חשבוניות פיקטיביות הפכו מכת מדינה והוכרזה נגדן מלחמה על ידי רשות המיסים. חוק מס ערך מוסף קובע שעוסק רשאי לנכות תשומות (הוצאות) מחשבוניות שהונפקו כדין. ישנם סוגים רבים של חשבוניות פיקטיביות וכל אחת מהן עלולה לסבך את העוסק בפלילים. מהן חשבוניות פיקטיביות? כיצד ניתן להתמודד עם התופעה של הפקת חשבוניות פיקטיביות? ומה העונש על הפקת חשבוניות מס פיקטיביות? עו"ד אלעד שאול מסביר:
מהי חשבונית מס ומתי מוציאים אותה?
עוסק שמספק שירות או מוצר ומקבל תשלום צריך להוציא חשבונית מס הכולל את המחיר בתוסף 17% מע"מ (נכון לינואר 2021). העוסק גובה את המע"מ מהצרכן עבור רשות המיסים והוא צריך להעביר את מלוא הסכום למדינה. המס נקרא "מס עסקאות" כלומר שיעור המע"מ מתוך כלל עסקאותיו. בגין השירות שעושה העוסק למדינה, הוא זכאי לקבל בחזרה את המע"מ שהוא משלם באופן ישיר לעיסקו.
לדוגמה: מאפיה זכאית לקבל בחזרה מע"מ ששילמה בגין קמח. המס אותו זכאי העוסק לדרוש בחזרה נקרא "מס תשומות". בסופו של יום העוסק משלם לרשות המיסים "מס עסקאות" פחות "מס תשומות" – הנוסחה נקראת "עקרון ההקבלה". כאשר יוצאת חשבונית מס המשמעות שהיא שהתקיימה עסקה (שירות או מוצר) והתקבל תשלום בגינה.
כדי לשמור על עקרון ההקבלה על החשבונית לשקף בדיוק את העסקה שנעשתה, הצדדים לה והתמורה שהתקבלה. נקודת מוצא היא שניתן לקבל בחזרה מע"מ רק בגין חשבונית מס שיצאה כדין.
מה זה חשבונית פיקטיבית?
אין הגדרה בחוק לחשבוניות פיקטיביות אך נכון לומר שמדובר בחשבונית שלא משקפת את העסקה שנעשתה. המושג "חשבונית פיקטיבית" נוצר בבית המשפט בשל תופעת החשבוניות הכוזבות. סעיף 38 לחוק המע"מ קובע: עוסק רשאי לנכות תשומות מחשבוניות מס שהוצאה לו כדין, סעיף 42 לחוק המע"מ קובע שחשבונית תונפק רק על ידי עוסק מורשה ובעקבות עסקה חייבת במס.
המשמעות היא שכדי שחשבונית תהיה "כשרה" עליה לשקף עסקה אמיתית שהתבצעה בין שני צדדים אמיתיים (מקבל השירות ונותן השירות). רבים טועים לחשוב שחשבוניות פיקטיביות הן אך ורק חשבוניות מזויפות.
לדוגמה: אדם הדפיס בבית דפוס חשבוניות עם שם עסק מזוייף ומספר עוסק מזוייף והפיץ אותן. ברור שמדובר בחשבונית פיקטיבית שלא משקפת עסקה אמיתית וכשרה אשר גובלת בעולם של עבירות מס. אך זו לא הדרך היחידה ואנו נתקלים בעוסקים נורמטיביים שהוציאו חשבונית פיקטיבית בלי לשים לב!
דוגמאות לחשבוניות פיקטיביות:
- העוסק לא לקח חלק בעסקה – כשמוציא החשבונית לא לקח חלק פעיל בעסקה.
- לא הייתה עסקה – כשלא הייתה עסקה כלל והחשבונית הוצאה ממניעים אחרים.
- עסקה שונה – חשבונית שלא משקפת את העסקה שהייתה בפועל.
- חשבונית מזויפת – אם מוציא החשבונית כלל לא עוסק ו/או חברה או שהחשבונית מזוייפת.
ישנן דוגמאות רבות נוספות לחשבונית פיקטיבית אך אלו העיקריות שבהן.
מה התועלת בחשבוניות פיקטיביות?
עוסק מורשה או חברה רשאים לקזז תשומות (הוצאות) ששילמו במסגרת העסק והדבר מוביל להקטנת תשלומי המס. לכן ישנם עוסקים שמשתמשים בחשבוניות פיקטיביות מבלי להבין את חומרת המעשה ובעובדה שמדובר בעבירות שמוגדרות עבירות מס. חשוב לזכור, גם שירות או מוצר שסופקו וכלולים בחשבונית יכולים להסתיים בחשבונית פיקטיבית – למשל, אם הסכום שכתוב בחשבונית לא משקף את האמת.
סוג נוסף הוא אם מנפיק החשבונית הוא לא מורשה חתימה בחברה או לא מי שסיפק את השירות בפועל. חל איסור לנכות תשומות מחשבונית שלא משקפת בדיוק את העסקה שהתקיימה.
