הותקפתם או נפגעתם כתוצאה מהתנהגות פלילית? כאן תוכלו למצוא את המדריך המלא להגשת תלונה במשטרה ולקבל מענה לשאלות חשובות כגון איך מגישים תלונה במשטרה, מה הסיכונים, איך גורמים למשטרה לקחת את התלונה שלכם ברצינות ולחקור אותה בצורה יעילה ועוד. עו"ד פלילי אלעד שאול בשיתוף עם עו"ד אהרון מלכה עונים על כל השאלות במאמר המקיף ביותר בנושא – כל מה שצריך לדעת לפני שניגשים לתחנה ומגישים תלונה כנגד מי שפגע בכם.
איך מגישים תלונה במשטרה?
מתלוננים רבים חשים מצוקה ופחד להגיש את התלונה בעצמם, ובמיוחד כאשר הם חוששים כי הפוגע עלול לשוב ולפגוע בהם. אולם חשוב לזכור כי ללא דיווח וללא הגשת תלונה המפגע עלול להמשיך ולפגוע בכם או בקורבנות אחרים מבלי שיהיה מי שיפסיק את מעשיו. לכן ישנן מספר דרכים נוחות ופשוטות להגיש את התלונה, כאשר תמיד ניתן להיעזר בשירותי עורך דין פלילי לצורך הגשת תלונה במשטרה או לקבלת ייעוץ לפני ההגשה כדי למקסם את סיכויי ההצלחה לטיפול ראוי בה. ליווי משפטי יכול לייעל את התלונה, לסייע בביסוס הראיות ולבסוף להגדיל את הסיכוי למיצוי החקירה נגד החשוד, וגם ייתן לכם תחושה שאתם לא לבד בתהליך ויש איש מקצוע מיומן ומנוסה שמלווה אתכם לאורך כל הדרך. תלונה במשטרה ניתן להגיש במספר דרכים עיקריות:
- הגעה פיזית לתחנת המשטרה – זוהי הדרך המקובלת והנפוצה ביותר והיא גם מועדפת על ידי משטרת ישראל, מאחר וכך ניתן לראות אתכם, לדבר איתכם, להבין איך ניתן לעזור לכם ולשתף פעולה עם גורמים נוספים כגון שירותי הרווחה ועוד. מותר לכם להגיע לתחנת המשטרה כאשר אתם מלווים בעורך דינכם והוא יכול לסייע לכם לשתף את מה שאירע בצורה ברורה ועניינית, או לדבר בשמכם אם קשה לכם מדי לתאר את מה שעבר עליכם. זה לא קל נפשית ורגשית, אבל זה מאד אפקטיבי.
- פניה למוקד 100: במידה ולא תהיו מעוניינים להגיע פיזית לתחנת המשטרה מכל סיבה שהיא, הדרך הטובה השניה היא מסירת מידע באמצעות פנייה למוקד 100. במקרה זה, אם אתם נתונים לאיום – יגיע שוטר לאיזור שבו אתם נמצאים כדי לבדוק כיצד ניתן להגן עליכם ולסלק את האיום. גם אם האיום איננו מיידי אלא חלף ועבר, עדיין תוכלו לדווח עליו ולמסור כמה שיותר פרטים על מנת ששוטרי התחנה הקרובה יוכלו לברר את פרטי המקרה.
- תלונה באמצעות אדם אחר: כאשר מוסד חינוכי או טיפולי חש שהקטין הנמצא תחת חסותם סובל מאלימות, חלה עליו חובת הדיווח. חשוב לזכור כי המתלונן אינו חייב לספק הוכחות לפגיעה, וגם אם בסופו של דבר מתברר כי אין פגיעה, הוא לא יינזק מכך בשום אופן. גם שכנים או מכרים אשר חשים כי משהו לא טוב קורה לאדם שהם מכירים יכולים להגיש תלונה באמצעות פנייה למוקד או הגעה פיזית לתחנת המשטרה, או להגיש תלונה בשמו של קטין או חוסה.
- תלונה אנונימית – בדרך כלל תלונות אנונימיות אינן מועדפות על גורמי המשטרה וזאת בגלל רמת האמינות הנמוכה שלהן. בדרך כלל מדובר על מודיע משטרתי או אדם בעל חיסיון, ותלונות אלו לרוב לא נבדקות כראוי. בנוסף, כאשר המתלונן הינו אנונימי, לא ייעשה כל ניסיון לחפשו או לגלותו כדי לחשוף את זהותו כדי שלא לפגוע בו, אך הדבר פוגם בעבודת המשטרה ובהכנת העדות לבית המשפט. עם זאת, כבר קרו מקרים רבים של אלימות או אירועים פליליים אשר הובאו לידיעת המשטרה על ידי דיווח אנונימי שמסר מידע מודיעיני חשוב כדי לחשוף אירועים קשים ולהביאם לצדק.
