הטרדה מינית היא שם מסגרת למגוון רחב של התנהגויות בעלות אופי כפייתי בהקשר מיני. האיסור על הטרדה מינית עוגן לראשונה בחקיקה רק בשנת 1988 במסגרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בשנת 1998 נחקק החוק למניעת הטרדה מינית, כאשר סעיף 3 לחוק מגדיר חמישה סוגים של התנהגויות המהוות הטרדה מינית, שבגינן יקוטלג אדם כמי שביצע הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית.
סחיטה באיומים
סעיף 3(א)(1) לחוק קובע כי סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף 428 לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני, מהווה הטרדה מינית. סחיטה מינית יכולה להיות שימוש במידע מיני – למשל, איום לעשות שימוש בסרטונים או תמונות בעלות אופי מיני כנגד המצולם/ת כמו הפצת אותם תכנים, או שהיא יכולה להיות סחיטה לשם ביצוע מעשה מיני – למשל, אמירות כגון "אם תסרבי לקיים עמי יחסי מין, אפטר אותך"; "אם לא תתני לי לגעת לך בחזה לא אמליץ עלייך לקידום" וכדומה.
ואכן, פעמים רבות סחיטה מינית מתרחשת במקום העבודה, כאשר קיימים יחסי מרות בין הסוחט לנסחט. עובדים ועובדות מוצאים עצמם מאולצים לבצע פעולות מיניות כאלו ואחרות על מנת להבטיח את המשך עבודתם במקום התעסוקה, וכמובן בשביל להבטיח את אפשרות קידומם. במקרים רבים אחרים, סחיטה מינית נעשית על ידי בן/בת הזוג. עונש המאסר המקסימלי בגין סחיטה מינית עומד על 7 שנות מאסר.
מעשה מגונה
סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כי מעשה מגונה הוא "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים" שנעשה ללא הסכמה חופשית ובוגרת של אחד מהצדדים למעשה. מדובר בקשת רחבה של מעשים אסורים, החל מהתערטלות בציבור ועד לאוננות.
הפסיקה הישראלית יצקה תוכן למושג "מעשה מגונה". בע"פ 616/83 פליישמן נ' מדינת ישראל, השופט דב לוין קבע כי מדובר ב"מעשה אשר יש בו על פניו אלמנט של מיניות גלויה, ואשר על פי אמות מידה אובייקטיביות של מתבונן מן הצד, של האדם הממוצע, ייחשב לא הגון, לא מוסרי, לא צנוע".
עבירת המעשה המגונה מוגדרת כעבירה פלילית בעלת דרגות חומרה משתנות, וזאת על פי נסיבות ביצועה. העבירה הקלה ביותר היא מעשה מגונה בהסכמה, המלווה בעונש מאסר של 3 שנים; חמור יותר הוא מעשה מגונה שלא בהסכמה ותוך שימוש בכוח, המלווה בעונש מאסר של 7 שנים; והחמור ביותר הוא מעשה מגונה בנסיבות מחמירות, המלווה בעונש מאסר של 10 שנים.
יש לציין כי מעשה מגונה מהווה עבירה פלילית הנושאת עונש מאסר, גם אם המעשה נעשה בהסכמה – וזאת, לו ההסכמה הושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, או כאשר ההסכמה הושגה מידי קטין שגילו לא עולה על 14 שנים כקבוע בסעיף 348 לחוק העונשין.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
הצעות והתייחסויות חוזרות ונשנות
החוק מתייחס לשתי התנהגויות נוספות העולות כדי הטרדה מינית.
האחת היא מתן הצעות חוזרות ונשנות לאדם אחר שנושאות אופי מיני, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי הוא לא מעוניין בהצעות אלו – במילים מפורשות או בהתנהגות חד משמעית כמו אמירה מפורשת להפסיק את ההצעות המדוברות או אמירות המעידות על היעדר רצונו של המוטרד להיעתר להצעות; וכן עזיבת החדר, התחמקות ברורה ויצירת מרחק פיזי ברור של המוטרד מן המטריד.
ההצעות יכולות להיעשות בעל פה או בכתב, ולכלול ביטויים שאינם בהכרח בעלי אופי מיני מפורש אלא כאלו שלאור הנסיבות מתפרשים ככאלה. כאשר הדבר נעשה במסגרת יחסי מרות, מדובר בעבירה חמורה יותר.
ההתנהגות השנייה הינה התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, באופן שמבזה או משפיל אותו. כאשר הדבר נעשה תוך ניצול יחסי מרות, טיפול, תלות או חינוך, המעשה אף חמור יותר והמוטרד איננו צריך להראות שהוא לא מעוניין בהן.
התייחסויות אסורות שכאלו יכולות להיעשות בכתב, בעל פה, או בהתנהגות, ובעידן הדיגיטלי גם על ידי הצגת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני – למשל, בדיחות חוזרות ונשנות הנושאות אופי מיני שנעשות על חשבון המוטרד, סיפורים של ממונה בעבודה על יחסי מין שקיים, שאלות על חוויות מיניות או הרגלים מיניים, ועוד התייחסויות רבות אחרות.
במידה ואלו נעשות במסגרת מקום העבודה או מוסד הלימודים, ההתייחסויות למיניותו של אדם נחשבות כהטרדה מינית גם אם הן לא מופנות אליו ישירות אלא לאנשים בסביבתו. כל עוד ההתייחסויות הללו מעוררות את תשומת ליבו של אדם אחר באופן שיוצר סביבת עבודה/לימודים עוינת, מדובר בהטרדה מינית.
פרסום תמונות וסרטונים
בתיקון מס' 10 לחוק, שנכנס לתוקף בשנת 2014, נקבע בסעיף 3(א)(5א) לחוק כי פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, מהוות הטרדה מינית.
בעידן האינטרנטי, הטרדות מיניות שכאלוה הפכו לתופעה מטרידה ונפוצה ביותר. כיום לא קיימת הגדרה מפורשת לפעולות העולות כדי "פרסום", אך מקרים מובהקים כגון הפצת סרטונים ותמונות בעלות אופי מיני ברשתות החברתיות בהחלט עשויות להיחשב כפרסום. במקרה אחר נקבע כי פרסום נחשב גם מצב בו מפיץ התמונה/הסרטון מעלה את החומרים לתיקיית רשת משותפת, שלמשתמשים אחרים יש גישה אליה.
העונש המקסימלי על הפצת תמונה או סרטון בעל אופי מיני ללא הסכמתו של המצולם עומד על 5 שנות מאסר. יחד עם זאת, החוק מעניק הגנה לנאשמים בהפצת סרטונים ותמונות מיניות במידה והפרסום נעשה בתום לב; נעשה למטרה כשרה; או שיש בפרסום עניין ציבורי שמצדיק אותו בנסיבות העניין.
נפגעת מהטרדה מינית – מה יש לעשות?
במידה ואתם מרגישים כי נפגעתם מינית בדרך כלשהי, ובמיוחד אם הדבר נעשה במסגרת מקום העבודה או על ידי אדם הממונה או אחראי עליכם באופן כלשהו, אנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ואיכותי מעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי ונפגעות הטרדה מינית.
טיפול משפטי ופסיכולוגי נכון עשוי לסייע בקבלת פיצויים המגיעים לכם בגין הפגיעה שחוויתם, וכן למנוע את המשך ההתנהגויות המטרידות בעתיד – הן כלפיכם, והן כלפי אנשים אחרים.
