במדינת ישראל מחויבים על פי חוק כלל אזרחי המדינה להתגייס ולשרת בצבא ההגנה לישראל למשך פרק זמן מוגדר, המשתנה לפי תנאים שונים כגון אופי השירות, גיל המתגייס וכן הלאה. גיוס החובה לצבא יוצר מעצם טבעו מגוון סיטואציות מורכבות הדורשות התמודדות מיוחדת המותאמת לתנאי הצבא, אחד מנושאים אלו הוא תחום ההטרדות המיניות בצה"ל.
רקע כללי
כאמור, החוק המחייב את אזרחי המדינה בגיוס לצבא, חל על צעירים בשנתם ה18, אשר מייד עם גיוסם נכנסים למערכת אינטנסיבית ביותר של הכשרות, אימונים ופעילויות מבצעיות שונות ומגוונות. החוק בישראל מטיל חובת גיוס על נשים ועל גברים כאחד, ולאורך עשרות השנים האחרונות צורפו נשים שגויסו ליחידות לוחמות לכל דבר. מצב זה, בנוסף על התנאים האופייניים לכל שירות צבאי יוצר חשש מוגבר מפני תופעת הטרדות מיניות בצבא.
מטבע הדברים, החיילים המגויסים מתגוררים יחד בבסיסי הצבא, וגם החיילים המשרתים ביחידות עורפיות נדרשים לעבודה קשה עד שעות מאוחרות, עם כלל המשרתים איתם יחד ביחידה. על אף השילוב הגובר והולך של נשים בעמדות מפתח בצבא, כיום מרבית התפקידים הבכירים בו עדיין מאוישים על ידי גברים. דבר זה, לצד המבנה ההיררכי והקשיח של הצבא מציב את החיילות המשרתות בעמדה פגיעה יחסית לניצול מצד מפקדיהן.
בנוסף על כל אלו, המצב בו צעירים בשנות העשרה לחייהם נדרשים לפעול יחד במסגרת צפופה ואינטנסיבית, לצד אווירה קשוחה של לחץ ותובענות, מעודדת גם היא תופעות של "חציית גבול" מצד החיילים והחיילות, באופן שעשוי להביא למצבים לא מבוטלים של פגיעה או הטרדה על רקע מיני.
הטרדות מיניות בצה"ל
חוקי מטכ"ל קובעים במפורש (סע' 17 לחוק השיפוט הצבאי) כי כל כללי חוק העונשין האזרחי יחולו גם בתחומי השיפוט הצבאי, ובכלל זאת כמובן גם החוק למניעת הטרדה מינית (תשנ"ח). החוק מגדיר בהרחבה מהי הטרדה מינית, ובין היתר מונה את המקרים הבאים:
- מעשים מגונים, כפי שהוגדרו בחוק העונשין.
- הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני כלפי אדם שהראה למציע/ה שאינו מעוניין בכך.
- התייחסות בעלת אופן מיני המופנית שוב ושוב כלפי אדם שהראה שאינו מעוניין בהתייחסות זו (מחמאות, בדיחות וכד').
- ביזוי או השפלה על רקע מינו או נטייתו המינית של אדם
- סחיטה באיומים על רקע מיני
בנוסף על אלו יש לזכור שאסור גם פרסום כל מדיה הקשורה באופן כלשהו למיניותו של אדם בנסיבות בהן הפרסום ישפיל או יבזה את האדם, וללא הסכמתו. ובהתחשב בתנאי השירות הצבאי חשוב לזכור שעל פי חוק אסור גם קיום יחסים מיניים בין אדם בעל סמכות כלפי אדם אחר, אלו הם "יחסי מרות".
