שוחד
עבירת השוחד היא אחת מעבירות המרמה החמורות בספר החוקים. מטרתה העיקרית היא הגנה על טוהר המידות ברשויות הציבוריות ועובדי הציבור בהם, למנוע ניצול לרעה של עובדי ציבור את תפקידם וכן לחזק אמון הציבור במערכות הציבוריות ועובדיהן. אמון הציבור נפגע בכל פעם שעובד ציבור פועל בניגוד עניינים במסגרת תפקידו ולפיכך, מערכת החוק והמשפט פועלות יחד להחמרת הענישה כנגד עובדי ציבור שהואשמו והורשעו בעבירות שוחד.
כאמור, בשנים האחרונות הוחמרה הענישה בבתי המשפט כנגד מי שהורשע בעבירות מתן שוחד – על מקבל השוחד נקבעה בחוק ענישה מירבית של עד עשר שנות מאסר ואילו לנותן השוחד ענישה מירבית של עד שבע שנות מאסר.
הצוות המשפטי במשרד אלעד שאול ושות׳, הוא מהמנוסים והמוערכים בישראל בתחום עבירות הצווארון הלבן ומייצג נאמנה לקוחות בתיקים גדולים, מורכבים ובעלי פרופיל תקשורתי גבוה, לרבות בעלי תפקידים בכירים אשר מעורבים בהליכים פליליים ובהם תיקי שוחד.
הצוות מעניק ללקוחות ליווי משפטי בכל אחד משלבי ההליך הפלילי – החל ממעמד החקירה, הליכי המעצר והשחרור, עובר בהליכים מקדמיים, הליכי שימוע פלילי, וכלה בניהולם של הליכים משפטיים בפני כל הערכאות השיפוטיות. כותב המאמר, עו״ד אלעד שאול, שותף מייסד במשרד עורך דין פלילי המתמחה שנים רבות בייצוג בעבירות צווארון לבן, מיסים ועבירות כלכליות.
עבירות שוחד בחוק העונשין
סעיף 290 לחוק העונשין אשר דן בעבירת השוחד מפריד בין שני מבצעים – מבצע אחד הוא נותן השוחד – לרוב אין המדובר בעובד ציבור. מבצע שני הוא מקבל השוחד – עובד ציבור, חוק העונשין מבצע הפרדה גם ברף הענישה וקובע ענישה מחמירה יותר למקבל השוחד.
להלן סעיפי החוק המרכזיים אשר דנים בעבירת השוחד:
קבלת שוחד מוגדרת בחוק העונשין כך:
״ עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה לתפקידו. דינו – מאסר עד 10 שנים או קנס ״
עבירה של מתן שוחד מוגדרת בחוק העונשין כך:
״ נותן שוחד לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו. דינו – מאסר שבע שנים או קנס ״
עבירה של תיווך לשוחד, המוגדרת בחוק העונשין כך – ״ המקבל כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת על מנת לתת שוחד – דינו כאילו היה לוקח שוחד; ואין נפקא מינה אם ניתנה בעד תיווכו תמורה, לו או לאחר, ואם לאו, ואם התכוון לתת שוחד ואם לאו.״ רואים את המתווך – כאילו היה לוקח שוחד, כלומר ענישה מירבית של 10 שנות מאסר או קנס.
היסוד העובדתי והיסוד הנפשי בעבירת השוחד
כאמור, על מנת שתתקיים עבירה של מתן שוחד או לקיחת שוחד, על העבירה המושלמת להכיל הן יסוד עובדתי והן יסוד נפשי.
היסוד העובדתי – היסוד העובדתי מתקיים בעבירת השוחד בין במקרים בהם מתן השוחד או לקיחת השוחד הושלמו ובין אם לא הושלמו. כלומר, בין אם השוחד הוביל למעשה או אי מעשה של עובד הציבור ובין אם לא, ניתן לקבוע כי העבירה הושלמה.
היסוד הנפשי – די במודעות (או ״עצימת עיניים״) בעד פעולה הקשורה בתפקידו של עובד הציבור – של מקבל השוחד לכך שלקיחת השוחד היא בעבור פעולה הקשורה לתפקידו.
