הלבנת כספים, המהווה תהליך שמטרתו להסוות את מקורותיהם של כספים בלתי חוקיים, עומדת כאיום נרחב על שלמותן של מערכות פיננסיות ברחבי העולם. מסיבה זו, הוגברו בעשורים האחרונים מאמצי האכיפה בארץ ובחו"ל, כנגד תופעת ההון השחור והגורמים העומדים מאחוריה. במדריך הבא נעמיק בחוק לאיסור הלבנת הון והוראותיו, במשמעותן של עבירות הלבנת הכספים כעבירות פליליות מן המניין, בעונשים הצפויים למי שנתפס בביצוען ובצורך בייצוג משפטי של עורך דין פלילי מנוסה בתיקים אלו.
הלבנת הון – מה הפירוש
הלבנת הון היא מונח שאנשים רבים שמעו, אך לא כולם מבינים את המשמעות האמיתית לעומקה. מדובר בעבירה הכרוכה בתהליך של ניקוי או הסוואה של מקורם של כספים או רכוש מסוים. המטרה הסופית היא לגרום לכסף או לרכוש להיראות לגיטימיים, ולהסתיר את מקורותיהם האמיתיים, בעלותם או מיקומם, על מנת לשלב אותם מחדש במערכת הפיננסית החוקית לשימוש חוזר. פרקטיקה זו משמשת במקרים רבים גם להימנעות מתשלום מסים, שכן מדובר על כספים המועברים מיד ליד "מתחת לרדאר" של המדינה והרחק מעינן הפקוחה של רשויות המס.
מהם המניעים העומדים מאחורי הלבנת כספים?
כסף מוכר באופן נרחב כמקור כוח, כמו גם כסמל למעמד, המאפשר לאנשים לרכוש נכסים כמו נדל"ן, מכוניות ופינוקים שונים. כתוצאה מכך, ישנם אנשים המוכנים לקחת סיכונים ולעסוק בפשעים כלכליים כגון הלבנות הון כדי להשיג כספים בלתי חוקיים. בחלק גדול מהמקרים, הכסף השחור משמש גם כאמצעי למימון של פעילות עבריינית או ארגוני טרור. מכאן החשיבות הרבה שרואות הרשויות בארץ ובעולם, במאבק בתופעת הלבנת ההון.
לאן הכסף השחור מגיע בסופו של דבר?
הלבנת כספים מובילה בהכרח ליצירת הון שחור. המושג השגור "כסף שחור", מתייחס לכספים שהושגו באמצעים לא חוקיים ומוסתרים מהרשויות. פושעים רבים מחביאים את הרווחים האסורים שלהם ומלבינים אותם בהדרגה כדי להימנע מגילוי. עם זאת, עיסוק בפעילויות מסוג זה חושף את מבצעיה לסיכונים משמעותיים, ורשויות אכיפת החוק פועלות באופן אקטיבי למאבק בעשיית כספים באמצעים בלתי חוקיים.
כאמור לעיל, הכסף השחור משמש במקרים רבים למימון והרחבת פעילותם של גופים עברייניים וארגוני פשע, המפיקים את רווחיהם ממעורבות בפעילויות בלתי חוקיות שונות כגון זנות, סחר בסמים, סרסרות ושוחד, המשמשות צינורות ליצירת הון שחור. פעילויות אלו מתבצעות בשאיפה מתמדת להתחמק ממיסוי ואכיפת חוק, אך הרשויות מחויבות למגר את הפרקטיקות הבלתי חוקיות הללו.
