דיני המס בישראל מתחלקים לשתי מערכות דינים: דיני המס האזרחי ודיני המס הפלילי – כאשר האחרון מתייחס לעבירות המס. בעוד מטרתם של דיני המס האזרחי הם לגבות מהאזרח את המס באמצעות מס הכנסה, מס ערך מוסף (מע"מ) או הטלת מיסי קנייה, מכס ויבוא; הרי שמטרתם של דיני המס הפלילי הם ענישה וכפועל יוצא – הרתעת הציבור.
עבירות המס נועדו להעניש את העבריין – באמצעות קנסות ובאמצעות עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח. וכך, דרך ענישתם של עברייני המס, נוצרת הרתעה באופן שימנע מאזרחים אחרים מלעבור עבירות מס. במידה וגם אתם עומדים מול אישום פלילי בעבירות מס, פנו אל משרד עו"ד אלעד שאול ושות' – עורכי דין המתמחים במסים, יוצאי רשות המיסים ומחלקות מיסים בפירמות עורכי דין ורואי חשבון מהגדולות בעולם. משרדנו מייצג נישומים, חשודים ונאשמים בענייני מס אזרחיים ופליליים, מספק ייעוץ מס ותכנון מס מורכב ללקוחות בארץ ובעולם וכן מספק ליווי וייצוג משפטי בפני רשויות המס בישראל ובבתי המשפט בין בהליכים אזרחיים ובין בפליליים, מיסוי ישראלי ומיסוי בינלאומי.
עולם המס הפלילי מאופיין בשלושה חיקוקים עיקריים: פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת המכס, כאשר בכל אחד מן החיקוקים מוקדש פרק לעבירות ולעונשים. עבירות המס מחולקות לשני סוגים: עבירות מס מהותיות, ועבירות מס טכניות. עבירות מס מהותיות מתאפיינות בכך שהעבריין התכוון, במרמה, להתחמק מתשלום מיסים, ולכן עבירות אלה נחשבות חמורות יותר. עבירות המס הטכניות, לעומת זאת, מאופיינות בסוג של רשלנות ובכך שהעבריין לא התכוון להתחמק מתשלום מס.
עבירות על פי פקודת מס הכנסה
עבירות מהותיות
סעיף 220 לפקודה מונה את עבירות המס המהותיות.
הסעיף קובע כי:
"אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן:
1. השמיט מתוך דו"ח על פי הפקודה כל הכנסה שיש לכללה בדו"ח;
2. מסר בדו"ח על פי הפקודה אמרה או תרשומת כוזבות;
3. השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי הפקודה;
4. הכין או קיים, או הרשה אדם להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות
5. השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן;
6. הציג מסמך כוזב למשלם ההכנסה לצורך מניעת ניכוי מס במקור או הפחתתו."
תחילת הסעיף מפרטת את המצב הנפשי של העבריין בעת ביצוע העבירה. התביעה, ככל שתגיש כתב אישום בגין עבירה לפי סעיף זה, תצטרך להוכיח כי בעת ביצוע העבירה העבריין היה מודע לביצוע העבירה והוא פעל במזיד, מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום מס. סעיפים 1-6 המפורטים מעלה, הם למעשה פירוט של הפעולות שיש לבצע, שכל אחת מהן, אשר נעשתה בכוונה להתחמק ממס, היא עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. העבירות כוללות כמעט כל פעולה שניתן להעלות על הדעת: החל מהשמטת הכנסה מתוך הדו"ח השנתי המוגש למס הכנסה, רישום פרט כוזב בכל דו"ח אחר שמוגש למס הכנסה, כל אמרת שקר למפקח מס הכנסה וכן כל פעולה שלא נכנסת באחת הפעולות המנויות, אך מהווה סוג של מרמה כלפי רשויות המס. העונש על עבירה לפי סעיף זה הוא עד 7 שנות מאסר וקנס. על מאמר מקיף בעניין סעיף 220 לפקודת מס הכנסה – לחצו כאן לקריאה.