לפי נתונים שפורסמו בשנה האחרונה, בשנת 2020 נרשמו בצה"ל למעלה מאלף וחמש מאות תלונות על מקרי הטרדה מינית. ברובם של המקרים המדווחים (כמעט 50 אחוזים) המטרידים היו גברים בשירות חובה, ורובם היו מקרים של נגיעה פיזית. מספר לא מבוטל של דיווחים תיארו הטרדות מסוג אחר כגון מעשים מגונים, דיבור בוטה או הפצת חומרי מדיה ועשרים ושישה מהמקרים שדווחו היו מקרי אונס.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
ההתמודדות עם הטרדה מינית
כחלק מהתמודדות עם סוגיית ההטרדות המיניות בצבא וכדי להסדיר באופן כללי את היחסים בין בני המינים השונים בו הוקמו כמה גופים שמטרתם לסייע בסיטואציות מעין אלו. ראשית, מחלקת יועצת הרמטכ"ל לענייני המגדר (היוהל"ם) שתחת אגף כוח האדם בצה"ל, מופקדת על פרסום כללי ההפרדה בין נשים וגברים בצבא, ועל מינוי ממונות יוהל"ם שונות ביחידות שתעבורנה הכשרה כדי לשמש ככתובת לפנייה במקרי הטרדה.
מלבד זאת, כל חייל המשרת בצבא מחויב על פי חוקי מטכ"ל לעבור הדרכה מסודרת מטעם ממונה היוהל"ם בנושא הטרדה מינית כל שישה חודשים. בהדרכה זו מודגשים בפני החיילים הוראות החוק, והם מוזהרים מפני מגוון סיטואציות אשר עשויות לגרום לתחושה בעייתית של הטרדה ופגיעה.
כל חיילת או חייל אשר חש שחווה הטרדה מינית, יכול לפנות למספר גורמים ולדווח על האירוע. למעשה, גם אם האירוע התרחש מחוץ לגבולות הצבא כליל, כל עוד המוטרד באירוע משרת בצבא – הוא יוכל לקבל סיוע בנושא מהגורמים המוסמכים לכך בצבא.
במקרה של הטרדה מינית החייל או החיילת יכולים להחליט לפנות אל מפקדיהם הישירים או לממונת היוהל"ם ביחידה, ובמקרה בו האירוע כלל את המפקד הישיר – יוכל החייל לפנות, באמצעות ממונת היוהל"ם, למפקד בדרגה הגבוהה יותר או לכל גורם פיקודי רלוונטי אחר.
חשוב לדעת, שצה"ל מנחה בחומרה רבה את מפקדיו שלא להפעיל שום סוג של לחץ על חייל או חיילת המתלוננים על הטרדה, ואסור להם לשדל את החייל להגיש תלונה או להימנע מכך.
במקרה שהחייל יעדיף זאת, בכל יחידה ובסיס צבאי ישנו גורם האחראי על בריאותם הגופנית והנפשית של החיילים (רופא צבאי, חובש או קצין בריאות הנפש). כאנשי רפואה, גורמים אלו אמונים גם הם על רווחת החיילים ויכולים לשמש ככתובת שתסייע לחייל ותפנה אותו לגורמי הסיוע הרלוונטיים.
מתוך הבנה שלעיתים יעדיפו הנפגע או הנפגעת מענה דיסקרטי יותר, חיצונית ליחידה הצבאית שבה הם משרתים, הקים צהל את "מרכז ההתמודדות והתמיכה" – מרכז מהו"ת. מרכז מהו"ת הוא יחידה הפועלת מטעם הצבא, ותפקידה להעניק תמיכה וסיוע לכל חייל או חיילת המתמודדים עם פגיעה על רקע מיני, מקרי אלימות במשפחה או מצבי היריון בלתי מתוכנן.
אנשי המקצוע הפועלים ממרכז מהו"ת מציעים ליווי, ייעוץ והדרכה אישית כמו גם טיפולים רגשיים וסיוע לנפגעים בכל כלי שעומד לרשותם. חשוב לדעת שמלבד העמדת הפוגע לדין פלילי, או לחילופין לדין משמעתי כאשר נסיבות האירוע אינן מאפשרות העמדה לדין פלילי, זאת כדי להעניש ולהרתיע מפני הישנות מקרים כאלו, חייל או חיילת שנפגעו במסגרת שירותם הצבאי מהטרדה מינית זכאים לתבוע גם פיצויים כספיים בגין הפגיעה הנ"ל.
