האפשרות של הגשת תלונה במשטרה פתוחה בפני כל אדם המעוניין בכך לפי חוק סדר הדין הפלילי. על מנת ליצור מערכת חוק יעילה, חשוב לאפשר מערכת אכיפה שנגישה לכל אדם. לא יהיה הטעם בחוק הנועד לשמור על האזרחים, אם לא יהיה למי לפנות במידה החוק מופר. הרבה מההרתעה של המשפט הפלילי תלויה באכיפה וביישום ההשלכות של ביצוע עבירה.
עם זאת, לא ניתן לומר שכל תלונה במשטרה היא מוצדקת. לעתים מוגשת תלונה במשטרה רק כדי להפחיד, לממש איום או לנקום, מבלי שיהיה בסיס מוצדק לתלונה. במקרים אלה ייתכן שמגיש התלונה יתחרט לאחר מכן ויבקש לבטל את התלונה.
בניגוד להגשת תלונה במשטרה, ביטול התלונה אינה זכות המוענקת באופן אוטומטי. עם זאת, ביטול התלונה הוא אכן אפשרי, ותלוי בשיקול דעתו של קצין משטרה ובעורך הדין שמסייע בהגשת הבקשה.
ביטול תלונה במשטרה על איומים
באופן כללי, לא כל תלונה במשטרה מסתיימת בכתב אישום ובהעמדה לדין. לאחר ביצוע חקירה, ישנן שלוש עילות בגינן ניתן לסגור תיק במשטרה: חוסר אשמה, חוסר עניין לציבור והיעדר ראיות מספיקות. כאשר מדובר בעילת חוסר עניין לציבור, המשמעות היא שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. כלומר, מדובר בשיקולים הנתונים לקצין המשטרה שיכול להחליט לסגור את התיק ממגוון סיבות.
נסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין יכולות לכלול את הסיבות להגשת תלונת שווא. במילים אחרות, אם הוגשה תלונת שווא ומגיש התלונה מעוניין בביטולה, הדבר מצטרף לנסיבות המקרה האחרות. אם אין די אינדיקציות לכך שהתבצעה עבירהף שיסתרו את רצונו של מגיש התלונה, סביר להניח שהתלונה תיסגר ולא ימשיכו בחקירה.
הדבר רלוונטי בעיקר במקרה של ביטול תלונה במשטרה על איומים. העבירה הנוגעת לאיומים קבועה בסעיף 192 לחוק העונשין, ומגדירה את המושג 'איום' באופן רחב. הגדרה זו כוללת כל סוג של איום בפגיעה פיזית, כלכלית (רכוש\ תעסוקה), או פגיעה בשמו הטוב של אדם. וכן איום שנעשה מתוך כוונה לפגוע, להפחיד או להקניט את המאוים.
לפיכך, מקרים רבים, במיוחד במהלך ריב או סערת רגשות, יכולים להיכנס תחת ההגדרה של איומים ולהוביל להגשת תלונה במשטרה ותחילת חקירה. אולם, אם המתלונן מביע רצון לבטל את התלונה, והנסיבות מראות שמדובר במקרה חד פעמי או שאינו חמור, ניתן יהיה לסגור את החקירה בעילת חוסר עניין לציבור. כמו כן, חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי שמכיר את התהליך ויודע אילו נסיבות יובילו לסגירת התיק.
ביטול תלונה במשטרה אלימות במשפחה
מקרים של ביטול תלונה על אלימות במשטרה הם מסובכים יותר, מאחר וקיים חשש שהופעל לחץ על המתלוננת לבטל את התלונה. כלומר, החרטה נובעת לחץ חיצוני ולא מכך שאין בסיס לתלונה. לכן במקרים כאלה חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי שמכיר את המערכת.
לפי סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי, כשמתקבלת החלטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום, מוסרים למתלוננת הודעה בכתב ללא ציון העילה. אולם, ניתן לפנות למשטרה על מנת לברר את העילה לסגירת התיק. אם התקבלה החלטה שלא לחקור (כלומר, סגירת התיק בשלב מוקדם יותר), תימסר למתלוננת הודעה בכתב שבה כן תצוין העילה לסגירת התיק.
ייחוד נוסף של ביטול תלונת אלימות במשפחה הוא שגם בהודעה הנמסרת לחשוד מצוינת העילה לסגירת התיק. בניגוד למקרים רגילים, בהם נמסרת הודעה ללא ציון העילה.
הסיכון בביטול תלונה
כאשר מתלונן שוקל אם לפעול למען ביטול התביעה או השארת המצב כפי שהוא, עליו לקחת בחשבון השלכות נוספות של סגירת התיק. בהתאם להנחיה מספר 2.5 להנחיות פרקליט המדינה, קיימות מספר הוראות חוק שמטרתן להרתיע מפני תלונות שווא. תלונות שווא מכבידות על המערכת ומאלצות את המשטרה לבזבז משאבים על חקירה שלא תניב תוצאות במקום להפנות את המשאבים הללו לצרכים אחרים.