עבירות טכניות
סעיף 216 לפקודת מס הכנסה מונה רשימה של עבירות טכניות, אשר המאפיין אותן הוא שהן לא נעשו בכוונה להתחמק מתשלום מס:
"אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן:
1. לא קיים דרישה הכלולה בהודעה שניתנה לו לפי פקודה זו;
2. לא התייצב, כפי שנדרש לכך בהודעה לפי פקודה זו, או שהתייצב אך לא השיב לשאלה שנשאל כדין;
3. סירב לקבל הודעה שנשלחה לו לפי פקודה זו;
4. לא הגיש במועדו דין וחשבון לפי הסעיפים 132 או 133;
5. לא הגיש במועדו דוח מנכה מקוון או דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166;
6. לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו על פי סעיף 130(א);
7. השמיד או הסתיר מסמכים שיש להם ערך לענין השומה;
8. מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תעוד אחר על פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרושמו על פי אותן הוראות. לא נרשם התקבול בידי עובדו של הנישום, או בידי שלוחו של הנישום שאיננו עובדו, יאשם בעבירה העובד או השלוח ויאשם בה גם הנישום אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושהוא נקט בכל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת העבירה;
9. לא דיווח בדוח על פעולה שהיא פעולה החייבת בדיווח כאמור בסעיף 131(ז), בניגוד להוראות סעיף 131(א)(5ד) או (ב1), או (ז)."
העבירה הנפוצה ביותר היא עבירה לפי סעיף 216(4), אי הגשת דו"ח במועד. בעבירה זו יש חשיבות מכרעת להסרת המחדל, כלומר להגשת הדו"ח. אם הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירה זו, והגשת בסופו של דבר את הדו"ח, ניתן יהיה להמיר את כתב האישום בקנס מנהלי, ובכך להימנע מהליך פלילי [ראו הרחבה במאמרנו בנושא עבירות מנהליות]. העונש על עבירות לפי סעיף 216 הוא עד שנת מאסר וקנס. עבירה טכנית נוספת היא עבירה לפי סעיף 217 לפקודה, אשר קובע:
"אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דו"ח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דו"ח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות…"
המאפיין עבירה זו, הוא שהיא נעשתה ללא הצדק סביר, כלומר מתוך רשלנות או מתוך טעות ולא נעשתה בכוונה להתחמק ממס. כלומר, אותו מעשה, של השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנתי – יכול להיעשות ללא הצדק סביר ויכול להיעשות בכוונה להתחמק מתשלום מס, והעונש כמובן בהתאם. יש לציין כי מי שטוען שהיה לו הצדק סביר למעשה – עליו הנטל להוכיח זאת. העונש על עבירה לפי סעיף 217 לפקודה הוא עד שנתיים מאסר וקנס.
במשרדנו עורכי דין פליילים המתמחים בייצוג בעבירות מס הכנסה, בעלי ניסיון של שנים רבות ומומחיות בתחום זה – משרדנו מעניק מעטפת משפטית מלאה בייצוג מול רשות המיסים וכן בהליכים משפטיים בעבירות מס הכנסה, בתיקים מורכבים – בין היתר, חקירה במס הכנסה, הליכים מנהליים מול רשות המיסים בתיקי מס הכנסה, גילוי מרצון, הסדרי מס ושומות מס, ערעורי מס, כופר מס, וייצוג בבתי המשפט בכתבי אישום בתחום עבירות המס, כגון עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה ועבירות מס נוספות.
