מכתב יידוע לחשוד

מה זה בעצם מכתב יידוע לחשוד? מה הקשר לשימוע לפני הגשת כתב אישום? ומהן הזכויות שלכם?

כדי להבין לעומק את משמעות המונח "מכתב יידוע לחשוד" צריך להבין ראשית את החוק ואת ההנחיות.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

הוראות סעיף 60א מחייבות את רשות התביעה (פרקליטות, תביעה משטרתית ועוד), לשלוח מכתב יידוע לחשוד.

מכתב היידוע מעדכן את החשוד שחומר החקירה בעניינו הועבר מהגוף החוקר (משטרה, רשות המיסים, רשות ניירות ערך ועוד) אל רשויות התביעה לצרוך בחינת האפשורת הגיש כתב אישום.

החשוד שקיבל את מכתב היידוע, רשאי אך לא חייב, לפנות בכתב בתוך 30 יום עם בקשה מנומקת מדוע על התובע להמנע מהגשת כתב אישום נגדו.

האם החוק מחייב את התביעה לשלוח מכתב יידוע בכל עבירה?

לא.

החובה קיימת רק בעבירה מסוג פשע – עבירה שהעונש עליה הוא מעל 3 שנות מאסר.

בעבירות מסוג עוון, שהעונש עליה הוא עד 3 שנות מאסר, התביעה לא מחוייבת במשלוח מכתב יידוע לחשוד.

רוב העבירות הנחקרות במדינת ישראל הן עבירות מסוג "עוון", כך שברוב המקרים חשוד לא זכאי לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

אלו חלק מעבירות העוון הנפוצות שלא מקנות זכות לשימוע:

  1. איומים.
  2. שיבוש מהלכי משפט.
  3. תקיפת שוטר.
  4. הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
  5. מרמה והפרת אמונים.
  6. גרם מוות ברשלנות.
  7. פציעה.
  8. מעשה מגונה בפומבי.
  9. תקיפה סתם.
  10. הפרת הוראה חוקית.
  11. הטרדה מינית.
  12. גניבה.
  13. זיוף.
  14. קבלת דבר במרמה.
  15. היזק לרכוש במזיד.

אם נחקרת באחת העבירות לעיל, אינך זכאי לשימוע טרם העמדה לדין ולא תקבל מכתב יידוע לחשוד.

יחד עם זאת, ייצוג משפטי איכותי של עורך דין פלילי יכול להוביל לעריכת שימוע "לפנים משורת הדין" ולהימנעות מהעמדה לדין.

בנוסף לעבירות עוון, ישנן עבירות פשע חריגות בהן התביעה פטורה ממשלוח מכתב יידוע לחשוד, על מקרים אלו נפרט בהמשך.

מכתב יידוע ראשון

לעיתים נשלח לחשוד "מכתב יידוע ראשון" שמעדכן אותו על העברת התיק מהמשטרה לפרקליטות.

המכתב מודיע שהתובע ילמד את התיק ויגבש עמדה – אם יחליט להעמיד לדין, יישלח לחשוד "מכתב יידוע שני".

לתשומת לבכם!

מדיניות הפרקליטות משתנה ממקרה למקרה ולעיתים ישנו מכתב יידוע אחד בלבד ללא מכתב יידוע שני.

כך נראה מכתב יידוע ראשון בתיק פלילי בחשד לעבירה מסוג פשע (עבירת מחשב):

למעשה, מכתב היידוע הראשון הוא מכתב תבניתי הנשלח באופן אוטומטי לכתובתו של החשוד כפי שידועה למשטרה.

לעיתים קרובות מכתבי היידוע נשלחים לכתובת ישנה משום שהחשוד לא עדכן במשרד הפנים את כתובתו והדבר עלול ליצור אי נעימויות.

האם להמתין למכתב יידוע שני, או לפעול כבר עכשיו?

למרות שמדובר במכתב יידוע ראשון, אנו ממליצים לשכור עורך דין פלילי, לפנות לגוף התובע במהירות האפשרית ולהגן על עצמכם.

כתובע פלילי לשעבר, אני יודע שקשה מאוד לשכנע תובע לא להגיש כתב אישום אחרי שהוא למד את החומר והכיר את התיק לעומקו.

