קינטור פירושו "התגרות" באדם שגורמת לאיבוד שליטה עצמית וביצוע מעשה חריג. המונח קינטור מופיע בסעיף 301 ב. לחוק העונשין שכותרתו "המתה בנסיבות של אחריות מופחתת". אחריות מופחתת תחול בין היתר על אדם שגורם למותו של זולתו לאחר שזה התגרה בו. מדובר בתרחיש שיכול להביא להקלה באשמת הנאשם ולעונש מופחת.
מה הוא קינטור על פי החוק?
"המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (תיקון מס' 137) תשע"ט-2019
301ב.(ב) על אף האמור בסעיפים 300 ו-301א, הגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם באחת מהנסיבות המפורטות להלן, דינו – מאסר עשרים שנים:
(1) המעשה בוצע בתכוף לאחר התגרות כלפי הנאשם ובתגובה לאותה התגרות, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א) בעקבות ההתגרות הנאשם התקשה במידה ניכרת לשלוט בעצמו;
(ב) יש בקושי האמור בפסקת משנה (א) כדי למתן את אשמתו של הנאשם, בשים לב למכלול נסיבות העניין;"
הקינטור מגלם את האופי האנושי בחולשתו: אדם מאבד את המעצורים המוסריים שלו בתכוף להתגרות, ובעקבות סערת רוח – מבצע עבירה פלילית או נוטל חיים של זולתו. המחוקק הפחית את האחריות הפלילית במקרה כזה.
מבחן האדם הסביר בנסיבות של קינטור
מי הוא האדם הסביר?
אדם סביר הוא אדם מן הישוב. מדובר במונח במשפט שקובע סטנדרטים לגבי נורמות ופעולות שמבצע אדם.
בפסק דין עש"מ 4123/95 יוסף אור נגד מדינת ישראל נציב שרות המדינה מ 8 בינואר 96 קבע כב' שופט בית המשפט עליון יצחק זמיר:
"האדם הסביר הוא דמות דמיונית (יש אומרים מיתולוגית) המייצגת את דרכי ההתנהגות וערכי המוסר המקובלים בציבור. בפועל האדם הסביר הוא, בלית בריר, בית המשפט. בית המשפט משמש פה לאדם הסביר. בשמו של האדם הסביר הוא קובע את דרכי ההתנהגות הראויה ואת ערכי המוסר המחייבים".
האדם הסביר לעניין הקנטור
הקינטור הוא למעשה טענת הגנה שבה הכיר בית המשפט במקרים מיוחדים. בית המשפט חזר וקבע כי אדם סביר, על אף חולשותיו ופגמיו, לא יכול לסבול זעם וכעס כאלו שיביאו אותו להמית את זולתו. לפיכך, הפסיקה שמה סייגים להגנת הקנטור וקבעה, כי כדי שהגנה זו תקום לנאשם, צריכים להתקיים שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי ומבחן סובייקטיבי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
המבחן האובייקטיבי
המבחן האובייקטיבי בודק האם אדם רגיל מן הישוב היה מאבד שליטה באותן הנסיבות. על פי המבחן הזה יש לבדוק האם הקינטור היה רציני כל כך, שרוב בני האדם היו מגיבים באותו אופן כפי שהגיב הנאשם בנסיבות הללו.
כאשר לצורך הגנתו טוען הנאשם שההתגרות של הקורבן הביאה אותו לכדי עבירה פלילית, יבדוק בית המשפט את סבירותה של התגובה. אם התגובה של הנאשם קשה וממושכת, יראו אותה כאילו הנאשם חישב ותכנן את מעשה ההמתה, ולא תקום לו הגנת קינטור.
כמו כן נפסק שכאשר הנקמה של הנאשם מתמשכת גם כשאין כבר סכנה כלפיו מהקורבן (ממשיך לדקור/להכות את הקורבן גם כאשר זה כבר לא מגיב) הדבר מצביע על חריגה מהתנהגות האדם הסביר – המבחן האובייקטיבי אינו מתקיים, ובית המשפט לא יכיר לו בהגנת הקינטור.
