מהי הארכת מעצר, עד כמה ניתן להאריך את מעצרו של חשוד והאם יש הבדל בין מעצר ימים, מעצר עד החלטה אחרת ומעצר עד לתום ההליכים? עורך דין פלילי אלעד שאול מסביר.
חוק המעצרים
"חוק המעצרים" ובשמו המלא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה, מעצרים ) תשנ"ו – 1996 עוסק בנושאים שקשורים למעצר ולעיכוב חשודים. החוק מביא לביטוי את הערכים של זכויות הפרט מול החיוניות שיש לצווי המעצר (הגנה על הציבור, מניעת שיבוש ראיות, וכולי).
החוק קיצר את הזמן להחזקת חשוד במעצר מ- 48 שעות ל- 24 שעות. וקבע עקרונות בקשר לשיקולי בית משפט בדיונים להארכת מעצר, כשקיימת העדפה לחלופת מעצר כמו פיקוח אלקטרוני. בחוק נקבעו תקופות מקסימום להחזקה במעצר לפני הגשת כתב האישום ותקופה להחזקה במעצר לאחריו.
לפני שחוקק החוק הוגבלו תקופות מעצר של נאשם בהליך של מעצר עד תום ההליכים, כך שאם היה עצור עד שנה וטרם ניתן פסק דין בעניינו – הוא שוחרר מהמעצר. במקרה כזה בית המשפט העליון יכול היה להאריך את המעצר ב- 3 חודשים נוספים. עם חקיקת חוק המעצרים, נכנס לתוקף תיקון שקובע ששופט בית משפט עליון מוסמך לדון בהמשך המעצר של הנאשם כבר לאחר שחלפו 9 חודשים מהגשת כתב האישום.
בישראל קיימים מספר סוגי מעצרים:
מעצר ללא צו – בהוראת קצין משטרה, לתקופה קצרה ועד לקבלת צו מעצר משופט;
מעצר ימים לחשודים – נועד לאפשר למשטרה לבצע פעולות חקירה;
מעצר עד תום ההליכים – לאחר הגשת כתב אישום ועד להכרעה בתיק;
ומעצר מנהלי – מעצר ללא משפט ובד"כ מטעמי בטחון;
הארכת מעצר ימים
מעצר ימים הוא מעצר של חשוד שנחקר תחת אזהרה במשטרה ומשמש לצרכי חקירה. המעצר הראשון הוא ל- 24 שעות ואם צריך להאריך את המעצר, תוגש בקשה לשופט לקבל צו להארכת מעצר והחשוד יובא בפניו. עם זאת, בית המשפט יבחן אפשרות לאופציה של חלופת מעצר כמו שחרור בערבות או מעצר בית.
בית המשפט חייב לבדוק אם יש חשד סביר לכך שהחשוד ביצע את העבירה, ושמתקיימת לפחות עילה אחת מהעילות הבאות המנויות בסעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים תשנ"ו – 1996:
עילות המעצר בשלב מעצר הימים
- שיבוש – יש יסוד סביר ששחרורו של החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה, שיבוש משפט, התחמקות מחקירה ומריצוי העונש, העלמת רכוש, פגיעה ושיבוש ראיות ועדויות.
- מסוכנות – יש יסוד סביר ששחרור החשוד יסכן בטחונו של אדם, בטחון ציבור, או בטחון המדינה;
- פעולות חקירה – יש התרשמות שניתן לחקור את החשוד רק כשהוא נמצא במעצר. לפי עילה זו לא יצוו על מעצר מעל 5 ימים, ואם לא ניתן לקיים חקירה תוך 5 ימים, בית המשפט יצווה על מעצר לזמן ארוך יותר כאשר סך כל התקופות לא יהיה יותר מ- 15 ימים.
בית המשפט מחוייב לבדוק אם ניתן להשיג את המעצר על ידי חלופת מעצר.
כשהמשטרה רוצה להאריך מעצר חשוד, עליה לתת הודעה לגבי פרטי מועד הדיון ומיקומו לב"כ החשוד או לאדם הקרוב לחשוד. את הדיון בבקשת הארכת המעצר יקיימו ככל האפשר בנוכחות החשוד, אולם אם ניתן צו שלא בנוכחות החשוד, הוא יובא בפני השופט בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 24 שעות ממועד המעצר.
חשוב לדעת: לחשוד זכות להתייעץ עם עורך דין לפני כל חקירה פלילית ולפני שהוא מובא לבית משפט להארכת מעצר.
תקופות מעצר בשלב החקירה
בית המשפט רשאי להורות על מעצר ימים לתקופה של לא יותר מ- 15 ימים כל אחת ועד 30 ימים במצטבר. לאחר מכן על בית המשפט לקבל את הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה.
מעצר בשל הצהרת תובע
לאחר סיום החקירה, אם החשוד עדיין במעצר, התיק עובר מהמשטרה לפרקליטות לבחינה האם להגיש כתב אישום נגד החשוד. בשלב זה, רשאי התובע להגיש בקשה לבית המשפט להארכת מעצר נוספת של עד 5 ימים ולהצהיר שקיבל את התיק והוא בוחן אפשרות להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים – בקשה זו נקראת הצהרת תובע.
מעצר עד תום ההליכים
מעצר עד תום ההליכים הוא מעצר אחרי הגשת כתב אישום. כשכתב האישום מוגש, התביעה יכולה לדרוש לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים – עד שמשפטו יסתיים. על פי הפסיקה, מעצר נאשם אחרי הגשת כתב אישום פוגע בזכותו לחרות, על כן אפשר לעצור נאשם עד תום ההליכים רק אם מתקיימת אחת מעילת מעצר שקבועה בסעיף 21(א)(1) לחוק המעצרים.
