משטרת ישראל רשאית ליטול דוגמת טביעות אצבע מכל אדם שנחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית. טביעות האצבע נשמרות במאגר המשטרתי ומשמשות את המשטרה לצורכי חקירה, גילוי עבירות, סיכולן והצלבת דגימות שנאספות מזירות עבירות עתידיות – עם אלו המצויות במאגר. עו"ד אלעד שאול מסביר את מה שצריך לדעת בנושא.
מהן טביעות אצבע?
פני העור של אצבעות כף היד וכף הרגל מעוטרים בקווי מתאר. במגע עם משטח כלשהו, קווי מתאר אלו מותירים סימן שנשאר על פני השטח – אלו טביעת אצבע. לטביעת האצבע תבנית ייחודית לכל אדם ואדם, שמתעצבת בהשפעת גורמים סביבתיים אקראיים עוד בשלב ההיריון. הדפוס הייחודי הזה מתקבע בחודש הרביעי להולדתו של תינוק, ונשאר קבוע מאותו רגע ולשארית חייו.
נהוג לחלק את תבניות קווי המתאר שבאצבעות הידיים והרגליים לשלושה סוגים:
- לולאה
- מערבולת
- קשת
טביעות אצבע אינן זהות אחת לשנייה ונכון להיום, לא תועד אף מקרה בו לשני בני אדם היו אותן טביעות אצבעה – גם לא במקרים של תאומים זהים. לכן טביעת אצבע היא ראיה פורנזית משמעותית בהליך הפלילי וניתן לבסס עליה הרשעה במגוון עבירות, כשהמובילות בהן: גניבה, פריצה וכל עבירה אחרת המחייבת הוכחת מיקום הנאשם בזירה.
חשיבות טביעת האצבע כראיה במשפט הפלילי
טביעת אצבע לא ניתנת לשינוי במסגרת שום הליך רפואי, בניגוד לאיברי גוף אחרים שניתן לפסל מחדש בניתוחים פלסטיים. כאשר אדם משנה את אפו וצובע את שערו למשל, הוא יכול לטשטש את זהותו ולהתחמק מזיהוי, אולם כאשר הוא נוגע בחפצים שונים הוא משאיר אחריו עקבות שלא ניתן למחוק. משכך, טביעת האצבע משמשת כאמצעי זיהוי אולטימטיבי שמשרתת את גורמי אכיפת החוק.
התפתחויות טכנולוגיות והתקדמות מדע ניתוח טביעות האצבעות – דקטילוגרפיה – הפכו את טביעת האצבע לאחת מהראיות הפורנזיות המשמעותיות ביותר במסגרת ההליך הפלילי. טביעת אצבע היא ראיה נסיבתית – ראיה שאיננה עומדת בפני עצמה ותומכת במישרין באמיתות טענה עובדתית כלשהי, אלא ראיה שלרוב מהווה חלק מאוסף ראיות אחרות שיחדיו הופכות לראיות מאמתות. זאת, בניגוד לראיה מכרעת שתומכת במישרין לקביעת אמיתות אותה טענה.
ככלל, המשפט הישראלי לא מאפשר להרשיע אדם בהסתמך על ראיות נסיבתיות בלבד, אולם ברע"פ 9452/09 ציון אביטל נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון שמשקל ראיה נסיבתית כמו טביעת אצבע לא ייפול מזה של ראיה ישירה, במידה וניתן להסיק ממנה אך ורק מסקנה אחת הגיונית לפיה לא נותר ספק בדבר אשמתו של הנאשם.
הכלל הוא, כאשר טביעת האצבע נמצאת על חפץ נייח, ניתן להסיק ברמת סבירות גבוהה שהנאשם היה במקום. כאשר זו נמצאת על חפץ נייד, סבירות זו יורדת ולכן הפסיקה מבחינה בין שני מקרים אלו. לדוגמה: אם מוגש כתב אישום בעבירה פריצה לבית ונמצאה טביעת אצבע של חשוד באחד הקירות הפנימיים, הרי שיהיה עליו להסביר איך טביעת האצבע הגיעה לשם – שאם לא כן, הוא יורשע בפריצה. מצד שני: אם תימצא טביעת אצבע על פחית משקה, שניתן להזיז ממקום למקום, יהיה קשה להרשיע אדם רק על בסיס ראיה זו ומצופה מהחשוד לספק בחקירתו תחת אזהרה גרסה הגיונית לאחר שהתייעץ עם עורך לפני החקירה.