המבחן הסובייקטיבי
המבחן הסובייקטיבי מתייחס למצב הנפשי הספציפי של הנאשם כפי שהיה בזמן ביצועה של העבירה. כדי שאפשר יהיה לטעון להגנת קינטור – צריך להוכיח שתגובת הנאשם הייתה מידתית.
בית המשפט קבע בפרשת ראש מועצת ג'וליס לשעבר, סלמאן עמר נגד מדינת ישראל ע"פ 640/21, 651/21 (ניתן ביום 7.7.22), שהמבחן הסובייקטיבי הוא תנאי לקיום טענת הקנטור. מדובר במבחן שקשור למצב הנפשי של הנאשם ולאבדן השליטה הנפשית שלו כאשר הוא לא התכוון ולא תכנן להמית.
בית המשפט קיבל את הגנת הקינטור בע"פ 3071/92 אזואלוס נ' מדינת ישראל שם נקבע המונח : "מבחן הישראלי הסביר"
בפרשה מוכרת זו בחן בית המשפט את הגנת הקנטור בעבירת הרצח במשפט. במקרה הנדון מדובר היה ברצח בת זוג שהייתה פרודה מהרוצח וביקשה להתגרש ממנו וברצח מאהבה.
במאי 1992 הורשע אזואלוס בבית המשפט המחוזי בנצרת. על פי עובדות כתב האישום שהוגש נגדו, הוא ואשתו התיידדו עם השכנים שלהם, אולם בהמשך, נודע לאזואלוס על קיומו של קשר רומנטי בין השכן ואשתו. אז דרש ממנה לא לפגוש את השכן אך היא סרבה וביקשה להתגרש ממנו. באחד הערבים מצא אותה ואת השכן נושק לה במכוניתו. אזואלוס טען שהשכן התגרה בו במעשיו ובדיבורו, ובתגובה, הוא איבד את עשתונותיו, ירה בשניהם למוות, והסגיר עצמו למשטרה.
אזואלוס הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח בכוונה תחילה ונגזר עליו עונש של 2 מאסרי עולם חופפים. הוא ערער על הכרעת הדין וטען להגנת קינטור מצד אשתו והשכן. בית המשפט העליון קיבל את טענת הקנטור והמיר את ההרשעה מרצח להריגה. כב' השופט ברק קבע שאזואלוס פעל מתוך קינטור סביר. נפסק, שיש להבדיל בין קינטור סובייקטיבי (רלוונטי להתנהגות של אדם ספציפי) לבין קנטור אובייקטיבי (שרלוונטי להתנהגות של אדם סביר מן היישוב באותן הנסיבות). באותו פסק דין טבע כב' השופט ברק את המונחים "הישראלי המצוי" ו"הישראלית המצויה", וקבע, שהישראלי המצוי יכול היה לפעול באותן הנסיבות כפי שפעל הנאשם.
ובלשון פסק הדין :
"דמו של הישראלי המצוי ודמה של הישראלית המצויה עלול לרתוח, כאשר הוא רואה את בת הזוג או בן הזוג בבגידה".
בית המשפט הפחית את ההרשעה מרצח להריגה בשל קינטור סובייקטיבי ואובייקטיבי.
התיק חזר למחוזי למתן גזר דין, והמחוזי גזר עליו 25 שנה מאסר. אזואלוס הגיש ערעור פלילי שוב לבית משפט עליון וביקש לגזור עונש חופף על שני מקרי ההמתה יחד. בית המשפט העליון דחה את בקשתו מה שהוביל לדיון נוסף בהרכב של 7 שופטים שהפחיתו את העונש ל- 15 שנים לאחר שקבעו שיש להתחשב בכך ש"חשכו עיניו והוא ביצע את הירי אגב אבדן עשתונות" .
פרשת ויטלי מיכאלוב נגד מדינת ישראל – בית המשפט דחה את הגנת הקנטור (26.12.2012)
ויטלי מיכאלוב שדקר למוות את זוגתו אולגה סורינובה הורשע ברצח. בית המשפט קבע שגם אם היה קינטור מצידה, הדבר לא שולל את "יסוד החלטתו להמיתה". בית המשפט המחוזי בלוד הרשיע אותו ברצח לאחר שדקר את אולגה בסכין בספטמבר 2011 בדירתם בפתח תקווה. הנאשם טען שבעקבות ויכוח אולגה אמרה שהיא הולכת לחבר והוא בתגובה דחף ודקר אותה באמצעות סכין שהחזיק. לאחר שהבין שרצח אותה ביקש לברוח לאוקראינה, אולם לא הצליח להוציא את מבוקשו לפועל.
