תקיפת עובד ציבור היא אחת העבירות הנתפשות כחמורות במיוחד על ידי בית המשפט הישראלי. כאשר אדם מרים יד על עובד ציבור, הוא איננו מרים יד על עובד הציבור כאדם פרטי בלבד: הרמת היד והאלימות כנגד עובד הציבור כמוה כתוקפנות כלפי החברה עצמה. עובד הציבור, היושב בתפקיד בו הוא מייצג את המדינה כולה, מדבר בשם המדינה, ולכן, כאשר הוא נפגע בעת ביצוע תפקידו, מדובר בהפניית אלימות כלפי המדינה כולה.
מעבר לכך, מדובר בעבירה חמורה במיוחד בשל ההשלכות שלה: אם תקיפת עובדי הציבור תהפוך לתופעה, אזי יפגעו החוק והסדר במדינה, והרשויות השונות לא יוכלו לתפקד כראוי ולספק לאזרחים את השירותים עליהם הן אמונות – שהרי, הפקידים ועובדי הציבור השונים הם ידה הארוכה של המדינה ומוסדותיה, הם ערוץ התקשורת המרכזי בין המערכת הגדולה לבין הפרט.
לכן, כאשר מעמדם וביטחונם נפגע, כאשר מתערערת היכולת שלהם לבצע את תפקידם על הצד הטוב ביותר, נשחקת החולייה החשובה ביותר בשרשרת המחברת את האזרח אל המדינה האחראית על רווחתו. בשל כל האמור, בתי המשפט בישראל מתייחסים לעבירת "תקיפת עובד ציבור" בחומרה יתרה. לכן, חשוב מאוד שנוכל לדעת ולהבין: האם עברנו על העבירה? מה העונש אותו אנו צפויים לקבל אם כן?
מהי תקיפת עובד ציבור?
לפני שנוכל להבין מהי תקיפה של עובד ציבור, עלינו לגשת למקור המרכזי שלנו בכל הנוגע לשאלה, "האם ביצעתי עבירה". עבירה על החוק היא כמובן, קודם כל, מצב שבו אנחנו עושים משהו בניגוד לחוק – כלומר, עלינו להבין את החוק, על מנת להבין כיצד ניתן לעבור עליו. "תקיפת עובד ציבור" מוגדרת בסעיף 382(א)א לחוק העונשין, וזו לשונו:
"(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים."
כלומר, תקיפת עובד ציבור מורכבת ממספר מרכיבים: ראשית, יש להבין: "מה נחשב תקיפה?" אילו פעולות שאני יכול לעשות יחשבו תקיפה מבחינת סעיף זה? שנית, עלינו לגלות: "מי נחשב עובד ציבור?" אילו תפקידים נחשבים לתפקידים אותם נושא עובד ציבור, לצורך עבירה זו? לבסוף, על מנת שיהיה מדובר בתקיפת עובד ציבור, על התביעה להראות שהתקיפה הייתה קשורה למילוי החובה או התפקיד של אותו עובד ציבור.
חלק זה יהיה ברור לנו, אם נוכל להבין מהי תקיפה ומיהו אותו עובד ציבור?
תקיפה – מהי?
"תקיפה" זו עבירה בפני עצמה, גם במנותק מתקיפת עובד ציבור. לכן, גם היא מוגדרת בחוק העונשין, הפעם בסעיף 378. סעיף זה מגדיר את התקיפה כך:
המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות.
כלומר, כל סוג של הפעלת כוח, או ביצוע של פעולה פיזית אחרת כלפי גופו של אדם, כולל שימוש בחומרים שונים כגון גז וחשמל – מהווה תקיפה. בנוסף לכך, אותה פעולה פיזית צריכה לגרום לאדם מותקף נזק או אי נוחות. במילים אחרות, כל פעולה פיזית שנעשה, לה השפעה של נזק או אי נוחות על עובד הציבור כלפי אנחנו מכוונים את אותה פעולה – תהווה תקיפה.
ברור כי מדובר בהגדרה רחבה מאוד – לכן, בכל פעם שאנחנו נתקלים בעובד ציבור, חשוב מאוד לנהוג בזהירות ובקור רוח, ולהימנע ממעשים קיצוניים הנובעים מלהט הרגע. אנשים רבים המואשמים בעבירה זו, הם אנשים שפעלו מתוך כעס ותסכול רגעי, משום שקיבלו דוח, קנס, או הערה שגרמו להם לאבד באופן רגעי את עשתונותיהם. זכרו! עדיף לעצור את עצמנו מראש ולבלוע את הכעס, מאשר להפוך לנאשמים בתקיפת עובד ציבור!
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מי נחשב עובד ציבור?
אין תשובה בחוק העונשין לשאלה "מיהו עובד ציבור". במקום זאת, ההגדרה של עובד ציבור קיימת בפסיקה הישראלית עוד מתקופת המנדט הבריטי, כאשר בתקופה זו נכללו בהגדרה "עובד ציבור" שופטים, שוטרים, דיינים, פקידים בכירים ופקידים זוטרים, ובאופן כללי, כל מי שעבד באחד ממוסדות המדינה הרשמיים, או אחת הרשויות המקומיות (כגון עיריות וכד')
בפסק דין חדש יחסית, צבי כהן נ' מדינת ישראל (2012), קבעה השופטת ברק ארז כי גם מתנדב במשמר האזרחי (יחידה התנדבותית במשטרה) נחשב עובד ציבור. כלומר, הגדרת "עובד ציבור" הורחבה למדי בשנים האחרונות – וכעת היא אף רחבה יותר משהיה נהוג בעבר.
כלומר – נראה כי הן ההגדרה של תקיפה והן ההגדרה של עובד ציבור הן הגדרות רחבות יחסית, אשר מאפשרות לכלול בהגדרת "תקיפת עובד ציבור" קשת רחבה של התנהגויות ומגוון רחב של עמדות ציבוריות העונות לדרישת העבירה. כך, נראה שמומלץ לנהוג במשנה זהירות, ככל שישנו הסיכוי שנפגע באדם שיכול להיחשב עובד ציבור.
מהו העונש הצפוי?
כפי שראינו, התנהגויות רבות יכולות להוביל להאשמה בתקיפת עובד ציבור. כמו כן, בשנים האחרונות יש בפסיקה מגמה של החמרה עם העוברים על עבירה זו: בפסק דין עמר נ' מדינת ישראל (2006) למשל, נקבע כי: "בית המשפט אינו יכול ליתן ידו למציאות בה כל דאלים גבר. את הסלידה, ההוקעה והצורך בשירושה של תופעה זו מן החברה שומה עליו לבטא בענישה מחמירה המרתיעה".
מגמה זו קיבלה חיזוק נוסף, כאשר בפס"ד מדינת ישראל נ' סולטאן גביש, בית המשפט בחר להחמיר עם הנאשם למרות שנמצאו נסיבות מקילות. כלומר, ככל שניתן יהיה להוכיח כי התקיימה תקיפה של עובד ציבור – כך העונש שנקבל כנראה יהיה חמור יותר, ונראה שישנה מגמה בפסיקה של החמרה הולכת וגוברת של ענישת תוקפים של עובדי ציבור. חושבים שתואשמו בתקיפת עובד ציבור? כדאי לפנות לעורך דין מומחה בתחום!
