הלכה חדשה בבית המשפט העליון ע"פ 7768/15
הלכה חדשה בבית משפט העליון קובעת מה דינו של מעצר בפיקוח אלקטרוני לעניין ניכוי ימי מעצר מתקופת המאסר שהוטלה על נאשם.
כל זאת לאור שאלות רבות וטענות מנוגדות שנטענו החל מכניסתו לתוקף של החוק לפיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014.
בפסק הדין החדש נקבע כי אין לקזז ימי מעצר שרוצו בפיקוח אלקטרוני, אך ניתן להתחשב במספר ימי המעצר באזיק אלקטרוני, בתנאי השהייה במעצר בית בפיקוח אלקטרוני ובריחוק ממרכז החיים והמשפחה – כשיקול להקלה בעונש עצמו.
עו"ד אלעד שאול, מומחה לדיני מעצרים, מסביר:
לקזז או לא לקזז? זאת השאלה.
בתי משפט נוהגים להורות על קיזוז או ניכוי ימי המעצר שריצה נאשם מאחורי סורג ובריח מתקופת המאסר שנגזרת עליו בסוף ההליך, כך שנאשם שריצה 3 חודשים במעצר מאחורי הסורגים, ובסופו של הליך נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל, ירצה רק 7 חודשי מאסר בפועל לאור קיזוז ימי מעצרו.
ואולם כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח האלקטרוני הפך את הקערה על פיה.
סנגורים רבים החלו לטעון שיש לקזז מימי המאסר גם את תקופת המעצר שריצו נאשמים בפיקוח אלקטרוני כשאזיק אלקטרוני על רגלם.
הטענות עלו לאור לשון דברי ההסבר לחוק הפיקוח האלקטרוני שקבע "הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד חלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים אלא מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני".
לא ניתן לקזז ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני
בהעדר החלטה ברורה מבית המשפט העליון, לאחר כניסת חוק הפיקוח האלקטרוני לתוקף, בתי המשפט השונים הוציאו תחת ידם החלטות שונות הנעות בין קיזוז ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני, קיזוז חלקי של ימי המעצר ועד אי קיזוז מוחלט של ימי המעצר – הדבר יצר אנומליה ופער בלתי נסבל בין החלטות בתי המשפט השונים.
בית המשפט העליון קבע ביום 20.4.2016 כי "אי בהירות, בסוגיה בה קיומן של הכרעות סותרות עלול ליצור הפליה חריפה בין נאשמים", ועל כן הוחלט להכריע בסוגיה האם מקזזים ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני?
ההלכה החדשה פרי בית המשפט העליון בע"פ 7768/15 פלוני נגד מדינת ישראל קובעת שאין לנקות או לקזז ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני ממניין ימי המאסר שנגזרו על נאשם.
כאמור, עד לפרסום ההלכה לעניין קיזוז ימי המעצר, בתי המשפט ברחבי הארץ פסקו איש איש והשקפתו כך שנאשמים רבים סברו שימי המעצר שריצו תחת פיקוח אלקטרוני יקוזזו להם בסופו של הליך.
ההבדל בין אזיק אלקטרוני למעצר בפיקוח אלקטרוני
בתחילת ההלכה קבעו שופטי העליון שאמנם חוק הפיקוח האלקטרוני העלה את דרגת המעצר בפיקוח האלקטרוני לדרגת מעצר של ממש, אולם בהמשך לאמור נפסק שלמרות השינוי במעמד המעצר בפיקוח אלקטרוני, תנאיו הפיזיים של המעצר באיזוק אלקטרוני נותרו כשהיו ואין כל שינוי במובן הזה.
כך למשל קבע כבוד השופט צבי זילברטל ב בש"פ 6134/15 מדינת ישראל נגד פלוני כי: "מי שלא נמצא מתאים לחלופת מעצר הכוללת מעצר בית באיזוק אלקטרוני, ספק אם יימצא מתאים למעצר בפיקוח אלקטרוני, רק בשל שינוי הבסיס הנורמטיבי והשינוי הטרמינולוגי".
משמע, שלמרות שינוי הניסוח שתבע המחוקק לפיו "איזוק אלקטרוני" הפך ל- "מעצר בפיקוח אלקטרוני", בית המשפט העליון קובע שהמצב בשטח נותר כשהיה.
השופט סלים ג'ובראן שיש הבדלים הברורים בין מעצר מאחורי סורג ובריח לבין מעצר בפיקוח אלקטרוני, שכן מעצר של ממש פוגע בחירותו של העצור פגיעה טוטאלית בעוד שמעצר בפיקוח אלקטרוני מהווה פגיעה פחותה יותר, באופן שדומה יותר למעצר בית.
הלכת פלוני 7768/15 אין לנכות ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני
המשיך השופט ג'ובראן וקבע, שכוונת המחוקק בהעלאת מעמדה הנורמטיבי של המעצר בפיקוח אלקטרוני לכדי דרגת "מעצר", היא צמצום הפגיעה בחירות הנאשם ובעיקר נועדה על מנת לעודד את בתי המשפט לראות במעצר בית באיזוק אלקטרוני כחלופה טובה למעצר מאחורי הסורגים ובכך לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בחירותם של חשודים שדינם עוד לא הוכרע.
הפיכת המעצר באיזוק אלקטרוני לדרגת "מעצר" לא מרמזת, לדעת בית המשפט העליון, שכוונת המחוקק הייתה שהמעצר באיזוק אלקטרוני ישתווה באופן מוחלט למעצר מאחורי סורג ובריח בבית המעצר, שהרי חירותו של העצור לא נפגעת באותה הרמה שעה שהוא עצור בפיקוח אלקטרוני בביתו או בבית משפחתו.
על כן, עמדת בית המשפט העליון לעניין ניכוי ימי מעצר בפיקוח אלקטרוני מעונש המאסר בגזר הדין היא שאין לנכות את ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני מתקופת המאסר.
ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני יהוו שיקול להקלה בגזר הדין
כמו במעצר בית "רגיל" או במעצר בית באיזוק אלקטרוני, גם מעצר בפיקוח אלקטרוני, לדעת בית המשפט העליון, מקומו להישקל במעמד גזר הדין.
זאת אומרת, שבמקום לקזז אוטומטית את ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני מעונש המאסר בפועל שנגזר על הנאשם, על בית המשפט לשקול כנסיבה מקלה את התקופה בה שהה הנאשם במעצר בפיקוח אלקטרוני.
בין היתר על בית המשפט לבחון את משך התקופה בה היה הנאשם עצור בפיקוח אלקטרוני, היקף ההגבלה על חירותו במסגר המעצר, ואת המרחק בין מיקום המעצר בפיקוח אלקטרוני לבין משפחתו של העצור ומרכז חייו בכלל.
לעניין זה קבע השופט ג'ובראן כי "אין דין מעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני בריחוק מביתו ומשפחתו של הנאשם, כדין מעצר בית חלקי בפיקוח אלקטרוני בביתו, הכולל שעות התאווררות".
על הערכאה הגוזרת את הדין להתחשב באופי המעצר שריצה הנאשם בפיקוח אלקטרוני, כך שככל שיקצינו תנאי המעצר, כך יש לשקול לקולה את המעצר בבוא בית המשפט לגזור את הדין.
עורך דין פלילי אלעד שאול, מייסד משרד אלעד שאול ושות', מייצג חשודים ונאשמים בהליך הפלילי ובעברו תובע מפרקליטות מחוז ת"א.
אנו לרשותכם בכל עת 24/7.