צפו בסרטון קצר המסביר את כל מה שתצטרכו לדעת בתור התחלה על הגשת תלונה:
מי יכול להגיש תלונה במשטרה?
לכל אדם קיימת הזכות להגשת תלונה במשטרה. אם המתלונן מתחת לגיל 18 על המשטרה לפעול בהתאם לפקודת המטה הארצי (14.01.05 "חקירת קטין"), שגם לפיהן חייב לגבות מהקטין עדות. אם המתלונן לוקה בנפשו או פסול דין, התלונה תוגש לרוב באמצעות האפוטרופוס שלו ובהתאם לנהלי אח"מ.
סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 2 לפקודת הראיות קובעים: "הכל כשרים להעיד" ואין הגבלה על זהות מגיש התלונה. ברוח זו, נקבעו פקודות המטה הארצי במשטרת ישראל ביחס לקבלת תלונה וטיפול בתלונה הקובעת:
"כל איש משטרה חייב לקבל תלונה על ביצוע עבירה, המופנית אליו, בין אם היא מעלה חשד לביצוע עבירה פלילית ובין אם אינה מעלה חשד כזה." לצערי, נתקלתי לא אחת בסירוב מצד תחנות משטרה לגבות תלונה ממתלונן – מדובר בהתנהלות לא חוקית שיש לטפלה באמצעות עורך דין פלילי.
לאחר הגשת התלונה במשטרה
לאחר הגשת תלונה במשטרה, החוקר שגבה ממכם את העדות יתייעץ עם קצין החקירות ורכז החקירות והם יחליטו אם לחקור את התיק או לסגור ללא חקירה. אם הוחלט על פתיחה בחקירה, התיק מסווג לפי רמת הדחיפות הלוקחת בחשבון את החשש לחיי אדם, סוג העבירה, נסיבות המקרה ועוד.
לאחר שהקצין מקבל החלטה על פתיחה בחקירה יבצע החוקר את הפעולות הבאות:
- עדים וחשודים מקבלים זימון לחקירה.
- חקירת חשודים.
- עריכת דו"חות פעולה.
- קבלת צווים מבית המשפט (כגון: צו חיפוש, צו האזנת סתר, צו מעצר ועוד).
במקרים מסוימים, מערב החוקר את קצין המודיעין של התחנה והוא יכול לבצע פעולות סמויות במישור המודיעיני:
- האזנות סתר.
- הפעלת מצלמות נסתרות.
- הפעלת סוכנים סמויים.
- קבלת מידע ממקורות מודיעיניים.
- אמצעים מודיעיניים אחרים.
משטרת ישראל מקבלת מאות ואלפי תלונות חדשות בכל יום, אולם חלקן הגדול נגנז ללא חקירה מסיבות שונות. כדי להגדיל את הסיכוי שהתלונה שהגשתם תיחקר, מומלץ להגיש את התלונה באמצעות עורך דין פלילי אשר יעשה ככל שאל ידו להביא לפתיחת התיק ולחקירה יסודית ומהימנה.
האם זוהי חובה להגיש תלונה במשטרה אם הייתם עדים לאירוע פלילי?
בכתובים נאמר 'לא תעמוד על דם רעיך', כלומר, לא לעמוד מנגד בלי לעשות שום דבר כאשר הזולת נפגע. אירועים חמורים רבים כבר נמנעו והופסקו על ידי הפעולה הפשוטה של הגשת תלונה במשטר, ובזכות אומץ ליבו ותעוזתו של המתלונן – הנפגעים זכו לחיים בריאים ותקינים יותר בעקבות סילוק האיום. עם זאת, כל עוד אינכם אחראים לנפגע, כלומר, מנהלי המוסד החינוכי שבו הוא לומד או מטפלים בו במסגרת טיפולית כלשהי אשר עליהם חלה חובת דיווח במקרה של חשש לפגיעה מינית, אלימות, התעללות או הזנחה, אין עליכם חובת דיווח וזו ההחלטה שלכם האם לעשות את הדבר הנכון. במידה והחשש גדול מדי, חשוב שתדעו שניתן להגיש תלונה גם בדרכים הבאות:
- בעל פה: פניה לגורם משטרתי בעל פה ומחוץ לתחנת המשטרה.