על הקשר המסוכן בין הלבנת כספים למימון טרוריסטים
כיום, נושא הלבנת ההון נשזר גם הוא עם עליית הטרור הבינלאומי. ארגוני טרור עוסקים במגוון רחב של עבירות כספים כדי לקיים ולהנציח את פעילותם. הם עשויים לפעול באופן עצמאי או בשיתוף עם חוליות טרור נוספות. בדומה לפעולות אחרות בהון שחור, עבירות אלו מתבצעות במגוון טכניקות, לרבות העברות אלקטרוניות, הקמת ארגוני צדקה לגיטימיים לכאורה, פעילויות חוץ בנקאיות וסחיטה המתנהלת מטעם הארגון. כל אלו, משמשים בסופו של דבר לבניית תשתית ענפה לפגיעה באוכלוסיה אזרחית במדינות שונות בעולם ומסכנות את כולנו.
מהסיבות שמנינו לעיל, לפשעים כלכליים מסוג זה, יש השלכות מוסריות ופליליות משמעותיות.
אילו סוגי פעולות נחשבות כעבירת הלבנת כספים על פי החוק לאיסור הלבנת הון?
כפי שהסברנו קודם, הלבנת כספים כרוכה בתהליך בלתי חוקי של הסתרת מקורות הכספים שהושגו באמצעות פעילות פלילית. בהקשר זה, חוק איסור הלבנות הון מתייחס ל-2 סוגים מרכזיים של עבירות:
- עבירות הלבנת הון ברכוש אסור:
- עבירות הלבנת כספים המתבצעות ברכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, מפשע. אם יימצא אשם, עלול העבריין לקבל עונש מאסר של עד שבע שנים.
- עבירות הלבנת כספים המתבצעות ברכוש ששימש לביצוע פשע, וניתן לגזור על העבריין גם במקרים אלו, עד שבע שנות מאסר.
- עבירות הלבנת כספים המתבצעות ברכוש שסיפק תשתית לביצוע הפשע (למשל, מכשור להדפסת שטרות מזויפים). במקרים כאלה צפוי העבריין לעונש מאסר של עד עשר שנים.
- עבירות הלבנת כספים המתבצעות לשם התחמקות מדיווח לרשות המסים:
מדובר בפעולות שונות שנעשות כדי לעקוף את החובה לדווח לרשויות המס על עסקאות שונות ועל רכוש אסור שהוכנס לישראל מחו"ל או הוצא ממנה. בשני הסוגי העבירות הנ"ל, אלו המתבצעות לשם הימנעות מדיווח על רכוש אסור ואלו המתבצעות לטובת הימנעות מתשלום מסים, לא נדרשת המדינה להוכיח כי העבירות נשאו פירות עבור מבצעיהן. די בקיומה של תשתית ראייתית לביצוע העבירה, על מנת להעמיד את העבריין לדין פלילי ולהרשיעו. אולם מלבד התשתית הראייתית, נדרשת גם הוכחת כוונת מכוון העומדת מאחורי ביצוע העבירה, להפיק ממנה תועלת, בידיעה שהדבר מהווה עבירה על החוק.
בנוסף למאסר, מלביני הון מסתכנים גם בהחרמת או תפיסת נכסיהם הבלתי חוקיים. ניתן להקפיא את חשבונות הבנק שלהם, והם עלולים לעמוד בפני סנקציות כספיות, לרבות קנסות ניכרים, על בסיס חומרת העבירה ונסיבותיה.
ככל שהמאמצים למניעת הלבנת כספים גדלים – האמצעים להלבנת הון הולכים ומשתכללים
בישראל, עקב מאמצי האכיפה המוגברים, צצו שיטות חדשות להלבנות הון, הממנפות טכנולוגיות חדשות יחסית כמו הדארקנט. בנוסף, פושעים מנצלים את היכולת להקים עסקים המשמשים כתחנות להעברת כספים, קיוסקים להמרת מטבעות, או אפילו שימוש בכספים המשועבדים כחלק מהלוואה כדי להסיט את תשומת הלב מפעילותם הבלתי חוקית. הם גם מבצעים עסקאות שקשה להעריך בצורה מדויקת את שוויין, כגון מכירת חפצי אמנות, יהלומים או נדל"ן, העברת כספים לחו"ל למדינות הידועות כמקלטי מס, הקמת פלטפורמות הימורים מקוונות לא חוקיות המקבלות תשלומי ארנק דיגיטלי, ועוד.