כך שהדבר הגרוע ביותר שחשוד יכול לעשות, הוא להתעלם ממכתב יידוע, ואני ממליץ להגיב למכתב היידוע הראשון מיד עם קבלתו, באמצעות עורך דין פלילי, עוד לפני שהתובע מתרשם מהתיק ולומד את הראיות.

לקוחות שקיבלו מכתב יידוע ראשון מגיעים למשרד לפגישת ייעוץ ראשונה, ללא התחייבות, מספרים את הסיפור במלואו ובין היתר:

  1. על מה נחקרת?
  2. באיזו תחנה נחקרת?
  3. מה הגרסה שסיפרת בחקירה?
  4. אילו ראיות הטיחו בך בחקירה?
  5. אילו טענות הגנה אפשר לטעון?
  6. ועוד.

כעורך דין פלילי מנוסה, אני יודע כבר בשלב המכתב הראשון לאמוד חלק מהכשלים והמחדלים של המשטרה, כך שאפשר לערער את הביטחון של התביעה בהעמדת הלקוח לדין – כבר בשלב זה.

כשמרחף  מעל ראשיכם הסיכון להגשת כתב אישום פלילי – צריך להיות עם האצבע על הדופק.

קיבלתם מכתב יידוע ראשון ולא התייעצתם עם עורך דין וכעת היגע מכתב יידוע שני! אז מה עושים?

מכתב יידוע שני

אם מכתב היידוע הראשון לא הזיז אתכם מהכסא, רצוי שבשלב קבלת המכתב השני תפעלו, ומהר!

להלן דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שקיבל לקוח המשרד החשוד בעבירות סייבר ופגיעה בפרטיות:

עריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום מצריכה חוכמה, תחכום ואסטרטגיה מתוכננת ומוקפדת.

בכל הליך שימוע אנו עורכים "קרב מוחות" מול הגוף התובע ומנסים לשכנע לסגור את התיק ולהמנע מכתב אישום.

הקושי המרכזי, הוא לשכנע לא להעמיד לדין ובמקביל לא לחשוף את מלוא טענות ההגנה של הלקוח, חשיפה כזו:

  1. תאפשר למשטרה לערוך "מקצה שיפורים", השלמות חקירה וסגירת חורים לקראת כתב האישום הקרב ובא.
  2. תפגע להגנה ב- "אלמנט ההפתעה" בבית המשפט למקרה שיוגש כתב האישום.

בשימוע לפני הגשת כתב אישום, יושב בדרך כל פרלקיט בכיר ייחד עם פרקליט זוטר יחסית שמכיר את התיק לעומק.

תפקידם של הפרקליטים הוא לשמוע את טענות הסנגור, אך לא רק, בשימוע רוב הקלפים נפתחים כך שצריך להיזהר מאוד בטענות שמעלים בשלב השימוע.

הנחיית פרקליט המדינה 14.21

גופי התביעה בישראל כפופים בהליכי יידוע ושימוע בהליך הפלילי להנחיית פרקליט המדינה מס' 14.21.

ההנחייה קובע איך תובע משטרתי או פרקליט צריך להתנהג בהליך יידוע החשוד, אילו זכויות להעניק לחשוד בעבירות פשע ובאיזה אופן בדיוק לנהל את ההליך.

נביא את תמצית העניינים שסוקרת ההנחיה:

  • אופן משלוח מכתב יידוע לחשוד.
  • אופן ביצוע הליכי שימוע פלילי.
  • מקרים בהם יש פטור מחובת משלוח מכתב יידוע לחשוד.
  • משמעויות מכתב יידוע ראשון.
  • משמעויות מכתב יידוע שני.
  • תוכן המכתב.
  • אופן עריכת השימוע: בעל פה, בכתב, על ידי עורך דין פלילי או מול החשוד עצמו.
  • חומר החקירה אותו יש להעמיד לרשות עורך דין של החשוד.
  • סוגי טענות שלא ניתן לטעון בשימוע: למשל, חשוד ששתק בחקירה, לא יכול לטעון טענות לגבי שאלות ששתק לגביהן.
  • אופן תיעוד הליך השימוע.
  • הצגת ראיות שנמסרו במהלך השימוע במסגרת ההליך הפלילי.