עבירות על פי חוק מס ערך מוסף
עבירות מהותיות
סעיף 117(ב) לחוק מע"מ מגדיר את העבירות המהותיות לפי חוק זה, אשר נעשות בכוונה להתחמק ממס:
"עשה אדם מעשה מן המפורטים להלן במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס:
1. מסר ידיעה כוזבת או מסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
2. המשיך לנהל עסקאות לאחר שנאסר עליו לעשות כן או לפני שמילא את התנאים להמשך עיסוקו;
3. הוציא חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, מבלי שעשה או התחייב לעשות עסקה שלגביה הוציא את החשבונית או את המסמך האמור;
4. הוציא תעודת זיכוי או מסמך הנחזה כתעודת זיכוי, מבלי שהיה רשאי לעשות כן;
5. ניכה מס תשומות בלי שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38;
6. הכין, ניהל או הרשה לאחר להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות;
7. זייף, הסתיר, השמיד או שינה פנקס או מסמך אחר שנדרש לנהלו או למסרו, או שהרשה או שלא מנע מאחר לעשות כאמור;
8. השתמש בכל מרמה או תחבולה או שהרשה לאחר להשתמש בהן או עשה מעשה אחר.
(ב1) מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, דינו – מאסר 5 שנים.
(ב2) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1) בנסיבות מחמירות, דינו של העושה – מאסר 7 שנים או קנס פי 5 מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" – אחת מאלה:
(1) העבריין הורשע בעבירה לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), וטרם חלפו שלוש שנים מיום הרשעתו בדין;
(2) נגד העבריין הוגשו למעלה מ-6 אישומים בשל עבירות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ב1), בתקופה של שלוש שנים;
(3) העבריין, במעשיו, הביא להתחמקות או להשתמטות מתשלום מס, בסכום העולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (ב) תוך שלוש שנים לאחר שנידון על עבירה כאמור, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש אחר, לאסור עליו להמשיך בעיסוקו תקופה שיקבע."
בדומה לפקודת מס הכנסה, גם חוק מע"מ תופס בחובו כמעט כל פעולה אפשרית, שכאשר היא נעשית בכוונה להתחמק מתשלום מס – מהווה עבירה לפי סעיף זה. העבירות הנפוצות והידועות ביותר בחוק מע"מ הן עבירות של הפצץ חשבוניות פיקטיביות, לפי סעיף 117(ב)(3) וקיזוז חשבוניות פיקטיביות, לפי סעיף 117(ב)(5) [להרחבה בנוגע לחשבוניות פיקטיביות, ראו מאמרנו כאן ].
העונש על עבירה לפי סעיף זה הוא עד 5 שנות מאסר וקנס, ואם נעבירה העבירה בנסיבות מחמירות – עד 7 שנות מאסר.
עבירות טכניות
העבירות הטכניות, אשר נעשות מתוך רשלנות או טעות, מפורטות בסעיף 117(א) לחוק מע"מ:
"מי שהפר כמפורט להלן הוראה מהוראות חוק זה או התקנות על פיו, דינו – מאסר שנה:
1. סירב או נמנע למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;
2. סירב או נמנע להתייצב לחקירה לאחר שנדרש לעשות כן;
3. מסר ידיעה לא נכונה או לא מדוייקת בלא הסבר סביר או שמסר דו"ח או מסמך אחר הכוללים ידיעה כאמור;
4. לא עשה את המוטל עליו לענין רישומו;
5. הוציא חשבונית מס בלי שהיה זכאי לעשות כן או לאחר שנאסר עליו לעשות כן;
6. לא הגיש במועד דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה או תקנות לפיו, לרבות דו"ח שהוא חייב להגישו על-פי דרישת המנהל;
7. לא פירט בדוח התקופתי פעולה שנקבעה לפי הוראות סעיף 67(ה) כפעולה החייבת בדיווח, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;
8. לא פירט בדוח תקופתי, בדוח מיוחד או בדוח שנתי מסכם פרט שהיה עליו לפרט לפי סעיפים 69א(א), (ב) או (ג), 70(ב) או 71א;
9. לא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או נקבע בקביעה סופית על פי סעיפים 74, 95 או 113 שניהלם בסטיה מהותית מן ההוראות; לענין זה, "קביעה סופית" – קביעה על פי הסעיפים האמורים שלא הוגש עליה ערעור או ערר או שהערעור או הערר שהוגשו – נדחו;
10. החזיק בסימני זיהוי שקיבל שלא מהמנהל או השתמש בהם לאחר שנאסר עליו להשתמש בהם;
11. בהיותו עוסק מסר שלא כדין לאדם אחר טובין שיבואם או מכירתם פטורים בתנאי שישמשו אותו בלבד;
12. הוביל טובין בניגוד להוראות סעיף 129 או הכניס או הוציא טובין בניגוד להוראות לפי סעיף 129א;
13. החזיק בטובין שהוא עוסק במכירתם ושרכישתם לא נרשמה בפנקסי החשבונות כפי שנקבע;
14. מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, בשובר קבלה, בחשבונית, בספר פדיון יומי או בתעוד אחר על פי הוראות מכוח סעיף 66, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרשמו על פי אותן הוראות;
15. לא הוציא חשבונית מס למרות שהיה חייב להוציאה;
16. הוציא חשבונית מס ולא שילם במועד את המס הכלול בה;
17. לא דרש חשבונית מס שהיה חייב לדרשה;
18. הפריע לאדם לבצע את המוטל עליו מכוח חוק זה או מנע זאת ממנו."