- בכתב: הגשת תלונה במשטרה באמצעות פניה כתובה, לרוב על ידי עורך דין פלילי המייצג את המתלונן.
- באמצעות האינטרנט: ניתן להגיש תלונה גם באמצעות אתר האינטרנט של המשטרה בקישור "הגשת תלונה מקוונת". הגשת התלונה באינטרנט לא מחליפה הגעה פיזית לתחנת המשטרה – התלונה המקוונת תיבחן על ידי שוטר והוא יחליט אם לזמן את המתלונן לתחנה.
איך לבחור באיזו תחנה להתלונן?
ברוב המקרים כאשר מדובר על הגשת תלונה במשטרה, ניתן להגיש תלונה בתחנה הקרובה לביתך. בתיקים פליליים מסוימים מחליטה המשטרה להעביר את התיק ליחידה חוקרת אחרת שמוסמכת לחקור בתלונה בצורה טובה יותר, למשל: מקום מגורי החשוד: אם החשוד מתגורר בעיר אחרת, יתכן שהתלונה תועבר לטיפול תחנת המשטרה המקומית.
תלונה המצריכה ידע מקצועי: ישנם תיקים שהתחנה בה הוגשה התלונה, מחויבת להעביר את התיק ליחידה מקצועית. למשל:
- יחידת הסייבר בלהב 433 או במחוז: תלונה בגין עבירת סייבר, עבירה לפי חוק המחשבים, תועבר תמיד לחוקר סייבר ביחידת הסייבר המחוזית ובמקרים חריגים ללהב 433
- רשות ההגבלים העסקיים (רשות התחרות): תלונה הקשורה בהסדר כובל, קרטל, תיאום מחירים ומכרזים תועבר לטיפול רשות התחרות.
- רשות ניירות ערך: תלונה ממנה עולה חשד להרצת מניות, שימוש במידע פנים ועבירות לפי חוק ניירות ערך – תועבר לרשות ני"ע.
- המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש): אם התלונה מוגשת נגד שוטר או שמעורב בה שוטר, התלונה תועבר אל מחלקה לחקירות שוטרים.
תלונות שמגלות מורכבות מיוחדת יועברו לטיפולן של יחידות מיוחדות במשטרה, בניהן:
- היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה): מטפלת בתיקי שחיתות שלטונית כגון שוחד, הפרת אמונים ועבירות על טוהר המידות.
- היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ): מטפלת בתיקי פשיעה חמורה בעלת מאפיינים כלכליים כגון ארגוני פשיעה, עבירות מרמה חמורות ועוד.
- היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות (יאחב"ל): מטפלת בתלונות מהן עולה חשד לעבירות חמורות ומורכבות שכוללות אספקט בינלאומי.
סוגי עבירות בגינן אפשר להגיש תלונה במשטרה
על פי נתונים רשמיים של משטרת ישראל, בשנת 2019 נפתחו מעל 301,000 תיקי חקירה פליליים. מתוך התיקים שנפתחו, ב-15% מהמקרים הוגש כתב אישום וב-5% מהתיקים נחתם עם החשוד הסדר מותנה ולא הוגש כתב האישום.
סוגי העבירות בהן מוגשות תלונות למשטרה הן:
- תלונה על איומים או אלימות: כשליש מהתלונות שהוגשו הן בגין עבירת האיומים או אלימות קלה יחסית דוגמת תקיפה הגורמת חבלה של ממש.
- תלונה על אלימות במשפחה: חלק גדול מהתלונות הוגשו בתיקי אלמ"ב בחשד לתקיפת בת זוג.
- תלונה על גניבה או מרמה: כמעט 40% מהתיקים שנחקרים במשטרה נוגעים בעבירות גניבה ומרמה למיניהן כגון זיוף, קבלת דבר במרמה פריצה ועוד.
- תלונה על עבירות מחשב: ישנם כ-2,000 תיקים בשנה הנוגעים לעבירות מחשב דוגמה חדירה לחומר מחשב, סחיטה מינית ברשת ועוד.
- תלונה על עבירת מין: תיקים רבים נפתחים בכל שנה בחשד לביצוע עבירות מין כגון מעשה מגונה, אונס, הטרדה מינית ועבירות מין בקטינים, בתוך המשפחה או מחוץ למשפחה.