התביעה טענה שעל אף שהקורבן ביקשה רחמים על חייה, הוא לא הציל אותה, ובמודעות מלאה שטף את הסכין ועטף את הגופה לאחר המעשה. מכאן, שהרצח נעשה בדם קר.
התביעה ביקשה להרשיע את הנאשם ברצח, ואילו הנאשם ביקש להרשיע אותו בהריגה לאחר שטען להגנת קינטור. השופטת רות לורך ראש הרכב השופטים פסקה, שהנאשם רצח את הקורבן בכוונה תחילה ודחתה את טענת ההריגה.
נקבע: "העובדה שהתקיים במקרה שלנו קינטור במובנו הסובייקטיבי, איננה שוללת קיומו של יסוד ההחלטה להמית".
"אדם מן היישוב או אדם סביר היה מתגבר על סערת רוחו, שולט ברגשותיו, מעריך תוצאותיו המוסריות של מעשה ונמנע ממעשה קטילה".
בפרשה שנדונה והוכרעה לאחרונה, התקבלה באופן יוצא דופן הגנת קינטור במסגרת ערעור:
בית המשפט העליון ביטל הרשעה ברצח שביצע ראש מועצת ג'וליס לשעבר לאחר שטען בערעורו שקמה לו הגנת קינטור. עקב כך המיר בית המשפט את עבירת הרצח שקבע בית המשפט המחוזי לעבירת הריגה. נקבע שהקורבן איים על המערער שחש בזעם ותסכול מוגברים. התנהגותו של הקורבן היוותה התגרות בנאשם מה שיצר את היסוד הסובייקטיבי והאובייקטיבי הקשורים להגנת הקינטור וכי קינטור בתכוף להמתה היא נסיבה שמורידה מאחריות הנאשם מרצח להריגה.
במקרה הנדון נקבע שהמנוח רדף ואיים על הנאשם, ניסה להכותו חסם את מכוניתו וניפץ את השמשה. הנאשם חש תסכול ורדיפה. ההחלטה להרוג את המנוח התגבשה רק בשניות בהן הוא ירה במנוח ומיד אחרי שהמנוח פתח את דלת המכונית. בית המשפט פסק שהמערער עשה את המעשה מתוך אובדן עשתונות וזעם, כאשר גם אדם מן הישוב לא יכול היה לשלוט בעצמו במצב שכזה, וגזר על המערער 14 שנות מאסר.
החשיבות בייצוג של עורך דין פלילי
לעורך דין פלילי יש תפקיד חיוני ומשמעותי ביותר בייצוג משפטי הולם בעבירות פליליות. עבירות המתה הן עבירות חמורות שהעונשים בגינן מתבטאים בשנים ארוכות של מאסר ולכן נאשם שהסתבך בעבירת המתה חייב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי כדי להבטיח את זכויותיו, ולהקל בהרשעה. קשה מאוד להוכיח טענת קינטור. פסקי הדין במאמר זה מדגישים עד כמה חשוב לבחור בעורך דין מקצוען ומנוסה שיוכל להשפיע על תוצאות התיק לטובת הנאשם, לשנות את ההרשעה ולהפחית גם את העונש.
עורך הדין אלעד שאול מבכירי עורכי הדין הפליליים בישראל ויוצא הפרקליטות, הינו בעל ניסיון רב שנים בייצוג נאשמים בעבירות המתה שונות, הקמת קו הגנה משכנע ואמין שיכול לשנות את כל התמונה לטובת הנאשם. הוא טיפל במקרים חמורים רבים שקשורים לעבירות המתה במדרג השונה שלהן. עורך הדין מטפל בכל בעיה משפטית ולו הסבוכה ביותר, במקוריות שמבטיחה את הצלחת התיק. השירות המשפטי שתקבלו הוא איכותי ומקצועי, ומובטחת לכם שביעות רצון מלאה ותוצאות טובות.
