הגשת תלונה במשטרה

המדריך המלא להגשת תלונה במשטרה: כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים לתחנה ומגישים תלונה כנגד שכן, בן זוג או סתם אדם זר.

איך מגישים תלונה? מה הסיכונים? איך גורמים למשטרה לקחת את התלונה שלנו ברצינות ולחקור בצורה יעילה? עו"ד פלילי אלעד שאול יחד עם עו"ד אהרון מלכה מסבירים:

איך מגישים תלונה במשטרה?

ההליך הפלילי בדרך כלל מתחיל בהגעה פיזית לתחנת משטרה לצורך הגשת תלונה, זו "דרך המלך".

בהמשך נסביר על דרכי הגשת תלונה חלופיות בשל המאבק בנגיף הקורונה (Covid-19).

תלונה במשטרה ניתן להגיש במספר דרכים עיקריות:

  1. הגעה לתחנת המשטרה: מסירת תלונה בדרך הקלאסית והמועדפת על ידי משטרת ישראל.
  2. פניה למוקד 100: מסירת תלונה טלפונית, לרוב במקרי חירום בלבד שלאחריהם מתבקש המתלונן להגיע לתחנה להגשת תלונה מסודרת.
  3. תלונה באמצעות אדם אחר: מסירת תלונה על ידי אדם אחר, למשל, כשהמתלונן קטין או במסירת מידע מודיעיני.

תמיד ניתן להיעזר בשירותי עורך דין פלילי לצורך הגשת תלונה במשטרה או לקבלת ייעוץ לפני ההגשה.

ליווי משפטי יכול לייעל את התלונה, לסייע בביסוס הראיות ולבסוף להגדיל את הסיכוי למיצוי החקירה נגד החשוד.

מי יכול להגיש תלונה במשטרה?

לכל אדם קיימת הזכות להגשת תלונה במשטרה.

אם המתלונן מתחת לגיל 18 על המשטרה לפעול בהתאם לפקודת המטה הארצי (14.01.05 "חקירת קטין"), שגם לפיהן חייב לגבות מהקטין עדות.

אם המתלונן לוקה בנפשו או פסול דין, התלונה תוגש לרוב באמצעות האפוטרופוס שלו ובהתאם לנהלי אח"מ.

סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 2 לפקודת הראיות קובעים: "הכל כשרים להעיד" ואין הגבלה על זהות מגיש התלונה.

ברוח זו, נקבעו פקודות המטה הארצי במשטרת ישראל ביחס לקבלת תלונה וטיפול בתלונה הקובעת:

"כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו, בין אם היא מעלה חשד
לביצוע עבירה פלילית ובין אם אינה מעלה חשד כזה."

לצערי, נתקלתי לא אחת בסירוב מצד תחנות משטרה לגבות תלונה ממתלונן – מדובר בהתנהלות לא חוקית שיש לטפלה באמצעות עורך דין פלילי.

מה קורה אחרי הגשת תלונה במשטרה?

לאחר הגשת תלונה במשטרה, החוקר שגבה את התלונה מתייעץ עם קצין החקירות ורכז החקירות ומחליטים אם לחקור את התיק או לסגור ללא חקירה.

אם הוחלט על פתיחה בחקירה, התיק מסווג לפי רמת הדחיפות, החשש לחיי אדם, סוג העבירה, נסיבות המקרה ועוד.

לאחר שהקצין מקבל החלטה על פתיחה בחקירה מבצע החוקר מספר פעולות כגון:

  1. עדים וחשודים מקבלים זימון לחקירה.
  2. חקירת חשודים.
  3. עריכת דו"חות פעולה.
  4. קבלת צווים מבית המשפט (כגון: צו חיפוש, צו האזנת סתר, צו מעצר ועוד).

