ההליך הפלילי הוא תוצר של תלונה שהוגשה למשטרה, בעקבותיה נפתח הליך חקירה. במידה והמידע שעולה מהחקירה מבסס זאת, מוגש כתב אישום כנגד הנאשם לבית המשפט. בשלב זה נפתח למעשה ההליך הפלילי.
מה החוק אומר?
סעיף 231(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 מעניק ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לעכב את ההליכים הפליליים בעניינו של אדם, כל עוד כתב האישום הוקרא לנאשם ובית המשפט טרם הגיע להכרעה בתיק. מרבית העיכובים נערכים בשלבים המוקדמים של המשפט, שכן משמעותו הפרקטית של העיכוב הוא הפסקת כל ההליכים הפליליים כנגד הנאשם עד להחלטתו המחודשת של היועץ המשפטי לממשלה בנושא.
מבחינה טכנית, הבקשה לעיכוב הליכים מוגשת ע"י עורך דינו של הנאשם לגוף שאחראי על התביעה – הפרקליטות/שלוחת תביעות משטרתית, ועליה להיתמך בטיעונים אישיים וכן בטיעונים משפטיים מבוססים.
במידה ואותו גוף משתכנע כי יש טעם בבקשה וראוי לעכב את ההליך הפלילי, עליו לכתוב חוות דעת בעניין, לצרף אותה לבקשה ולהעביר אותה לבחינה לפרקליטות המדינה. הבקשה הסופית מועברת ליועץ המשפטי לממשלה לבחינה והחלטה סופית, שכן הוא הסמכות העליונה בהכרעה בעניין עיכוב הליך פלילי.
שיקולי היועץ המשפטי לממשלה באישור בקשה לעיכוב הליכים
פרוצדורת עיכוב ההליכים הפליליים נתונה במלואה לשיקול דעתו וסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בהחלטה חריגה, על היועץ המשפטי לנמק בפירוט את החלטתו. בנוסף, מרגע קבלת ההחלטה בדבר העיכוב, עומד ליועץ פרק זמן מוגבל שבמהלכו הוא רשאי להחליט האם לחדש את ההליכים כנגד הנאשם. פרק הזמן הזה איננו קשיח, אלא משתנה מנאשם לנאשם.
החוק לא מפרט רשימה ספציפית של מקרים בהם היועץ המשפטי לממשלה רשאי לעכב הליכים פליליים, ולמעשה נעשה שימוש בפרוצדורה זו במקרים חריגים בלבד. אולם, קיימים מקרים בהם שיקולי צדק והגינות מצדיקים התחשבות בנאשם, לפנים משורת הדין.
כאשר מדובר בבקשה לעיכוב הליכים המוגשת על ידי הנאשם, העיכוב עשוי להיות מאושר כאשר קיימות נסיבות אישיות מיוחדות הקשורות בנאשם כמו מצב בריאותי קשה, גיל מופלג (או קטינות), מצב משפחתי קשה או נסיבות מיוחדות לביצוע העבירה שמצדיקות את עיכוב ההליך, וכן כאשר הנאשם חותם על הסכם להפוך לעד מדינה, ובמסגרתו הוסכם על עיכוב ההליכים בעניינו.
בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה שוקל את נסיבות העבירה – חומרת העבירה, המניע לביצועה, וכן דרגת האשם – האם הנאשם היה המבצע העיקרי של העבירה או שנתן ידו בסיוע בלב; האם היה שותף, משדל או נגרר לעבירה, או שמא היה מדובר בעבירה מרובת משתתפים (פעולה של ארגון/משפחת פשע למשל); משך ביצוע העבירה;
היקף הנזק שהסב הנאשם לקורבן; עניין הציבור בהבאתו לדין; וכמובן נסיבות המקרה – האם נעשתה בכוונה תחילה או שמא מטעם הגנה עצמית, כורח, צורך, היעדר שליטה ועוד. בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה ייקח בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם (אם קיים); אופי התופעה – קרי, האם מדובר בעבירה שהפכה שכיחה באופן מטריד בציבור; רגישות ציבורית בדבר העבירה או בדבר הנאשם הספציפי המועמד לדין.
בבחינת כל אלו, מושם דגש על שיקולי הרתעה. עיכוב הליכים שייעשה בקלות עלול לגרום לציבור לחוש כי ניתן להתחמק מהליכים פליליים, וזוהי אחת הסיבות לכך שפרוצדורה זו מאושרת במקרים חריגים ביותר.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
שיקולים נוספים בעיכוב הליכים
סט שיקולים נוסף שעומד לנגד עיניו של היועץ עת שהוא בוחן בקשה לעיכוב הליכים הם שיקולים מוסדיים – האם לעיכוב ההליך עשויה להיות השפעה שלילית או חיובית על צדדים שלישיים, קרי נאשמים נוספים שכנגדם תלויים ועומדים הליכים פליליים מקבילים; האם ניהול התיק יטיל עומס רב ומיותר על בית המשפט; האם ניהול התיק יגרום לנזק רב יותר מהתועלת שתצמח ממנו; ובמקרים נדירים יותר, האם קיים קושי מהותי וכבד להוכחת האישום.