לעיתים, בעיקר כשמדובר בעבירת אלימות קלאסית כגון קטטה או אלימות במשפחה (אלמ"ב) תיתכן הגשת תלונה הדדית, כל צד טוען שהשני תקף אתו, לכן יתכן ששני הצדדים יחקרו תחת אזהרה כחשודים. חשוב להתייעץ עם עורך דין פלילי לפני שמגישים תלונה במשטרה כדי לבדוק האם יש סיכוי שגם המתלונן עצמו ייחקר ויהפוך לחשוד בתיק. חשוב לציין, לאחר הגשת תלונה במשטרה אי אפשר לבטל את התלונה – מרגע שהוגשה התלונה, משטרת ישראל "נכנסת בנעלי" המתלונן ומנהלת את החקירה עבורו.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהן זכויותיו של נפגע העבירה בחקירת המשטרה?
זכויותיו של נפגע העבירה נגזרות מסוג העבירה. לדוגמא: בעבירת מין זכאים הנפגעים לאי העברת פרטיהם ושמירה על פרטיותם וכמו כן הזכות להבדק על ידי רופא או שוטר ממין מסויים כדי לחוש יותר בנוח. בנוסף, זכאים הנפגעים המתלוננים לקבל מידע אודות החקירה ולהציג תצהיר כתוב המתאר את פגיעותיו להגשה לבית המשפט. במידה ונפגעתם, מומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד פלילי שמומחה לנפגעי עבירה כדי שיוכל לוודא שזכויות המתלונן נשמרות מול המשטרה ולאחר מכן גם מול התביעה המשטרתית או הפרקליטות.
מערכת נפגעי עבירה (מנ"ע)
מערכת נפגעי עבירה היא מערכת משטרתית בה נפגע העבירה (המתלונן) יכול להתעדכן לגבי מצב החקירה. בעת הגשת מקבל המתלונן דף מידע כללי עם זכויותיו וכן שם משתמש וסיסמה לצורך כניסה למערכת המנ"ע. בשל חקיקת חוק נפגעי עבירה ותקנות נפגעי עבירה בין השנים 2001 ל-2002, הוקמה מערכת נפגעי העבירה (מנ"ע) והוקמו גם יחידות סיוע בפרקליטות ובתביעה המשטרתית.
חלק מזכויותיו של המתלונן שבא להגיש תלונה במשטרה הן:
- קבלת עותק מכתב האישום שהוגש נגד החשוד.
- קבלת מידע על השלבים העיקריים בחקירה ובהליך הפלילי.
- קבלת הודעה על כוונה לעכב הליכים.
- קבלת הודעה על כוונה להגיע להסדר עם החשוד (בתיקים חמורים).
מדוע מתלונן בתיק פלילי זקוק לייצוג של עורך דין?
בחלק גדול המקרים המשטרה לא מעניקה למתלונן את הזכויות המגיעות לו ואף לא חוקרת תלונות כראוי, לכן כ- 85% מהתלונות שמוגשות נסגרות ללא כתב אישום. ייצוג משפטי בשלב החקירה יסייע למשטרה לקבלת תמונה מלאה על התיק – עורך הדין מפציר במשטרה לחקור, יוצר קשר עם קצין החקירות ולמקסם את זכויות המתלונן.
מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין בטרם הגשת תלונה במשטרה?
על פניו, תהליך הגשת התלונה הינה פשוטה – ניגשים לאחת מתחנות המשטרה וממתינים בתור לחוקר מש"ל (מרכז שירות לאזרח), או מתקשרים למוקד 100 של המשטרה (105 כאשר מדובר בעבירת מחשב כנגד קטינים ברשת) ומדווחים על אירוע שבסופו ניידת תגיע למקום האירוע ותגבה תלונה ראשונית לצורך המשך התחקור. אז מדוע בכל זאת חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מנוסה?
עורך הדין נפגש עם המתלונן לפני הגשת התלונה, מסכם את הפרטים, בוחן את הראיות ושואל את כל השאלות הדרושות כדי להמליץ אם להגיש תלונה או לא. אם הוחלט על הגשת תלונה, עורך הדין מציע מה הדרך הנכונה, אילו ראיות להגיש ואיך המתלונן צריך להתנהג בזמן הגשת התלונה. דוגמה: למשרדנו הגיע לקוח שנפל קורבן לאירוע סחיטה באיומים על ידי גורם עברייני שטען לעבירת מין שביצע הלקוח.
