פרסום שמו של אדם בקשר לפרשיה פלילית או משפטית, עלולה לפגוע אנושות בשמו הטוב ולגרום נזק שבלתי אפשרי לתקן. חוק בתי המשפט קובע מתי ובאילו נסיבות יאסר פרסום שמו של אדם, פרטיו המזהים או פרטי פרשיה המתנהלת בבית המשפט או באחת מיחידות החקירה. יחד עם סוגיות פרסום שמו של אדם, קיימת סוגיה נוספת והיא קיומו של הליך משפטי בדלתיים סגורות. עו"ד אלעד שאול, ממייסדי פירמת עורכי הדין הפליליים אלעד שאול ושות', מומחה להליכי איסור פרסום – מסביר:
איך מוציאים צו איסור פרסום?
צו איסור פרסום ניתן להוציא באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט. נשמע פשוט? אז זהו, שלא בדיוק. בטרם פניה לבית המשפט, יש לבחון לעומק את הסוגייה העומדת מאחורי הפרסום, את סוג ההליך המשפטי המתנהל (אם בכלל מתנהל), את בית המשפט הנכון אליו יש לפנות, סוג ההליך והחוק הספציפי החל על העניין ולא פחות חשוב – לבחון סיכויי הבקשה לאסור פרסום בהתחשב בפסיקה הנוהגת ובחופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית. בחלק מהמקרים, בקשה להוצאת צו איסור פרסום תוגש לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך אזרחי ובשילוב בקשה לצו מניעה האוסר פרסום כתבה עיתונאית או תחקיר טלוויזיוני למשל, בעוד שבמקרה אחר יש עדיפות להגיש את הבקשה לבית משפט השלום במסגרת הליך ייעודי להוצאת צו איסור פרסום או סגירת הדלתיים. בחירה שגויה של סוג ההליך מפחית משמעותית את סיכויי ההצלחה, לכן, מומלץ בהחלט לבצע הליך זה באמצעות עו"ד מומחה בצווי איסור פרסום.
על מי חל צו איסור פרסום?
על כולם, אלא אם נקבע אחרת מפורשות. סעיף 70(א) לחוק בתי המשפט קובעי:
"70. (א) לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט."
צו איסור הפרסום, אם וכאשר ניתן, מפורש באופן רחב יחסית כך שיחול על שמו של חשוד או נאשם, פרטיו המזהים, פרטי המתלונן ובחלק גדול מהמקרים – גם על עצם קיומו של התיק, סוג העבירה וכו'. בחלק מהמקרים, מוגשת העתירה להוצאת צו איסור פרסום ישירות כנגד כלי התקשורת בישראל, וזאת במקום בו קם חשש לפרסום כתב תחקיר העלולה לפגוע בפרטיותו של אדם או בביטחונו, באינטרס הציבור, בביטחון המדינה ועוד.
מה התנאים להוצאת צו איסור פרסום?
על קצה המזלג, צו איסור פרסום יינתן על מנת להגן על אחד מאלו:
- אינטרס הציבור
- הגנה על בטחונו של בעל דין או עד בהליך משפטי.
- הגנה על פרטיותו של אדם מפני פגיעה חמורה.
- מניעת חשיפה של פרט רפואי חסוי הפוגע בפרטיות.
- הגנה על אדם בעל מוגבלות שכלית או נפשית.
- הגנה על חשוד ב-48 השעות הראשונות מחקירתו ועד הדיון בבית המשפט.
- הגנה על פרטי חקירה פלילית מתנהלת אם קיים חשש לשיבוש החקירה.
- הגנה על שמו הטוב או בטחונו של קטין.
על פניו, כמעט כל אדם שמתנהל נגדו הליך משפטי או עתידה להתפרסם בעניינו כתבת תחקיר, עשוי למצוא את עצמו מתאים להגשת בקשה להוצאת צו איסור פרסום – לכן, בית המשפט העליון הורה לפרש בצמצום את סעיף 70 לחוק ולהורות על איסור פרסום רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, הכל בשל הכלל המכונה "כלל פומביות הדיון" וכן "זכות הציבור לדעת". כך למשל נקבע שבמקום בו קיימת חשיבות ציבורית, בתי המשפט ייטו לאפשר פרסום וימעטו במתן צווי איסור פרסום (ראו למשל ע"א 12/4244 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' אפרים ברכה). מעבר לכך, נקבע שגם אם בית המשפט יתרשם שיש להורות על איסור פרסום, עליו לאסור את הפרסום במידה שאינה עולה על הנדרש (ראו למשל ע"א 97/2800 ליפסון נ' גהל), כך שבית המשפט בהחלט יכול להורות על איסור פרסום חלקי, למשל, לאסור פרסום שמו של חשוד אך לאפשר פרסום פרטי הפרשה.