כיוצאי הפרקליטות וכמי שניהלו בעבר שימועים מטעם מדינת ישראל, אנו מכירים היטב את ההנחיות והנהלים הפנימיים בפרקליטות ומשתמשים בהם לטובת לקוחותינו.

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הוא ראש התביעה הכללית במדינת ישראל.

מכוח תפקידו, הוא מפרסם הנחיות בנוגע להעמדה לדין של חשודים.

הנחיות אלו, נוגעות לזכות הבסיסית של כל אדם שעומד בסיכון לקיום הליך פלילי נגדו.

בשונה מהנחית פרקליט המדינה אותה סקרנו לעיל, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.3001 (51.015) סוקרת ומסדירה את זכויות החשוד החוקתיות וכללי המשפט המנהלי, לדוגמה:

  1. זכות הטיעון
  2. הזכות לשיוויון
  3. חובת השימוע
  4. שיקולי הרשות המנהלית

כל זה נעשה על בסיס פסיקות בית המשפט העליון (בג"צ), נהלים והנחיות פנימיות של גופי התביעה ומערכת המשפט.

לצד הנחיות פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, ישנן הנחיות ונהלים רבים הנוגעים לאופן ניהול החקירה על ידי המשטרה.

על עורך דין פלילי להכיר לעומק את כל ההנחיות והנהלים, על מנת שיוכל לנתח את חומר הראיות ולחשוף את הליקויים בהתנהלות המשטרה – לטובת הלקוח החשוד.

שימוע לפני העמדה לדין: חובה או זכות?

המושג "חובת שימוע" בהליך הפלילי הוא מושג שגוי ששגור בפיהם של עורכי דין רבים.

שימוע הוא זכות של חשוד והוא יכול לוותר על זכות זו.

החובה המרכזית של המשטרה והתביעה היא "חובה היידוע": החובה לשלוח מכתב יידוע לחשוד שנחקר בעבירה פלילי מסוג פשע, וליידע אותו על "זכות השימוע" שקיים לו.

מרגע שהמשטרה או הפרקליטות שלחו מכתב יידוע לחשוד, הן עמדו בחובתם ולחשוד יש 30 ימים להגן על עצמו.

אם החשוד לא פועל לשכור עורך דין פלילי ולהגן על עצמו – הוא מוותר על זכותו לשימוע ואין לו זכות לטעון לאי קיום שימוע.

חלפו 30 יום ולא הגשתי טיעונים, מה אפשר לעשות?

על פניו, וויתרתם על הזכות לשימוע.

מצד שני, הפרקליטות והתביעה כפופים לככלי המשפט המנהלי, אותם אנו מכירים היטב כך שברוב המקרים אנו יכולים לשכנע את עורך הדין של המדינה לאפשר לקיים את הליך השימוע, למרות שאיחרתם את המועד.

הליכים פליליים עלולים לפגוע בשמו הטוב של החשוד ואף בחירותו – אם ייגזר עליו מאסר בפועל.

אם קיבלתם מכתב יידוע לחשוד, ראשון או שני, פעלו במהירות ובנחישות להגן על עצמכם ופנו לעורך דין לקיום הליך השימוע.

שימוע פלילי במשטרה

שימוע פלילי במשטרה יבוצע גם הוא על ידי תובע משטרתי ורק בעבירות פשע.

עבירות הפשע בהן מטפלת התביעה המשטרתית הן לא רבות ומוסדרות בתוספת הראשונה א' לחוק סדר הדין הפלילי.

אם קיבלתם מכתב יידוע ראשון או שני מיחידת התביעות של משטרת ישראל, עליכם לפעול במהרה כדי לקבל, באמצעות עורך דינכם, העתק מחומר הראיות ולשכנע את התובע שלא להגיש כתב אישום.