הוראות החוק הללו מאזנות בין האינטרס לאפשר גישה חופשית למערכת החוק ותחושת ביטחון, ובין הרתעה מפני הגשת תלונות שווא.
סעיף 240(א) לחוק העונשין קובע עד חמש שנות מאסר בגין מסירת עדויות סותרות בכוונה להטעות.
סעיף 243 לחוק קובע עד חמש שנות מאסר על מסירת ידיעות כוזבות לשוטר או למי שבסמכותו להגיש תביעה פלילית, במידה והמוסר ידע שאינן נכונות.
סעיף 237 לחוק קובע עד תשע שנות מאסר למי שמשקר ביודעין במהלך עדות בהליך שיפוטי.
כלומר, הסיכון בביטול תלונה הוא חקירה כנגד המתלונן בשאלה מדוע ביטל את התביעה, והאם מסר עדות שקר, ידיעות כוזבות או עדויות סותרות.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
סיבות לביטול תלונה על ידי מתלונן
עשויות להיות סיבות רבות ומגוונות לרצון לבטל תלונה שהוגשה למשטרה. כעיקרון, בגלל הסיכונים הכורכים בכך ואפשרות שהחקירה תמשיך בכל זאת, אם מתלונן צופה שירצה לבטל את התלונה, עדיף לא להגישה כלל. אך כמובן שיש מקרים בהם לא ניתן לצפות את הביטול מראש.
הנחיה 2.5 מציעה מספר סיבות לביטול תלונה, שישקלו בטרם פתיחה בחקירה בעילות הקשורות לתלונות שווא. סיבות אלה כוללות אפשרות שמקור האמרה השקרית בלחץ פסול שהופעל על המתלונן, או חשש ממשי מפני החשוד. סיבה נוספת עשויה להיות רצון מצד המתלונן שלא להרע לחשוד בשל קרבה משמעותית ביניהם, כמו קרבה משפחתית.
בנוסף, בעבירות מין או אלימות במשפחה עלול לעלות חשש למניע זר או פסול לרצון לביטול התלונה. מקורו של מניע זר יכול להיות ביחסי תלות בין המתלונן לחשוד, רצון להשכין שלום בית, רגשות אשם או היעדר כוח נפשי למתן עדות מפלילה בבית המשפט. התקיימות נסיבות יובילו לכך שלא תיפתח חקירה כנגד מי שהגיש תלונת שווא.
שיקולי המשטרה אם לבטל את התלונה
בכדי ליצור סדר ואחידות ולשמור על וודאות משפטית, שיקולי המשטרה אם לבטל את התלונה קבועים בהנחיה מספר 1.1 להנחיות פרקליט המדינה. ההחלטה שלא לפתוח בחקירה, או שלא להגיש כתב אישום צריכה להתבסס על מספר שיקולים, וביניהם:
- חומרת המעשה ונסיבות ביצועה – היקף הנזק שנגרם מביצוע מעשה העבירה; שכיחות ההתנהגות העבריינית; האם מדובר בעבריה מתמשכת; משך הזמן בו בוצעה ההתנהגות העבריינית; וחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה.
- נסיבות אישיות של החשוד – גילו או מצבו הבריאותי; עבר פלילי; תיקים שנסגרו בעבר נגד החשוד (אלא אם נסגרו בעילת חוסר ראיות); מסוכנות, סיכויי שיקום והשלכות צפויות של ההליך הפלילי; מידת שיתוף הפעולה של החשוד עם רשויות החקירה; הליכים משפטיים מקבילים בגין אותו מעשה עבירה; ומידת נכונותו החשוד לפצות את נפגע העבירה.
- נסיבות הקשורות בנפגע העבירה – מידת הפגיעה בנפגע העבירה; עמדה סלחנית של נפגע העבירה כלפי החשוד או הסדר שהושג בין הצדדים; פגיעה באמון המתלונן, נפגע העבירה, או הציבור במערכת החוק; ונזק העלול להיגרם לנפגע העבירה או יאלץ להעיד במשפט (יילקח בחשבון במקרים חריגים).
- נסיבות נוספות – מדיניות אכיפה; אינטרסים של מדינה (לדוגמה- ביטחוניים); ושיקולים מוסדיים (משאבים של מערכת החוק).
חשיבות הפניה באמצעות עורך דין
כאמור, ישנם המון שיקולים שונים המעורבים בהחלטה לסגירת תיק במשטרה. בעקבות זאת, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בפלילים ולפנות באמצעותו למשטרה על מנת למקסם את הסיכויים להגעה לתוצאה הטובה ביותר.
