חוק זכויות נפגעי עבירה נועד לאפשר לקורבנות שנפגעו מעבירות פליליות, לקחת חלק מסוים בהליך הפלילי שמתנהל נגד אלו שפגעו בהם. נפגעי העבירה הם לא צד להליך הפלילי המתנהל נגד הנאשם שפגע בהם ולרוב מהווים רק "עדי תביעה". עו"ד אלעד שאול, המייצג ומלווה נפגעי עבירה בהליך הפלילי, מסביר על חוק זכויות נפגעי עבירה וחשיבותו.
מהו חוק זכויות נפגעי עבירה?
ההליך הפלילי במדינת ישראל מבקש להביא לדין ולהעניש את מי שעבר על החוק הפלילי, מתוך תפיסה שהנאשם פגע באינטרס כלל הציבור ולא רק באינטרס של נפגע העבירה הספציפי. לכן המדינה תובעת בשם כלל הציבור, וזו הסיבה שכתב אישום שמוגש נגד אדם נושא את השם מדינת ישראל נגד הנאשם. כך יוצא שנפגע העבירה או הקורבן, לא לוקח חלק בהליך המשפטי ואין לו "קול להתבטא".
בשנת 2001 נחקק חוק זכויות נפגעי עבירה מתוך הבנה שתפיסת ההליך הפלילי כמייצג את אינטרס הציבור הרחב, פוגעת בנפגע העבירה ולא מתחשבת בו. מטרת החוק היא להגן על כבוד נפגעי עבירות פליליות לאורך ההליך הפלילי כולו – החל משלב הגשת התלונה במשטרה, דרך הגשת כתב האישום וניהול הדיון בבית המשפט, ועד למתן גזר הדין.
זאת, תוך שמירה על זכויות חשודים, נאשמים ונידונים הנתונות להם מכוח הדין.
הגדרת נפגע עבירה
סעיף 2 לחוק קובע כי נפגע עבירה הוא כל מי שנפגע ממעשה עבירה במישרין ואם מדובר בעבירה שגרמה למות נפגע העבירה, גם בני משפחת נפגע העבירה. כעורכי דין פליליים המייצגים נפגעי עבירה, אנו מייצגים את נפגע העבירה מול רשויות המדינה ודואגים לאינטרסים שלו בהליך הפלילי, לרבות החמרת הענישה נגד הפוגע.
זכויות נפגעי עבירה
פרק ב' של החוק מגדיר את זכויות נפגע העבירה בהליך פלילי. ואלו חלקם:
- הגנה על נפגע העבירה – סעיף 6 לחוק מעניק הגנה פיזית לנפגע עבירה וקובע שהוא זכאי להגנת בית המשפט, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני הנאשם ומפני שלוחיו ומקורביו.
- הגבלת מסירת פרטים אישיים של הקורבן – סעיף 7 לחוק קובע הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה כמו כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו, כאשר מדובר בנפגע עבירת מין או אלימות חמורה או כאשר עולה חשש לפגיעה בשלומו של הנפגע.
- קבלת מידע על ההליך הפלילי – סעיף 8 לחוק מעניק לנפגע עבירה זכות לקבל מידע על ההליך הפלילי כגון: מידע על זכויותיו במסגרת ההליך, השלב בו מצוי ההליך הפלילי ופרטים נוספים הקשורים להליך הפלילי.
- עיון בכתב האישום – סעיף 9 מזכה את נפגע העבירה בזכות עיון בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ולקבל עותק ממנו. זכות זו מוקנית לנפגע גם ביחס להסדרים לסגירת התיק. התביעה המשטרתית או הפרקליטות יכולים שלא לאפשר עיון בכתב האישום, אם הדבר יוביל לשיבוש הליכי המשפט.
זכויות נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה
החוק מבדיל בין נפגעי עבירה "רגילים" לנפגעי עבירה שסבלו אלימות חמורה או עבירות מין, להם יש זכויות יתר. מטבע הדברים, אישה שחוותה אונס או מעשה סדום, או גבר שנפל קורבן לסחיטה באיומים, חוו טראומה קשה יותר ממי שנפל קורבן לעבירת איומים או תקיפה סתם ולכן החוק מעניק להם "זכויות יתר".
- קביעת מין החוקר במשטרה – סעיף 14א. מתייחס לעבירות מין באופן מיוחד, ומקנה לנפגע עבירה שכזו את הזכות לקבוע את מין החוקר שייגבה ממנו הצהרה.
- התחשבות בעמדת הנפגע לעניין עיכוב הליכים – סעיף 16 מתייחס לנפגעי עבירות מין וכן לנפגעי עבירות אלימות חמורה, וקובע כי יש להתחשב בעמדתם כאשר ישנה כוונה לעכב את ההליך הפלילי כנגד הנאשם.
