מעצר ימים מכונה גם "מעצר לצורכי חקירה" ומתבצע במהלך חקירת משטרה בחשד לביצוע עבירות מסוג עוון או פשע. כיצד ניתן להוביל לשחרור ממעצר ימים? מה קורה אם בית המשפט מורה על הארכת מעצר? עו"ד פלילי אלעד שאול, מומחה לדיני מעצרים, מסביר:
שחרור ממעצר ימים עוד בהארכת המעצר הראשונה
לקוח המשרד נעצר בחשד לפריצה לבית עסק, גניבה, החזקת רכוש חשוד כגנוב וקבלת דבר במרמה. בדיון הארכת מעצרו (מעצר ימים) הראשון בבית משפט השלום בתל אביב הלקוח שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים ובערבות למרות שהודה בביצוע המעשים עוד בתחנת המשטרה. כיצד זה יתכן? עורכי הדין במשרדנו יוצאי רשויות התביעה, פרקליטות מחוז ת"א והתביעה המשטרתית במחוז ת"א.
אנו מכירים היטב את עילות המעצר, נהלי העבודה של המשטרה ואת הדרך הנכונה להוביל לשחרור חשוד ממעצר, במידת האפשר. בחלק מהמקרים, מורה בית המשפט על הארכת מעצרו של החשוד על מנת לאפשר למשטרה להמשיך ולחקור באין מפריע. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי להאריך מעצר רק אם השתכנע שאין כל דרך אחרת להשיג את מטרות המעצר – כך למשל, בדרך של שחרור החשוד למעצר בית בתנאים מגבילים.
מתי ניתן לעצור אדם? עילות מעצר ימים
כלל מפתח בהליך הפלילי, הוא שמעצר יבוצע באמצעות צו שופט. אמנם, ישנם חריגים המתירים לשוטר לבצע מעצר גם ללא צו שופט, אולם עליו להצביע על הצדקה למעצר זה. החוק קובע שבית המשפט יורה על מעצרו של אדם לצורכי חקירה רק אם השתכנע שקיים חשד סביר שהאדם עבר עבירת עוון או חטא והשתכנע שקיימת אחת מעילות המעצר הבאות:
- חשש ששחרור החשוד יביא לשיבוש הליכי החקירה, התמחקות מההליך הפלילי, השפעה על עדים או פגיעה בראיות (עילת השיבוש).
- חשש ששחרור החשוד יביא לסיכון בטחונו של אדם, הציבור או המדינה (עילת המסוכנות).
- צורך מיוחד לעצור את החשוד לצורך ביצוע פעולות חקירה מיוחדות שמחייבות מעצר (פעולות חקירה מיוחדות).
החוק מחייב את בית המשפט להורות על מעצר רק אם השתכנע שאי אפשר למנוע את החשש משיבוש או המסוכנות בדרך אחרת שלא פוגענית כמו מעצר. כך למשל, בדרך של מעצר בית, הרחקה מעיר מסויימת, איסור להשתמש באינטרנט או בטלפון וכדומה.
למרות הכללים הברורים שנקבעו בחוק, אנו רואים יותר ויותר חשודים שנעצרים ללא חשד סביר לביצוע העבירה, עם חלופות מעצר טובות וזאת בשל מדיניות מחמירה של רשויות האכיפה, שמשפיעה, לצערנו גם על שופטי בית משפט השלום.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שחרור חשוד ממעצר ימים בבית משפט השלום בהארכת מעצר ראשונה
לדוגמה, לקוח המשרד נעצר על ידי משטרת תל אביב בחשד שביצע פריצה למשרד ברמת גן, ובאמצעות כרטיס אשראי שגנב מהזירה ביצע רכישות רבות. הלקוח הובא בפני שופט מעצרים בהליך מעצר ימים והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ב 5 ימים. הלקוח הודה בביצוע המעשה בחקירתו והובל, בכל זאת, לבית המשפט לשם הארכת מעצרו.
כעורך דין מנוסה בהליכי מעצר, הופעתי מול בית המשפט וטענתי כי לא ניתן לטעון שקיים חשש משיבוש החקירה שכן הלקוח הודה במיוחס לו, הדבר נרשם בפני המשטרה והוא אף חתם על הודאתו בביצוע המעשה. לפיכך, יש להורות על שחרורו ממעצר לאלתר. עוד נטען, שאין בחשדות המיוחסים לחשוד ובחשוד עצמו כדי להצביע על מסוכנות לציבור.
הארכת מעצר ראשונה מהווה ברוב המקרים הארכת מעצר כמעט "אוטומטית" ובתי המשפט ממעטים בשחרורים בהליכי מעצר ימים ככל שמדובר בהארכת המעצר הראשונה. חרף האמור לעיל, ולאחר חקירה נגדית שביצעתי לטוען המעצרים של תחנת המשטרה "לב תל אביב", השתכנע בית המשפט השלום בתל אביב כי יש לשחרר את החשוד בו במקום ובתנאי שיחתום על ערבות עצמית.
עורך דין מומחה להליכי מעצר ימים
משרד אלעד שאול ושות' מתמחה במשפט פלילי, מייצג חשודים רבים בהליכי מעצר ימים ומדורג בין משרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בישראל לפי דירוג BDI ודירוג אמינות דן אנד ברדסטריט. עיננו רואות מקרה בו נעצר אדם בגין ביצוע של עבירה פלילית ברף הנמוך, והובא להארכת מעצר בהליך מעצר ימים כאשר מבחינה משפטית אין עילה למעצר.
שחרור החשוד ממעצר עוד בדיון הראשון מהווה חלק חשוב מהליך ההגנה על זכויותיו של החשוד בהליך הפלילי, שכן כל אימת שהחשוד נמצא במעצר, במסגרת הליך מעצר הימים, מופעל עליו לחץ כבד מצד חוקרי המשטרה אשר מנסים להוציא ממנו הודאה באמצעי לחץ שונים ומגוונים.
לשמחתנו, הצלחנו לשחרר את החשוד ממעצרו במסגרת הליך מעצר ימים, למרות שהודה במשטרה בביצוע העבירות המיוחסות לו, ועניינו עבר לטיפול במאמץ לסגור את תיק החקירה נגדו ולהימנע מהגשת כתב אישום במסגרת שימוע טרם הגשת כתב אישום.