שימוע פלילי בפרקליטות

רוב הליכי השימוע במדינת ישראל מתקיימים בפרקליטות המדינה וכן בפרקליטויות המחוזיות:

  1. פמת"א (פלילי)- פרקליטות תל אביב.
  2. פמ"מ (פלילי) – פרקליטות מחוז המרכז.
  3. פמ"י (פלילי) – פרקליטות מחוז ירושלים.
  4. פמ"ח (פלילי) – פרקליטות מחוז חיפה.
  5. פמ"ד (פלילי) – פרקליטות מחוז הדרום.
  6. פמ"צ (פלילי) – פרקליטות מחוז הצפון.
  7. פמ"ה – פרקליטות המדינה – מחלקת הסייבר.
  8. פרקליטות מיסוי וכלכלה.

הפרקליטות מטפלת לרוב בתיקים חמורים מאלו שמטופלים על ידי התביעה המשטרתית.

מטבע הדברים, רוב תיקי הפרקליטות מגיעים לשלב השימוע שכן רוב העבירות המטופלות בפרקליטות הן עבירות פשע.

עורכי הדין במשרד אלעד שאול ושות', כולם ללא יוצא מן הכלל, יוצאי הפרקליטות או התביעה המשטרתית.

אנו מכירים היטב את הפרקליטים, הממונים, ההנחיות והנהלים – אנו ידועים בזכות ההגינות, היושרה והמלחמה האגרסיבית אך האלגנטית עבור לקוחות המשרד.

מקרים בהם פטורה המדינה מעריכת שימוע

אז מתי פטור הגוף התובע מקיום חובת היידוע, קל וחומר הליכי שימוע?

  1. באישור פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות: נדרש אישור בכתב ומנימוקים מיוחדים.
  2. כשהחשוד עצור: אם מדובר בחשוד עצור בהליכי מעצר ימים, ניתן להגיש כתב אישום בתקופת מעצרו ללא יידוע או שימוע.
  3. תיקי אלימות במשפחה: כשהחשד נוגע לתקיפת בני זוג, קטינים או בעבירות מין במשפחה – לא יישלח מכתב יידוע.

בכל שאר המקרים, בעבירות פשע, התביעה מחוייבת לשלוח מכתב יידוע לחשוד.

הוגש נגדי כתב אישום ומעולם לא קיבלתי מכתב יידוע

לא אחת קורה שרשויות התביעה מגישות כתב אישום ללא יידוע ומבלי לערוך שימוע כדין, למרות שהחשד הוא לעבירת פשע.

הדבר יכול לקרות מ-3 סיבות מרכזיות:

  • קיים פטור כדין מחובת יידוע (אישור פרקליט מחוז, הליכי מעצר או בעבירות בתוך המשפחה).
  • כתובת מקום מגורי החשוד אינה עדכנית.
  • התיק סווג בטעות כעבירת עוון או טעות מערכתית מסוג אחר.

כשמוגש כתב אישום ללא יידוע וללא שימוע, ניתן להגיש בקשה לביטול כתב אישום.

לרוב, הפרקליטות תבקש לערוך "שימוע בדיעבד", משמע, לא לבטל את כתב האישום ולקיים שימוע כאילו כתב האישום לא הוגש.

בתי משפט רבים קיבלו פרקטיקה זו בעוד אחרים דחו אותה.

קיום שימוע בדיעבד חוטא למטרת הליך השימוע כולו – בלתי אפשרי לשכנע תובע לבטל כתב אישום שכבר הוגש.

שימוע בדיעבד מנוגד לכללי המשפט המנהלי שמחייב הגינות, שקיפות, וקיום השימוע "בלב פתוח ובנפש חפצה".

חשוב לזכור – אי עריכת שימוע אינה עילה מיידית לביטול כתב אישום – אך עורך דין פלילי טוב, יכול בהחלט להוביל לביטול האישום ואכיפת זכות השימוע.

זכות השימוע לחשוד ששמר על זכות השתיקה

חשוד ששתק בחקירתו לגבי עובדה מסויימת עליה נשאל, מנוע מלטעון טענות באותו עניין בשלב השימוע.

לכן, כבר בשלב ייעוץ לפני חקירה במשטרה , צריך לחשוב היטב איזה גרסה לבחור, האם לשתוק או לא וכיצד להתנהל.

דוגמה להתנהלות בחקירה שתפגע בזכות החשוד לשימוע:

ש. האם אתה מבין את החשד נגדך?

ת. כן. אני חף מפשע.

ש. האם גנבת מהמעביד מעטפה ובה 5,000 ש"ח?