כיצד החוק בישראל מטפל בעבירות הלבנת כספים?
חשוב לציין כי על הפשעים המקוריים שבאמצעותם נכנסו הכספים למערכת הכלכלית, חלים הדין הפלילי והעונשים הקבועים בחוק העונשין, בחוק מע"מ ובפקודת מס הכנסה, בהתאם לסוג עבירת המקור שבוצעה. כך למשל, הרשעה בעבירה של הלבנת כספים שמקורם בעבירות סמים, עלולה להוביל לכך שעל העבריין המורשע יגזר עונש הן בגין עבירות הסמים – לפי ההוראות הקבועות בחוק העונשין והן בגין עבירת הלבנת הכספים עצמה. אולם חשוב לדעת כי אופן הטיפול המשפטי בעבירות להלבנת הון, מוסדר מחוץ לחוק העונשין – במסגרת החוק לאיסור הלבנת ההון.
הכירו את החוק לאיסור הלבנת הון בישראל
בשנת 2000 חוקקה ישראל חוק שנועד במיוחד למאבק בכסף השחור. החוק מתמקד בעיקר בהתוויית הדרך לאכיפת פעולות המנע נגד הלבנת ההון במגזר הבנקאי ובהסדרת תנועת הכספים אל מחוץ לגבולות המדינה ולתוכה.
לצורך זה, הוקמו צוותים מיוחדים לטיפול בנושא במערכת הבנקאית, במסגרת הרשות לאיסור הלבנת ההון ומימון הטרור בישראל. בעקבות זאת, בנקים מחויבים כיום להוציא ולהעביר אל רשות זו דוחות אוטומטיים של העסקאות המתבצעות בתחומם. כמו כן, החוק מחייב אנשים הנכנסים או יוצאים מישראל עם 10,000 ₪ ומעלה לדווח על כספיהם.
בעוד שהחוק מקיף היבטים שונים, מטרת הליבה שלו היא לחזק את האכיפה ולסגור פרצות המהוות פתח להלבנת כספים, תוך מיתון הנזק הפוטנציאלי הנגרם על ידי כספים בלתי חוקיים במערכת הכלכלית.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מהם אמצעי האכיפה כנגד ההון השחור שנקבעו בחוק לאיסור הלבנת הון?
בחוק לאיסור הלבנות הון נקבעו כמה אמצעים שנועדו לצמצם את תופעת ההון השחור בישראל. האמצעי הראשון, כאמור, הינו דרישה ממוסדות פיננסיים לדווח באופן שוטף על העברות כספים ועסקאות נכסים, וכן ביצוע בדיקת נאותות יסודית לגבי לקוחות חדשים.
בנוסף לכך, החוק גם מעודד אזרחים לדווח על פעילויות חשודות באמצעות יוזמות כמו מוקד "מלשינון" והליך הגילוי מרצון של עבירות מס.
יתר על כן, רשויות אכיפת החוק עשויות לבצע פעולות ממוקדות במוקדים פוטנציאליים של סחר בלתי חוקי כדי לתפוס עבריינים בקלקלתם.
בנוסף לאלו, בשנת 2019 נכנס לתוקף החוק להגבלת השימוש במזומן. זאת על רקע הבנת המחוקק כי עבירות הלבנת כספים רבות מתאפשרות במסגרת השימוש בכסף מזומן. חוק זה, מגביל את השימוש במזומנים בעסקאות בין אנשים פרטיים לעסקים, לסכום שלא יעלה על 11 אלף שקלים ובעסקאות המתקיימות בין אנשים פרטיים – עד 50 אלף שקלים. זאת כאשר עבירה על חוק המזומן, גוררת חיוב בקנס בשיעור של 15 עד 30 אחוזים מהסכום החורג. חוק זה עודכן באוגוסט 2022, כך שכיום הסכום המקסימלי שניתן לשלם בעסקת מזומן בין אנשים פרטיים לבתי עסק, עומד על 6000 שקלים.
