הגנת הפרטיות

עורך דין מומחה בהגנת הפרטיות

בעידן המודרני חיינו מנוהלים על ידי תאגידי ענק, דרך רשתות חברתיות ותוך תעבורה גלובאלית של נתונים אישיים בכל רחבי העולם. לכן, אחת הסוגיות הבוערות ביותר היא סוגיית הגנת הפרטיות והדרכים להתמודד עם הפרות הפרטיות של הפרט על ידי חברות, רשויות ואנשים פרטיים. 

חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981 קובע כי חל איסור לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו. הפרת הוראות החוק עלולה להוביל לנקיטת סנקציות במישור הפלילי והאזרחי כאחד.

מה הפיצוי אותו ניתן לדרוש בגין פגיעה בפרטיות? האם אפשר להגיש קובלנה פלילית בעקבות פגיעה בפרטיות? ומה עלי לעשות אם הוגשת נגדי כתב אישום בעבירות לפי חוק הגנת הפרטיות? עורך דין אלעד שאול, מומחה להגנת הפרטיות ודיני סייבר מסביר:

חוק הגנת הפרטיות, תשמ”א-1981

סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע איסור לפגוע בפרטיותו של אדם במילים אלו:

“1.    לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.”

על פי החוק, האיסור לפגוע בפרטיותו של האדם הוא איסור רחב ביותר ונשען בעיקר על היעדר הסכמתו של האדם לפגיעה בפרטיותו. מן העבר השני, ניתן ללמוד כי אדם יכול להסכים לפגעיה בפרטיותו והדבר עשוי להוות טענת הגנה טובה לחשודים, נאשמים או לנתבעים בהליכי הגנת הפרטיות.

סעיף 2 לחוק – מהי פגיעה בפרטיות?

סעיף 2 לחוק מונה 11 תתי סעיפים המכסים היטב את מרבית הפעולות אשר עשויות להוות פגיעה בפרטיות על פי דין. נסקור בקצרה את מרבית הסעיפים המרכזיים:

סעיף 2(1) אוסר על:

“(1). בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת”

הנה כי כן, בילוש או התחקות אחר אדם עשויים בהחלט להוות פגיעה בפרטיות על פי החוק, לזכות את הנפגע בפיצוי כספי ולהעמיד את הפוגע בסיכון מהותי להגשת כתב אישום שהעונש במסגרתו הוא עד 5 שנות מאסר, כמו כן לתביעה אזרחית לפיצוי ללא הוכחת נזק בסך 140,000 ₪.

סעיף 2(2) אוסר על:

“(2)   האזנה האסורה על פי חוק”

סעיף זה מפנה לעבירה לפי חוק האזנות סתר, תשל”ט-1979 אשר קובע איסור לבצע האזנת סתר, להתקין מכשיר להאזנת סתר או להשתמש בהקלטה שהושגה בדרך של האזנת סתר. חוק האזנות סתר קובע גם הוא עונש מקסימלי של עד 5 שנות מאסר. לעניין הפיצוי הכספי, גם כאן יכול הנפגע לתבוע סכום של 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

סעיף 2(3) אוסר על:

“(3)   צילום אדם כשהוא ברשות היחיד”

חל איסור לצלם אדם כאשר הוא מצוי “ברשות היחיד”, קרי, בתוך ביתו או בכל מקום שנמצא בבעלותו או בהחזקתו ומהווה מקום פרטי בו יש לו את הזכות לפרטיות. עבירה על סעיף זה מהווה אף היא עבירה פלילית לצידה עונש של עד 5 שנות מאסר, וכמובן שניתן לתבוע פיצוי כספי של 140,000 ₪ מבלי להוכיח נזק.

סעיף 2(4) אוסר על:

“(4)   פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו
(4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, “נפגע” – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין”

סעיף 4 לחוק עוסק במקרים בהם אדם מצוי בסיטואציה רגישה, בסמוך לפגיעה שחווה ובאופן שעשויה להיגרם לו מבוכה.

לדוגמה, ניתן למנות מקרים בהם צולם אדם המצוי במצב נפשי קשה שפקד אותו באופן פתאומי, או צילום אדם שחווה זה מכבר פגיעה פיזית קשה כגון תאונת דרכים, פיגוע טרור וכו’.