כאשר מדובר בבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה על ידי המדינה, העיכוב יאושר לרוב כאשר יוכח כי קיים קושי רב באיתור עדים לתביעה. בקשות שכאלו חריגות אף יותר, ולא יאושרו במידה ויכללו טענות לחומרי ראיות לא מספקים מצד התביעה או במהימנותם של עדים קיימים.
הרציונל שעומד מאחורי תפיסה זו היא כי היועץ המשפטי לממשלה איננו מהווה ערכאת ערעור בפרוצדורת עיכוב הליכים – הוא איננו מקביל לערכאה שיפוטית עליונה יותר. תפקידו בתחום זה הינו לדון בעניין לגופו ולכן במידה ויידחה את בקשת החידוש, לא תאושר בקשה נוספת.
יחד עם זאת, יש לציין כי במקרים חריגים בלבד, בהם השתנו הנסיבות, ניתן יהיה להגיש בקשת חידוש נוספת תחת הראשונה שנדחתה. במקרה זה יהיה על הנאשם או בא כוחו להציג טעמים נוספים כבדי משקל לעיכוב ההליכים.
כיצד מתבצעת פרוצדורת עיכוב ההליכים?
בטרם יגיש בקשה לעיכוב הליכים בעניין הנאשם, על עורך הדין לבדוק ביסודיות את נסיבות המקרה – אלו של הנאשם, של משפחתו, וכן של הקורבן, על מנת לבחון האם קיים סיכוי לאישור הבקשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בבקשה על עורך הדין לכלול כל מסמך וטענה אפשרית המחזקות אותה. במקביל, על עורך הדין לדאוג לשלוח הודעה לבית המשפט בדבר הגשת הבקשה לעיכוב ההליך.
במידה ואכן מתברר כי מכלול הנסיבות מייצר עילה לעיכוב ההליך הפלילי, יפנה עורך הדין לתובע בתיק וינסה לשכנעו כי העיכוב מוצדק. במידה והתובע לא משתכנע, הבקשה תיפול ולא תגיע לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה, אך במידה והתובע אכן משתכנע בקיומה של עילה לעיכוב, יהיה עליו לכתוב חוות דעת מנומקת שמסבירה מדוע הוא סבור כי יש לעכב את ההליך ולצרפה לבקשה המקורית.
המלצת התובע, יחד עם הבקשה, תועבר לפרקליטות המדינה ושם הדברים ייבחנו בשנית על ידי כמה עורכי דין בטרם תועבר הבקשה לאישור היועץ המשפטי לממשלה. בשלב זה, על עורך הדין של הנאשם לוודא כי נשלחת הודעה רשמית מהפרקליטות לבית המשפט בדבר ההתקדמות עם בקשת העיכוב. לבסוף הבקשה תגיע לבחינתו ואישורו של היועץ המשפטי לממשלה, שכאמור מחזיק בסמכות הבלעדית לאשר או לדחות בקשת עיכוב הליכים פליליים.
היועץ יכול לדחות או לאשר את הבקשה, וגם אם מאשר אותה – בסמכותו להציב תנאים מסוימים לקיומה כמו התחייבות של הנאשם שלא לבצע את העבירה בה הוא מואשם בשנית; התחייבות לעבור הליך שיקום; הבעת חרטה ובקשת מחילה על מעשיו בפומבי; ואף התחייבות להיות כפוף לפיקוחו של קצין מבחן.
חידוש הליכים שעוכבו
כאמור, הסמכות בנושא עיכוב הליכים פליליים נתונה במלואה ליועץ המשפטי לממשלה. סמכות זו כוללת גם את זכאותו להחליט על חידוש הליכים פליליים שעוכבו, וזאת לאחר פרק זמן מסוים. פרק זמן זה משתנה, ונקבע על פי חומרת העבירה המיוחסת לנאשם וסוג העבירה הרלוונטית.
סעיף 232 לחוק הסדר הפלילי קובע כי כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, תקופת הזמן המקסימלית לחידוש ההליכים עומדת על 5 שנים. בתום תקופה זו, לא ניתן יהיה לחדשם עוד. בעבירות מסוג עוון, תקופת החידוש קצרה יותר ועומדת על שנה בלבד מיום עיכוב ההליכים בפועל. בעבירות מסוג חטא, לא ניתן לחדש את ההליכים כלל.
במידה ואכן חודש ההליך הפלילי, המשפט יחל בשנית בדיוק מהנקודה בה הפסיק בתחילה. במידה ובקשת החידוש נדחתה – קרי, ההליכים הפליליים עוכבו בשנית, לא תתקבל בקשת חידוש נוספת.
