כתב חשדות נשלח לחשוד שנחקר במשטרה תחת אזהרה, התיק הועבר מהמשטרה לפרקליטות ולאחר שתובע מטעמה בחן את התיק, הוא החליט שיש מקום להגיש כתב אישום בעבירה מסוג פשע. במקרה כזה, הפרקליטות שולחת מכתב יידוע שני לחשוד ובו מפרטת את החשדות ומאפשר לחשוד לערוך שימוע לפני הגשת כתב אישום. עו"ד אלעד שאול מסביר במאמר מקיף.
מהו כתב חשדות?
הליך הפלילי במשפט הישראלי הוא הליך משפטי המתנהל נגד אנשים שהואשמו בעשיית מעשה האסור על פי חוק, כך שנחשב שעברו עבירה בהתנהגותם. מדובר בהליך הנחשב לחמור מאוד נוכח ההשפעה שלו על האדם – בין אם בפגיעה בחרות ואף בכבוד במהלך ההליך עצמו, ובין אם בשל העונשים החמורים שהאדם עשוי לקבל אם יואשם על ידי בית המשפט, כמו מאסר בפועל, קנסות, עבודות שירות, הטלת קלון ועוד.
בשל חומרת ההליך הפלילי והפגיעה הטמונה בו לאדם שמתנהל נגדו הליך, ישנם הליכים פרוצדורליים המעוגנים בחוקים שונים, כשהמרכזיים בהם הוא חוק סדר הדין הפלילי ופקודת הראיות. ההיצמדות להליך הפרוצדורלי מטרתה להבטיח שזכויותיו של החשוד, וכן של הנאשם, יישמרו כמה שניתן לאורך ההליך.
כתב חשדות הוא חלק מההליך הפלילי המתנהל כנגד אדם, ונחשב לשלב פרוצדורלי. מטרתו המרכזית היא ליידע את האדם שעומד להיפתח נגדו הליך פלילי, ובעבירות פליליות מסוימות יש חובה בחוק לשלוח את כתב החשדות. משמע, אי אפשר לפתוח בהליך פלילי נגד אדם מבלי לשלוח לו כתב חשדות ולאפשר לו להשמיע טענותיו.
אי שליחה של כתב חשדות שכזה עשויה אף לעלות לכדי פגם חמור מאוד בהתנהלות המדינה שישפיע על כל ההליך הפלילי, ועל פתיחתו בכלל לרבות האפשרות להוביל לביטול כתב אישום.
באיזה שלב נשלח כתב החשדות?
כאשר אדם חשוד בעבירה פלילית האסורה לפי חוק העונשין, תשל"ז – 1977, מתבצעת חקירה באזהרה נגדו בעניין אותם החשדות. חקירה, לפי חוק, עשויה להיפתח בשל תלונה שהוגשה במשטרה נגד אותו חשוד, וכן אם המשטרה חושבת שיש צורך לפתוח חקירה גם בלי שהוגשה תלונה ספציפית. מטרת החקירה לבחון האם החשד מבוסס ולבדוק האם יש להמשיך בהליך נגד האדם.
במהלך החקירה חוקרי המשטרה אוספים ראיות, אם הן קיימות, הרלוונטיות לעבירה בה חשוד האדם. הראיות הללו הכרחיות בשביל לפתוח הליך פלילי כנגד האדם. שכן, תלונה במשטרה אינה פותחת אוטומטית הליך פלילי, אלא רק מעלה את החשד.
לאחר איסוף הראיות, המשטרה מעבירה את התיק לפרקליטות וגורמי התביעה הרלוונטיים לאותה עבירה, בוחנים האם יש להגיש כתב אישום כנגד החשוד. כתב אישום מוגש כאשר התביעה, כשלרוב מדובר בתובעים מטעם המשטרה או בפרקליטות, בהתאם לאישום, קובעים שיש די ראיות שניתן להתבסס עליהן להרשעה, וכן שיש עניין לציבור להרשיע באותה עבירה.
מכתב יידוע ראשון מול מכתב יידוע שני (כתב חשדות)
בעבירות מסוג פשע, מיד עם הגעת התיק לפרקליטות נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון שמעדכן אותו על העברת התיק לפרקליטות ועל זכותו להגיש מכתב מטעמו שישכנע מדוע לא להעמיד אותו לדין בתוך 30 יום. מכתב יידוע ראשון נשלח אוטומטית ולרוב עוד לפני שהפרקליטות הספיקה לעבור על תיק החקירה ולגבש עמדה. יש חשיבות לפעול מול הפרקליטות מיד עם קבלת מכתב יידוע ראשון מכיוון שיש הזדמנות לשכנע את הפרקליט שלא להעמיד לדין עוד לפני שהחל ללמוד את התיק ובכך להשפיע על הרושם הראשוני שלו ממך.
