חקירה משטרתית נפתחת בשתי דרכים מרכזיות – האחת היא בעקבות תלונה שהוגשה אליה, והשנייה היא ביוזמת המשטרה עצמה, במקרים בהם בוצעו מעשים פליליים או כאשר עולה חדש לכך. במהלך החקירה, המשטרה אוספת מידע ממגוון מקורות על מנת לגבש תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום כנגד החשוד. וישנם מקרים לא מעטים בהם מתרחשים מחדלי חקירה.
חובת ההוכחה
במידה ואכן נאספות מספיק ראיות, תובע מוסמך מטעם היועץ המשפטי לממשלה – שוטר, פרקליט, ובמקרים מסוימים גם עורך דין – מגבש כתב אישום כנגד החשוד (שהופך כעת לנאשם) ומגישו לבית המשפט.
בדין הישראלי, ברירת המחדל היא כי אדם זכאי עד שמוכחת אשמתו. זה מכבר נקבע בע"פ 721/80 כי מטרת העל של עבודת החקירה המשטרתית היא להגיע לחקר האמת – בין אם תוצאתה תביא למסקנה כי הנאשם אשם, ובין אם תוצאתה תהא שהוא זכאי.
מכאן נובע כי זכותו של הנאשם להליך תקין והוגן, תלויה במידה רבה בעבודה משטרתית יסודית ואובייקטיבית. במצב בו עבודת החקירה המשטרתית נעשית תוך כדי רשלנות, ראיות שעשויות היו לזכות את החשוד מההאשמות התלויות כנגדו לא מובאות בפני בית המשפט. אלו הם מחדלי חקירה.
הסיבות להיווצרותם של מחדלי חקירה
חוקרי המשטרה אמונים על מטלה חשובה ביותר במסגרת ההליך הפלילי, אך יש לזכור שגם הם בני אנוש ומועדים לטעות. לרוב, מחדלי חקירה נובעים מעומס רב המוטל על המערכת וכן ממשאבים מוגבלים העומדים לרשותם (מחסור בכוח אדם, תקציב נמוך וכדומה).
בנוסף, ישנם מצבים בהם השוטרים החוקרים לוקים בדעות קדומות והטיות קוגניטיביות, שגורמות להם להאמין מראש באשמתו של החשוד. הטיות אלו גורמות, בתורן, לחקירה לא מעמיקה מספיק שעלולה לפגוע בהגנת הנאשם.
מקרים נפוצים של מחדלי חקירה
נאשם המבקש לטעון כי המשטרה לקתה במחדל חקירה בעניינו (למשל, נמנעה מלבצע פעולות מסוימות, ביצעה אותן ברשלנות או באופן חלקי), עליו מוטל נטל ההוכחה להראות כי אכן נפל פגם מהותי בהתנהלותה של המשטרה ושפגם זה עומד בקשר ישיר לפגיעה בהגנתו. קרי, יש להוכיח כי במידה ופעולות אלו היו מבוצעות כראוי, היה בתוצר שלהן להביא להטיית הכף לטובת הנאשם ולעתים אף לזיכויו המלא.
אחד ממחדלי החקירה הנפוצים הוא אי עריכת בדיקה של טביעות אצבעות בחפץ טעון השימוש לביצוע העבירה – למשל, אי בדיקת טביעות האצבע על האקדח שנטען על ידי עדים כי שימש לרצח. במידה והיו נבדקות טביעות האצבעות – הליך שגרתי ביותר בחקירה משטרתית כיום – יכול להיות שהנאשם היה מזוכה ולכן מדובר במחדל חקירה חמור.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מקרים נוספים
מקרים נוספים של מחדלי חקירה נוגעים למצבים בהם עדים למעשה לא נחקרו על ידי המשטרה, כאשר עדותם יכולה הייתה לשפוך אור נוסף על הפרשה ולהוביל אולי לחשיפת עובדות הפועלות לטובת הנאשם, וכן מצבים בהם חוקרי המשטרה לא אספו ראיות מזירת הפשע, למשל במקרה בו אדם מואשם בפריצה לבית אך אין שום תיעוד וראיות שנאספו מהבית עצמו להוכחת הפריצה.