ת. אני שומר על זכות השתיקה.

ש. יש בידי סרטון בו רואים אותך מכניס מעטפה לכיס, מה תגובתך?

ת. אני שומר על זכות השתיקה.

בדוגמה זו החשוד החליט לשתוק ביחס לשאלות החוק לעניין גניבת מעטפה עם כסף ממעבידו – עבירת גניבה ממעביד היא עבירת פשע והחשוד ייקבל מכתב יידוע לחשוד וזכותו לקיים שימוע.

אך בגלל שבחר לשתוק הוא לא יכול לטעון טענות ביחס למעטפה המדוברת והכסף שבתוכה.

על מנת שלא להגיע למצב דומה, רצוי להתייעץ עם עורך דין פלילי מרגע המעצר או מהרגע שקיבלתם זימון טלפוני לחקירה במשטרה.

שלב הייעוץ לפני חקירה הוא חשוב מאין כמותו משום שעליו מתבסס התיק והוא יקבע איזה חומר יוגש לבית המשפט בהמשך ואילו ראיות יעמדו לפני הפרקליט בשלב השימוע.

ייעוץ טוב ואיכותי של עורך דין פלילי מנוסה, ימזער בהכרח את הנזקים בתיק!

האם אני יכול לייצג את עצמי בשימוע?

לא.

חשוד יכול הגיש טיעונים בכתב, אך לא רשאי לקיים שימוע בעל פה מול הפרקליט או התובע המשטרתי.

הגשת טענות בכתב ללא עורך דין פלילי לא משכנעות את התובע ואף עלולה לסבך את החשוד בפלילים.

ביצוע שימוע הוא לא דבר של מה בכך ונדרשת מיומנויות מיוחדות המוקנית לעו"ד פלילי.

כעורכי דין מנוסים, אנו דורשים קבלת עותק מחומר הראיות, פועלים להארכת מועד ומגיעים לפגישת השימוע מוכנים!

האם אפשר לערוך שימוע גם בעבירת עוון?

בנסיבות מסוימות – כן.

הנחיות פרקליט המדינה מקנות לתובע שיקול דעת לקיים שימוע גם בעבירות עוון בהתאם לשיקולים הבאים:

  • נסיבות מיוחדות לביצוע העבירה.
  • נסיבות אישיות מיוחדות של החשוד.
  • קיומו של אינטרס ציבורי – תיק של איש ציבור.
  • תיקים מורכבים ובעלי היקף ראייתי גדול.

האפשרות לקיים שימוע בעבירות עוון היא נדירה יחסית ותלויה בשיקול דעתו של התובע.

הדרך הטובה ביותר לשכנע אותו לאפשר שימוע, היא באמצעות טיעון משפטי, יחסי עבודה טובים וכבוד הדדי עם עורך הדין שלכם.

האם ניתן להשתמש בבדיקת פוליגרף בשימוע?

ככלל בדיקת פוליגרף לא קבילה בהליך פלילי.

אולם שלב השימוע הפלילי הוא הליך מנהלי ולכן ניתן להציג בו פוליגרף שערך החשוד.

בדיקת פוליגרף יכולה גם לפעול לרעת החשוד – למשל, התביעה רשאית לטעון שבדיקת פוליגרף המצויה בתיק מעידה שהחשוד משקר.

ביצוע בדיקת פוליגרף בשלב החקירה או השימוע הפלילי היא אקט אסטרטגי טהור ויש לחשוב היטב אם, מתי וכיצד לבצע אותה.

כדי לוודא שבדיקת הפוליגרף לא מהווה "ירייה ברגל" מומלץ לפנות לייעוץ.

העתקת חומר החקירה בשלב השימוע

החשוד זכאי לקבל את "עיקרי חומר החקירה" כדי שיוכל לטעון באופן מושכל מול הפרקליטות.

היקף החומר שנמסר לחשוד נתון לשיקול דעת הפרקליט.

לעיתים אנו מבצעים משא ומתן ארוך ואינטנסיבי רק לצורך קבלת חומרי חקירה לפני הגעה לפגישת שימוע.

רצוי להתעקש ולקבל כמה שיותר חומרי חקירה מיד לאחר קבלת מכתב יידוע לחשוד ולא לוותר על זכויותיכם.