העבירה הנפוצה ביותר, שבגינה בדרך כלל מוגשים כתבי אישום, היא עבירה של אי הגשת דו"ח תקופתי במועד, לפי סעיף 117(א)(6). כתבי האישום בעבירה זו יכילו, בדרך כלל, עשרות רבות של עבירות, שכן הדו"ח התקופתי למע"מ מוגש בכל חודש או חודשיים (תלוי בסוג העסק ומחזור העסקאות), ועל כן, מהשלב שבו אדם מפסיק להגיש דו"חות (עקב משבר כלכלי, לדוגמה) ועד להגשת כתב אישום נגדו עוברים חודשים רבים אשר מביאים להצטברותן של עשרות רבות של עבירות. לכן, מומלץ להתאמץ ולהגיש דו"ח נכון ומלא בכל תקופה ותקופה, כדי להימנע מהגשת כתב אישום. למאמר נרחב יותר של משרדנו בעניין עבירות מע"מ – לחצו כאן לקריאה.
במשרדנו עורכי דין המתמחים בייצוג בעבירות מע"מ, בעלי ניסיון של שנים רבות ומומחיות בתחום זה – משרדנו מעניק מעטפת משפטית מלאה בייצוג מול רשות המיסים וכן בהליכים משפטיים בעבירות מע"מ, בתיקים מורכבים – בין היתר, חקירה במע"מ, הליכים מנהליים מול רשות המיסים בתיקי מע"מ, סעיף 50 – כפל מס, הסדרי מס ושומות מס, ערעורי מס, כופר מס, וייצוג בבתי המשפט בכתבי אישום בתחום עבירות המס, כגון חשבוניות פיקטיביות, עבירות לפי סעיף 117 לחוק מע"מ ועבירות מס נוספות.
עבירות על פי פקודת המכס
עבירות מהותיות
העבירות המהותיות והנפוצות בפקודת המכס הן עבירות ההברחה.
סעיף 207 קובע את עבירת ההתכנסות לשם הברחה כך:
"שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם – מאסר שלוש שנים."
וסעיף 211 קובע את עבירת ההברחה:
"(א) אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
(1) המבריח טובין; (2) המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדי להחזיקם; (3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
(א1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
(ב) קברניט או בעל כלי שיט או כלי הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי שיט או בכלי הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו – הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
(ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות."
כאשר הברחה הינה – "ייבּואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבּואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור"
כלומר, עבירת ההברחה היא העבירה המהותית בפקודת המכס, במובן שעליה להיעשות בכוונה להונות את האוצר, או במילים אחרות: בכוונה להתחמק ממס.
העונש על עבירות ההברחה הוא עד 3 שנות מאסר וקנס ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות – עד 5 שנות מאסר.
עבירות טכניות
סעיף 212(א) לפקודת המכס מפרט שלל עבירות בסיסיות, טכניות, ללא כוונת העבריין להתחמק מתשלום מס. העונש על עבירות אלה הוא עד שנתיים מאסר וקנס.
