המשרד לביטחון פנים ביטל לך את רישיון הנשק? הממונה על פקיד רישוי כלי יריה דחה את הערר שהגשת? האם כדאי להגיש עתירה מנהלית להחזרת רישיון הנשק? חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מסמיך את בית המשפט המחוזי לדון בעניינים מנהליים אשר היו בעבר בסמכות בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
בין היתר, מסמיך החוק את בית המשפט המחוזי לדון במסגרת עתירה מנהלית גם כנגד החלטות של הממונה על פקיד רישוי כלי ירייה באגף הרישוי במשרד לביטחון פנים.
הליך העתירה המנהלית נועד לאפשר לאזרח להביא אל בית המשפט עניין בוא הוא חושב כי עניינו נפגע כתוצאה מהחלטה של רשות שלטונית. עו"ד אלעד שאול, שותף מייסד בפירמת עורכי הדין אלעד שאול ושות', מומחה להליכים מנהליים, ייצג באין ספור עררים ועתירות מנהליות להשבת רישיון לאקדח בהצלחה מרשימה מסביר:
באילו עניינים אפשר להגיש עתירה מנהלית לעניין רישיון לנשק?
סעיף 5 לחוק עוסק בסמכותו של בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וקובע:
"5. בית משפט לענינים מינהליים ידון באלה –
(1) עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בענין המנוי בתוספת הראשונה ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה ענינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות (להלן – עתירה מינהלית);"
סעיף 11 לתוספת הראשונה מונה מפורשות את כל ההחלטות שהתקבלו ביחס לרישוי כלי יריה, באומרו:
"11. החלטה של רשות לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949, למעט החלטות של הממשלה או של שר;" הנה כי כן, ניתן להגיש עתירה מנהלית על כל החלטה של פקיד רישוי כלי יריה או הממונה על פקיד רישוי כלי יריה; אלו פועלים מכוח חוק כלי היריה, באישור השר לביטחון פנים ותחת המשרד לביטחון הפנים.
ברוב המקרים, ההחלטות בגינן מגישים עתירה מנהלית בעניין רישיון לאקדח מתקבלות על סמך המלצה של משטרת ישראל, משרד הבריאות וגופים נוספים כגון גופי מודיעין, שירותי הביטחון ועוד.
בדרך כלל, עתירה מנהלית כנגד הממונה על פקיד רישוי כלי יריה מוגשת כנגד ההחלטות הבאות:
- החלטת הממונה לדחות ערר להשבת רישיון נשק.
- החלטה להורות על ביטול רישיון לשאת נשק בשל.
- סירוב לחדש רישיון נשק.
- התליית רישיון נשק.
- החלטה להורות על ביטול רישיון נשק ארגוני בשל העדר אישור פסיכולוג בדבר כשירות נפשית לשאת נשק.
- ביטול רישיון נשק בשל התנגדות משטרת ישראל.
- ביטול רישיון נשק בשל התנגדות משרד הבריאות.
- ביטול רישיון נשק בשל מידע מודיעיני.
- הטלת מגבלות על בעל רישיון נשק.
באיזה שלב מגישים עתירה מנהלית להחזרת רישיון לנשק?
יש לבחון האם מוצו כל ההליכים האפשריים בטרם פונים להגשת עתירה מנהלית. כך למשל, סעיף 12 לחוק כלי היריה מאפשר להגיש ערר על החלטת פקיד הרישוי לבטל רישיון. הערר יוגש לממונה על פקיד הרישוי וזאת תוך 45 יום מיום קבלת ההודעה על ביטול רישיון הנשק:
"12(ג1) (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות מוסמכת כמשמעותה בסעיף 11(2) (להלן – ההחלטה), רשאי להגיש עליה ערר בכתב, תוך 45 ימים ממועד קבלתה, בפני מי שהשר ימנה לענין זה (להלן – הממונה);"
במידה שהממונה על פקיד הרישוי ידחה את הערר, ניתן להגיש עתירה מנהלית כנגד החלטת הממונה. חלופה נוספת, היא באם לא הוגש ערר במסגרת הזמן הקבוע בחוק (45 ימים) ופקיד הרישוי מסרב לאפשר הארכת מועד להגשת הערר. מומלץ בהחלט להתייעץ עם עו"ד מומחה לרישוי כלי יריה ולשכור את שירותיו שהרי כל טעות ולו הקטנה ביותר תוביל לאובדן הסיכויים לקבלת הרישיון בחזרה.
חלפו 45 הימים להגשת עתירה מנהלית – האם אני עדיין רשאי להגיש עתירה להשבת הנשק?