עילות למעצר עד תום ההליכים:
- שיבוש – יש יסוד סביר לכך ששחרורו יגרום לשיבוש מהלכי משפט, והתחמקותו מהליכים או מהשלמת העונש, או העלמת רכוש, או שישפיע על עדים ו/או ישבש ראיות;
- מסוכנות – יש יסוד סביר לחשש שהנאשם עשוי לסכן את בטחון הפרט, בטחון הציבור, או בטחון המדינה;
- סעיף עבירה חמור – הנאשם מואשם באחת מהעבירות הבאות: עבירה שהעונש עליה הוא מיתה או מאסר עולם; עבירת בטחון; עבירה סמים המנויה בפקודת הסמים המסוכנים (למעט שימוש בסם או החזקת סם לשימוש עצמי); עבירת אלימות חמורה תוך שימוש בנשק חם או קר; עבירת אלימות במשפחה ועוד.
בית משפט יורה על מעצר עד תום ההליכים, ובתנאי שהוא שוכנע שקיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם.
הבקשה למעצר עד לתום ההליכים תוגש לבית המשפט אליו הוגש כתב האישום, כאשר בהליך של מעצר עד תום ההליכים יש חובה למנות סנגור לנאשם. כמו כן בית המשפט יבדוק אם אפשרי להשיג את מעצר הנאשם על ידי שחרור בערובה.
על החלטה לתת צו מעצר עד תום ההליכים אפשר להגיש ערר לערכאת ערעור, תוך 30 ימים ממתן הצו. בית המשפט רשאי לדחות דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים ל- 30 ימים כאשר הנאשם מוחזק במעצר. היה והנאשם שהה במעצר במשך 30 ימים במצטבר, והמשפט עדיין לא החל – הוא ישוחרר ממעצר בערובה. כאשר נפתח המשפט יוכל בית המשפט לעצור שוב את הנאשם.
תסקיר
בית המשפט יוכל לבקש הגשת תסקיר מעצר כדי לבדוק נסיבות אישיות של הנאשם, לבחון חלופות מעצר או המלצות לתנאים מיוחדים לשחרור הנאשם בערובה וכל הקשור לפיקוח עליו. קצין המבחן יבדוק את הנסיבות האישיות של הנאשם. תסקיר חיובי יסייע להקל על הנאשם בהקלה על תנאי המעצר, מעצר בית חלקי, וכולי.
הארכת מעצר עד תום ההליכים
כאשר הנאשם היה במעצר אחרי שהוגש כתב אישום למשך 9 חודשים, והמשפט לא הסתיים בהכרעת דין, הוא ישוחרר מהמעצר. על מעצר בית מלא לא חלה מגבלת 9 החודשים. כדי להחזיק את הנאשם במעצר עד תום ההליכים יותר מ- 9 חודשים, שופט עליון יכול לצוות על הארכת מעצר של הנאשם או מעצר חדש ל- 90 ימים כל פעם.
שיקולי בית המשפט בהארכת מעצר :
בית המשפט צריך לאזן בין הזכות של הנאשם לחרות עוד לפני שהוכרע דינו, ובין האינטרס של הבטחת בטחון הציבור. אחרי 9 חודשים שוקל בית המשפט את נסיבות העבירה וחומרתה והסיכון שיש בנאשם. אם המשפט מתמשך, תהיה נטייה לשחררו, עם זאת, מסוכנות, חשש משיבוש הליכים, והמלטות, יטו את הכף להמשך המעצר.
בין היתר יבחן בית המשפט את השיקולים גם בקשר לזמן שחלף, היקף התיק, המורכבות שלו, האם היו עיכובים, וכולי.
על אף שעקרונות חוק המעצרים וחזקת החפות העומדת לנאשם, הינם לשחררו ממעצר אחרי 9 חודשים מהגשת האישום, בפועל, במקרים רבים נאשמים לא משוחררים וזה נוגד את מניעת שלילת החירות (על פי חוק יסוד כבוד האדם וחרותו). על כן, הארכת מעצר גורמת במקרים רבים להודאות שווא במסגרת הסדרי טיעון.
ערר על הבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים ו/או בקשה לעיון חוזר
על החלטה למעצר עד תום ההליכים אפשר לערור לבית המשפט הגבוה יותר. מעבר לכך, ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר שתוגש לבית המשפט שהחליט על המעצר ובהתקיים שינוי נסיבתי כלשהו או חלוף זמן משמעותי. אם הבקשה תידחה, ניתן לערור עליה לערכאת הערעור.
חשיבות הייצוג המשפטי
על הסנגור מוטלת המשימה לשכנע את בית המשפט בהעדר הנחיצות להארכת מעצר או למעצר עד תום ההליכים, והוא יעשה הכול כדי לשחרר את החשוד בהקדם או להשיג חלופת מעצר מקלה. הייצוג באמצעות עורך דין פלילי בשלבים הללו הוא קריטי עבור החשוד / הנאשם.
הליכי מעצר הם קשים נפשית ופיזית, ולכן יש חשיבות גדולה מאוד לייצוג משפטי מקצועי. עורך דין מומחה ילחם על זכויותיו של העצור או הנאשם ועל האינטרסים לשחררם במקרה הצורך, עד להשגה של הסדר טיעון, או אפילו לביטול של האישום.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים מנוסה מאוד בכל הקשור לדיני מעצרים וייצוג חשודים ונאשמים, והוא שחרר במקרים רבים מאוד חשודים ממעצר. כמו כן עורך הדין השיג ללקוחותיו הסדרים מקלים גם במסגרת של חלופות מעצר והצלחותיו בתחום הן משמעותיות. הייצוג שלו הוא מעולה, מקצועי, ודיסקרטי עבור כל מי שנעצר והסתבך בפליליים. ההצלחה מובטחת.
