החקירה הפלילית
כאשר אדם נחשד בהיותו מעורב בעבירה פלילית, או בהיותו עד לאחת כזו, הוא מזומן לחקירה משטרתית. זהו אחד השלבים הראשונים בהליך הפלילי, ומטרתה העיקרית של החקירה היא איסוף מידע וראיות. במהלך החקירה מתקיימת שיחה בין הנחקר ובין החוקר המשטרתי, במהלכה החוקר ירשום את דבריו וישאל שאלות.
בשלב זה החוקר רשאי להפעיל על הנחקר תרגילים ותחבולות שונות, המותרים בחוק, על מנת לקבל מידע מהנחקר. בנוסף, כיום אין בחוק הוראה הקובעת הגבלה חד משמעית על זמן החקירה המשטרתית, ומכאן שהחוקרים יכולים להמשיך בחקירה ברצף זמן רב.
עם זאת, הם לא יכולים למנוע מהנחקר צרכים בסיסיים כמו אוכל או שינה, והם מחויבים לשמור על זכויותיו הבסיסיות הקבועות בחוק. יש זכויות שונות לנחקר שהוא עד ונחקר שהוא חשוד, וכלל ההגנה על זכויותיו של חשוד היא רבה יותר.
מהם תרגילי חקירה
תרגילי חקירה הם שיטות שהמפעילים החוקרים המשטרתיים על הנחקרים המגיעים לחקירה פלילית, במטרה לערער את ביטחונם ולהפעיל עליהם לחצים שונים. זאת בכדי לקבל מהם כמה שיותר מידע וראיות אשר יוכלו לשמש אותם בהליך הפלילי, לחלץ מהם הודאה על ביצוע עבירה או להפלילי אדם אחר.
ישנם תרגילי חקירה שנקבעו בחוק כאסורים, או כמותרים רק בנסיבות מסוימות ובאופן מידתי המשרת את המטרה. ככלל, בית המשפט העליון קבע כי מותר לחוקרים להשתמש בתרגילי חקירה, אך בתנאי שהם שומרים על זכויות הנחקר, שהן זכותו לשמור על שתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין.
תרגיל חקירה ייפסל על ידי בית המשפט אם נעשה בו שימוש באמצעים פסולים, כמו מניעת שינה או הפעלת אלימות על הנחקר, אך לא בשל העובדה כי הנחקר הודה בביצוע עבירה או מסר מידע שלא היה מעוניין למסור בעקבות הפעלת התרגיל.
בנוסף, גם אם במהלך החקירה החשוד הודה בביצוע העבירה, בית המשפט קבע כי יש להוכיח כי ההודאה הייתה חופשית ומרצון. כך גם לפי סעיף 12 בפקודת הראיות. במקרים קיצוניים ביהמ"ש יהיה מוכן אפילו לפסול את ההודאה המפלילה אם התקבלה בעקבות הפעלת לחצים או הפרת זכויות החשוד שבית המשפט קבע שאינם לגיטימיים. כך נקבע בעניין יששכרוב, בו אומצה לראשונה דוקטרינת הפסילה הפסיקתית בישראל.
לפיה, בית המשפט רשאי לפסול ראיה, אף אם היא הודאה מפלילה, אם היא הושגה באמצעי חקירה המנוגדים לחוק או שהושגה תוך פגיעה בזכויות יסוד מוגנות שלא כדין. בעניין חייבטוב הוחלה הדוקטרינה הזו ובאמצעותה חייבטוב זוכה מאשרה בעבירת רצח בשל כך שהודאתו נגבתה באמצעות הפעלת אמצעי חקירה אסורים.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
דוגמאות לתרגילי חקירה
ישנם סוגים רבים של תרגילי חקירה בהם נעזרים החוקרים המשטרתיים. להלן נפרט כמה מן התרגילים המוכרים והנפוצים יותר בהם נעשה שימוש. אחד התרגילים הקלאסיים הוא השוטר הטוב והשוטר הרע, בו ישתתפו שני חוקרים או חוקר ושוטר.
במהלך תרגיל זה אחד מהשוטרים יבהיל את הנחקר, יאיים עליו שיכלא, יכעס עליו ויתנהג באופן מתלהם. לעומת זאת, החוקר השני יתנהג באופן ההפוך, יציג את עצמו כבעד החשוד, יביע אמפתיה כלפיו ויציע לו עזרה על מנת לרכוש את אמונו ובסופו של דבר לחלץ ממנו מידע.
שיטה נוספת היא שימוש במדובב. שיטה זו רלבנטית בעיקר כאשר החשוד הושם בתא מעצר, ובה עושים שימוש בשוטר או עבריין אחר המשתף פעולה עם המשטרה. אותו אדם יתחזה לחשוד אחר המוכנס לתא המעצר, וינסה להתיידד עם החשוד. במסגרת שיטה זו המדובב ינסה להוציא מידע מהחשוד באמצעות הצגתו כחבר ושותף, ואף עשוי להתוודות בפניו בעצמו על ביצוע עבירות. כל זאת במטרה לחלץ מאותו החשוד הודאה ומידע מפליל.