תלוי. על פי החוק, עתירה מנהלית תוגש ללא שיהוי ולא יאוחר מ-45 ימים מיום קבלת החלטת הרשות. עם זאת, החוק מאפשר לבית המשפט לעניינים מנהליים להאריך את המועד להגשת העתירה, אם מצא לנכון ובנסיבות המתאימות לכך. הפרוצדורה המפורטת קבוע בתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) כדלקמן:
"3. (א) עתירה תוגש במועד שנקבע לכך בדין.
(ב) לא נקבע מועד כאמור, תוגש העתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות הענין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם.
(ג) בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע להגשת עתירה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), לאחר שנתן למשיב הזדמנות להגיב לבקשת ההארכה, אם ראה הצדקה לכך."
חשוב לציין, בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם לדעתו היא הוגשה בשיהוי בלתי סביר, כדלקמן:
"4. בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה, אף אם הוגשה בתוך אחד המועדים לפי תקנה 3." כפי שראינו, בהליך המנהלי חשוב בהחלט להקפיד לעמוד במועדים הנקובים בחוק. לכן, אנו ממליצים שלא להגיש ערר, קל וחומר לא להגיש עתירה מנהלית, מבלי לשכור את שירותיו של עורך דין מומחה לרישוי כלי יריה.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מה יכול לפסוק בית המשפט לעניינים מנהליים במסגרת העתירה המנהלית?
סמכויותיו של בית המשפט הדן בעתירה מנהלית להשבת רישיון נשק היא סמכות רחבה כשל בג"צ, ובין היתר הוא רשאי להורות על "צו ביניים" במסגרתו יושב לעותר רישיון הנשק עד להחלטה סופית בעתירה. כך קבוע בסעיף 9 לחוק:
"9. בית משפט לענינים מינהליים רשאי, בכל שלב של הדיון, ליתן צו ביניים בתנאים שיקבע."
בסוף התהליך יתן בית המשפט פסק דין בעתירה, במסגרתו הוא רשאי להורות על ביטול החלטת הממונה על פקידי רישוי כלי יריה מחמת "אי סבירות" ההחלטה. לענייננו – ככל שהתקבלה החלטה בלתי סבירה לבטל את רישיון הנשק של העותר, הרי שבית המשפט רשאי להורות על ביטול ההחלטה ועל החזרת רישיון האקדח לרשותו של העותר. כמו כן רשאי בית המשפט לחייב את המדינה בהוצאות העותר לרבות שכר טרחת עורכי דינו.
לעניין זה תקנה 17 קובעת:
"17. בתום הדיון, או סמוך לאחריו, ככל האפשר בנסיבות הענין, ייתן בית המשפט פסק דין בעתירה; בפסק הדין מוסמך בית המשפט לדחות את העתירה או לקבלה – כולה, מקצתה או בשינויים – או להחזיר את הענין עם הוראות לרשות."
כיצד ניתן להוכיח שהחלטת הממונה או פקיד הרישוי הייתה בלתי סבירה?
למשפט המנהלי כללים רבים בדבר זכויותיו של האזרח וחובותיה של הרשות המנהלית להשתמש בכוח הרב שניתן לה באופן הוגן, מידתי וסביר. בית המשפט העליון קבע כי הרשות מחוייבת לשקול שיקולים ענייניים בלבד ולאזן בין השיקולים הללו היטב. בין היתר קבע במסגרת בג"צ 935/89 גנור נ' היועמ"ש:
"סבירות משמעותה שקילת כל השיקולים הרלוונטיים ומתן משקל ראוי לשיקולים אלה"
כמו כן בבג"צ 3379/03 מוסטקי נקבע:
"כדי שתהיה סבירה על החלטת הרשות להיות מושתת על השיקולים הצריכים לעניין תוך מתן משקל יחסי הולם לכל אחד מהם".
עוד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל ידע בית המשפט העליון להוציא תחת ידו פסק דין חד משמעי האוסר על פגיעה באזרח מבלי לאפשר לו הזדמנות הוגנת להשמיע את דבריו. לעניין זה ראו בג"צ 3/58 ברמן נ' שר הפנים:
"לא יורשה גוף אדמינסטרטיבי – אפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין שיפוטי) – לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע מעמד וכיוצא בזה, אלא אם כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני הפגיעה העתידה".
בנוסף לחובה לאפשר לאזרח להשמיע את טענותיו, מחוייבת הרשות גם לספק החלטה מנומקת היטב המבוססת על נימוקים עניינים בלבד, כפי שנקבע בבג"צ 2/79 אל אסעד נ' שר הפנים. ככל שהחלטת הרשות ניתנה על בסיס שיקולים לא ענייניים, מבלי לאפשר לאזרח לטעון את טענותיו כראוי, ומבלי שהרשות שקלה את השיקולים היטב, בלב פתוח ובנפש חפצה – הרי שניתן לטעון כי ההחלטה אינה סבירה ומנוגד לכללי המשפט המנהלי ויש לבטלה.