במשרדנו עורכי דין המתמחים בייצוג בעבירות מכס, בעלי ניסיון של שנים רבות ומומחיות בתחום זה – משרדנו מעניק מעטפת משפטית מלאה בייצוג מול המכס וכן בהליכים משפטיים בעבירות מכס, בתיקים מורכבים – בין היתר, חקירה בענייני מכס, הליכים מנהליים מול רשות המיסים בתיקי מכס, עבירות של הברחת טובין לארץ, הגשת רשימון כוזב (שינוי התמחור ביבוא וביצוא), ניסיונות להתחמק מתשלומי מס הקניה ועוד.
עבירות מס והלבנת הון
כחלק מהמלחמה בעבריינות המס, הפכו בשנה האחרונה עבירות המיסים גם לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המשמעות היא שאדם שעבר עבירת מס בכוונה להתחמק מתשלום מס, עבירה שהעונש עליה הוא עד 7 שנות מאסר, עלול למצוא עצמו כעת מואשם בנוסף גם בעבירת הלבנת הון, אשר עונשה הוא עד 10 שנות מאסר, זאת בצירוף לאפשרות לחלט את הנכסים הקשורים לעבירה, וללא קשר לכל עונש אחר וללא קשר למס שעל אותו עבריין לשלם לקופת המדינה. לדוגמה, אדם אשר השמיט הכנסה של מיליון ₪ מתוך הדו"ח השנתי למס הכנסה, תוך כדי שהוא מסתיר את ההכנסות בחשבונות בנק על שמות אנשים אחרים. אדם זה עלול לעמוד לדין בגין עבירה על פקודת מס הכנסה, בגין עבירה על חוק איסור הלבנת הון, יהיה עליו לשלם את המס הנובע מההכנסה שהושמטה, והוא אף נמצא בסיכון שרכושו יחולט.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
חקירה בעבירות מס
החקירה בעבירות מס מתחילה לרוב הרבה לפני שהחשוד יודע שהוא נמצא תחת חקירה. שלב זה נקרא שלב החקירה הסמויה. בשלב זה נאספים חומרים ומסמכים רבים על החשוד, מוצאים צווים לבנקים על מנת לקבל מידע על חשבונות הבנק של החשוד, ולעיתים גם נערכות האזנות סתר. לאחר שרשויות החקירה אספו מספיק מידע בשלב החקירה הסמויה, הופכת החקירה לגלויה עם מעצרו של החשוד, ועריכת חיפוש בביתו, בעסקו, במשרד רואה החשבון שמייצג אותו, ועוד. לא רבים יודעים ומבינים זאת, אך חוקרי רשות המיסים הינם חוקרים לכל דבר ויש להם סמכויות של חוקרי משטרה. לחוקרי רשות המיסים סמכות לבצע חיפוש, לתפוס חפצים, לעכב, לעצור, לחקור ועוד. לכן, במידה והגיעו אליך חוקרי רשות המיסים, אין להקל בכך ראש. רצוי שלא לומר דבר בטרם היוועצות בעו"ד המומחה לעבירות מיסים. יש לדעת, כי זו זכותכם להיוועץ בעורך דין בטרם תענו לשאלות החוקרים. כמו כן, חובתו של חוקר רשות המיסים להזהיר את החשוד במה הוא חשוד, וזכותו של החשוד לשמור על שתיקה ולא לענות לשאלות החוקר.
שימוע לפני כתב אישום בעבירות מס
לאחר שהתיק נחקר ברשות המיסים, יגבשו חוקרי הרשות המלצה האם להעמיד את החשוד לדין, והתיק יועבר לפרקליטות הרלוונטית בצירוף ההמלצה. הפרקליטות שמטפלת בדרך כלל בעבירות המס היא פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). במידה ואדם חשוד בעבירה מסוג פשע, שהעונש בגינה הוא מעל 3 שנות מאסר, יש ליידע את החשוד בהעברת חומר החקירה לפרקליטות, וכן עומדת לחשוד זכות השימוע. השימוע ייערך על-ידי סנגורו של החשוד בפני התובעים שאמורים לגבש את ההחלטה האם להגיש כתב אישום. לקראת השימוע, זכאי החשוד לעיין בליבת חומר החקירה (אך עדיין לא זכאי לעיין בכלל החומר). בשימוע, ינסה הסניגור להציג בפני התובעים את הבעיות שקיימות בתיק ולשכנעם שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. מומלץ מאוד לקבל ייצוג כבר בשלב זה על-ידי סניגור מנוסה בתחום עבירות המס, אשר יוכל לשכנע את הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד.