לאחר סיעור מוחות ובחירת הנתיב הנכון עבור הלקוח, יצרנו קשר עם היחידה המרכזית במשטרת ישראל (הימ"ר), ליווינו את הלקוח לתחנת המשטרה ושם צוות לו צוות בילוש שביצע מעצר של הסוחטים. כתב אישום חמור הוגש נגד הסוחטים והמתלונן נותר ללא פגע. בתיק זה, ללא ליווי של עורך דין פלילי מנוסה, סביר להניח שהלקוח היה נחקר תחת אזהרה בחשד לביצוע עבירה והתיק לא היה מוביל להקמת צוות חקירה מיוחד ומעצר החשודים.
עו"ד פלילי מנוסה, יושב עם המתלונן לפני הגשת התלונה במשטרה, בוחן את הראיות ויודע לייעץ בהתאם: מה להציג, מה להדגיש ומה עדיף שלא להציג. כמו כן, מקבל המתלונן מידע מקיף על זכויותיו בעת מסירת התלונה (למשל: הזכות להימנע מהפללה עצמית).
בירור מצב תלונה במשטרה
בירור מצב התלונה שהוגשה במשטרה, ניתנת לביצוע במספר דרכים:
- כניסה למערכת מנ"ע: לצערנו, המידע במערכת מוגבל ולא תמיד מעודכן.
- הגעה פיזית לתחנה: לצערנו, המשטרה לא תמיד משתפת פעולה.
- פניה כתובה על ידי עורך דין: כחלק מליווי המתלונן, עורך הדין עומד בקשר רציף עם קצין/ת החקירות ומעדכן את הלקוח על מצב החקירה.
עבודתו של עורך הדין חשובה מאוד בליווי מתלונן להגשת תלונה, הוא מסייע בניתוב התלונה ומסירת מידע רלוונטי בלבד אשר אינו יכול לפגוע במתלונן. במערכת ממשלתית גדולה כמו משטרת ישראל, עומס העבודה הינו רב, ולא פעם קורה שתיקים גדולים ומורכבים מקבלים עדיפות ומוקצים להם משאבים – בעוד תיקים אחרים (רוב התיקים) לא נחקרים כראוי.
אנו יודעים ללוות חקירה ולהפוך את תלונת המתלונן לרלוונטית יותר בעיני המשטרה – אנו מעודדים את המשטרה לחקור ולבצע את עבודתה ומעלים את הסיכוי למיצוי החקירה. תפקידנו הוא לתמצת את התלונה מצד אחד, אך גם לוודא שכל הפרטים החשובים כלולים בה. כאשר המשטרה יודעת שיש עורך דין פלילי בתמונה, היא תחקור בצורה טובה יותר את התלונה ותגיע יותר מהר לתשאול עדים, ביצוע מעצרים וכדומה.
ביטול תלונה במשטרה – האם זה אפשרי?
ביטול תלונה במשטרה הוא מונח מוכר בקרב הציבור וחשוב להבין מה המשמעות שלו לפני שרצים לבטל את התלונה. לפי החוק, מרגע שמוגשת תלונה במשטרה – המשטרה תתחיל לחקור בתלונה. למעשה, גלגלי ההליך הפלילי נעים מעצמם והמשטרה "נכנסת לנעלי המתלונן" ויוצאת לדרך. בסופו של יום המתלונן הוא רק עד בתיק, אמנם יש לו זכויות, אבל בניגוד להליכים אזרחיים אין למתלונן זכות להחליט אם התיק יפסיק או יימשך, במיוחד במקרים של תיקי אלימות במשפחה המאופיינים ב"תסמונת האישה המוכה", שהרי אישה מוכה שמתלוננת על בעלה, תמיד תבקש לבטל את התלונה.
הגשת תלונה שווא והשלכותיה
תלונת שווא או תלונת שקר במשטרה עלולה להוות עבירה פלילית חמורה של מסירת ידיעה כוזבת, אם יש אדם אחר שהניע את המתלונן לשקר – גם הוא חשוף לחקירה פלילית בחשד להדחה בחקירה. תלונת שווא במשטרה יכולה להוביל לתביעת לשון הרע כנגד המתלונן על ידי החשוד, או תביעה נזיקית מכוח עוולת הנגישה הקבועה בפקודת הנזיקין. לפני שרצים להגיש תלונה במשטרה עדיף להתייעץ עם עורך דין פלילי כדי לא לבצע שגיאות מיותרות ולחסוך המון זמן וכאבי ראש עתידיים.