פרסום תצלום כזה עשוי להוות עילה לתביעת פיצויים כספית כמו גם הגשת תלונה במשטרה, חקירה פלילית והעמדה לדין.

סעיף 2(6) אוסר על:

“(6)   שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח”

חל איסור לעשות שימוש באמורים לעיל לצורך עשיית רווח כספי. כך למשל, אדם אשר התחזה לדמות מוכרת ופנה לגופים שונים על מנת לקבל טובות הנאה כספיות, עשוי “לזכות” בזימון לחקירה במשטרה בגין שימוש בשמו של אדם למטרות רווח וכן להחשף לתביעת נזיקין בסך 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

סעיפים 2(7), 2(8), 2(9) אוסרים על:

“(7)   הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;

(8)   הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;

(9)   שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;”

שלושת הסעיפים לעיל עוסקים בהפרה של חובת סודיות מצידו של אדם אשר אמון על ענייניו הפרטיים של אדם. כך למשל, רופא אשר הפר את החיסיון עם המטופל, עורך דין אשר פגע בחיסיון הלקוח שלו, או כל אדם אחר אשר אמון מתוקף תפקידו, מתוקף החוק, או מתוקף הסכם על שמירת פרטיותו של אדם אחר או פרטיותו של הציבור.

בין היתר, הוגשו כתבי אישום על ידי הרשות להגנת הפרטיות בגין סעיפים אלו כנגד חברות, ארגונים וגופים אשר סחרו בנתונים של לקוחות ובמאגרי מידע רגישים וזאת לצורך רווח כספי ובניגוד לדין.

סעיף 2(11) אוסר על:

“(11)  פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.”

אחד הסעיפים החשובים ביותר, והרלוונטיים ביותר לעידן בו אנו חיים הוא סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות. הסעיף אוסר פרסום עניין של אדם הנוגע לצנעת חייו האישיים.

בחברה בה כולם מחוברים לרשתות החברתיות, תעבורת המידע היא מהירה ובלתי ניתנת לעצירה, הרי פרסום של דבר הנוגע לצנעת חייו של אדם עשויה לגרור פגיעה משמעותית ומהותית בפרטיותו.

כך למשל הפצת סרטונים אינטימיים או תמונות עירום של אדם עשויה להוות עבירה פלילית על פי חוק הגנת הפרטיות, כל עוד ההפצה נעשית שלא בהסכמת המצולם או המצולמת.

דינו של המפרסם הוא עד 5 שנות מאסר. בד בבד עם ההליך הפלילי, ניתן להגיש תביעה כספית בגובה 140,000 ₪ ללא הוכחת נזק, לצד פיצוי כספי נוסף, ללא הגבלה, בגין כל נזק שנגרם.

סעיף 4 לחוק – פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית

סעיף 4 קובע כי פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית על פי פקודת הנזיקין. המשמעות היא, כי ביצוע עבירה על אחד מסעיפי החוק מהווה עילה לתביעה אזרחית כנגד הפוגע ודרישת פיצוי כספי.

סעיף 5 לחוק – פגיעה בפרטיות כעבירה פלילית!

החוק קובע מפורשות, כי אדם אשר עובר על הוראות חוק הגנת הפרטיות עובר עבירה פלילית מסוג פשע ועשוי לרצות עונש מאסר של עד 5 שנות מאסר כדלקמן:

“5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים.”

אם זומנת לחקירה במשטרה בחשד לפגיעה בפרטיות, מומלץ להתייעץ בדחיפות עם עורך דין פלילי, בהקדם האפשרי ובמידת האפשר עוד לפני הגעתך לחדר החקירות.

סימן א’ לחוק – מאגרי מידע

סעיפים 8 עד 17 נוגעים למאגרי מידע, חובת רישום מאגר מידע (סעיף 8), נוסח בקשת הרישום (סעיף 9), סמכויות רשם מאגרי המידע (סעיף 10), דו”ח הגנת הפרטיות המוגש באופן שנתי על ידי הרשות להגנת הפרטיות (סעיף 10א) וכן עיון בפנקסי המידע ותיקון המידע במידה של גילוי שגיאה בו (סעיפים 11-14).