בנוסף לאלו, ישנם מחדלי חקירה הנוגעים להליך החקירה ביחס לעדים או לקורבן העבירה. מדובר במצבים בהם המתלונן לא נבדק גופנית, למשל במקרי תקיפה ואונס, שאז לא קיימות ראיות ביחס לשאריות ד.נ.א של הנאשם על או בגופו/ה של המתלונן/ת או ראיות למאבק פיזי כלשהו; במקרים בהם המשטרה לא ערכה מסדר זיהוי קולות – הליך במסגרתו החוקרים משמיעים לעד או למתלונן הקלטה של מספר קולות של חשודים פוטנציאליים, בדיוק באותה העוצמה ובאותה איכות, על מנת שינסה לזהות את האשם במעשה.
מחדלים נוספים נוגעים להתנהלות המשטרה מול החשוד עצמו. אלו הם מצבים בהם גרסת החשוד, כפי שניתנה בחקירתו בתחנת המשטרה, לא נבדקה כלל, או מצבים בהם הוא לא נחקר בנושא מסוים שחשוב מאוד להשלמת התמונה הכללית.
בנוסף, מדובר במצבים בהם החשוד העיד על קיומו של אליבי שמסיר ממנו את החשד וזה לא נבדק, וכן מצבים בהם לא נבדקה ההיסטוריה הרלוונטית למקרה (למשל יחסי חברות, מערכת יחסים אינטימית). כל אלו פוגעים אנושות בזכותו להליך תקין והוגן.
מחדלי חקירה עקב התנהגות לא אתית
לבסוף, ישנם מחדלי חקירה הנוגעים להתנהלות אתית לא תקינה של המשטרה. אלו הם מצבים בהם המשטרה נעזרת בשיטות חקירה מניפולטיביות, שהגם שחלקן הוכרו כחוקיות, אופן השימוש בהן פוגע בעשיית הצדק, או שהפר את זכותו של החשוד להימנע מהפללה עצמית – למשל, הכנסת מדובב לתא המעצר של החשוד במטרה לבצע עליו מניפולציה רגשית שתגרום לו להיפתח בפני המדובב ולהודות במעשה בפניו, הגם שלא ביצע אותו בהכרח או שיש נסיבות מקלות לביצועו שלא נחשפות במסגרת הדיבוב.
מחדלי חקירה חמורים יותר בתחום זה נוגעים לשימוש בשיטות חקירה לא חוקיות על הנאשם.
חשיבות מחדלי החקירה להליך הפלילי
עת שצוות ההגנה של הנאשם נערך למשפט בעניינו ומכין את כתב ההגנה, עליו לבדוק ביסודיות את התנהלותה של המשטרה ולפעול נמרצות לשם חשיפת מחדלי חקירה, אם קרו כאלה. במידה ואכן נחשף מחדל חקירה, על ההגנה להראות כי קיים קשר ישיר בינו לבין הפגיעה בהגנת הנאשם.
כלומר, בניית הטיעון של מחדל חקירה נעשה כבר בשלבים הטרומיים למשפט, שכן הוא מגדיר את כיוונו של קו ההגנה כולו ומטיל ספק בעצם מהותו של המשפט הפלילי בעניינו של הנאשם. התוצאה החמורה ביותר של מחדל חקירה – והוא המצב שסנגורו של הנאשם ירצה להוכיח – היא קביעת אשמתו של הנאשם למרות שהוא זכאי, וזאת בגלל המחדל.
יחד עם זאת, יש לציין כי לא כל התנהלות לקויה במסגרת החקירה המשטרתית תביא לזיכוי הנאשם. לא תמיד נגרם נזק ראייתי מליקוי שכזה, וגם אם נגרם – לא תמיד מדובר בנזק שמביא לזיכוי מלא, אלא לזיכוי מסעיף כזה או אחר בכתב האישום. בנוסף, הימנעות מחקירה היא לעתים מכוונת ולא מהווה התנהגות רשלנית העולה כדי מחדל.