האם ניתן לקיים שימוע שני?

ככלל, שימוע יתקיים פעם אחת (A One-Time Opportunity) ואין מקצי שיפורים או הזדמנות נוספת.

רק במקרה שבו לאחר הליך שימוע ראשון הוחלט לסגור את התיק, אך התיק נפתח מחדש בשל ערעור המתלונן – יתאפשר שימוע שני.

למתלונן יש 60 ימים מיום שנודע לו על סגירת התיק נגד החשוד – להגיש ערר על סגירת התיק.

בפועל הרשויות מאפשרות למתלוננים להגיש ערר גם לאחר 60 יום כדי למנוע "פתחון פה".

אם התיק עתיד להיפתח יקבל החשוד מכתב יידוע נוסף ותתאפשר לו הזדמנות להשמיע טענות בפני פרקליטות המדינה.

10 עבירות נפוצות בהליכי שימוע

אלו העבירות הפליליות הנפוצות ביותר בהן אנו מקיימים הליכי שימוע לאחר קבלת מכתב יידוע לחשוד:

  1. גניבה ממעביד
  2. עבירות מחשב וסייבר (לפי חוק המחשבים)
  3. אלימות חמורות
  4. עבירות מין – מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, אינוס, מעשה סדום ועוד.
  5. עבירות צווארון לבן – שוחד, הפרת אמונים, שימוע במידע פנים ועוד.
  6. הלבנת הון – עבירות לפי סעיף 3א לחוק איסור הלבנת הון.
  7. סמים – סחר בסמים, גידול סמים והדחת קטין לשימוש בסם.
  8. עבירת מס – חשבוניות פיקטיביות, העלמת הכנסות ועוד.

כעורכי דין פליליים יוצאי הפרקליטות ורשויות התביעה, אנו מודעים לחשיבות הליך השימוע וערוכים לייצג בנחישות.

לרשותכם בכל עת.

5 מתוך 5 - (21 הצבעות)
זקוקים לייעוץ אישי בנושא מכתב יידוע לחשוד?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה:
תרצו לחזור לנקודה מסוימת בכתבה?
כותב המאמר
עורך דין אלעד שאול
עורך דין אלעד שאול
שותף מייסד במשרד. מעורכי הדין הפליליים המובילים בישראל, יוצא פרקליטות מחוז תל-אביב ובוגר האוניברסיטה העברית בירושלים. נחשב לאחד המומחים הבולטים בתחומי עבירות מחשב, סייבר, מרמה והונאה ועבירות צווארון לבן. מוסמך מטעם גופי ממשל בארץ, באירופה ובארה"ב לניהול סיכוני סייבר, הגנת הפרטיות וניהול משברים.

עו"ד אלעד שאול בפייסבוק • עו"ד אלעד שאול ביוטיוב • מייל אישי Elad@ese.co.il

שאלות ותשובות
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה
מאמרים נוספים בתחום
מעשה מגונה
מעשה מגונה

מעשה מגונה היא אחת מעבירות המין הנפוצות והחמורות בחוק הפלילי הישראלי. במאמר שלפניכם נסקור את העבירה, היסודות שלה והעונש הצפוי למי שמבצע את עבירת המין החמורה הזו, בהתאם לנסיבות השונות

קרא עוד
שינוי תנאי מעצר בית

קיומו של הליך פלילי נגד חשוד או נאשם עלול לשבש בהחלט את שגרת חייו ולפגוע בחירותו. אחד האמצעים בהם משתמשים בהליך הפלילי הוא שחרור החשוד או הנאשם למעצר בית. אך

קרא עוד
יבוא סמים
יבוא סמים

יבוא סמים מסוכנים לישראל היא עבירה פלילית שהעונש עליה יכול להגיע עד 20 שנות מאסר. כשמסתכלים על הוראות פקודת הסמים המסוכנים, יבוא סמים נמצא יחד עם עבירות חמורות כגון סחר,

קרא עוד
עורך דין אלעד שאול רקע שקוף
זקוקים לייעוץ?
השאירו פרטים ונשוב אליכם במהרה
הנושא דחוף? חייגו 24 שעות ביממה