יתרה מכך, קובע החוק כי סירוב של בעל מאגר מידע לאפשר עיון במאגר עשוי להוות עילה לתביעה בבית המשפט.

סעיף 10 לחוק – סמכויות רשם מאגרי המידע, אכיפה, יחידת פיקוח, חקירה והעמדה לדין

רשם מאגרי המידע מוסמך על פי החוק לרשום מאגר בפנקס מאגרי המידע, לסרב לרשום מאגר בפנקס ואף לערוך שימוע למחזיק מאגר מידע בטרם יסרב לרשום אותו.

על פי סעיף 10(ג) לחוק, הרשם יפקח על מילוי הוראות החוק והתקנות לעניין הגנת הפרטיות באמצעות יחידת הפיקוח על הגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

מכוח צו שר המשפטים המכונה צו הגנת הפרטיות (הקמת יחידת פיקוח), תש”ס-1999 הוקמה יחידת הפיקוח ובה פקחים בעלי הכשרה מקצועית בתחום המיחשוב ובטחון המידע.

למפקח סמכויות נרחבות בכל הנוגע לפיקוח ואכיפת הוראות החוק והוא רשאי בין היתר:

1. לדרוש מאדם למסור לו מסמכים הקשורים למאגר המידע.
2. להיכנס לכל מקום, לערוך בו חיפוש ולתפוס חפצים כל עוד יש לו יסוד סביר לחשד כי מופעל בו מאגר מידע (למעט בתי מגורים – אלא בצו בית משפט).

סעיף 16 לחוק – איסור גילוי מידע מתוך מאגר מיגע

סעיף 16 אף קובע כי חל איסור על עובד, מנהל או מחזיק מאגר מידע לגלות מידע אלא לצורך ביצוע עבודתו או בצו של בית משפט.

מנהל, עובד או מחזיק שעובר על הוראות סעיף זה צפוי אף הוא להיות מזומן לחקירה במשטרה, הגשת כתב אישום וענישה פלילית בגובה  עד 5 שנות מאסר בפועל!

בשנים האחרונות החלה הרשות להגנת הפרטיות לאכוף את הוראות החוק, לזמן לחקירה עובדים ומנהלים של חברות בהן מנוהלים מאגרי מידע, ואף להגיש נגדם כתבי אישום חמורים בהחלט.

מומלץ להתייעץ עם עו”ד מומחה להגנת הפרטיות בכל סוגיה הקשורה במאגרי מידע.

סעיף 17 לחוק – אחריות לאבטחת מידע ומינוי ממונה על אבטחת מידע

על מחזיק מאגר מידע מוטלת מלוא האחריות לאבטחת המידע במאגר, בין היתר הוא מחויב ברישום מאגר המידע, רישום בעל השלכות משפטיות של רישום במרשם, פיקוח, אכיפה ועוד.

כאשר מדובר בגופים גדולים יותר, כאלו שמחזיקים מעל 5 מאגרי מידע או גופים ציבוריים, בנקים, חברות ביטוח, חברות דירוג אשראי, חובה עליהם למנות ממונה על אבטחת מידע לשם הבטחת אבטחת המידע במאגרי החברה או הגוף.

אכיפה פלילית של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות פועלת יחד עם גופי חקירה מיוחדים ומבצעת פעולות אכיפה מורכבות אשר מובילות במרבית המקרים להגשת כתבי אישום פליליים באמצעות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ומחלקות שונות במשרד המשפטים.

כך למשל נחשפו לאחרונה מספר פרשות חמורות ביותר שעניינן הפרת הפרטיות ובניהן:

1. חשד לדליפת מידע רגיש מצה”ל – על פי החשד הוקמה רשמת לסחר במידע אישי של חיילים לגופים פרטיים לשם בצע כסף. חקירה מסועפת של הרשות להגנת הפרטיות הובילה עד מהרה להגשת כתבי אישום פליליים כנגד החשודים.
2. פרשת “אנשים טובים” – על פי כתב אישום שהוגש, פרטיהן של נשים הרות שביקשו לבצע הפלה הועברו אל ארגונים המתנגדים להפלות ואלו פנו לאותן נשים על מנת לשכנע אותן לחזור בהן מכוונתן להפסיק את ההריון. מדובר בהפרה בוטה, לכאורה, של פרטיותן של אותן נשים ועל כן חקירה של הרשות הובילה להגשת כתבי אישום חמורים.
3. פרשת “סחר במידע רפאוי” – על פי כתב אישום שהוגש, עובדי בית חולים באזור הצפון סחרו בפרטיהם האישיים של חולים סיעודיים ומכרו אותם לחברת סיעוד אשר עשה שימוש בנתונים על מנת להגדיל את מאגר הלקוחות שלה ולפנות באופן ממוקד לבני משפחות הקשישים. בסופו של יום גזר בית המשפט מאסרים בפועל בדרך של עבודות שירות לצד קנסות כספיים של עד 400,000 ₪!

