מהו הליך של עיכוב ביצוע עונש מאסר ?
עיכוב ביצוע עונש מאסר הוא דחייה חריגה של ביצוע עונש הכניסה לכלא.
יש מצבים בהם אדם שהורשע ונגזר דינו לעונש מאסר יוכל לבקש עיכוב של ביצוע העונש
בהתקיים תנאים מסויימים כמו :
הגשת ערעור על גזר הדין ובקשה לעיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעור.
נסיבות אישיות.
נסיבות מיוחדות המנומקות משיקולים חריגים.
השלכותיו של הליך עיכוב ביצוע עונש מאסר
לעיכוב ביצוע עונש מאסר יש השלכות משמעותיות בעיקר משום שנדחה ריצוי עונש שנגזר על הנאשם, והוא יכול להמשיך את מסלול חייו עד שיוכרע ערעורו, או עד לסיום תקופת העיכוב. בטווח הזמנים הללו יוכל בית המשפט לבחון שוב את ענין חוקיות עונש המאסר שנגזר על הנאשם.
על אף העובדה שזמן שיפוטי הוא זמן יקר, ושחזקת החפות המשפטית כבר אינה עומדת למי שהורשע, מדובר בהזדמנות פז לנאשם לזכות בסיכוי נוסף להיחלץ מהסבך המשפטי ולקבל את יומו במלואו. דחיית מועד תחילת ביצוע עונש המאסר יעניק לנאשם ולצוות ההגנה שלו זמן להכין ולהגיש ערעור מנומק כדבעי, וליתן סיכוי נוסף לקבלת עונש קל ואף לביטול של גזר הדין שניתן.
מכאן, שאין חשוב והכרחי יותר מלהיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה ומקצועי, כדי לנצל את האפשרות הזו, ולהשפיע על גורלו ועתידו של מי שנגזר דינו, להיחלץ מכניסה מאחורי סורג ובריח כפי שגזרו עליו שופטיו.
השיקולים המנוגדים המצויים בבסיס ההליך של עיכוב ביצוע עונש המאסר :
עיכוב ביצוע עונש מאסר הוא ענין חריג, ולכן הוא רלוונטי רק במקרים מיוחדים. מדובר בהליך חשוב מאין כמוהו לנאשם, שמעניק לו שביב של תקוה להיחלץ מעונשו.
הכלל – מאסר יחל מיד עם מתן גזר הדין – פוגע למעשה בזכותו הטבעית של הנאשם לערער. מכאן, שאם עונשו לא יעוכב – הוא עלול לשבת מאחורי סורג ובריח על אף שהוא אולי חף מפשע. ניתן לראות בנימוק הזה הצדק מרכזי לעיכוב ביצוע העונש.
מאידך נמצאים שיקולים פרקטיים כמו : צדק חברתי, חשש מגרם נזק לנפגעי העבירה, הרתעה, הימלטות, שיבוש ראיות, מסוכנותו של הנאשם, ואובדן אמון הציבור במערכת המשפט. כל אילו בוודאי יתמכו באי עיכוב ביצוע עונש המאסר.
השיקולים אכן מצויים על כפות המאזניים ובית המשפט יכריע בבקשה, אולם אין ספק שלעורך הדין המייצג תפקיד חשוב מאין כמוהו במסגרת ההליך של עיכוב ביצוע עונש מאסר ואין לוותר עליו.
באילו תנאים ומתי יעכב בית המשפט ביצועו של עונש מאסר ? והאם מצב נפשי מצדיק את עיכוב ביצוע העונש ?
עם מתן גזר הדין יכול הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה שיעכב את ביצועו של העונש. אם טרם הגיש המערער את הערעור, תוגש בקשת עיכוב הביצוע לבית המשפט שנתן את פסק הדין. היה והוגש ערעור על פסק הדין, תוגש הבקשה לעיכוב ביצוע לבית המשפט שאליו הוגש הערעור.
עיכוב העונש יינתן במקרים חריגים. הרציונל לכך הוא שמרגע הינתן גזר הדין, לא עומדת לנאשם עוד חזקת החפות הידועה. כמו כן נזכיר כי בבסיס הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נמצאים אינטרסים מנוגדים: מחד עיכוב העונש עומד בניגוד לאינטרס הציבור לסופיות המשפט, ודאות ועיקרון ההרתעה, ומאידך ניצבות זכויותיו של הנאשם להגיש ערעור, ולמניעת נזק בלתי הפיך.
לשון החוק מאפשרת לדחות פעמיים את עונש המאסר למועד אחר: דחיה קצרה (בדרך כלל לצורך התארגנות), ודחיה נוספת "מטעמים מיוחדים אחרים" על פי שיקול דעת בית המשפט.