- התחשבות בעמדת הנפגע לעניין הסדר טיעון – סעיף 17 מעניק לנפגעי עבירות אלה גם את הזכות להביע עמדתם בפני בית המשפט גם בענייני הסדרי טיעון, הסדרים לסגירת התיק וכן בהעברת עניינו של הנאשם לבית משפט קהילתי.
- זכות להביע עמדה לגבי חנינה מהנשיא – סעיף 20 לחוק מזכה את נפגעי עבירות מין ואלימות חמורה בזכות להביע עמדתם בכתב במידה ונשקלת הענקת חנינה מנשיא המדינה או הקלה בעונש לנאשם.
- דגימת ראיות פורנזיות מקורבן עבירה – סעיף 22א. מגדיר את כל הזכויות הקשורות בהליך נטילת דגימה פורנזית מנפגעי עבירות מין. מכיוון שמדובר בהליך פיזי טעון רגשית שעלול לגרום לקורבן לחוות את הפגיעה המינית מחדש, הבטחת זכויותיו במסגרת ההליך הרגיש חשובה ביותר. בין היתר, הסעיף קובע כי נטילת דגימה פורנזית באמצעות ערכת אונס מגופו של קורבן עבירת מין תיעשה בהסכמתו בלבד. בנוסף, לא ייעשה בדגימה כל שימוש שלא ניתנה לו הסכמת הקורבן בכתב, ופרטיו האישיים לא יתועדו על חלקה החיצוני של ערכת האונס כך שהיא תישמר במקום ייעודי במחסני משטרת ישראל באופן אנונימי. פרטי הזיהוי של הקורבן יישמרו בנפרד מהדגימה ובסודיות מוחלטת.
כעו"ד יוצא הפרקליטות, אני ממליץ בחום לכל נפגע ונפגעת עבירה לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי על מנת להבטיח את קבלת מלוא הזכויות ומיצוי הדין עם העבריין.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
יחידת הסיוע בפרקליטות
בנוסף לזכויות שמקנה החוק לנפגעי עבירה במסגרת ההליך הפלילי, יש התייחסות גם להשלכות הפגיעה שחוו הקורבנות לטווח ארוך, לאחר שההליך המשפטי מסתיים. במקרים רבים הנזק שהסב להם האירוע הפלילי שחוו הוא כזה שמייצר התמודדות יומיומית קשה, ומתוך הכרה בכך נקבע בסעיף 23 לחוק כי פרקליטות המדינה ופרקליטויות המחוז יקימו עבורם יחידות סיוע.
מטרת יחידות אלו היא להבטיח את מימושן של כלל הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה במסגרת החוק, לחזק את הקשר עם נפגעי ונפגעות העבירה, לוודא שקולם יישמע, ולוודא שיהיו מעודכנים ומעורבים ככל הניתן בהליך המשפטי. כיום ניתן לפנות ליחידות הסיוע גם באופן מקוון.
עורך דין לייצוג נפגעי עבירה
הייצוג המשפטי של נפגעי עבירה מתחיל עוד בטרם פתיחת ההליך הפלילי. למעשה, תפקידו של עורך הדין מתחיל מיד לאחר התרחשותו של האירוע הפלילי (עוד בטרם ניתן הדיווח לגביו), בזמן הגשת התלונה במשטרה ולאחריה. עורך דין פלילי מקצועי ובעל ניסיון בתחום יסביר לנפגע את כל זכויותיו, יציג בפניו את האפשרות הטובה ביותר עבורו על פי פרטי המקרה, ויפעל לשם מיצוי הדין עם הנאשם.
במידה ומוגש כנגד החשוד כתב אישום, עורך הדין אמון על הבטחת מימוש זכותם של נפגעי העבירה להגנה פיזית מפני החשוד, זכותם לנכוח בבית המשפט בכל שלבי ההליך, זכותם לעיין בכתב האישום, וכן זכותם להביע עמדתו ביחס לעיכוב ההליכים וביחס להסדרי טיעון או הסדרים לסגירת התיק.
במידה ולא מוגש כנגד החשוד כתב אישום, עורך הדין מלווה את נפגעי העבירה בתהליך הגשת הערר על סגירת התיק, הן מפאת חוסר אשמה או היעדר ראיות מספיקות והן מפאת חוסר עניין לציבור. הייצוג המשפטי מתקיים כמובן גם בהליך האזרחי.
במסגרת הליך זה, נפגעי העבירה יכולים לתבוע את הנאשם במישרין לפיצויים כספיים בגין הנזק הרב שנגרם להם. במידה וקדם לו הליך פלילי, ישנה חשיבות רבה לתוצאתו על סיכויי ההצלחה של ההליך האזרחי, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג משפטי מיטבי. יש לציין כי ניתן להגיש תביעה אזרחית כנגד האדם הפוגע גם אם לא הוגש נגדו כתב אישום, וגם אם זוכה מכל אשמה במסגרת ההליך הפלילי.