ולעניין נותן השוחד, עליו להיות מודע לכך שמתן השוחד נעשה בעבור גרימת פעולה של מקבל השוחד או לחילופין הימנעות מפעולה של מקבל השוחד לצורך הקביעה בשאלת היסוד הנפשי, פסיקת בית המשפט קבעה “חזקת מודעות” ביחסי שוחד, כאשר הקשר בין מקבל השוחד לבין נותן השוחד הוא קשר רשמי. חזקה אשר לא תחול במקום בו קיימים קשר חבריים בין מקבל השוחד לבין נותן השוחד.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מדיניות ענישה בעבירת שוחד
מדיניות הענישה בעבירות שוחד הוחמרה בשנת 2010 עם כניסתו של התיקון לחוק העונשין לתוקף. התיקון מתייחס לסעיף 290 לחוק (לקיחת שוחד) וסעיף 291 לחוק (מתן שוחד) – עונש המאסר לעבירות מתן שוחדהוכפל משלוש שנים וששה חודשים לשבע שנים ועונש המאסר המרבי ללקיחת שוחדהוחמר משבע לעשר שנים.
בנוסף, הוחמרה הענישה בעבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר וכן תיווך בשוחד ותמורה אסורה לבעל השפעה ניכרת, שהעונש הקבוע להן נגזר מעבירות לקיחת שוחד ומתן שוחד. התיקון לחוק מייצג נאמנה את רוח התקופה ומבטא את חוסר הסובלנות של הציבור ובתי המשפט לעבירות השוחד ומחמיר עם מפרי החוק. המחוקק ביקש לצמצם את הפער בין עבירת לקיחת שוחד לעבירת מתן שוחד, תוך הותרת מדרג מסויים בין העבירות.
על חומרת עבירת השוחד ראה את דברי כבוד בית משפט בעניין ע”פ 1877/99 מדינת ישראל נ’ חיים בן עטר –
״ התכלית העיקרית של עבירת השוחד היא לשמור על ההגינות ועל האמינות של המינהל הציבורי. אכן, הפגיעה הקשה של השוחד נגרמת כאשר במקרה הרגיל עובד הציבור הלוקח שוחד מתכוון להיטיב עם נותן השוחד במילוי תפקידו, כתמורה לשוחד, והוא אף עושה כך בפועל.
במקרה כזה, עובד הציבור מפעיל את הסמכות שלו על יסוד של שחיתות, בניגוד לתכלית החוק, וכתוצאה מכך הוא פוגע לא רק בחובת הנאמנות שלו, אלא גם בטובת הציבור.
אך השוחד פוגע בטובת הציבור אף כאשר עובד הציבור הלוקח שוחד חוזר בו לאחר זמן מן הכוונה להיטיב עם נותן השוחד, ואפילו כאשר מלכתחילה הוא אינו מתכוון כלל להיטיב עם נותן השוחד…… לקיחת שוחד היא מקרה חמור של פגיעה בתדמית של שירות המדינה, לכן היא גם עבירה פלילית.
העיקר הוא שמן הבחינה של פגיעה בתדמית של שירות המדינה אין בכך הבדל מהותי אם עובד הציבור שלקח שוחד התכוון או לא התכוון, בינו לבין עצמו, לסטות מן השורה ולהיטיב עם נותן השוחד… מבחינתו של נותן השוחד, עובד הציבור שלקח שוחד הוא אדם מושחת, והוא נשאר מושחת, לא פחות, גם אם לא התכוון להיטיב עם נותן השוחד….. היסוד הנפשי בעבירת לקיחת שוחד דורש מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, משמע לרכיבים העובדתיים של העבירה.