צעדים מחמירים אלו, מטרתם להפחית את שכיחות הלבנת ההון ואת תרומתה לפעילות פלילית מקומית וגלובלית.
האם עבירות הלבנת כספים הן נחלתם של עבריינים בלבד?
לרוב האנשים המעורבים בהלבנות הון, במיוחד אלו העוסקים בהלבנת כספים בסכומים משמעותיים, יש רקע פלילי. עם זאת, ישנם גם הרבה אנשים רגילים לכאורה בישראל העוסקים בפעילויות הקשורות בקבלת או מתן כסף שחור כדי להתחמק מתשלומי מס. חשוב להכיר בכך שגם התנהגות זו מהווה עבירה פלילית.
החוק לאיסור הלבנות הון מתווה במפורש את העונשים הכרוכים בעבירה זו ושופך אור על השלכותיה. עם זאת, למרות מסגרת חוקית זו, עדיין ישנם אנשים רבים שממשיכים לעסוק בהלבנת כסף, וחושפים את עצמם להליכים פליליים המחייבים ייצוג והכוונה של עורך דין פלילי מיומן.
הידעתם? עבירות הלבנת הון הן עבירות פליליות מן המניין
הלבנת כספים נקשרה ולא במקרה, עם מעשים פליליים שונים כגון סחר בבני אדם, טרור, סחר בסמים, סחר באיברים, סחיטה, סחר בלתי חוקי בנשק ועוד. קיימים יחסי גומלין דו כיווניים, בין עבירות פליליות אלו ונוספות, לבין הלבנת כספים. במסגרתם, משמשות העבירות הפליליות מהסוגים הנ"ל, לעשיית הון שחור ומנגד – ההון השחור, מאפשר את ביצוען של עבירות נוספות והרחבת הפעילות הפלילית בקרב ארגוני פשע או טרור.
בהתחשב בחומרתם של פשעים אלה, גם העונשים על הלבנת כספים אינם קלים. לכן אנשים החשודים במעורבות בהלבנת כספים זקוקים לייצוג משפטי מקצועי. חובה להיעזר בעורך דין מוערך בעל ידע וניסיון רב בתחום זה, כדי להפחית את חומרת הסנקציות המוטלות על אזרחים מהשורה במקרה של חשד למעורבות בעבירות כספים.
לצד זאת, חשוב להדגיש שלמאבק בהלבנת ההון יש חשיבות מכרעת בנטרול פעילותם של ארגוני פשע וטרור ושמירה על שלמות המערכות הפיננסיות.
כיצד מטופל חשד להלבנת הון?
ההליך המשפטי מתחיל בדרך כלל בזימון חשודים לחקירה במשרדי רשות המיסים או המשטרה. במצבים מסוימים, החשוד אף עשוי להיעצר לצורך חקירתו. בשלב זה, ללא קשר לחומרת או היקף הפשע הנדון, כל חשוד זכאי לפנות להתייעצות עם עורך דין. חשוב לציין כי החשוד רשאי לממש את זכותו זו, גם אם נעשים ניסיונות לערער עליה בתחומי חדר החקירות. עו"ד פלילי עם רקע עשיר בתיקי צווארון לבן, כמו גם הבנה מעמיקה של מערכת המשפט והדינמיקה שלה, יכול להעניק ללקוחותיו ייעוץ חשוב מאין כמותו כיצד לפעול בזמן החקירה, כיצד להגיב כראוי לשאלות וטענות החוקרים וכיצד לגשר על הפער בינם לבין החוקרים ובכך למנוע טעויות יקרות.
מהם העונשים הצפויים למי שנתפס בביצוע עבירת הלבנת הון?