במקרים מסוימים, מערב החוקר את קצין המודיעין של התחנה והוא יכול לבצע פעולות סמויות במישור המודיעיני כמו:

  1. האזנות סתר.
  2. הפעלת מצלמות נסתרות.
  3. הפעלת סוכנים סמויים.
  4. קבלת מידע ממקורות מודיעיניים.
  5. אמצעים מודיעיניים אחרים.

משטרת ישראל מקבלת מאות ואלפי תלונות חדשות בכל יום, חלקן הגדול נגנז ללא חקירה.

כדי להגדיל את הסיכוי שהתלונה תיחקר, מומלץ להגיש את התלונה באמצעות עורך דין פלילי.

האם חובה להגיש תלונה בתחנת המשטרה?

לא בהכרח.

"דרך המלך" היא הגשת תלונה בתחנת המשטרה והיא זוכה לאפקטיביות הרבה ביותר.

עם זאת, ניתן להגיש תלונה גם בדרכים הבאות:

  1. בעל פה: פניה לאיש משטרה בעל פה ומחוץ לתחנת המשטרה.
  2. בכתב: הגשת תלונה במשטרה באמצעות פניה כתובה, לרוב, על ידי עורך דין פלילי המייצג את המתלונן.
  3. טלפונית: הגשת תלונה במשטרה באמצעות פניה למוקד 100 או לתחנת המשטרה עצמה.

מאז מפרוץ נגיף הקורונה (Covid-19) ניתן להגיש תלונה גם באמצעות אתר האינטרנט של המשטרה בקישור "הגשת תלונה מקוונת".

הגשת התלונה באינטרנט לא מחליפה הגעה פיזית לתחנת המשטרה – התלונה המקוונת תיבחן על ידי שוטר והוא יחליט אם לזמן את המתלונן לתחנה.

איך לבחור באיזו תחנה להתלונן?

ברוב המקרים כאשר מדובר על הגשת תלונה במשטרה, ניתן להגיש תלונה בתחנה הקרובה לביתך.

בתיקים פליליים מסוימים מחליטה המשטרה להעביר את התיק ליחידה חוקרת אחרת שמוסמכת לחקור בתלונה בצורה טובה יותר, למשל:

מקום מגורי החשוד: אם החשוד מתגורר בעיר אחרת, יתכן שהתלונה תועבר לטיפול תחנת המשטרה המקומית.

תלונה המצריכה ידע מקצועי: ישנם תיקים שהתחנה בה הוגשה התלונה, מחויבת להעביר את התיק ליחידה מקצועית. למשל:

  • יחידת הסייבר בלהב 433 או במחוז: תלונה בגין עבירת סייבר, עבירה לפי חוק המחשבים, תועבר תמיד לחוקר סייבר ביחידת הסייבר המחוזית ובמקרים חריגים ללהב 433
  • רשות ההגבלים העסקיים (רשות התחרות): תלונה הקשורה בהסדר כובל, קרטל, תיאום מחירים ומכרזים תועבר לטיפול רשות התחרות.
  • רשות ניירות ערך: תלונה ממנה עולה חשד להרצת מניות, שימוש במידע פנים ועבירות לפי חוק ניירות ערך – תועבר לרשות ני"ע.
  • המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש): אם התלונה מוגשת נגד שוטר או שמעורב בה שוטר, התלונה תועבר למחלקה לחקירות שוטרים.

מורכבות החקירה: תלונות שמגלות מורכבות מיוחדת יועברו לטיפולן של יחידות מיוחדות במשטרה, בניהן:

  • היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה): מטפלת בתיקי שחיתות שלטונית כגון שוחד, הפרת אמונים ועבירות על טוהר המידות.
  • היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ): מטפלת בתיקי פשיעה חמורה בעלת מאפיינים כלכליים כגון ארגוני פשיעה, עבירות מרמה חמורות ועוד.
  • היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל): מטפלת בתלונות מהן עולה חשד לעבירות חמורות ומורכבות שכוללות אספקט בינלאומי.