שיטה אחרת היא שימוש בשקרים על ידי החוקר על מנת לגרום לחשוד להאמין כי יוטב לו אם יודה. החוקר יכול להבטיח לנחקר כי הוא יתחשב בו במידה וישתף עימו פעולה, כי הוא ישפיע על גורמי ההעמדה לדין או בית המשפט שידון בהליך בעניינו, או שאם הוא יודה הוא יוכל להשתחרר תוך זמן קצר. כמובן שאלו הבטחות סרק והחוקר עושה בהן שימוש על מנת לחלץ הודאה.
שיטה דומה היא זיופן של ראיות או אמירות לנחקר כי כבר יודעים שהוא אשם ומוטב לו שיודה כמה שיותר מוקדם על מנת שיתחשבו בכך בקביעת העונש. ישנם מקרים בהם החוקרים אפילו לא מזייפים בפועל את הראייה אלא רק יוצרים את הרושם בפני הנחקר כאילו היא כבר בידיהם, על מנת להפעיל עליו לחץ.
שיטה נוספת היא יצירת עימותים מבוימים ומתועדים של הנחקר עם חשודים ועדים אחרים הקשורים באותו המקרה. העימות יכול להתקיים בתחנת המשטרה או מחוצה לה, ובדומה לשיטת המדובב גם כאן ינסו החוקרים להוציא מהנחקר אינפורמציה רלבנטית או לתפוס אותו בניסיון לשיבוש חקירה, באמצעות המפגש הכביכול מקרי והקלטת השיחה בין שני האנשים.
שיטה אחרת ונפוצה גם כן היא שיחה מחוץ לחדר החקירות. אחד השוטרים, שאינו החוקר, יציג בפני הנחקר כי הם משוחררים מחוץ לפרוטוקול, בין במסדרון מחוץ לחדר החקירה, בדרך לשירותים או בפינת העישון. גם בשיטה זו ינסה החוקר להתחבב על הנחקר ולהציג את השיחה ביניהם כשיחת חולין במהלכה ינסה לקבל מידע.
עוד שיטה היא הצגת המקרה בגינו נחקר החשוד באופן עמום ולקוני תוך ניצול העובדה כי הוא לא תמיד יודע בדיוק על מה הוא נחקר, בניסיון שישלים את הפרטים החסרים בעצמו. תרגיל נוסף הוא השארת הנחקר בחדר החקירות לבד. כאמור, כל שלבי החקירה מצולמים ומוקלטים, גם אם החוקר לא נמצא בחדר. החוקרים יכולים לצפות בתנועות הגוף ולנסות לתפוס דברים חשודים כדי להיעזר בהם אחר כך כנגד הנחקר.
שיטה נוספת המתקשרת גם היא לשקרים של החוקרים היא הכנסת מילים לפיו של הנחקר. לומר לו כי כבר אמר כך או אחרת, שהוא סותר את עצמו, כל זאת על מנת לבלבל אותו ולנצל את תשישותו או חוסר הריכוז בו הוא נמצא, בטח אם החקירה נמשכת זמן רב.
ככלל חשוב לומר כי כל שלבי החקירה מתועדים, גם במקרים בהם נעשה שימוש במדובב בתא המעצר או עימות מחוץ לתחנת המשטרה. יש לזכור כי מטרתם של תרגילים אלו לערער את בטחונו של העד או החשוד ולהוציא ממנו כמה שיותר מידע. סביר להניח שככל שהחשוד נחשד בעבירה חמורה יותר או בעלת השלכות רחבות יותר, כך יופעלו עליו יותר תרגילי חקירה ואמצעי לחץ.
מדוע חשוב להכיר את תרגילי החקירה
הסיבה שחשוב להכיר את מגוון תרגילי החקירה היא שכל אזרח יכול להיות מזומן ביום מן הימים לחקירה משטרתית, אף אם הוא רק חשוד בכך שהיה עד לביצוע עבירה והוא עצמו חף מפשע. חקירה משטרתית עשויה להיות אירוע טראומתי ומבהיל בפני עצמו, ולכן חשוב להכיר את התרגילים והזכויות המגיעים לכל נחקר שהוא.
על מנת שלא להיות נתון תחת לחץ כבד או בהלה בעת ביצוע החקירה, רצוי להכיר מראש את התרגילים ולהיות מודעים לכך שמופעלות על הנחקר מניפולציות וטכניקות שמטרתן להפעיל עליו לחץ ולהוציא כמה שיותר אינפורמציה.