בכל מקרה, במידה וטביעת האצבע היא הראייה היחידה העומדת כנגד הנאשם, על בית המשפט לנהוג במשנה זהירות בהכרעתו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מערכת AFIS
החל משנת 1993 למדינת ישראל, בדומה למדינות מערביות אחרות, קיים מאגר טביעות אצבע ממוחשב במטה המרכזי של המשטרה בירושלים – מערכת AFIS. מדובר במערכת ביומטרית מתקדמת, שמאפשרת לזהות אנשים על פי טביעות אצבעותיהם באמצעות שרת השוואה ביומטרי ובסיס נתונים רחב לצורך זיהוי פלילי וכן משמשת לזיהוי קורבנות אסון. כיום מאגר טביעות האצבעות מכיל כחצי מיליון דגימות.
שרת ההשוואה מבצע את הליך הזיהוי ואימות הזיהוי. הוא סורק את מאגר טביעות האצבעות, משווה בין כל אחת מהטביעות שבמאגר ובין טביעה שנמצאה בזירת הפשע, ולבסוף מספק רשימת מועמדים מהמאגר שטביעת האצבע שלהם בעלת דמיון לזו שנמצאה בזירת הפשע. מומחה בתחום הזיהוי הפלילי עובר על רשימה זו וקובע אם אחד מהמועמדים הוא בעל טביעת האצבע שנמצאה בזירת הפשע.
מתי מותר למשטרה לקחת טביעת אצבע?
נטילת טביעת אצבע מאדם לשם זיהויו מהווה פגיעה בזכותו החוקתית לפרטיות. חוק סדר הין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) קובע בסעיף 11י כי שוטר מוסמך לבצע פעולה זו רק כאשר מדובר באדם שחשוד בביצועה של עבירה פלילית כלשהי ונחקר בגינה, וזאת רק לאחר שקיבל על כך התראה מראש, כאשר מדובר באדם שהוגש נגדו כתב אישום וכאשר מדובר באדם שהורשע בביצועה.
יחד עם זאת, נטילת טביעת האצבע חייבת להיעשות בהסכמת העצור, האסיר או המוחזק במשמורת. בנוסף, יש ליידע אותו כי ניתן לעשות שימוש בסריקה לצורך השוואתה לנתוני זיהוי שבמאגר. נטילת טביעות האצבעות תיעשה בתחנת משטרה, מקום המעצר או בבית הסוהר, ועל ידי שוטר מז"פ בלבד. במידה ואין שוטר מז"פ, שוטר אח"מ שהוכשר לנטילת טביעות אצבעות יעשה זאת.
על פי נוהל אח"מ לנטילת אמצעי זיהוי למטרת זיהוי אדם ולשם הוכחת עבירה משנת 2014, השימוש בטביעות האצבעות יהיה למטרות מוגדרות בלבד –
- חקירת עבירה, לרבות חקירה לצרכי חילוט רכוש ולצורך הליך פלילי.
- מניעת עבירות או סיכולן.
- אימות או בירור זהותו של אדם חי או גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק.
- איתור נעדרים או שבויים.
כאשר האדם ממנו עולה הצורך ליטול טביעת אצבע הוא קטין, הכללים מחמירים יותר. ראשית, במידה וגילו של הקטין לא עולה על 12 שנים, חל איסור על השוטרים ליטול ממנו טביעות אצבע כלל.
במידה וגילו של הקטין עולה על 12 שנים, ניתן לקחת ממנו טביעות אצבעות כאשר הוא חשוד בביצוע פשע; כאשר זהותו לא ידועה או מוטלת בספק ויש צורך בנטילת טביעות האצבעות לשם זיהויו הוודאי; או כאשר מתעורר הצורך בזיהוי תיק חקירה שנפתח כנגד אותו קטין.
מחיקת טביעות אצבע ממאגרי המשטרה
ניתן להגיש בקשה למחיקת טביעות האצבע ממאגרי המשטרה, באמצעות עורך דין פלילי מומחה, לעו"ד אלעד שאול, יוצא הפרקליטות, ניסיון רב בהליכים כאלו במהלכם שכנע קציני חקירות במשטרה שלא היה בסיס חוקי סביר לנטילת טביעות האצבע מלכתחילה. מדובר בהליך שמתקבל לעיתים רחוקות, אך הוא אפשרי בהחלט.