סוגי עבירות בגינן אפשר להגיש תלונה במשטרה

על פי נתונים רשמיים של משטרת ישראל, בשנת 2019 נפתחו מעל 301,000 תיקי חקירה פליליים.

מתוך התיקים שנפתחו, ב-15% מהמקרים הוגש כתב אישום וב-5% מהתיקים נחתם עם החשוד הסדר מותנה ולא הוגש כתב האישום.

סוגי העבירות בהן מוגשות תלונות למשטרה הן:

  1. תלונה על איומים או אלימות: כשליש מהתלונות שהוגשו הן בגין עבירת האיומים או אלימות קלה יחסית דוגמת תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
  2. תלונה על אלימות במשפחה: חלק גדול מהתלונות הוגשו בתיקי אלמ"ב בחשד לתקיפת בת זוג.
  3. תלונה על גניבה או מרמה: כמעט 40% מהתיקים שנחקרים במשטרה נוגעים בעבירות גניבה ומרמה למיניהן כגון זיוף, קבלת דבר במרמה פריצה ועוד.
  4. תלונה על עבירות מחשב: ישנם כ-2,000 תיקים בשנה הנוגעים לעבירות מחשב דוגמה חדירה לחומר מחשב, סחיטה מינית ברשת ועוד.
  5. תלונה על עבירת מין: תיקים רבים נפתחים בכל שנה בחשד לביצוע עבירות מין כגון מעשה מגונה, אונס, הטרדה מינית ועבירות מין בקטינים, בתוך המשפחה או מחוץ למשפחה.

לעיתים, בעיקר כשמדובר בעבירת אלימות קלאסית כגון קטטה או אלימות במשפחה (אלמ"ב) תיתכן הגשת תלונה הדדית, כל צד טוען שהשני תקף אתו, לכן יתכן ששני הצדדים יחקרו תחת אזהרה כחשודים.

חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שמגישים תלונה במשטרה כדי לבדוק האם יש סיכוי שגם המתלונן עצמו ייחקר ויהפוך לחשוד בתיק.

חשוב לציין, לאחר הגשת תלונה במשטרה אי אפשר לבטל את התלונה – מרגע שהוגשה התלונה, משטרת ישראל "נכנסת בנעלי" המתלונן ומנהלת את החקירה עבורו.

להגיש תלונה במשטרה – זכויות המתלונן בהליך החקירה

אז מהן זכויותיו של מתלונן כאשר הוא בוחר להגיש תלונה במשטרה?

זכויותיו של מתלונן שמגיע להגיש תלונה במשטרה שהוא גם נפגע עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה הן לא רבות אך משמעותיות.

עו"ד פלילי שמומחה לנפגעי עבירה יכול לוודא שזכויות המתלונן נשמרות מול המשטרה ולאחר מכן גם מול התביעה המשטרתית או הפרקליטות.

מערכת נפגעי עבירה (מנ"ע)

מערכת נפגעי עבירה היא מערכת משטרתית בה נפגע העבירה (המתלונן) יכול להתעדכן לגבי מצב החקירה.

בעת הגשת מקבל המתלונן דף מידע כללי עם זכויותיו וכן שם משתמש וסיסמה לצורך כניסה למערכת המנ"ע.

בשל חקיקת חוק נפגעי עבירה ותקנות נפגעי עבירה בין השנים 2001 ל-2002, הוקמה מערכת נפגעי העבירה (מנ"ע) והוקמו גם יחידות סיוע בפרקליטות ובתביעה המשטרתית.

חלק מזכויותיו של המתלונן שבא להגיש תלונה במשטרה הן:

  1. קבלת עותק מכתב האישום שהוגש נגד החשוד.
  2. קבלת מידע על השלבים העיקריים בחקירה ובהליך הפלילי.
  3. קבלת הודעה על כוונה לעכב הליכים.
  4. קבלת הודעה על כוונה להגיע להסדר עם החשוד (בתיקים חמורים).