דוגמאות לחשבוניות פיקטיביות:
- סכום התמורה אינו נכון.
- שם העוסק שנתן את השירות או המוצר אינו נכון.
- שם מקבל השירות או המוצר אינו נכון.
- תאריך העסקה אינו נכון.
- מהות השירות או המוצר שנכתב בגוף החשבונית אינו נכון (למשל: עסקה של חומרי בניה כשבחשבונית נכתב שסופקו עובדים).
- אין כלל עסקה מאחורי החשבונית.
למעשה, כל פרט מהותי בחשבונית שאינו נכון עלול להפוך אותה לפיקטיבית. אם יש חשש שהחשבונית שקיבלתם פיקטיבית – אסור לכם להגיש אותה לרואה החשבון ולדרוש בגינה החזר תשומות. במילים אחרות: העוסק לא זכאי לקבל בחזרה את המע"מ שכתוב בחשבונית פיקטיבית גם אם שילם את התמורה והמע"מ בגינה.
החשבונית הפיקטיבית מאפשרת למקבל החשבונית לנכות את מס התשומות הכלול בה ולקבל החזר מע"מ מהמדינה כשהוא לא זכאי להחזר. בנוסף החשבונית מאפשר לעוסק להגדיל הוצאותיו ולהקטין את ההכנסה החייב במס ובכך הוא משלם פחות מס הכנסה. חשבונית פיקטיבית היא עבירה פלילית חמורה שעלולה להסתכם בתקופת מאסר ארוכה בכלא.
רשויות המס ובתי המשפט מתייחסים בחומרה לכל פעולה באמצעות חשבוניות פיקטיביות בשל סכומי הכסף הגדולים שנגזלים מהמדינה בשל התופעה.
לא ידעתי שהחשבונית פיקטיבית – האם אני מוגן?
לרוב לא. נשאלת השאלה "האם העוסק ידע שהחשבונית פיקטיבית"? רוב בעלי העסקים שמזומנים לחקירה במע"מ טוענים שלא ידעו שעשו שימוש בחשבונית פיקטיבית. לצערנו בעלי עסקים רבים לא יודעים שלא רק שבודקים אם הם ידעו שהחשבונית פיקטיבית אלא בודקים גם אם "היה עליהם לדעת" אם הן חשבוניות פיקטיביות. נשאלת השאלה "עד כמה רחוק אני צריך ללכת כדי לוודא שחשבונית לא פיקטיבית?".
התשובה מרחיקת לכת. קיומה של חשבונית פיקטיבית מקים חזקה שיש לפסול את הספרים של מוציא החשבונית וגם של מקזז התשומה עד שהם יוכיחו שלא ידעו שמדובר בחשבונית פיקטיבית. אם יוכח שקיימת חשבונית פיקטיבית נטל ההוכחה יעבור אל כתבי בעל העסק שיאלץ להוכיח שפעל כדין. מדובר בחריג להליכים פליליים שבהם האחריות להוכיח אשמה מוטלת על המדינה.
לא פשוט לשכנע את רשות המסים שעוסק לא ידע ולא היה עליו לדעת שחשבונית פיקטיבית – לשם כך מומלץ לפנות לעורך דין מומחה למיסוי פלילי.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מה העונש על חשבוניות פיקטיביות?
רשויות המס ובתי המשפט הנהיגו בשנים האחרונות מגמה בולטת של החמרה בענישה נגד עברייני מס.
גובה העונש שצפוי לעוסק או לבעל חברה תלוי בנתונים כגון:
- סכום החשבונית
- היקף המרמה
- אופי העבירות
- רמת התחכום
כך למשל הנפקת חשבוניות פיקטיביות במיליוני שקלים כשחלק מהחשבוניות מזויפות תוביל לעונש מאסר בפועל ברוב המקרים. מצד שני, חשבוניות בהיקף כספי קטן, ללא זיוף ובמקרה גבולי של חוסר תשומת לב יסתיים בענישה נמוכה יותר. בעבירות מס "טכניות" ניתן להמיר את ההליך הפלילי בקנס כספי המכונה "כופר" במהלכו העוסק משלם סכום נכבד ובתמורה הוא לא עומד לדין.
בעבירות מס "מהותיות" מוגשים כתבי אישום חמורים ובתי המשפט גוזרים עונשי מאסר שנעים בין מספר חודשי מאסר ועד מספר שנים בכלא. לצד הענישה הפלילית ישנה שומה אזרחית שמוטלת על בעל העסק, לעיתים אף "כפל מס" וזאת לצד קנס כספי גבוה.
1. השלכות במישור הפלילי
הוצאה או קיזוז חשבוניות פיקטיביות היא עבירה פלילית. לחוקרי מע"מ ומס הכנסה סמכויות חקירה תפיסה ומעצר כפי שנתונות לשוטרי משטרת ישראל. אם זומנתם לחקירה במשרדי מע"מ או מס הכנסה מומלץ לפנות בדחיפות לעורך דין פלילי המתמחה בעבירות מע"מ. חקירה במע"מ עלולה להוביל להגשת כתב אישום נגד בעל העסק ועתירה למאסר בפועל.