לאחר שהפרקליטות לומדת את התיק, היא יכולה להורות על סגירת התיק מבלי להעמיד לדין באחת מעילות הסגירה (חוסר ראיות, חוסר אשמה או חוסר עניין לציבור) או להחליט להעמיד את החשוד לדין בכפוף להליך שימוע פלילי לפני העמדה לדין.
במקרה של החלטה להגיש כתב אישום, הפרקליטות שולחת מכתב יידוע שני לחשוד המכונה גם "כתב חשדות" שמודיע לו כי התביעה עתידה להגיש נגדו כתב אישום.
חשוב לציין, כתב חשדות הוא מכתב יידוע שני שנשלח על ידי הפרקליטות – בתביעה המשטרתית בדרך כלל אין פרקטיקה של מכתב יידוע שני או כתב חשדות. מכתב היידוע הראשון הוא גם האחרון שישלח!
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מה צריך לכלול כתב חשדות?
כתב החשדות הוא אינו כתב האישום עצמו, אלא כפי שנאמר, המכתב המודיע על הכוונה להגשת כתב אישום. כתב החשדות כן כולל התייחסות לחשדות, אך זו פחות מפורטת מכפי שתהיה בכתב האישום.
בנוסף, כתב החשדות מפרט שתי זכויות חשובות העומדות לחשוד שנשלח אליו מכתב שכזה:
- זכות השימוע – עומדת לו הזכות לבקש מהתביעה שלא להגיש כתב אישום. במידה שהוא מעוניין בכך, עליו להגיש בכתב את בקשתו, בה הוא מפרט מדוע על התביעה לא להגיש. ישנן טענות שונות שניתן לעלות.
- העתקת חומרי חקירה – לצורך קיום שימוע החשוד רשאי, לראשונה, להעתיק את עקרי חומר החקירה (ליבת החומר) כדי להתגונן ולשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום. בשלב זה צריך לשכור עורך דין פלילי לייצוג מכיוון שמדובר בהליך שמצריך מיומנות רבה וכולל סיכונים רבים. כל טענה שתעלו בפני הפרקליטות יכולה לשמש לטובתכם או לרעתכם!
לצורך קיום הזכות לשימוע עומדים לרשותכם 30 ימים בלבד!
חשיבות התגובה לכתב החשדות
לחשוד עומדים 30 יום להשיב על כתב החשדות נגדו, ויש חשיבות רבה לתגובה שלו בזמן זה. ראשית, יש לציין כי בשלב הנ"ל על החשוד להיוועץ ולשכור את שירותיו של עורך דין מומחה לדין הפלילי. 30 יום הם אמנם תקופה קצרה, אך מדובר בפרק זמן המספיק לגיבוש תגובת נגד מטעם החשוד כאשר הוא מיוצג על ידי עורך דין. במידה שהחשוד לא מגיב לכתב החשדות בתקופה זו, המשמעות היא הגשת כתב אישום באופן וודאי, מה שיהיה נגד החשוד.
ישנן טענות שונות שניתן לעלות בתגובה לכתב החשדות שעשויות להביא לביטול כתב האישום, החזרת התיק למשטרה לביצוע השלמות חקירה או אפילו קבלת החלטה שהתיק ייסגר בהליך של הסדר מותנה.
תגובה משפטית מבוססת לכתב החשדות יש בכוחה למנוע פתיחת הליך פלילי נגד החשוד. ההליך הפלילי הוא הליך ארוך, הגוזל כוחות ומשאבים רבים מהנאשם, וכפי שנאמר לעיל עשוי להיגמר בעונשים חמורים מאוד. חוץ מכך, עצם הרישום הפלילי משליך על המשך החיים, שכן מדובר בתיעוד של ביצוע העבירה המלווה את האדם, בין אם בראיונות לעבודה חדשה, בין אם בשכירת בית ועוד.
שימוע בכתב או בעל פה?
אדם רשאי לייצג את עצמו בהליך השימוע לפני העמדה לדין, אך הוא יכול לעשות זאת בכתב בלבד!
עורך דין פלילי, מנגד, רשאי לייצג בשימוע בעל פה שהוא בעל סיכון נמוך יותר מהגשת טיעונים בכתב, הוא דינאמי יותר ובעל סיכויי הצלחה גבוהים משמעותית משימוע בכתב. עו"ד אלעד שאול הוא מעורכי הדין הפליליים המובילים במדינה, יוצא הפרקליטות ובעל משרד עורכי דין מוביל בתחום. פנו אלינו אם קיבלתם כתב חשדות או מכתב יידוע שני.