אז מדוע מתלונן בתיק פלילי זקוק לייצוג של עורך דין?

המשטרה בחלק גדול המקרים לא מעניקה למתלונן שבא להגיש תלונה במשטרה את הזכויות המגיעות לו ואף לא חוקרת תלונות כראוי, לכן כ- 85% מהתלונות שמוגשות נסגרות ללא כתב אישום.

ייצוג משפטי בשלב החקירה יסייע למשטרה לקבלת תמונה מלאה על התיק – עורך הדין מפציר במשטרה לחקור, יוצר קשר עם קצין החקירות וממקסם את זכויות המתלונן.

מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין בטרם הגשת תלונה במשטרה?

על פניו, להגיש תלונה זה ממש קל!

ניגשים לאחת מתחנות המשטרה וממתינים בתור לחוקר מש"ל (מרכז שירות לאזרח), או מתקשרים למוקד 100 של המשטרה (105 כאשר מדובר בעבירת מחשב כנגד קטינים ברשת) ומדווחים על אירוע שבסופו ניידת תגיע למקום האירוע ותגבה תלונה ראשונית לצורך המשך התחקור.

אז מדוע בכל זאת חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה לשם כך? התשובה בגוף השאלה.

עורך הדין נפגש עם המתלונן לפני הגשת התלונה, כותב את כל הפרטים, בוחן את הראיות שיש למתלונן ושואל את כל השאלות הדרושות כדי להמליץ אם להגיש תלונה או לא.

אם הוחלט על הגשת תלונה, עורך הדין מציע מה הדרך הנכונה, אילו ראיות להגיש ואיך המתלונן צריך להתנהג בזמן הגשת התלונה.

דוגמה: למשרדנו הגיע לקוח שנפל קורבן לסחיטה באיומים על ידי גורם עברייני שטען לעבירת מין שביצע הלקוח.

לאחר סיעור מוחות ובחירת הנתיב הנכון עבור הלקוח, יצרנו קשר עם היחידה המרכזית במשטרת ישראל (הימ"ר), ליווינו את הלקוח לתחנת המשטרה ושם צוות לו צוות בילוש שביצע מעצר של הסוחטים.

כתב אישום חמור הוגש נגד הסוחטים והמתלונן נותר ללא פגע.

בתיק זה, ללא ליווי של עורך דין פלילי מנוסה, סביר להניח שהלקוח היה נחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירה והתיק לא היה מוביל להקמת צוות חקירה מיוחד ומעצר החשודים.

עו"ד פלילי מנוסה, יושב עם המתלונן לפני הגשת התלונה במשטרה, בוחן את הראיות ויודע לייעץ בהתאם: מה להציג, מה להדגיש ומה עדיף שלא להציג.

כמו כן, מקבל המתלונן מידע מקיף על זכויותיו בעת מסירת התלונה (למשל: הזכות להימנע מהפללה עצמית).

בירור מצב תלונה במשטרה

בירור מצב התלונה שהוגשה במשטרה, ניתנת לביצוע במספר דרכים:

  • כניסה למערכת מנ"ע: לצערנו, המידע במערכת מוגבל ולא תמיד מעודכן.
  • הגעה פיזית לתחנה: לצערנו, המשטרה לא תמיד משתפת פעולה.
  • פניה כתובה על ידי עורך דין: כחלק מליווי המתלונן, עורך הדין עומד בקשר רציף עם קצין/ת החקירות ומעדכן את הלקוח על מצב החקירה.

עבודת עורך הדין חשובה מאוד בליווי מתלונן להגשת תלונה, הוא מסייע בניתוב התלונה וב"האכלת" המשטרה את המידע בכפית.

במערכת ממשלתית גדולה כמו משטרת ישראל, היקף העבודה עצום והתיקים ה"עסיסיים" יותר מקבלים עדיפות ומוקצים להם משאבים – בעוד תיקים אחרים (רוב התיקים) לא נחקרים כראוי.