צו איסור פרסום בעניינו של איש ציבור
בית המשפט העליון קבע, שככל שהעניין הציבורי בפרסום גובר והפרשה המדוברת מעניינת את הציבור, כך ייטה בית המשפט לא להורות על איסור פרסום הליכי חקירה ומשפט. בחברה דמוקרטית ומתוקנת, קיים אינטרס ציבורי חיובי וחשוב בפרסום הליכים משפטיים וחשיפת הציבור למידע – האינטרס הזה מתחזק כשבמרכז אותו פרשיה משפטית, חקירה משטרתית או תחקיר עיתונאי עומד איש ציבור או אדם בכיר אחר (ראו למשל בש"פ 15/2211 פלוני נ' מדינת ישראל).
אם כך, האם תמיד יפורסם שמו של איש ציבור או דמות בכירה? בוודאי שלא! הנחיות פרקליט המדינה קובעות שהעניין הציבורי הוא לא כל מה שמעניין את הציבור באופן רדוד, אלא מידע שהציבור צריך לקבלו על מנת להפיק תועלת, לגבש עמדה או דיעה בעניינים ציבוריים או על מנת לשפר את אורחות חייו. הדבר בא לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון שקבע שלא ניתן לדרוש פרסום בטענת "אינטרס הציבור" כשמדובר במידע שיש בו רכילות שאין בה כל תועלת של ממש:
"פרסום שיש בו עניין ציבורי פורש בפסיקה לא כפרסום שמעניין את הציבור, ובכך יש בו אולי כדי "לספק מזון לסקרנים או למלא יצרם של רכלנים… אלא כפרסום שיש לציבור תועלת בידיעתו, למשל בכך שהוא תורם לגיבוש דעתו בעניינים ציבוריים או מסייע לשיפור אורחות חייו" (בע"פ 11793/05 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' מדינת ישראל).
יש לך חשש מפני פרסום שמך או פרטייך? חשיבות עליונה היא לפנות בהקדם האפשרי לייעוץ משפטי איכותי ואחראי על מנת לנתח את דרך הפעולה הנכונה, לגבש אסטרטגיה ולפעול במהירות על מנת להגיש עתירה מתאימה לבית המשפט.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
תוקף צו איסור פרסום
ככלל, צו איסור פרסום תקף ללא הגבלת זמן, אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר. כך למשל, בחלק מהמקרים נקבע כי חל איסור פרסום על פרטי פרשה עד למועד הדיון הקרוב בבית המשפט, עד להתפתחות משמעותית בחקירה, או עד להגשת כתב אישום. תוקף נוסף של צו איסור פרסום הוא צו "עד החלטה אחרת", צו שחל עד שלא תינתן החלטה בבית המשפט המבטלת אותו. לעניין זה, צד המבקש להסיר את צו איסור הפרסום צריך לפנות בעתירה מטעמו להסרת הצו.
צו איסור פרסום בעידן הדיגיטלי
קיים קושי מהותי באכיפה ובקיומו של צו איסור פרסום בעידן הדיגיטלי לאור העובדה שמרחב האינטרנט מספק מעטה אנונימיות המאפשר הפצת תכנים האסורים בפרסום, מבלי להיחשף בקלות. כך למשל, מידע רב החסוי תחת צו איסור פרסום דולף באמצעות הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המיידים כגון Facebook, Whatsapp ודומיהן. עם זאת, חשוב לציין שמעטה האנונימיות הווירטואלית הוא מעטה יחסי ושקרי, שכן רשויות אכיפת החוק יכולות במרבית המקרים לעלות על עקבותיו של גולש, אנונימי ככל שיהיה, ולהביאו לדין פלילי באשמת הפרת צו איסור פרסום.
מה העונש על הפרת צו איסור פרסום?
החוק קובע עונש של 6 חודשי מאסר בפועל לאדם המפר צו איסור פרסום ועד שנת מאסר לאדם המפר צו איסור פרסום בעניינו של קטין. חשוב לציין, שהפרת צו איסור פרסום עלולה אף לגרום לפגיעה חמורה בפרטיות, עבירה פלילית עצמאית שדינה עד חמש שנות מאסר. אם לא די בכך, ניתן לתבוע פיצוי כספי גבוה בשל הפרת צו איסור פרסום, בחלק מהמקרים מאות אלפי שקלים ואף מעבר לכך, כאשר חלק מהפיצוי ניתן ללא הוכחת נזק וחלקו האחר מתבסס על נזק מוכח שנגרם.
עורך דין מומחה להוצאת צו איסור פרסום
אלעד שאול ושות' מדורג בין המובילים בישראל על ידי חברת הדירוג הבינלאומית bdi. עו"ד אלעד שאול, ממייסדי המשרד, יוצא רשויות התביעה של מדינת ישראל, עורך דין פלילי מומחה בהליכי איסור פרסום ודלתיים סגורות. עו"ד שאול ומשרד אלעד שאול ושות' ייצגו במרוצת השנים אנשי תקשורת, אישי ציבור, בכירים, בעלי חברות, אנשי עסקים ופרטיים בצווי מניעה דחופים לאיסור פרסום.
זקוקים לעורך דין פלילי בתל אביב? משרד עורכי הדין אלעד שאול ושות' מלווה ומייצג את לקוחותיו בכל רחבי הארץ.