העונש על חשובניות פיקטיביות עוד עד 5 שנות מאסר בנסיבות רגילות ובנסיבות מחמירות עד 7 שנות מאסר. לצערנו בתי המשפט גוזרים עונשי מאסר בפועל גם על עוסקים נורמטיביים שזו הסתבכותם הראשונה.
2. השלכות במישור האזרחי
רשויות מע"מ ומס הכנסה נוקטות ביד קשה גם באכיפה הכלכלית כלפי מי שעובר עבירות של חשבוניות פיקטיביות. למנהל ברשות המיסים סמכות לפסול את ספרי החשבונות של העסק. המשמעות של "פסילת ספרים" היא שלא יראו בספרי העסק כספרים קבילים ולכן הממונה ברשות המיסים רשאי להוציא שומה לפי ראות עיניו. בעקבות פסילת ספרים אנו נתקלים בשומות מס גבוהות ביותר שהעוסק לא יכול לשלם.
סנקציה נוספת לפי סעיף 50 היא "כפל מס" הכלול בחשבונית הפיקטיבית. לדוגמה אם קוזזו 2,500,000 ש"ח כפל המס יהיה 5,000,000 ש"ח.
ההבדל בין חשבונית פיקטיבית לחשבונית זרה
בעבר המונח "חשבונית זרה" תיאר חשבונית ששיקפה עסקה אמיתית שהתרחשה אך לא בין הצדדים הנכונים. כיום חשבונית זרה היא חשבונית פיקטיבית לכל דבר ועניין. עוסקים מזומנים לחקירה במע"מ בגין חשבוניות זרות ומוגשים בעניינן כתבי אישום פליליים. חשבונית זרה היא עדיין חשבונית פיקטיבית לעניין מע"מ והיא לא משקפת את העסקה במדוייק.
מצד שני, ניתן לפעמים להכיר בחשבונית זרה לצורך "הוצאות העסק". ההיגיון הוא שמדובר בעסקה שהתבצעה ושולמה בגינה תמורה. לכן ההוצאה תוכר לצורכי מס הכנסה ולא לצורכי מע"מ.
שימוע לפני הגשת כתב אישום בעבירות מס
הוצאת או קיזוז חשבוניות פיקטיביות היא עבירה פלילית מסוג פשע. בעבירות מסוג פשע רשויות המס מחויבות לאפשר לחשוד לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום באמצעות עורך דין מומחה למיסוי פלילי. במסגרת השימוע מקבל עורך הדין את חומרי החקירה ומנהל משא ומתן עם התביעה. הסנגור יבקש לא להגיש כתב אישום, להמיר את העבירה הפלילית בכופר כסף או להגיע להסדר טיעון.
כדי לסגור את התיק ללא כתב אישום או לפחות לזכות בהקלה בעונש מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מומחה לעבירות מס.
כיצד להימנע מעבירה של חשבוניות פיקטיביות?
עוסקים רבים מבצעים עבירה פלילית ומנכים חשבוניות פיקטיביות מכיוון שהם לא מודעים לחובה המוטלת עליהם בחוק. עוסק זכאי לקבל החזר מע"מ, אך הזכות הזו מגיעה עם אחריות רבה וחובות. העוסק חייב לבדוק באופן ספציפי כל חשבונית שקיבל וכל חשבונית שהוציא ולוודא שהן הוצאו כדין. בבית המשפט נקבע שעוסק שלא ביצע את כל הבדיקות, ביצע עבירה פלילית גם אם חשב באמת ובתמים שהחשבונית תקינה.
אלו חלק מהבדיקות שעוסק חייב לבצע כדי לוודא שהחשבונית תקינה:
- אישור ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור – על העוסק לבדוק אישורי ניכוי מס במקור ואישורי ניהול ספרים.
- תעודת עוסק מורשה – על העוסק לקבל תעודת עוסק מורשה ולוודא שהעסק איתו הוא עובד אמיתי.
- הסכם חתום – על העוסק לחתום הסכם מתן שירותים עם הספק ולפרט בו את השירות והתשלומים.
- בדיקת מורשה חתימה – על העוסק לוודא שמנפיק החשבונית והחותם עליה מורשה לעשות זאת מטעם הספק.
מדובר ברשימה חלקית בלבד.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין מיסים המתמחה במשפט פלילי שיבחן את המקרה שלכם לגופו.
עורך דין לייצוג בתיקי חשבוניות פיקטיביות
עורכי הדין הפליליים במשרד אלעד שאול ושות' מתמחים בייצוג בעבירות מע"מ, מס הכנסה והלבנת הון. המשרד מדורג בין המובילים בישראל על פי חברות הדירוג Bdi ודן אנד ברדסטריט בתחום עבירות צווארון לבן ומיסוי אזרחי ופלילי. קהל לקוחות המשרד מונה בכירים במערכת הציבורית, בעלי עסקים ואנשים פרטיים שהסתבכו לראשונה עם מערכת אכיפת החוק.