אנו יודעים ללוות חקירה ולהפוך את תלונת המתלונן לרלוונטית יותר בעיני המשטרה – אנו מעודדים את המשטרה לחקור ולבצע את עבודתה ומעלים את הסיכוי למיצוי החקירה.

תפקידנו הוא לתמצת את התלונה מצד אחד, אך גם לוודא שכל הפרטים החשובים כלולים בה.

כאשר המשטרה יודעת שיש עורך דין פלילי בתמונה, היא תחקור בצורה טובה יותר את התלונה ותגיע יותר מהר לתשאול עדים, ביצוע מעצרים וכדומה.

ביטול תלונה במשטרה – האם זה אפשרי?

"ביטול תלונה במשטרה" הוא מונח מוכר בקרב הציבור וחשוב להבין מה המשמעות שלו לפני שרצים "לבטל את התלונה".

לפי החוק, מרגע שמוגשת תלונה במשטרה – המשטרה תתחיל לחקור בתלונה.

למעשה, גלגלי ההליך הפלילי נעים מעצמם והמשטרה "נכנסת לנעלי המתלונן" ויוצאת לדרך.

בסופו של יום המתלונן הוא רק עד בתיק, אמנם יש לו זכויות, אבל בניגוד להליכים אזרחיים אין למתלונן זכות להחליט אם התיק יפסיק או יימשך.

הסיבה העיקרית בגללה לא ניתן לבטל הגשת תלונה במשטרה, היא תיקי אלימות במשפחה המאופיינים ב"תסמונת האישה המוכה", שהרי אישה מוכה שמתלוננת על בעלה, תמיד תבקש לבטל את התלונה.

הגשת תלונה שווא והשלכותיה

תלונת שווא או תלונת שקר במשטרה עלולה להוות עבירה פלילית חמורה של מסירת ידיעה כוזבת, אם יש אדם אחר שהניע את המתלונן לשקר – גם הוא חשוף לחקירה פלילית בחשד להדחה בחקירה.

תלונת שווא במשטרה יכולה להוביל לתביעת לשון הרע כנגד המתלונן על ידי החשוד, או תביעה נזיקית מכוח עוולת הנגישה הקבועה בפקודת הנזיקין.

לפני שרצים להגיש תלונה במשטרה עדיף להתייעץ עם עורך דין פלילי כדי לא לבצע שגיאות מיותרות ולחסוך המון זמן וכאבי ראש עתידיים.

האם ניתן להגיש תלונה אנונימית?

ככלל לא ניתן להגיש תלונה אנונימית.

המקרה היחיד בו הדבר אפשרי, הוא אם המתלונן יקבל חיסיון המגובה בתעודת חיסיון.

אפשרות נוספת, חריגה יותר, היא הגשת תלונה דרך עיתונאי תחקירן שמסרב לחשוף את המקור שלו או הגשת התלונה לגוף שמאפשר הגשת תלונות חסויות (כמו "המלשינון" של רשות המיסים).

הגשת תלונה אנונימית היא בעייתית ביותר ומשקלה נמוך.

זכותו הבסיסית של נאשם בהליך פלילי היא לחקור את המתלונן בבית המשפט ולחשוף אם הוא דובר אמת או שקר – אם המתלונן אנונימי, הנאשם לא זוכה להגנה ראויה וסביר שהוא יזוכה.

ערר על גניזת תלונה או סגירת תיק משטרה

אם הגשתם תלונה והתיק נגנז, סביר להניח שעילת הסגירה היא אחת מאלו:

  1. חוסר ראיות: לאחר חקירה המשטרה החליטה שאין מספיק ראיות להעמדת החשוד לדין.
  2. חוסר עניין ציבורי: למרות שיש ראיות מספיקות להעמיד לדין, אין אינטרס ציבורי בניהול התיק.
  3. חוסר אשמה: החשוד לא אשם.