כתב אישום בעבירות מס
היה והוגש כתב אישום בגין עבירות מס, הנאשם זכאי לעיין בכלל חומר החקירה שנאסף בתיק. כתב האישום צריך להיות מפורט וברור דיו, ולציין את כל העובדות אשר מהוות את עבירת המס. יש לציין, למשל, את שנות המס הרלוונטיות, את סכומי ההכנסה שהושמטה ועוד. במידה וכתב האישום אינו מפורט או אינו ברור, ניתן לטעון לפגם או פסול בכתב האישום, ולבקש מבית המשפט להורות לתביעה לתקן את כתב האישום. טענת הגנה אחרת שעולה פעמים רבות בעבירות מס היא טענה של אכיפה בררנית. למשל, כאשר רואה חשבון ולקוחו עוברים עבירת מס, אך מוגש כתב אישום רק נגד הלקוח. במקרה כזה, יכולה להתקבל טענה לאכיפה בררנית פסולה בין הלקוח לבין רואה החשבון, אשר עשויה להביא לביטולו של כתב האישום. במידה והוגש נגדכם כתב אישום בעבירות מס, מומלץ לקבל ייצוג מתאים מעורך דין הבקיא בעבירות מס.
הענישה בעבירות מס
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של החמרה בענישה בעבירות מס. אם בעבר, היו מסתפקים בתי המשפט בעונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, הרי שהיום מוטלים בגין עבירות המס עונשי מאסר כבדים. פעמים רבות עולה הטענה כי העבריין הינו אדם נורמטיבי ואינו עבריין במלוא מובן המילה, ולכן יש להקל עמו. עם זאת, המגמה, לפי מפסיקת בית המשפט העליון, היא להחמיר עם עברייני מס, ולתת משקל נמוך מאוד לנסיבות האישיות של העבריין, כאשר הדגש בענישה הוא על התרעת כלל הציבור מלבצע עבירות מס, אשר נתפסות כפחות חמורות בעיני הציבור, וזאת מכיוון שלכאורה לא ניתן להצביע על אדם מסוים שנפגע מהעבירות. זאת, בניגוד לעבירות גניבה או מרמה אחרות, בהן קיים אדם מסוים ומוחשי אשר נפגע מהעבירות, ולכן הן נתפסו כחמורות יותר. כיום, קיימת הסכמה כי עבירות מס פוגעות בשיווין בנטל תשלום המיסים וגורמות נזק מהותי לקופה הציבורי. המחשבה היא, שאם יותר אנשים ישלמו מיסים, כך נטל המס על כלל האזרחים יפחת.
צור קשר עם עורכי דין מתחום המס
במשרדנו עורכי דין בעלי 20 שנות ניסיון בתחום דיני המס – פלילי ואזרחי. אנו דוגלים בליווי הלקוח באופן מוקפד, תוך הבנה היקפית של ההליך המשפטי, לרבות מתן דגש ותשומת לב להיבטים מיסויים וכלכליים, לצד חשיבה אסטרטגית לעניין ההשלכות הפליליות והאזרחיות של ההליך המשפטי בתחום דיני המס. משרד אלעד שאול ושות' מייצג ביסודיות ובדיסקרטיות רואי חשבון, עורכי דין, אנשי עסקים, אנשי ציבור, שרים, ראשי ערים, חברי כנסת, עובדי מדינה בפני רשויות המס בהליכים אזרחיים ופליליים. בכולם, תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר ותוך מלחמה עיקשת על זכויות לקוחותיו.