האם ניתן להגיש תלונה אנונימית?
ככלל לא ניתן להגיש תלונה אנונימית. המקרה היחיד בו הדבר אפשרי, הוא אם המתלונן יקבל חיסיון המגובה בתעודת חיסיון. אפשרות נוספת, חריגה יותר, היא הגשת תלונה דרך עיתונאי תחקירן שמסרב לחשוף את המקור שלו או הגשת התלונה לגוף שמאפשר הגשת תלונות חסויות (כמו "המלשינון" של רשות המיסים). הגשת תלונה אנונימית היא בעייתית ביותר ומשקלה נמוך. זכותו הבסיסית של נאשם בהליך פלילי היא לחקור את המתלונן בבית המשפט ולחשוף אם הוא דובר אמת או שקר – אם המתלונן אנונימי, הנאשם לא זוכה להגנה ראויה וסביר שהוא יזוכה.
ערר על גניזת תלונה או סגירת תיק משטרה
אם הגשתם תלונה והתיק נגנז, סביר להניח שעילת הסגירה היא אחת מאלו:
- חוסר ראיות: לאחר חקירה המשטרה החליטה שאין מספיק ראיות להעמדת החשוד לדין.
- חוסר עניין ציבורי: למרות שיש ראיות מספיקות להעמיד לדין, אין אינטרס ציבורי בניהול התיק.
- חוסר אשמה: החשוד לא אשם.
ישנה עילת סגירה נוספת והיא "מכלול הנסיבות אינו מצדיק פתיחה בחקירה" והיא רלוונטית למקרים בהם המשטרה החליטה שלא לחקור. אז מה עושים את התלונה שהגשנו נגנזה? תוכלו לערור על הגניזה ולבקש לפתוח מחדש את תיק החקירה. ערר על גניזת תיק חקירה חייב להיות מנומק ולכלול טענות משפטיות מהותיות, לכן מומלץ להגיש את הערר באמצעות עורך דין פלילי. הערר מוגש לגוף הממונה על מי שסגר את התיק, הוא בוחן את החלטת הסגירה ומקבל החלטה.
האם אפשר לקבל עותק מהתיק כדי להגיש ערר?
אפשר לבקש להעתיק את החומר. אך שימו לב! על פי הפסיקה וההנחיות, מתלונן שנחשף לחומר הראיות פוגע במשקל הראיות בתיק. בעצם, העתקת חומר הראיות על ידי מתלונן לצורך הגשת ערר – מקטינה את הסיכוי שהערר יתקבל.
העברת תיק החקירה לתביעות או לפרקליטות בסיום החקירה
עם סיום החקירה תעביר המשטרה את התיק לעיון תובע פלילי, עורך דין במקצועו, מטעם התביעה המשטרתית או פרקליטות המחוז. בתיקים בהם נחקר החשוד בעבירות עוון (עד 3 שנות מאסר) הגוף התובע יעיין בתיק ויחליט האם להגיש כתב אישום. בתיקים בהם נחקר החשוד בעבירות פשע (מעל 3 שנות מאסר) הגוף התובע מחויב לערוך לחשוד שימוע לפני הגשת כתב אישום שייערך באמצעות עורך דין.
תפקיד השימוע, כשמו כן הוא – לאפשר לחשוד באמצעות סנגורו להשמיע טענות ולשכנע את התובע הפלילי לא להגיש כתב אישום. לצורך קיום שימוע, החשוד רשאי להעתיק את עיקרי חומר הראיות – סנגור טוב, יודע כבר בשלב השימוע לאתר את מחדלי החקירה ולהציג אותם בפני הפרקליטות באופן שיוכיח שלא ניתן לעמיד את החשוד לדין.
ייצוג בשימוע, צריך להיעשות בצורה חכמה, מתוחכמת לאחר עבודה יסודית ומעבר על כלל חומרי החקירה העומדים לרשות הסנגור. כמתלוננים או נפגעי עבירה, עורך דינכם יכול וצריך להביע עמדה במהלך השימוע של החשוד ולאזן ככל האפשר את השפעת עורך דינו על הפרקליטות.
שוקלים להגיש תלונה במשטרה? חוששים ולא יודעים איך להגיש תלונה במשטרה? אני לרשותכם בכל עת.