החזרת רישיון לנשק שבוטל בגלל תיק חקירה במשטרה
מרבית רשיונות הנשק המבוטלים מבוטלים בשל המלצת משטרת ישראל. כל אדם אשר נחקר תחת אזהרה בתחנת המשטרה, עשוי בסבירות גבוהה ביותר לאבד את רישיונו לשאת אקדח. בית המשפט העליון באחת הפרשות המוכרות בתחום רישוי הנשק קבע:
"…במקרה שרשות הרישוי מבקשת ליטול מאדם רשיון נשק שכבר ניתן לו, בשל חשדות בדבר התנהגות אלימה של אותו אדם, נדרש כי תמצאנה בנדון, לאחר חקירה ודרישה, "ראיות משכנעות"… משנתן הרישיון, רק אירוע היוצר סיכון מיוחד מצדיק ביטול הרישיון, וזאת רק כאשר התחרשותו של אירוע זה מוכחת באופן משכנע, בלא להותיר ספקות סבירים." (בבג"צ 799/80 שללם נ' פקיד רישוי כלי ירייה)
מכאן אנו למדים, כי מרגע שניתן לאדם רישיון לשאת נשק – לרשות ניתנת האפשרות לשלול את הרישיון על סמך "ראיות משכענות" ובהתבסס על אירוע היוצר "סיכון מיוחד". בניגוד לאמור, המשטרה ממליצה לבטל את הרישיון לשאת נשק לכל אדם שנחקר במשטרה תחת אזהרה באופן כמעט מוחלט, גורף ובלי להפעיל שיקול דעת. הדבר מחזק את הצורך לפנות מיד לייעוץ לפני חקירה במשטרה.
בעת"מ 25896-09-10 מועלם נ' פקיד הרישוי התייחס בית המשפט לתפקידה של וועדת הערר על החלטת פקיד רישוי לשלול רישיון לנשק:
"החובה המוטלת על ועדת הערר היא לקבל החלטה שתאזן כראוי בין המשקל הראייתי שיש לייחס לחומר שבידי המשטרה, המופקדת על שלום הציבור ובטחונו, לבין זכותו של העותר, המחזיק ברישיון כחוק, שרשיונו לא יבוטל. בבואה לאזן בין שני אינטרסים אלה, עליה ליתן את המשקל הראוי להבחנה, יציר הפסיקה, שבין אי מתן רישיון לבין ביטול רישיון קיים שלגביו נקבע כי רק ארוע היוצר סיכון מיוחד, שהתרחשותו מוכחת באופן משכנע בלא להותיר ספקות סבירים, יצדיק ביטול הרישיון…".
לעניין זה יפים הדברים שנכתבו גם בעתירה מנהלית עת"מ 14241-01-13 , שם נדון עניינו של עותר שרשיונו בוטל עקב תיק חקירה תלוי ועומד:
"…לא ניתן היה להסתפק באמירה כללית כי המסקנה בדבר שלילת הרישיון ניתנה על יסוד בחינת מכלול החומר, מבלי שניתנה התייחסות לגופה למכלול הנסיבות התומכות דווקא בבקשת העותר להשיב לו את רשיונו, דוגמת התייחסות להחלטת בית משפט השלום, התייחסות לחלוף הזמן, התייחסות להשפעות שלילת הרישיון על בטחונו של העותר ועל תעסוקתו, ועוד."
עורך דין מומחה בעתירה מנהלית להחזרת רישיון לנשק
משרד עורכי דין פליליים אלעד שאול ושות' מתמחה במשפט מנהלי בדגש על הליכים מול המשרד לביטחון פנים והאגף לרישוי כלי יריה. משרדנו טיפל במאות תיקים במרוצת השנים, הגיש אין ספור עררים ועתירות מנהליות כנגד החלטות פקיד הרישוי והממונה על פקיד הרישוי.
המשרד דוגל במצויינות משפטית מן המעלה הראשונה, ועל כן, מציג הצלחות מרשימות בכל הנוגע להחזרת רישיון לאקדח הן במסגרת ערר לממונה על פקיד הרישוי והן במסגרת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. אנו מזמינים את קורא המאמר להתייעצות ראשונית ללא התחייבות, ולאחריה לפגישה במסגרתה ננתח יחד את נסיבות התיק המיוחד שלך ונעמוד על סיכויי ההצלחה בהליך.