ישנה עילת סגירה נוספת והיא "מכלול הנסיבות אינו מצדיק פתיחה בחקירה" והיא רלוונטית למקרים בהם המשטרה החליטה שלא לחקור.

אז מה עושים את התלונה שהגשנו נגנזה? תוכלו לערור על הגניזה ולבקש לפתוח מחדש את תיק החקירה.

ערר על גניזת תיק חקירה חייב להיות מנומק ולכלול טענות משפטיות מהותיות, לכן מומלץ להגיש את הערר באמצעות עורך דין פלילי.

הערר מוגש לגוף הממונה על מי שסגר את התיק, הוא בוחן את החלטת הסגירה ומקבל החלטה.

האם אפשר לקבל עותק מהתיק כדי להגיש ערר?

אפשר לבקש להעתיק את החומר.

אך שימו לב! על פי הפסיקה וההנחיות, מתלונן שנחשף לחומר הראיות פוגע במשקל הראיות בתיק.

בעצם, העתקת חומר הראיות על ידי מתלונן לצורך הגשת ערר – מקטינה את הסיכוי שהערר יתקבל.

העברת תיק החקירה לתביעות או לפרקליטות בסיום החקירה

עם סיום החקירה תעביר המשטרה את התיק לעיון תובע פלילי, עורך דין במקצועו, מטעם התביעה המשטרתית או פרקליטות המחוז.

בתיקים בהם נחקר החשוד בעבירות עוון (עד 3 שנות מאסר) הגוף התובע יעיין בתיק ויחליט האם להגיש כתב אישום.

בתיקים בהם נחקר החשוד בעבירות פשע (מעל 3 שנות מאסר) הגוף התובע מחויב לערוך לחשוד שימוע לפני הגשת כתב אישום שייערך באמצעות עורך דין.

תפקיד השימוע, כשמו כן הוא – לאפשר לחשוד באמצעות סנגורו להשמיע טענות ולשכנע את התובע הפלילי לא להגיש כתב אישום.

לצורך קיום שימוע, החשוד רשאי להעתיק את עיקרי חומר הראיות – סנגור טוב, יודע כבר בשלב השימוע לאתר את מחדלי החקירה ולהציג אותם בפני הפרקליטות באופן שיוכיח שלא ניתן לעמיד את החשוד לדין.

ייצוג בשימוע, צריך להיעשות בצורה חכמה, מתוחכמת לאחר עבודה יסודית ומעבר על כלל חומרי החקירה העומדים לרשות הסנגור.

כמתלוננים או נפגעי עבירה, עורך דינכם יכול וצריך להביע עמדה במהלך השימוע של החשוד ולאזן ככל האפשר את השפעת עורך דינו על הפרקליטות.

שוקלים להגיש תלונה במשטרה? אני לרשותכם בכל עת.

5 מתוך 5 - (14 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא הגשת תלונה במשטרה?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
מעשה מגונה
מעשה מגונה

מעשה מגונה היא אחת מעבירות המין הנפוצות והחמורות בחוק הפלילי הישראלי. במאמר שלפניכם נסקור את העבירה, היסודות שלה והעונש הצפוי למי שמבצע את עבירת המין החמורה הזו, בהתאם לנסיבות השונות

קרא עוד
שינוי תנאי מעצר בית

קיומו של הליך פלילי נגד חשוד או נאשם עלול לשבש בהחלט את שגרת חייו ולפגוע בחירותו. אחד האמצעים בהם משתמשים בהליך הפלילי הוא שחרור החשוד או הנאשם למעצר בית. אך

קרא עוד
יבוא סמים
יבוא סמים

יבוא סמים מסוכנים לישראל היא עבירה פלילית שהעונש עליה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר. כשמסתכלים על הוראות פקודת הסמים המסוכנים, יבוא סמים נמצא יחד עם עבירות חמורות כגון סחר,

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה