגשת ערר כנגד סגירת התיק הפלילי וכיוצא בזה. בשנים האחרונות, חלה מגמה של התחזקות מעמדם של נפגעי העבירה וקיימת פסיקה רבה המדגישה את הנושא.
אף על פי כן, נפגעי עבירה רבים אינם בהכרח מיודעים ביחס לזכויות שמקנה להם חוק זכויות נפגעי עבירה או כיצד ניתן לממש אותו, ומכאן שקיימת חשיבות לקבלת ייעוץ משפטי של עורך דין מומחה בתחום שיפעל אל מול גורמי החקירה.
נפגעי עבירה
החוק, מגדיר נפגע עבירה כך: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון". כלומר, נפגע עבירה יכול להיות מי שנפגע באופן ישיר מהעבירה או בן משפחתו של המנוח.
סוגי נפגעי עבירה
ההגדרה בחוק זכויות נפגעי עבירה, מתייחסת לשני סוגים עיקריים של עבירות: עבירות מסוג עוון אשר העונש המקסימלי בגינן עומד על 3 שנות מאסר ועבירות מסוג פשע, שהעונש בצדן הוא מעל ל-3 שנות מאסר. כמו כן, חשוב לציין כי במרבית המקרים, מי שנפגע מעבירת תעבורה לא ייחשב כ"נפגע עבירה". המצבים שבהם נפגע מעבירת תעבורה יוכר כ"נפגע עבירה", הם כאשר מדובר בתאונת פגע וברח ומקרים שבהם מדובר בנהיגה ברשלנות.
נפגע עבירת מין או אלימות
בתוספת הראשונה לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001, מפורטות העבירות שהנפגע מהן מוגדר כ"נפגע עבירת מין או אלימות". כך, למשל, סעיף 192 לחוק העונשין, הקובע כי "המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים", סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, אשר דן בהטרדה מינית והתנכלות וכיוצא בזה.
עד לכניסתו של חוק זכויות נפגעי עבירה, נפגע מעבירת מין או אלימות היה מוסר עדות ביחס לאירוע התקיפה באמצעות הגשתה של תלונה במשטרת ישראל ומסירת עדות בפני בית המשפט. כלומר, לא ניתן דגש על זכויותיהן של הנפגעות עצמן ומעמדן היה זניח. החוק, שינה את המצב והעניק זכויות רבות לנפגעות לאורכו של ההליך הפלילי המאפשרות את מעורבותן.
כך, למשל:
- סעיף 14 לחוק, מעניק לנפגע עבירת מין או אלימות את הזכאות לנוכחות מלווה לפי בחירתם, אלא במקרים בהם קצין החקירות סבור כי לווי זה יפגע בחקירה. כמו כן, סעיף 14א לחוק, קובע כי ככלל, נפגע עבירת מין יהיה זכאי לבחור את מינו של החוק, וייחקר בהתאם לבקשתו;
- סעיף 10, מעגן את זכותם של נפגעי עבירות מין או אלימות לקבל מידע על מאסר או על משמורת אחרת בעקבות העבירה;
- סעיף 13, קובע כי "במהלך חקירת תלונה בגוף החוקר בדבר עבירת מין או אלימות לא ייחקר נפגע העבירה על עברו המיני, למעט חקירה הנדרשת בנסיבות הענין בדבר קשר מיני קודם עם החשוד, אלא אם כן קבע הקצין הממונה מטעמים שיירשמו, כי חקירה זו חיונית כדי להגיע לחקר האמת." כמו כן, במקרים שבהם מתבצעת חקירה על עברו המיני של נפגע עבירת מין או אלימות, זאת תיעשה תוך שמירה קפדנית על כבודו ועל פרטיותו של הנחקר;
- סעיף 20, מעניק לנפגע עבירת מין או אלימות את היכולת להביע עמדתו בכתב באמצעות מחלקת החנינות במשרד המשפטים, על בקשת הנידון לחנינה או להקלה בעונשו מטעמו של נשיא המדינה.
נפגע עבירת מין או אלימות חמורה
בישראל, המחוקק מכיר בחומרתן הרבה של עבירות מין (כדוגמת מעשה סדום או אונס) או אלימות חמורה (כדוגמת רצח או אלימות בתוך המשפחה) ומעניק לנפגעים זכויות ייחודיות. כך, למשל:
- סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה, מקנה לנפגע זכות להביע את עמדתו ביחס להסדר טיעון עם הנאשם או להסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד. זאת, בטרם נתקבלה החלטה בעניין;
- סעיף 7 לחוק, אוסר על הרשויות למסור פרטים של הנפגע, אלא אם מדובר במקרים בהם החוק עצמו מאפשר להעביר הלאה פרטים אלה;
- סעיף 16, מאפשר לנפגע את האפשרות להביע את עמדתו ביחס לעיכוב ההליכים נגד מי שנאשם בעבירה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א – 2001
כאמור, חוק זכויות נפגעי עבירה שנכנס לתוקף בשנת 2001, נועד לקבוע את זכויותיו של מי שנפגע מביצוע עבירה פלילית לאורכו של ההליך הפלילי כולו. כמו כן, החוק מבקש להגן על כבודו של הנפגע כאדם ולאפשר לו למצות את זכויותיו בדין.
סעיף 6 לחוק מעגן את זכותו של נפגע העבירה להגנה מפני החשוד וקובע כי "במהלך ההליך הפלילי זכאי נפגע עבירה – (1) להגנה, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו; (2) לקבל בבית המשפט, ככל הניתן, הגנה מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו; (3) לקבל מהמשטרה מידע לגבי אפשרויות קיימות להגנה מפני כל אחד מהמפורטים בפסקה (1); (4) למדור שקט בביתו בלא נוכחות החשוד, הנאשם או הנידון, אם הוא מתגורר עמו, לפי החלטת בית המשפט בהתאם להוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.
סעיף 7, דן בהגבלה על מסירת פרטיו האישיים של נפגע העבירה, לרבות כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו. הסעיף מתמקד בנפגעי עבירות מין או אלימות חמורה ואוסר על הרשויות למסור לכל אדם, לרבות הנאשם וסניגורו, את הפרטיים האישיים של הנפגע.
זאת, אלא אם נמצא כי מסירת הפרטים האישיים נדרשת לצורך ההליכים הפליליים או לשם הגנה וטיפול בנפגע, וכן בהתקיים אחד מהבאים: " (1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט."
סעיף 8, מעגן את זכותו של נפגע העבירה לקבלת מידע על ההליך הפלילי, כל זמן שמידע כזה לא מסכן את ההליך או את הנאשם. כמו כן, על פי סעיף 9, נפגע העבירה יהיה זכאי להיחשף לכתב האישום ולקבל העתק ממנו, אלא במקרים שבהם הדבר אסור על פי דין, או כאשר סבר פרקליט המחוז או ראש יחידות התביעות במשטרה, שמטעמים מיוחדים אין להרשות כן.
סעיף 15, קובע כי נפגע העבירה זכאי להיות נוכח בדיון, גם כאשר זה נערך בדלתיים סגורות: "(א) בכפוף להוראות סעיף 172 לחוק סדר הדין הפלילי, נפגע עבירה זכאי להיות נוכח בדיון בבית המשפט בענין העבירה שממנה נפגע, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור."
לפי החוק, נפגע העבירה מהווה חלק מההליך הפלילי ולכן זכאי הוא להביע עמדתו במהלך החקירה וההליכים המשפטיים כנגד מי שביצע את העבירה. יתרה מכך, סעיף 18 קובע כי נפגע עבירה יהיה זכאי למסור הצהרה לגוף החוק או לתובע ומאפשר לו להביאה בפני בית המשפט בדיון בעניין גזר דינו של הנאשם.
כאמור לעיל, ההגנה על נפגעי עבירת מין או אלימות רחבה יותר, דבר המוצא את ביטויו בסעיפים שונים בחוק (רשימה שאינה ממצה):
- סעיף 12 לחוק, קובע כי: "ההליכים הנוגעים לעבירת מין או אלימות יקוימו בתוך זמן סביר, כדי למנוע עינוי דין."
- סעיף 14א לחוק, קובע כי נפגע עבירת מין מחזיק בזכות לבחור את מינו של החוק.
- סעיף 13, מעגן את האיסור המוטל על גופי החקירה לחקור את עברו המיני של נפגע העבירה.
תקנות זכויות נפגעי עבירה
גם היום, כ20 שנים לאחר כניסתו של חוק זכויות נפגעי עבירה לתוקף, נפגעי עבירה רבים לא יודעים מה הן הזכויות המגיעות להם בדין, או מתקשים לממשן. בעקבות כך, נחקקו תקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב – 2002, אשר מתוות את הדרך למימוש הזכויות שבחוק. זאת, באמצעות הסדרת העברת המידע המפרט בחוק, על ידי "דפי מידע".
נפגעות תקיפה מינית
תקיפה מינית היא אירוע טראומטי שעשוי לעורר בקרב הנפגע צרכים רפואיים, נפגשיים, סוציאליים, משפטיים וכיוצא בזה. התוקף יכול להיות קרוב משפחה, בן זוג, ידיד, עמית לעבודה ועוד. כמו כן, התקיפה יכולה להיות מקרה חד פעמי, או להתבצע באופן מתמשך. בישראל, פועלים כמה מרכזים אזוריים המופעלים על ידי משרד הרווחה והרשויות המקומיות, ושמטרתם להעניק טיפול למי שחווה תקיפה מינית ללא תשלום.
כמצוין, חוק זכויות לנפגעי עבירה מעניק הגנה נרחבת למי שנפגעו מעבירת מין ומבקש לשפר את מצבם במסגרת ההליך הפלילי ככל שניתן. כמו כן, בשנים האחרונות נשמעים קולות הקוראים לקידום הליך חקיקה ספציפי שיעסוק בנפגעות תקיפה מינית. כך, למשל, בשנת 2017, הועלתה הצעה לתיקון חוק העונשין (חשיפה מרצון של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית), התשע"ז – 2017.
הצעת חוק העונשין (תיקון- חשיפה מרצון של נפגעות ונפגעי תקיפה מינית), התשע"ז – 2017
סעיף 352 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, שקובע כי: "המפרסם ברבים שמו של אדם או של כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנפגע בעבירה או כמי שהתלונן כי הוא נפגע בעבירה לפי סימן זה, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לו, ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שנה".
לצד זאת, סעיף קטן (ב) קובע כי במקרים שבהם "האדם ששמו או זהותו פורסמו כאמור נתן את הסכמתו לפרסום, בפני בית משפט", ינתן פטור מאחריות פלילית. מצב זה, מוביל לכך שלעתים קרובות נפגעות מעבירות מין חוות תחושות קשות של חוסר ישע, בושה והשתקה.
הצעת החוק, מבקשת להרפות קושי זה, כך שיידרש אישור של נפגעת מין לפרסום שמה בתקשורת, ויחול איסור לעשות זאת כאשר לא ניתנת הסכמה לכך. כמו כן, בהתאם להצעה, הסכמה שניתנה לאחר פניות חוזרות של התקשורת, לא תיתפס כהסכמה חופשית ומרצון.
מרכזי סיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית
בישראל פועלים 12 מרכזי סיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית ברחבי הארץ המספקים מענה לכלל האוכלוסייה: גליל גולן, נצרת, חיפה והצפון, השרון, תל אביב, ירושלים, תאיר – שפלה, מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות בנגב ותהל – מרכז הסיוע לנשים וילדים דתיים.
קווי החירום לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הפעילים 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע: נשים – 1202, גברים – 1203, 04-6566813 – נשים ערביות, 02-6730002 – נשים דתיות, 02-5328000 – גברים דתיים, 052-8361202 – סיוע דרך הWhatsApp: הקו זמין בימים א'-ה', בין השעות 20:00-17:00.
כמו כן, סעיף 23 לחוק זכויות נפגעי עבירה מתייחס ליחידת הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית בפרקליטות, וקובע כי " בפרקליטות המדינה ובפרקליטויות המחוז יוקמו יחידות סיוע, כפי שיקבע שר המשפטים, שתפקידן להבטיח את מימוש זכויות נפגע העבירה לפי הוראות חוק זה, ובין השאר: (1) להבטיח את העברת המידע מהפרקליטויות לנפגעי העבירות ומנפגעי העבירות לפרקליטויות; (2) להנחות את עובדי הפרקליטויות ולסייע להם ביישום ההוראות לפי חוק זה; (3) לאסוף מידע עדכני בדבר שירותי סיוע לנפגעי עבירות, ולהפיצו לעובדי הפרקליטויות.
בפרקליטויות המחוז פועלות שש יחידות סיוע לנפגעי עבירה, שתפקידן לסייע ביישום החוק בקשר לתיקים שבטיפול הפרקליטות, והן משמשות גורם משפטי ייעודי בתוך הפרקליטות לנושא זכויות נפגעי עבירה.
