עורך דין אלעד שאול עורך דין צווארון לבן בעל מומחיות בעבירות מסים והלבנת הון, מסביר על הפיכתן של עבירות המס לעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון ומדיניות האכיפה של המדינה כנגד עברייני מס. בפתח הדברים, יש לציין כי תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, אשר פורסם ביום 7 באפריל 2016, מגדיר מהן עבירות המס שהתווספו ונכללו בחוק איסור הלבנת הון כעבירות מקור. התיקון הכניס לחוק עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, עבירות לפי סעיף 117 לחוק מע"מ, עבירות לפי סעיף 98ג' לחוק מיסוי מקרקעין וכן עבירות מס נוספות.
מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות מס
לאחר התערבותן של לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון ופנייתן לרשויות המס ופרקליטות המדינה, גובשה הנחיה מספר 2.23 של פרקליט המדינה, המבהירה את מדיניות האכיפה בעבירות של הלבנת הון כאשר עבירות המקור הן עבירות המס. הנחיה זו, מפרטת ומנחה את המקרים בהם יתווסף לכתב אישום סעיף אישום של הלבנת הון ובאילו נסיבות יתווסף אישום כזה כשמדובר בעבירות מסים וכן, ההנחיה מוסיפה וקובעת הוראות בנוגע לחילוט רכוש, מקום שעבירת המקור נשוא ההלבנה הינה אחת מעבירות המס המנויות בתוספת לחוק איסור הלבנת הון. ראוי להוסיף ולציין, כי הנחיה 2.23 של פרקליט המדינה חלה רק על עבירות המס שהתווספו בתיקון מספר 14 לחוק איסור הלבנת הון. עבירות מס אשר נכללו כעבירות מקור קודם לתיקון 14 ההנחיה אינה חלה עליהן.
הנחיה 2.23 להנחיות פרקליט המדינה
בהתאם לתיקון, לצורך העמדה לדין בעבירת הלבנת הון של רכוש בגין עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, על הפרקליט להוכיח כי עבירת המס שנעברה היא בסכום העולה על 2.5 מיליון ש״ח, בתקופה של 4 שנים או בסכום העולה על מיליון ש״ח בתקופה של שנה. יחד עם זאת, אם נקבע כי עבירת המס או עבירת הלבנת ההון נעברו ב"תחכום" אזי הרף קטן לסכום הכנסה של 625 אלף ש״ח.
ביסוד ה"תחכום" ייכללו מקרים כגון: שימוש בתאגידים ובמבנים משפטיים נאמנויות, פתיחה וסגירה של תאגידים או שימוש במספר רב של תאגידים, צמצום בסיס המס על ידי שימוש במחירי העברה, מחיר שיש לייחס לעסקאות הנעשות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, חברות דיגיטליות ושימוש במקלטי מס, העברת רכוש בין מדינות, תנועות סיבוביות, שימוש באנשי קש, שימוש מניפולטיבי בגופים פיננסיים, שימוש בזירות לסחר במטבע וירטואלי, בניית תוכניות מחשב מתוחכמות, וכן טיפולוגיה מוכרת של הלבנת הון,
סעיף 17ב׳ לתוספת הראשונה לחוק, שהוסף בתיקון לחוק איסור הלבנת הון, קובע כי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה יהווה עבירת מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון וזאת בהתקיים אחד מארבעה תנאים חלופיים, לדוגמא בסעיף קטן ד׳ נקבע כי ניתן להעמיד אדם לדין לפי חוק איסור הלבנת הון בגין עבירת מס אם "עבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס".
לגבי התנאי של ביצוע עבירת הלבנת הון בידי מי ש"אינו האדם החייב במס", יובהר, כי בתנאי זה יכללו מצבים בהם עבירת הלבנת ההון בוצעה בידי צד ג', ולא כאשר אדם נוסף זולת העבריין היה שותף לעבירת המס, מבלי שביצע עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. כך למשל, תנאי זה אינו מתקיים לגבי בן זוג של מעלים מס כאשר מעורבותו של בן הזוג מתמצית אך ורק בסיוע להעלמת המס עצמה, ללא מעורבות בעבירת ההלבנה.
ככלל, אין הצדקה לאישום נוסף הנוגע להלבנת כספים כאשר קיימת זהות בין עבירות המס לעבירות הלבנת ההון. לפיכך, הוספת אישום נוסף של עבירת הלבנת הון, תאושר עת בוצעה פעולת הסתרה נוספת/נפרדת בנוסף על פעולות ההסתרה שדי היה בהן כדי לגבש את עבירת מס. נוכח אופיין המיוחד של עבירות מס ביחס לעבירות הלבנת הון, כאמור לעיל, והיסוד הנפשי המיוחד הקבוע בעבירת המס סעיף 220 לפקודה.
״במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס״ כתב אישום בעבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, יוגש כנגד מי שביצע מעשים שמטרתם הסתרה או הסוואה של הרכוש האסור. ככלל, לא יוגש כתב אישום בגין הלבנת הון בנוגע למעשים שמטרתם להסתיר רק את עצם ביצוע עבירת המס ואין בהם כדי להקל על שימוש בפירות עבירת המקור.
עורכי דין אלעד שאול ושות׳
ייצוג משפטי מוביל בתחומי המשפט הפלילי!
מדיניות התביעה לעניין חילוט רכוש
הוראות החילוט בחוק איסור הלבנת הון מאפשרות לבקש את חילוט הרכוש של מלבין ההון בשווי הרכוש ששימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה, או שיועד לכך. תפיסה זמנית של רכוש לצורך חילוטו העתידי, יכול ותעשה בשלב החקירה על ידי שוטר לפי הוראות פקודת סדר הדין הפלילי, בהפניה מסעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון או על ידי כל בעל סמכות אחר ובשלב מאוחר יותר לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון המפנה לסמכויות שלפי פקודת הסמים המסוכנים, באישור בכתב של פרקליט המחוז. אישור זה נדרש כדי להבטיח כי תפיסה זו לא תפגע מעבר לנדרש בהמשך פעילות עסקו של החשוד מחד גיסא, ותאפשר חילוטו של רכוש בר חילוט בסוף ההליך, מאידך גיסא, והכל בהתאם לדין הנוהג. כמו כן, בטרם מתן אישור על ידי פרקליט מחוז כאמור, יינתן משקל גם לקיומן של טוענים לזכות שהוכרו בדין, ככל שישנם כאלו. על פי הדין החוק והפסיקה, יש לזמן טוענים אלו כדי שיוכלו להעלות טיעוניהם בערכאות השיפוטיות.
במקרים בהם עורבב הרכוש שמקורו בעבירת המס ברכוש לגיטימי אחר, הופך גם הרכוש הלגיטימי לרכוש אסור בר חילוט, לפי סעיף 21 לחוק. במקרה כזה, סמכות פרקליט מחוז להגיש בקשה לסעדים זמניים, צריכה, בכל הקשור לעבירות המס כאמור, להיות מופעלת במידתיות, בהתחשב בקווים המנחים הבאים: חלקו היחסי של הרכוש האסור ברכוש הלגיטימי, מידת הפגיעה בערך המוגן הנוסף, שיטתיות, תחכום או מורכבות ההסתרה, החשש שהרכוש ישמש להמשך ביצוע עבירות, זיקה לארגוני פשיעה ולארגוני טרור ועוד.
כך למשל, כאשר מדובר ברכוש אסור שמקורו בעבירות מס, שעורבב בעסק הפועל באופן חוקי, אשר מוכח כי מקורותיו אינם נובעים מכספי עבירות, ובעסק מעורבים צדדים שלישיים שאינם קשורים לעבירות, במישרין או בעקיפין, הרי שככלל לא יתבקש צו חילוט זמני שיהיה בו כדי לשבש באופן מהותי את פעילותו של העסק לרבות עיסוקו של מייצג (עו״ד, רו״ח, יועץ מס). בבקשה לחילוט סופי בשל עבירות מס, יש לפעול על פי העקרונות דלעיל.
במקרים בהם הוכח כי מקורו של הרכוש האסור הינו בעסקים לגיטימיים, והרכוש הינו רכוש אסור, אך בשל עבירות מס שבוצעו, יש ליתן לכך משקל בקביעת היקף הרכוש שחילוטו מתבקש. זאת, תוך מתן ביטוי להיבט העונשי והמניעתי שבחילוט, לעקרון שעל פיו לא יצא חוטא נשכר וכן תוך בחינת השאלה האם שולמו בינתיים כל המסים מצידו של העבריין והוסר מחדל.
אחריות פלילית של מייצגים בחוק איסור הלבנת הון
בעקבות כניסתו של תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, נוצר חשש גדול מאוד לגבי סנקציות שינקטו, בין ביתר, גם כנגד מייצגים, בהם עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס ולפיכך, נקבעו מספר הגבלות או חסמים המדגישים את הזהירות המיוחדת שתנקוט המדינה בטרם תתקבל החלטה אם להעמיד לדין מייצגים בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
במקום בו לא מדובר בכספים שהופקו בעבירת מקור אחרת, קשה יהיה להעמיד לדין את המייצג שייעץ בענייני המיסוי. סעיפים 6-9 להנחיה מתייחסים להכרה, כי לצורך קיומה של עבירת הלבנת הון נדרשת פגיעה בערך מוגן נוסף מלבד אי תשלום המס.
סעיפים 17-19 להנחית פרקליט המדינה, מצביעים על צמצום מדיניות החילוט כלפי מייצגים וזאת על אף מדיניות החילוט האגרסיבית אשר נהוגה בשנים האחרונות בעבירות הלבנת הון החל משלב החקירה. ככלל, בטרם יוגש כתב אישום, לא תבוצע תפיסה זמנית של רכוש בשווי של מייצג גם אם המייצג סייע, לפי החשד, להלבנת הון, כאשר החשד נגד המייצג מבוסס על הודעת לקוחו בלבד ובהעדר ראיות תומכות נוספות.
עורך דין מסים צווארון לבן המתמחה בעבירות מס והלבנת הון
עורך דין אלעד שאול יוצא פרקליטות מחוז תל אביב, עורך דין פלילי המייצג לקוחות בתיקי מס מורכבים, עבירות צווארון לבן והלבנת הון, חבר הועדה לאיסור הלבנת הון וכן הועדה למיסוי פלילי בלשכת עורכי הדין. במשרדנו, עורכי דין פליליים בעלי שנות ניסיון רבות ומומחיות בעבירות הלבנת הון ועבירות מס. משרדנו מעניק ייעוץ וליווי משפטי הן בהליכי חקירה והן בבתי המשפט, הכל תוך הקפדה על ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר, תוך לחימה עיקשת על זכויות לקוחותינו. אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום על עבירות הלבנת הון ועבירות מס, פנה בהקדם לעורך דין במשרדנו 03-7775555.