זומנת לחקירה בחשד לעבירה על חוק הגנת הפרטיות? פנה בדחיפות לעורך דין פלילי המומחה להגנת הפרטיות.

משרד שאול – רן ושות’, מבין משרדי עורכי הדין המובילים בישראל בתחום הגנת הפרטיות. השותפים ועורכי הדין במשרד יוצאי פרקליטות המדינה, התביעה המשטרתית ורשות המיסים, בעלי ניסיון רב בניהול תיקים מורכבים דוגמת אלו המתנהלים מול רשות הגנת הפרטיות.

אכיפה מנהלית של הרשות להגנת הפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות רשאית לנקוט פעולות אכיפה מנהליות כנגד חברות שנחשדו בעבירה על החוק או על תקנות הגנת הפרטיות.

כך למשל חברות ענק כגון “איתוראן” לצד רשויות מדינה כגון “רשות האוכלוסין”, “בתי הדין הרבניים” ואף “רשות שיקום האסיר” נמצאו כמפרי חוק והונחו לתקן את הליקויים אחרת יוטלו עליהם סנקציות.

אחד המקרים הידועים הוא תיקה של מפלגת “יש עתיד” אשר בתאריך 3.5.2017 נקבע כי ביצע עבירה על החוק בכך שעשתה שימוש במידע רגיש אודות ניצולי שואה וזאת על מנת לפנות אליהם בדברי דיוור ותעמולה במסגרת הבחירות לכנסת ה-20.

במקרים אחרים, כמו במקרה של חברת ליבנה דני שירותים פיננסיים בע”מ (הפרה מיום 11.1.2018) נגזרו קנסות כבדים בסך 100,000 ₪.

קובלנה פלילית פרטית בגין פגיעה בפרטיות – האם אפשרי?

סעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי אדם רשאי להגיש קובלנה פלילית פרטית בגין כל אחת מן העבירות המנויות בתוספת השניה לחוק. סעיף 12 לתוספת השניה קובע כי ניתן להגיש קובלנה פלילית בגין עבירה על חוק הגנת הפרטיות. הנה כי כן, אם פרטיותך נפגעה, פורסם תצלום משפיל שלך, הופץ סרטון אינטימי בכיכובך, מאן דהו חשף פרטים אישיים אודותיך או שפרטיותך נפגעה בכל דרך אפשרית – באפשרותך להגיש תלונה למשטרה או לפנות לעו”ד מומחה בהגנת הפרטיות לצורך הגשת קובלנה פלילית אשר מייתרת את הצורך בהגשת תלונה למשטרה. כמובן, שניתן להגיש גם תביעה כספית בדרישה לפיצויים.

מחלקת הגנת הפרטיות במשרד שאול – רן ושות’

המחלקה בניהולו של עו”ד אלעד שאול, שותף מנהל בפירמת עורכי הדין שאול – רן ושות’, היא מהמובילות בישראל בתחום הגנת הפרטיות.

עו”ד שאול יוצא פרקליטות מחוז ת”א שימוש כתובע בהליכים פליליים מטעם מדינת ישראל. עורכי הדין במחלקת הגנת הפרטיות, רובם ככולם יוצאי הפרקליטות, התביעה המשטרתית ורשות המיסים.

אנו מלווים נאמנה חברות ענק, בעלי עסקים ואנשים פרטיים בהליכים אזרחיים, פליליים ומנהליים בזיקה לחוק הגנת הפרטיות. בין היתר, ייעוץ לפני חקירה וליווי בכתבי אישום ובהליכים מנהליים בפני יחידת הפיקוח והרשות להגנת הפרטיות.