החוק אם כך קובע כלל וחריג. הכלל הוא ברור, החריג נותר לשיקול דעתו של בית המשפט.
הכלל הוא : נאשם שנגזר עליו עונש מאסר ירצה את עונשו מיד עם הינתן גזר הדין. החריג נותר לשיקול דעתו של בית המשפט אשר יכול בתנאים מסויימים לדחות את תחילת מועד ביצוע העונש.
וכך קובעים סעיפים 43, 44 ו- 87 לחוק העונשין תשל"ז -1977 אשר מסדירים את הסוגיה של עיכוב ביצוע גזר הדין באופן הבא :
"סימן ב': מאסר
חישוב תקופת מאסר
- מי שנידון למאסר תיחשב תקופת מאסרו מיום גזר הדין, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת; היה הנידון משוחרר בערובה אחרי גזר הדין, לא יבואו ימי שחרורו במנין תקופת העונש.
מאסר נדחה
- הטיל בית המשפט עונש מאסר, רשאי הוא לצוות שהעונש יתחיל מן התאריך שקבע.
סימן ח' : שונות
דחיית מועדים
- (א) נקבע מועד לביצועו של עונש, באחת מהוראות פרק זה או בבית המשפט לפיה, רשאי בית המשפט לדחות את הביצוע למועד אחר.
(ב) נדחה ביצועו של עונש לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדחות פעם נוספת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ג) בית המשפט הדוחה ביצועו של עונש לפי סעיף זה רשאי להתנות את הדחיה במתן ערובה ובתנאים אחרים שימצא לנכון; על ערובה הניתנת לפי הוראה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיפים 38 עד 40 ו-44 לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965.
(ד) החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתנת לערעור."
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהם הקריטריונים לעיכוב ביצוע עונש המאסר ?
נאשם שהורשע ונגזר עליו עונש מאסר יכול לנסות בנסיבות מסויימות להגיש בקשה לעכב את גזר דינו ואת את ביצוע העונש. הבקשה לעיכוב ביצוע היא בקשה שמוגשת לבית המשפט במסגרתה מבקשים שהעונש לא יבוצע מיד. ככלל, הבקשה תתייחס למצבו הבריאותי או הרפואי של הנאשם, נסיבותיו המשפחתיות, רצונו להגיש ערעור, וכולי. הבקשה תוגש בכתב ותכלול פרטים אישיים, מועד הכרעת הדין, העונש שהוטל על הנאשם, והנסיבות שמצדיקות את עיכוב ביצוע העונש.
הקריטריונים לעיכוב ביצוע עונש המאסר נקבעו בפסק הדין המנחה בסוגיה זו בע"פ 111/99 שוורץ נגד מדינת ישראל. שם נקבע כי בבואו להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, על בית המשפט לשקול את :
הנסיבות האישיות של הנאשם – גיל הנאשם, מצבו הרפואי, הכלכלי, וכולי;
אורך תקופת המאסר – כאשר בית המשפט גזר על הנאשם תקופת מאסר קצרה עלול להיות מצב שבו הנאשם יסיים את תקופת המאסר עוד בטרם התברר ערעורו;
סיכויי הערעור וטיבו – משפיעים גם הם על קבלת הבקשה. (די להראות סיכוי סביר לערעור וכן את מידת הנזק כתוצאה מהחלטה לא לעכב או כתוצאה מעיכוב העונש. למשל, הנאשם ישב בכלא תקופה עודפת לשווא אם בסופו של דבר במסגרת הערעור יוחלט להקל בעונשו ולקצרו).
עברו הפלילי של הנאשם – ככל שהנאשם נעדר עבר פלילי יסכים בית המשפט לעכב את גזר הדין. אם יש לנאשם עבר פלילי עשוי בית המשפט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע בשל מסוכנות וסיכויי ההימלטות של הנאשם.
התנהלותו של הנאשם במהלך המשפט – שיתוף פעולה של הנאשם והופעתו לדיונים יכול להביא לכך שבית המשפט יסכים לעיכוב העונש.
חומרת העבירה ונסיבות ביצועה – כאשר העבירה חמורה אפשר שהבקשה לעיכוב ביצוע תידחה, לעומת מצב של הרשעה בעבירה קלה יותר.
לסיכום :
על אף שהכלל הוא ריצוי העונש באופן מיידי עם מתן גזר הדין, ערעור תלוי ובקשה נלווית לעיכוב ביצוע, מחייבת את בית המשפט לשקול ולקחת בחשבון את כל הנימוקים הרלוונטים לעיכוב העונש עד למתן החלטה בערעור.