מכאן, שעובד הציבור צריך להיות מודע לכך שהמתת ניתנת לו בקשר למילוי תפקידו המודעות הנדרשת מלוקח השוחד מתייחסת לכוונה של נותן השוחד: זוהי כוונה לתת מתת לעובד הציבור בעד פעולה הקשורה בתפקידו.״
בעשור האחרון פורסמו יותר ויותר פרשיות שוחד מתוקשרות ופוליטיות במדינת ישראל ואף הורחבו המאמצים הבינלאומיים למניעת שוחד כלפי עובדי ציבור זרים. בשורה של פרשיות ציבוריות מתוקשרות נידונה עבירת השוחד בבית המשפט. אחת הפרשיות המוכרות, ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אשר הורשע בשנת 2014 בעבירות של לקיחת שוחד, במסגרת כהונתו כראש עיריית ירושלים, ב״פרשת הולילנד״.
בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על אולמרט 6 שנות מאסר, לאחר שהורשע בקבלת שוחד בשני מקרים. אולמרט עירער לבית המשפט העליון – עונש המאסר בפועל הופחת על ידי בית המשפט העליון לתקופה של 18 חודשי מאסר וענישה נלווית. כזכור, אולמרט הורשע כי קיבל שוחד בסך 60 אלף שקלים, בעת שהיה שר התמ"ת, כדי לקדם את ענייניה של חברת הזרע ולקדם בנייה למגורים בקרקעות החקלאיות שבבעלות החברה.
הסכום הועבר אליו במזומן על ידי ראשת לשכתו שולה זקן דרך עו"ד אורי מסר, לשם כיסוי גירעונות ממערכות הבחירות. דמויות נוספות שהורשעו, בין היתר, בלקיחת שוחד – אריה דרעי אשר היה חבר כנסת ושר פנים מטעם ש״ס הורשע בבית המשפט כי קיבל שוחד בסך כולל של 150,000 דולר מאנשי ישיבת ׳לב לבנים׳ לחשבונות הבנק שלו ושל אשתו. דרעי נידון ל- 3 שנות מאסר בפועל והוטל עליו קלון.
על מדיניות הענישה בעבירות שוחד ניתן ללמוד מהנחייה מספר 9.15 להנחיות פרקליט המדינה מיום 11.3.2010 אשר מובאת כאן במלואה.
דוח האו״ם על ההחמרה במדיניות הענישה במדינת ישראל בעבירות שוחד
בשנת 2016 פורסם דו"ח של האו"ם, המשבח את מאמציה של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל לאכיפה ומיגור השחיתות הציבורית, בכלל זה בעבירות השוחד והפרת האמונים. הדו״ח מציין בחיוב את מערך החקיקה ורשויות האכיפה ובמיוחד את יעילותה הרבה של מערכת המשפט במדינת ישראל בהעמדתם לדין של עובדי ציבור ונבחרי ציבור בשנים האחרונות.
הדו"ח מציין בחיוב את ההגדרה הרחבה של עבירת השוחד ואת ההרתעה היעילה באמצעות הקנסות הגבוהים שניתן להטיל על מקבלי שוחד. ב תחום האכיפה, צוינו הנחיות פרקליט המדינה והסדרים בעניין חילוט נכסים.
עורך דין צווארון לבן מומלץ לייצוג בעבירת שוחד
עבירת השוחד היא עבירה מורכבת ביותר אשר דורשת ייצוג משפטי מעורך דין פלילי מנוסה ומומחה בעבירות צווארון לבן. חשוב להבין! ייעוץ לפני חקירה וליווי עורך דין פלילי מומחה תוך הכנה מדוקדקת של הנחקר בעבירות שוחד תסייע לצלוח את ההליך הפלילי תוך שמירה מקסימלית על זכויותיכם.
התנהלות מול הרשויות, בין בהליכי החקירה ובין בהליכי שימוע או לאחר הגשת כתב אישום בעבירות שוחד, תסייע להגן על זכויותיך ואף חשוב מכך, על חפותך! במידה וזומנתם לחקירה פלילית, לשימוע או הואשמתם בעבירות שוחד, פנו ללא דיחוי למשרדנו, במשרד אלעד שאול ושות׳ עורכי דין פליליים מומחים ומנוסים, יוצאי הפרקליטות והתביעה המשטרתית, מומחים בייצוג בעבירות שוחד.
ניתן לפנות למשרדנו בכל עת בטלפון 03-7775555 משרדנו מקפיד על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, בדיסקרטיות תוך מלחמה עיקשת על זכויות לקוחותינו.