על מנת להילחם בתופעת הלבנת ההון ולהגביר את ההרתעה, ננקטת כיום מדיניות ענישה מחמירה בעבירות בהון שחור בישראל. יש לציין כי מדיניות הענישה המוגדרת לגבי עבירות הלבנת ההון בחוק לאיסור הלבנות הון, חורגת מהעונשים שנקבעו על עבירות המקור עצמן לפי חוק העונשין או חוקי המיסוי בישראל.
עבירות על חוק איסור הלבנת הון גורמות לעונשים חמורים, הנעים בין 5 ל-10 שנות מאסר, בליווי קנסות כספיים ניכרים. עונשים אלו מתווספים לכל עונש שיושת על העבריין בגין העבירה הבסיסית שבוצעה. יתר על כן, לרשויות יש סמכות לתפוס את נכסיו של העבריין בסכום השקול לסכום הכרוך בעבירה באופן זמני או לצמיתות.
כיצד נקבע העונש על עבירות מקור המשולבות בהלבנת כספים?
העונשים על הלבנת הכספים הם חמורים ויכולים להשתנות בהתאם לאופי והיקף העבירה. כך למשל, העונש המרבי על הפרת סעיף 220 לפקודת מס הכנסה הוא 7 שנות מאסר, בעוד שהעונש המרבי על הפרת סעיף 117ב' לחוק מע"מ הוא 5 שנות מאסר. לעומת זאת, עבירה שנעשתה על פי חוק איסור הלבנות הון גוררת עונש מירבי של 10 שנות מאסר. כתוצאה מכך, כאשר עבירות אלו מסווגות כעבירות המקור שיצרו את התשתית להלבנת ההון, עולה רף הענישה.
זאת ועוד, כאשר מתרחשת עבירה על החוק הנ"ל, עלול העבריין לעמוד בפני חילוט מיידי של נכסיו בהיקף השווה בערכו לסכום הכרוך בעבירה, בנוסף לעונשים הנוספים שהחוק מאפשר להטיל עליו. הדבר בא להעביר מסר לפיו אנשים שמבצעים עבירות מקור, שמהוות גם עבירות הלבנות הון, עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם השלכות מ- 3 כיוונים שונים: ראשית, הם עשויים לשאת בעיקול של רכושם באופן זמני או לצמיתות, בהמשך לכך, הם עשויים לשלם קנס ולבסוף, הם עלולים גם להידרש לרצות עונש מאסר בגין מעשיהם.
לסיכום – הצורך בייצוג משפטי של עורך דין פלילי איכותי בתיקי הלבנת הון
לאור חומרת הענישה בעבירות הלבנת הון, לא ניתן להפריז במשמעות של ייצוג משפטי איכותי כאשר עומדים בפני חשדות או האשמות בעבירות אלו. גם אם מעשיו של הפרט לא השיגו את התוצאה הרצויה מבחינתו, עצם התכנון והביצוע של מעשים כאלה הם עילה מספקת להרשעה. הדבר הופך את האישום בהלבנת הון לאיום אמיתי וחמור על חירותו ופרנסתו האישית של הנאשם. כתוצאה מכך, הכרחי להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן עם הניסיון והמומחיות הנדרשים בתחום זה. עורך דין המתמחה בעבירות הלבנת הון צריך להיות בעל ידע מקיף במשפט הפלילי, במיוחד בתחום עבירות הצווארון הלבן, לרבות עבירות מס שונות הנחשבות כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון.
אם מצאתם את עצמכם זקוקים לליווי משפטי או לייצוג הקשור לעבירות הלבנת הון, הצוות המשפטי המנוסה של משרד עו"ד פלילי אלעד שאול כאן כדי לסייע לכם. צרו קשר עוד היום כדי להבטיח שזכויותיכם מוגנות לאורך כל ההליך הפלילי.
